הבשורה על-פי מתי 26 – Habrit Hakhadasha/Haderekh HHH

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 26:1-75

1כשסיים ישוע ללמד את תלמידיו, אמר להם: 2”כידוע לכם חג הפסח מתחיל בעוד יומיים, וימסרו אותי למוות על הצלב.“

3באותה שעה התכנסו ראשי הכוהנים והמנהיגים האחרים בביתו של קייפא הכוהן הגדול, 4כדי לחשוב איך לתפוס את ישוע בחשאי ולהרגו. 5”לא בזמן חגיגות הפסח,“ הסכימו ביניהם, ”פן תתחולל מהומה בעם.“

6בזמן שישוע היה בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע, 7ניגשה אליו אישה ובידה בקבוק בושם יקר מאוד, ושפכה את הבושם על ראשו בשעה שאכל. 8‏-9התלמידים כעסו מאוד ואמרו: ”מדוע היא מבזבזת את הבושם היקר הזה? הלא יכולנו למכור אותו בכסף רב, ואת הכסף היינו נותנים לעניים!“

10”מדוע אתם מציקים לה?“ שאל ישוע. ”הלא היא עשתה מעשה טוב. 11העניים נמצאים איתכם תמיד, ואילו אני לא אהיה איתכם תמיד. 12היא שפכה עלי את הבושם כדי להכין את גופי לקבורה. 13אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה הזאת, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“

14לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, שהיה אחד משנים־עשר התלמידים, אל ראשי הכוהנים 15ושאל: ”מה תתנו לי אם אמסור לידיכם את ישוע?“ הם נתנו לו שלושים מטבעות כסף, 16ומאותה שעה חיפש יהודה הזדמנות למסור לידיהם את ישוע.

17בערב הפסח באו התלמידים אל ישוע ושאלו: ”היכן אתה רוצה שנכין את הסדר?“

18”לכו העירה אל אדם פלוני,“ ענה ישוע, ”ואמרו לו: ’אדוננו אמר: שעתי הגיעה, והפעם אני ותלמידי נערוך את הסדר בביתך‘. “ 19התלמידים עשו כדבריו והכינו את הסדר.

20בערב ישב ישוע עם תלמידיו ליד השולחן, 21ובשעת הארוחה אמר להם: ”אחד מכם יבגוד בי ויסגיר אותי.“

22התלמידים התעצבו מאוד ושאלו זה אחר זה: ”האם אתה מתכוון אלי?“ 23”אני מתכוון לאחד אשר טבל את המצה שלו בקערה יחד אתי. 24בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“

25גם יהודה שאל את ישוע: ”רבי, האם אתה מתכוון אלי?“ וישוע השיב: ”כן.“ 26בעת הסעודה לקח ישוע את הלחם (מצה), ברך, פרס לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר: ”קחו ואכלו; זהו גופי.“ 27אחר כך לקח כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו ואמר: ”שתו ממנה כולכם, 28כי זהו דמי החותם את הברית החדשה בין אלוהים לבין בני־האדם; זהו דמי הנשפך כדי לסלוח לחטאיהם של אנשים רבים. 29ובכן לא אשתה יותר יין עד היום שבו אשתה יין חדש איתכם במלכות אבי.“

30כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.

31”הלילה כולכם תעזבו אותי,“ אמר ישוע לתלמידיו, ”והרי כתוב:26‏.31 כו 31 זכריהו יג 7 ’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. 32אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“

33”אפילו אם כולם יעזבו אותך, אני לעולם לא אעזוב אותך!“ קרא פטרוס.

34אולם ישוע אמר לו: ”האמת היא שעוד הלילה, לפני שיקרא התרנגול את קריאת השחר, תתכחש לי שלוש פעמים!“ 35”לעולם לא אתכחש לך,“ התעקש פטרוס, ”אפילו אם יהיה עלי למות!“ ושאר התלמידים גם אמרו כך. 36הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת ”גת־שמנים“, ואמר לתלמידיו: ”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ 37הוא לקח איתו את פטרוס ואת יעקב ויוחנן, בני זבדי, והתמלא עצב ומועקה. 38”אני מתייסר עד מוות!“ אמר להם ישוע. ”חכו כאן… הישארו לידי ערים…“

39הוא התרחק מהם מעט, נפל על פניו והתפלל: ”אבי, אם זה אפשרי, הסר ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“

40לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים. ”פטרוס,“ קרא ישוע, ”האם לא יכולתם להישאר ערים איתי שעה אחת בלבד? 41עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“

42ישוע עזב אותם שוב והתפלל: ”אבי, אם עלי לשתות את הכוס הזאת, אז שרצונך ייעשה!“

43הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות.

