1ראיתי לימין היושב על הכסא מגילה כתובה בפנים ובחוץ וחתומה בשבעה חותמות. 2מלאך גיבור הופיע וקרא בקול גדול: ”מי ראוי לשבור את החותמות ולפתוח את המגילה?“ 3ולא נמצא איש בשמים, בארץ או מבין המתים אשר היה מסוגל לפתוח את המגילה או להביט בכתוב.
4פרצתי בבכי מר, כי איש לא נמצא ראוי לפתוח את המגילה ולקרוא בה. 5אך אחד מעשרים־וארבעה הזקנים אמר אלי: ”אל תבכה. ראה, האריה משבט יהודה ושורש דויד ניצח, והוכיח את עצמו ראוי לשבור את החותמות ולפתוח את המגילה.“
6הבטתי במרכז כסא־המלכות, שמוקף בארבע החיות ובעשרים־וארבעה הזקנים, וראיתי שה שעליו פצעים וחבורות אשר גרמו פעם למותו. לשה היו שבע קרניים ושבע עיניים, שהן שבע רוחות האלוהים שנשלחות אל כל קצווי העולם. 7השה בא ולקח את המגילה מימינו של היושב על כיסא המלכות. 8בלקחו את המגילה השתחוו לפניו ארבע החיות ועשרים־וארבעה הזקנים. כל אחד מהזקנים אחז כינור וקערת זהב מלאה קטורת, אשר היא תפילת בני־האלוהים הקדושים. 9הם שרו שיר חדש, ואלו מילותיו:
”ראוי אתה לקחת את המגילה
ולפתוח את חותמיה,
כי אתה נשחטת,
ובדמך קנית לאלוהים את בניו
מכל עם, גזע ולשון.
10ממלכת כוהנים לאלוהינו עשית אותם,
והם ימלכו על הארץ.“
11לאחר מכן שמעתי בחיזיון קול מלאכים רבים סביב כסא המלכות, ארבע החיות והזקנים. 12הם שרו שירה אדירה:
”ראוי השה הטבוח
לקבל עוז,
עושר וחכמה,
גבורה והדר,
כבוד וברכה.“
13וכל בריה בשמים, בארץ, מתחת לארץ ובים, שמעתי קוראים:
”ליושב על הכסא ולשה
הברכה וההדר והעוז,
לעולם ועד!“
14ארבע החיות אמרו: ”אמן!“ ועשרים וארבעה הזקנים נפלו על פניהם והשתחוו לו.
