1יום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע.
2”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“ דרשו לדעת. ”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“
3השיב להם ישוע: ”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים? 4למשל, כתוב בתורה:15.4 טו 4 שמות כ 12, כא 17 ’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘ 5-6אולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן ’לעבודת האלוהים‘ את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של אלוהים, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם. 7צבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:15.7 טו 7 ישעיהו כט 13
8’ניגש העם הזה בפיו,
ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני;
9ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “
10ישוע אסף סביבו את הקהל ואמר: ”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם: 11מה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“
12תלמידיו באו אליו ואמרו: ”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“
13ישוע השיב להם: ”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר. 14התעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“
15שמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה.
16”האם אינך מבין?“ שאל אותו ישוע. 17”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה? 18אולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן. 19כי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות. 20דברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“
21ישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון.
22אישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה: ”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“ 23אולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה: ”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“
24”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה. 25אולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה: ”אדוני, עזור לי!“
26”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע.
27”נכון, אדוני,“ השיבה האישה, ”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“
28”אישה,“ אמר לה ישוע, ”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“ באותו רגע בתה נרפאה.
29ישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם. 30ההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם. 31כאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל.
32לאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר: ”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“
33”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“ שאלו התלמידים.
34”כמה ככרות לחם יש לכם?“ שאל אותם ישוע. ”שבע,“ ענו, ”וכמה דגים קטנים.“
35ישוע ציווה על העם לשבת על הארץ, 36לקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים. 37-38אכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים!
39לאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל.
传统与诫命
1有几个法利赛人和律法教师从耶路撒冷来质问耶稣： 2“为什么你的门徒吃饭前不行洗手礼，破坏祖先的传统呢？”
3耶稣回答说：“为什么你们拘守传统而违背上帝的诫命呢？ 4上帝说，‘要孝敬父母’，又说，‘咒骂父母的，必被处死。’ 5你们却说，‘人如果把供养父母的钱奉献给上帝， 6他就不必供养父母。’你们这是用传统来废掉上帝的诫命。 7你们这些伪君子，以赛亚指着你们说的预言一点不错，
8“‘这些人嘴上尊崇我，
心却远离我，
9他们的教导无非是人的规条，
他们敬拜我也是枉然。’”
10耶稣召集了众人，对他们说：“你们要听，也要明白。 11入口的东西不会使人污秽，从口中出来的才会使人污秽。”
12门徒上前对祂说：“你知道吗？法利赛人听见你的话很反感。”
13耶稣回答说：“凡不是我天父栽种的都要被连根拔起来。 14随便他们吧！他们是瞎眼的向导。瞎子给瞎子领路，二人都会掉进坑里。”
15彼得对耶稣说：“请给我们解释一下这个比喻。”
16耶稣说：“你们还不明白吗？ 17岂不知入口的东西都是进到肚子里，然后排泄到厕所里吗？ 18可是，从口中出来的乃是发自内心，会使人污秽。 19因为从心里出来的有恶念、谋杀、通奸、淫乱、偷盗、假见证和毁谤， 20这些东西才使人污秽。不洗手吃饭并不会使人污秽。”
迦南妇人的信心
21耶稣从那里退到泰尔和西顿境内。 22那地方有个迦南的妇人前来大声恳求耶稣：“主啊！大卫的后裔啊！可怜我吧！我的女儿被鬼附身，受尽折磨！” 23耶稣却一言不发。门徒上前求祂说：“请让她走吧！她老是在后面喊叫。”
24耶稣说：“我奉差遣只是来寻找以色列家迷失的羊。”
25那妇人上前跪下，说：“主啊！求你帮帮我吧！”
26耶稣答道：“把儿女的食物丢给狗吃，不合适。”
27妇人说：“主啊，不错，可是狗也吃主人饭桌上掉下来的碎渣呀！”
28耶稣说：“妇人，你的信心真大！我答应你的要求。”就在那一刻，她女儿就好了。
耶稣使四千人吃饱
29耶稣离开那里，来到加利利湖边，上了山，在那里坐下。 30大群的人把瘸子、瞎子、残疾的、哑巴及许多别的病人带来，放在祂脚前，祂就治好了他们。 31大家看见哑巴说话，残疾的复原，瘸子走路，瞎子看见，都很惊奇，就赞美以色列的上帝。
32耶稣把门徒召集过来，对他们说：“我怜悯这些人，他们跟我在一起已经三天，没有任何吃的。我不愿让他们饿着肚子回去，以免他们在路上体力不支。”
33门徒说：“在这荒野，我们到哪里找足够的食物给这么多人吃呢？”
34耶稣问：“你们有多少饼？”
门徒答道：“七个，还有几条小鱼。”
35耶稣便吩咐大家坐在地上。 36祂拿着那七个饼和几条鱼祝谢后，掰开，递给门徒，门徒再分给大家。 37大家都吃了，并且吃饱了，剩下的零碎装满了七个筐子。 38当时吃饭的，除了妇女和小孩，共有四千男人。 39随后，耶稣叫众人散去，自己坐船去了马加丹地区。
