1כשיצא ישוע מבית־המקדש, באו אליו תלמידיו להראות לו את מבני המקדש.
2אולם ישוע אמר להם: ”כל המבנים האלה ייהרסו ואף אבן לא תישאר במקומה.“ 3מאוחר יותר, כשישב ישוע על מדרון הר הזיתים, שאלו אותו התלמידים: ”מתי יקרה הדבר הזה? אילו מאורעות יסמנו את שובך ואת סוף העולם?“
4”אל תניחו לאיש לרמות אתכם“, השיב להם ישוע, 5”כי אנשים רבים יבואו ויטענו כל אחד ’אני המשיח‘, ויטעו אנשים רבים. 6כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות – אל תיבהלו. אמנם תפרוצנה מלחמות ותתחוללנה מהומות, אבל הקץ לא יבוא מיד. 7מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, ובמקומות רבים יהיו רעידות אדמה ורעב. 8אולם כל אלה יציינו רק את ראשית הצרות והסבל העתידים לבוא.
9”לאחר מכן יענו אתכם, יהרגו אתכם והעולם כולו ישנא אתכם, משום שאתם שייכים לי. 10רבים ישובו לחטוא, יבגדו זה בזה וישנאו איש את אחיו. 11נביאי שקר רבים יופיעו ויוליכו שולל אנשים רבים. 12החטא והרשע יתפשטו בכל מקום וידכאו את אהבתם של רבים. 13אולם אלה שיחזיקו מעמד עד הסוף יינצלו.
14”הבשורה הטובה על דבר המלכות תתפשט בעולם כולו – כך שכל האומות תשמענה אותה – ולבסוף יגיע הקץ.
15”לכן, כאשר תראו בבית־המקדש את חילול הקודש, שעליו דיבר דניאל הנביא24.15 כד 15 דניאל ט 27; יא 31 (הקורא – שים לב!) 16על כל תושבי יהודה לברוח להרים. 17אלה שעל הגגות – שלא ייכנסו הביתה לארוז את חפציהם. 18אלה שבשדה – שלא יחזרו הביתה לקחת את בגדיהם.
19”אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים! 20התפללו שבריחתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת. 21כי תהיה צרה שכמוה טרם הייתה בתולדות העולם, וכמוה לא תהיה עוד!
22”למעשה אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה, כולם יאבדו. אולם אלוהים יקצר ימים אלה למען עמו הנבחר.
23”אם מישהו יאמר לכם באותם ימים: ’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘ או ’המשיח נמצא בכפר הסמוך!‘ אל תאמינו לו. 24כי משיחי־שקר ונביאי־שקר יקומו ויחוללו נסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו, הם יתעו אפילו את הנבחרים. 25זיכרו, הזהרתי אתכם!
26”על כן, אם יאמרו לכם שהמשיח אי־שם במדבר – אל תטריחו את עצמכם ללכת ולראות, ואם יאמרו לכם שהמשיח מסתתר במקום כלשהו – אל תאמינו. 27כי כשם שהברק במזרח מאיר למערב, כך יהיה גם שובו של בן־האדם. 28במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים.
29”מיד לאחר הצרות של אותם ימים תחשך השמש, הירח ישחיר, הכוכבים יפלו מהשמים וכוחות השמים יתמוטטו.
30”לבסוף ייראה בשמים אות בן־האדם ואבל כבד ירד על העולם כולו. כל אומות העולם יראו את בן־האדם בא על ענני השמים, בגבורה ובכבוד רב. 31ואז הוא ישלח את מלאכיו בקול תרועת השופר, והם יאספו את בחיריו מכל קצוות תבל.
32”עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. 33כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב, שאני עומד בפתח. 34אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. 35השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו.
36”איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת.
37”כימי נוח כן יהיה באו של בן־האדם. 38בני־האדם חיו בשלווה; הם אכלו, שתו והתחתנו לפני שפתאום בא המבול. 39בני־האדם סרבו להאמין לשמע מה שעמד לקרות, עד שהמבול אכן בא והטביע את כולם. כך יהיה בואי.
40”באותה עת שני גברים יעבדו יחד בשדה – האחד יילקח והשני יישאר. 41שתי נשים יטחנו בָּרֵחָיִם – אחת תילקח והשנייה תישאר.
42”לכן היו מוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם.
43”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. 44כך גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה. 45מי מכם משרת נבון ונאמן לאדונכם, שיפקח על משק ביתו ויקבל את שכרו בעתו? 46ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. 47אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי.
