כב
1-2ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים. ”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. 3כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. 4המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים: ’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘
5”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק 6היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם.
7”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. 8הוא פנה אל משרתיו ואמר: ’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. 9צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ 10המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים.
11”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים.
12” ’ידידי‘, שאל המלך, ’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘ לַאורח לא הייתה תשובה.
13”אז אמר המלך למשרתיו: ’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ 14כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“
15שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. 16הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה. ”אדון,“ הם פתחו, ”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. 17אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ 18ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה: ”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? 19בואו הנה; תנו לי מטבע.“ והם נתנו לו מטבע. 20”דמותו של מי חקוקה כאן?“ שאל אותם ישוע. ”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“
21”של הקיסר“, ענו.
”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“
22תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם.
23באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: 24”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. 25אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, 26אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. 27לבסוף מתה גם האישה. 28אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“
29השיב להם ישוע: ”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ 30”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. 31באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? 32’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘ והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“
33תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, 34-35אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: 36”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“
37”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. 38”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! 39והמצווה השנייה דומה לה: ’ואהבת לרעך כמוך‘. 40כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“
41בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: 42”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“
”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים.
43”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש ’אדון‘?“ המשיך ישוע לשאול. 44”הרי דוד אמר:22.44 כב 44 תהלים קי 1
’נאם ה׳ לאדני,
שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘.
45ואם דוד קורא לו ’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“
46לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות.
王宴客的比喻
1耶穌又用比喻對他們說： 2「天國就像一個王為兒子籌備婚宴。 3他派奴僕去請受邀的客人，可是客人都不肯赴宴。 4王再派其他奴僕去，說，『去告訴被邀請的人，我的宴席已經備好，公牛和肥畜都宰了，一切都預備妥當，來赴婚宴吧！』 5那些人卻毫不理會地走了，一個去種田，一個去做買賣， 6其餘的竟然抓住王的奴僕，把他們羞辱一番後殺了。 7王大怒，派軍隊去剿滅凶手，燒毀他們的城。
8「然後，他對奴僕說，『婚宴已預備好了，只是被邀請的人不配。 9所以你們到街頭巷尾，把所有見到的人都請來。』 10奴僕到街上把遇到的人都請了來，好人壞人都有，大廳裡滿了客人。
11「王出來會見在座的客人，發現有一個人沒有穿禮服， 12就問他，『朋友，你來這裡怎麼不穿婚宴的禮服呢？』那人無言以對。 13王便吩咐侍從，『把他手腳綁起來丟到外面的黑暗裡，讓他在那裡哀哭切齒。』」
14耶穌又說：「被邀請的人多，選上的人少。」
以納稅問題刁難耶穌
15那時，法利賽人出去策劃怎樣從耶穌的話裡找把柄陷害祂。 16他們派了自己的門徒跟希律黨人一同去問耶穌：「老師，我們知道你誠實無偽，按真理傳上帝的道，你不徇情面，不以貌取人。 17那麼請告訴我們，納稅給凱撒對不對呢？」
18耶穌看出了他們的惡意，就說：「你們這些偽君子，為什麼試探我呢？ 19拿一個納稅用的錢幣來給我看。」他們就拿給祂一個銀幣。
20耶穌問他們：「上面刻的是誰的像和名號？」
21他們說：「凱撒的。」
耶穌說：「那麼，屬於凱撒的東西應該給凱撒，屬於上帝的東西應該給上帝。」 22他們聽了很驚奇，只好離開祂走了。
論復活
23同一天，不相信死人會復活的撒都該人也來問耶穌， 24說：「老師，摩西說，『如果一個人死了，沒有兒女，只留下妻子，他的兄弟就當娶嫂嫂，替哥哥傳宗接代。』 25從前，我們這裡有弟兄七人，老大結了婚，沒有孩子就死了，把妻子留給了弟弟。 26二弟、三弟一直到七弟都相繼娶了嫂嫂，都沒留下孩子。 27最後，那女人也死了。 28那麼，到復活的時候，她將是誰的妻子呢？因為他們都娶過她。」
29耶穌說：「你們弄錯了。你們不明白聖經，也不知道上帝的能力。 30因為到復活的時候，人們將不娶也不嫁，就像天上的天使一樣。
31「關於死人復活的事，難道你們沒有讀過上帝對你們說過的話嗎？ 32祂說，『我是亞伯拉罕的上帝，以撒的上帝，雅各的上帝。』上帝不是死人的上帝，而是活人的上帝。」 33眾人聽到祂的教導都很驚奇。
最大的誡命
34法利賽人聽見耶穌使撒都該人無言以對，就聚集在一起。 35其中有位律法專家試探耶穌說： 36「老師，請問律法中哪一條誡命最重要呢？」
37耶穌回答說：「『你要全心、全情、全意愛主——你的上帝』， 38這是第一條也是最重要的誡命。 39第二條也相似，就是『要愛鄰如己』。 40律法和先知的全部教導都以這兩條誡命為基礎。」
基督的身分
41耶穌趁著法利賽人聚在那裡，就問他們： 42「你們對基督有何看法？祂是誰的後裔？」他們答道：「大衛的後裔。」
43耶穌說：「那麼，為什麼大衛受聖靈感動，稱祂為主呢？大衛曾說，
44『主對我主說，
你坐在我的右邊，
等我使你的仇敵伏在你腳下。』
45既然大衛稱基督為主，基督又怎麼會是大衛的後裔呢？」 46沒人能回答耶穌的問題。從此再沒有人敢用問題來刁難耶穌了。