44הוא שוב עזב אותם וחזר על תפילתו בפעם השלישית.

45לאחר מכן הוא חזר אל תלמידיו ואמר: ”האם אתם עדיין ישנים? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. 46קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“

47לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים וזקני העם, חמוש בחרבות ובמקלות. 48יהודה אמר להם לתפוס את האיש שייתן לו נשיקה, 49ואז ניגש ישר אל ישוע ואמר: ”שלום, רבי!“ ונישק אותו. 50”ידידי,“ אמר לו ישוע, ”עשה את מה שבאת לעשות.“ באותו רגע תפסו אותו האחרים.

51אחד האנשים שהיו עם ישוע שלף חרב וקיצץ את אוזנו של עבד הכוהן הגדול.

52”עזוב את החרב שלך,“ אמר לו ישוע, ”מי שחי בחרב ימות בחרב. 53אתה לא מבין שאני יכול לבקש מאבי שייתן לי אלפי מלאכים להגן עלי, והוא היה שולח אותם מיד? 54אולם אילו הייתי עושה כך, כיצד הייתה מתקיימת הנבואה בכתובים המתארת את המתרחש עכשיו?“

55ישוע פנה אל ההמון ואמר: ”האם אני פושע מסוכן? מדוע אתם באים לאסור אותי בחרבות ובמקלות? הלא לימדתי אתכם במקדש יום־יום ויכולתם לאסור אותי שם ללא קושי! 56אולם כל זה בא למלא את דברי הנביאים בכתבי הקודש.“ אז עזבו אותו התלמידים וברחו.

57ההמון לקח את ישוע אל ביתו של קייפא הכוהן הגדול – שם כבר המתינו לו הסופרים והזקנים. 58באותו זמן הלך פטרוס במרחק מה אחרי ההמון. הוא נכנס לחצר ביתו של הכוהן הגדול, ישב בין החיילים וחיכה לראות מה יקרה לישוע.

59ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין, שהתאספו שם, חיפשו עדי שקר שיעידו נגד ישוע, כדי שיוכלו להטיל עליו אשמה כלשהי ולדון אותו למוות. 60‏-61אבל למרות שמצאו אנשים רבים שהסכימו לתת עדות שקר, דבריהם תמיד סתרו זה את זה. לבסוף באו שני אנשים שהצהירו: ”האיש הזה אמר שהוא יכול להרוס את בית־המקדש ולבנות אותו מחדש תוך שלושה ימים.“

62הכוהן הגדול קם על רגליו ושאל: ”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ 63אך ישוע שתק. ”בשם אלוהים חיים,“ קרא הכוהן הגדול, ”אני דורש ממך שתאמר לנו אם אתה המשיח, בנו של הקדוש־ברוך־הוא!“

64”אתה אמרת,“ אמר ישוע, ”אבל אני אומר שאתם תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים ובא עם ענני השמים.“26‏.64 כו 64 דניאל ז 13‏-14 65‏-66הכוהן הגדול קרע את בגדיו וקרא בקול: ”מגדף! איננו זקוקים לעדים נוספים, כולכם שמעתם את דבריו! מה אתם פוסקים?“

”מוות!“ הם צעקו. ”מוות! מוות!“ 67הם ירקו בפניו של ישוע, הכו אותו, סטרו לו על הלחי וקראו: 68”משיח שכמוך, התנבא לנו! מי הכה אותך הפעם?“

69כשכל זה קרה, פטרוס ישב בחצר הבית. לפתע עברה לידו משרתת וקראה: ”גם אתה היית עם ישוע מהגליל!“

70אולם פטרוס הכחיש את דבריה בקול: ”מה פתאום? אני בכלל לא יודע על מה את מדברת!“

71מאוחר יותר נערה אחרת ראתה אותו ליד השער, ואמרה לאנשים סביבה: ”גם הוא היה עם ישוע מנצרת!“

72פטרוס שוב הכחיש את הדבר: ”אני נשבע שאני אפילו לא מכיר את האיש הזה!“

73כעבור זמן מה ניגשו אליו האנשים שעמדו שם ואמרו: ”אנחנו יודעים שאתה אחד מתלמידיו; המבטא הגלילי שלך מסגיר אותך!“

74פטרוס החל לקלל ונשבע: ”אינני מכיר את האיש!“ באותו רגע קרא התרנגול, 75ופטרוס נזכר בדברי ישוע: ”לפני שיקרא התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ הוא יצא מהחצר ומירר בבכי.