48”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך: ’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – 49ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – 50אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, 51ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הצבועים; שם יהיה בכי וחריקת שיניים.“
Cai pacha tucurinapaj jatun llaquicuna tiyanatami huillashca
(Mar 13:1-23; Luc 21:5-24; 17:22-24)
1Diospaj huasimanta Jesús llujshicujpimi, Paipaj yachacujcunaca Diospaj huasi pircacunata ricuchircacuna. 2Chaicunata ricuchijpimi, Jesusca:
—¿Caita ricushpachu mancharinguichij? Cancuna ricushca caicunaca, tucuimi urmachishca cagrin. Shuj rumillapish pircashca mana saquiringachu, chashnatajmi tucunga— nirca.
3Chai qʼuipami Jesusca, Olivos urcupi tiyacujpi, Paipaj yachacujcunaca cashna nircacuna:
—Ñaja can huillashcaca, ¿ima punllataj chashna tucungari? Can cutin shamunatapish, cai pacha tucurinatapish, ¿ima señalta ricushpataj yachashunri?— nishpa, Paillata tapurcacuna.
4Chashna tapujpimi, Jesusca cashna nirca:
—Pi cancunata ama llullashpa crichichun, yuyaipi alli puringuichij. 5Achcacunami, ñuca shutipi shamushpa: “Ñucami Quishpichij Cristo cani” nishpa, achcacunata umangacuna. 6‘Mai llajtacunapipish jatun macanacui, huañunacuimi tiyan’ ninacujta uyanguichijmi. Chaita uyashpapish, ama mancharinguichijchu. Chashna jatun llaquicunaca, tiyanataca tiyanallatajmi. Chashna tiyajpipish, cai pachaca manaraj tucuringachu. 7Llajtacunapurami macanacungacuna. Shinallataj llajtacunata jatun mandajcunapurapish macanacuchingacunami. Mai llajtapica achca ungüicuna, jatun yaricai, allpa chujchuicunami tiyanga. 8Chai tucui llaquicunaca, shamuna jatun llaquicunapaj callarillamari canga.
9Chai punllacunaca, cancunata llaquichichun japichingacunami, huañuchingacunami. Ñucata caticushcamantaca, maipipish tucuicunami pʼiñangacuna. 10Chashna rurajpica, achcacunami ñitcarishpa urmangacuna. Chaicunaca, huañuchijcunaman caishuj chaishujmi japichingacuna; randinmanta mana ricunachingacunachu. 11Llulla huillajcunapish achcacuna shamushpami, achcacunata llullashpa crichingacuna. 12Millaita ruranapish yallitaj mirarijpimi, achcacunapaj cʼuyai chiriyanga. 13Shina cajpipish, tucuringacama ima llaquicunatapish apajtaca, Dios quishpichingami. 14Dios mandacun cai alli huillaitaca, tucui cai pacha llajtacunapimi yachachun huillashca canga. Chashna huillashca qʼuipami, tucui tucurina chayamunga.
15Millaita ruraj runa ricurishpaca, Dios ima nishcata huillaj Daniel huillashca shinallatajmi, Diospajlla huasipi tiyarishpa llaquinayajta mapayachinga. Chaitami ricunguichij. (Pipish cai quillcashcata ricujca, yuyaita japichun). 16Chai llaqui shamujpica, Judea llajtapi causajcunaca urcucunapi miticugrichun. 17Huasi jahuapi cajpish, ama huasi ucumanta imata apanaman yaicuchun. 18Chagrapi puricujpish, huasimanta churanata apanaman ama tigrachun. 19Chai punllacunapica chichu huarmicunapish, chuchucuj huahuayujcunapish, ¡ai, imachari tucunga! 20Cancuna miticuna punllaca, amalla chiri punllacunapish, sabadopish cachun, Diosta mañaichij. 21Chai punllacunaca, jatunta llaquichina punllacunami canga. Cai pacha tiyai callari punllamanta cunancama chashna jatun llaquica manaraj tiyashcachu, cutinpish manataj tiyangachu. 22Chai llaqui tiyai punllacunata Dios mana utca tucuchijpica, pipish mana quishpirinmanchu. Diosca, Pai agllashcacunata cʼuyashcamantami, chai llaqui punllacunataca utca tucuchinga. 23Chai punllacunapi pipish cancunata: “Riquichij, caipimari chaipimari Quishpichij Cristoca” nicujpipish, pajta cringuichijman. 24Chai punllacunaca, “Quishpichij Cristomi cani” nijcuna, “Dios ima nishcata huillajmi canchij” nijcunami tiyanga. Chaicunaca, jatun señalcunatapish milagrocunatapish rurashpa crichingacunami. Dios agllashcacunatapish chaita crichi tucushpaca, crichingallacunami. 25Cunanmanmi cancunamanca, cai tucui llaquicuna shamunata huillani. 26Chaimanta pipish cancunaman: “Riquichij, paica shitashca pambapimari” nishpa huillajpipish, pajta chaiman ringuichijman. Mana cashpaca: “Riquichij, paica chai huasi ucupimari tiyacun” nijpipish, pajta cringuichijman. 27Runa Aichayuj ñuca shamushpaca, inti llujshin ladomanta relampa achij nishpa, inti huashicun ladocama achijyachij shinami shamusha. 28Maipimi huañushca siricun, chaipimi ullahuangacunaca tandanacunga.
Apunchij Jesús tigramunamantami huillashca
(Mar 13:24-37; Luc 21:25-33; 17:26-30, 34-36)
29Ña chai llaquichina punllacuna tucurijpica, intica amsayangami, lunapish mana achijyachingachu. Luźerocunapish jahuamanta urmangami, jahuapi imalla tiyaj jatuncunapish chujchungami. 30Chashna tucujpica, Runa Aichayuj ñuca shamunata ricuchij señalmi jahuapica ricuringa. Chaita ricushpaca, cai pachapi tucui causajcunami achcata mancharishpa huacangacuna. Runa Aichayuj, ñucataca tucuita rurai tucuj, achij nicuj, sumajtami pʼuyupi shamucujta tucuicuna ricunga. 31Chashna shamushpaca, ñuca angelcunata cachashami. Paicunami trompetapi sinchita tocashpa, ñuca agllashcacunataca, cai pachapi tiyaj tucui llajtacunamanta tandachishpa pushangacuna.
32Higo yura ima shina tucujta ricushpa yuyarichij: Chai yurapi pʼangacuna cutin huiñashpa jundarimujta ricushpaca, usya punllacuna ña chayamucujtami yachanguichij. 33Shinallataj cai ñuca huillashcacuna pajtamucujta ricushpaca, ñuca shamunaca pungullapi shina, caillapi cashcata yachaichij. 34Ñuca huillashca tucui caicuna pajtangacamapish, cai laya runacunallatajmi tiyanga, chashnatajmi canga. 35Cai pachapish, jahua pachapish chingaringami. Ashtahuanpish ñuca shimicunaca huiñaipajmi. 36Ima punlla, ima horas ñuca tigramuna cashcatatajca, pi mana yachanchu. Jahua pacha angelcunapish mana yachanchu, ñuca Yayallami yachan.
37Noé causai punllacunapi ima shinami carca, Runa Aichayuj tigramuna punllacunapipish, chai shinallatajmi canga. 38Dios manaraj yacuhuan tucuchijpica, tucuicunami allita micushpa, ubyashpa, caźaranacushpa, caźarachishpa causacurcacuna. Jatun huambuj huasiman Noé yaicuna punllacamami, chashnalla catircacuna. 39Dios llaquichingapaj cachashca yacu shamushpa tucuicunata tucuchingacamaca, chashna imata mana yuyashpa causacurcallacunami. Runa Aichayuj shamuna punllapajpish shinallatajmi canga. 40Chai punllapica, ishqui runacunami chagrapi canga. Shujtaca apanga, shujtaca saquingami. 41Shinallataj ishqui huarmicunapish cutacungami. Shujca japi tucunga, shujca saquiringami.
42Cancunapaj Apu ima horas tigramunata mana yachashcamanta, chaparacuichij. 43Caita yuyarichij: Huasiyuj yayaca, ima horas shuhua shamuna cashcata yachashpaca, chapashpa paipaj huasimanta mana shuhuachinmanchu. 44Shinallataj Runa Aichayuj ñucapish, cancuna mana yuyashca horaspi shamuna cashcamanta, allichirishpa chaparacuichij.
45¿Maijantaj alli caźuj alli yuyaiyuj runa canga? Servij runacunaman carana horaspi carachun, ricuchun amo saquijpi, chaita alli caźujmi alli runa. 46Imallata rurachun mingashcata, amo tigramungacama alli servicuj runaca, pai tigramujpica cushicungami. 47Chai runataca, amoca tucui ima charishcacunata ricuj cachunmi churanga, chashnatajmi canga. 48Ashtahuanpish chai millai servij runaca: “Ñuca amoca manaraj shamungachu” nishpa, shungupi yuyangachari. 49Chashna yuyashpaca, amopaj caishuj runacunata macashpa, machajcunahuan ubyashpa, micushpa puri callaringachari. 50Chashna puricujpica, pai mana yuyashca punllapi, mana yachashca horaspimi amoca tigramunga. 51Pai tigramushpaca, chai runataca llaquinayajta macashpa, mishqui shimi, jayaj shungu runacunallahuantajmi, jatun llaquipi churanga. Chaipica achcata huacangami, quirupish caniringami.
