1באותו יום, בשעה מאוחרת יותר, עזב ישוע את הבית וירד אל החוף. 2תוך זמן קצר התאסף שם קהל כה רב, עד שישוע נאלץ להיכנס לסירה, ואילו כל העם נשאר על החוף. 3ישוע הרבה ללמד את העם במשלים, והנה אחד מהם:
”איכר יצא לזרוע בשדה. 4כשפיזר את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והציפורים באו ואכלו אותם. 5זרעים אחדים נפלו על אדמה סַלעִית, במקום שבו לא הייתה אדמה רבה. הנבטים צמחו במהירות באדמה הרדודה, 6אולם השמש הלוהטת צרבה אותם והם התייבשו ומתו, כי השורשים לא היו עמוקים. 7זרעים אחדים נפלו בין הקוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. 8אולם זרעים אחדים נפלו על אדמה טובה ופורייה, ונשאו פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. 9מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“
10תלמידיו של ישוע באו אליו ושאלו: ”מדוע אתה משתמש תמיד בדוגמאות קשות כל כך?“
11הסביר להם ישוע: ”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים; לאחרים לא ניתן לדעת אותם. 12כי מי שיש לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב; ומי שאין – גם המעט שיש לו יילקח ממנו. 13אני מדבר אל בני אדם במשלים מכיוון שכאשר מראים להם משהו הם לא רואים, וכאשר אומרים להם משהו הם לא שומעים וגם לא מבינים. 14כך התקיימה נבואתו של ישעיהו:13.14 יג 14 ישעיהו ו 9-10
’שמעו שמוע ואל תבינו,
וראו ראו ואל תדעו.
15כי השמן לב העם הזה
ואזניו הכבד ועיניו השע,
פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע,
ולבבו יבין ושב ורפא לו‘.
16”אולם אשרי עיניכם כי הן רואות, ואשרי אוזניכם כי הן שומעות. 17הרבה נביאים וצדיקים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו.
18”זהו פירוש המשל: 19השביל הקשה שעליו נפלו חלק מהזרעים מסמל את לבו של האדם השומע את הבשורה, אך אינו מבין אותה; ואז בא השטן וחוטף את מה שנזרע בלבו. 20האדמה הסלעית מסמלת את לבו של האדם השומע את הבשורה ומקבל אותה בשמחה. 21אולם לאמונתו אין עומק, והזרעים אינם מכים שורשים עמוקים. משום כך, ברגע של קושי ומבחן נעלמת התלהבותו והוא נובל. 22האדמה המכוסה קוצים מסמלת את האדם ששמע את הבשורה, אולם דאגות החיים ורצונו להתעשר חונקים את דבר האלוהים, והוא הולך ומפחית בעבודת אלוהים. 23האדמה הטובה מסמלת את לבו של אדם המקשיב לבשורה, מבין אותה ומביא פרי רב, פי מאה, פי שישים ופי שלושים ממה שנזרע בלבם.“
24ישוע סיפר להם משל נוסף: ”מלכות השמים דומה לאיכר שזרע בשדה שלו זרעים טובים. 25אולם לילה אחד, בזמן שהאיכר ישן, בא אויבו וזרע עשבי בר13.25 יג 25 זונין בין החיטה. 26כשהחלה החיטה לנבוט, נבטו גם עשבי הבר.
27”משרתיו של האיכר באו אליו ואמרו: ’אדוננו, השדה שבו זרעת זרעים משובחים מלא עשבים!‘
28” ’אחד מאויבי עשה זאת‘, אמר האיכר.
” ’האם אתה רוצה שנעקור את העשבים השוטים?‘ שאלו המשרתים.
29” ’לא‘, השיב האיכר. ’אתם עלולים לעקור בטעות גם את החיטה. 30הניחו להם לגדול יחד עד הקציר, ואז אומר לקוצרים לאסוף תחילה את העשבים השוטים ולשרוף אותם, ולאחר מכן לאסוף את החיטה ולהכניסה לאסם‘. “
31-32ישוע סיפר להם עוד משל: ”מלכות השמים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בשדה. למרות שגרגר זה קטן ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, והציפורים יכולות לבנות להן קן בין ענפיו.“
33ישוע נתן להם דוגמה נוספת: ”אפשר להמשיל את מלכות השמים לאישה המתכוננת לאפות לחם. היא לוקחת את כמות הקמח הדרושה ושמה מעט שמרים, עד שהבצק כולו תופח.“
34את כל אלה דיבר ישוע אל הקהל במשלים; ובלי משל לא דיבר אליהם. 35כך הוא קיים את הנבואה:13.35 יג 35 תהלים עח 2 ”אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני־קדם“.
36לאחר מכן עזב ישוע את ההמון ונכנס הביתה. תלמידיו ביקשו ממנו שיסביר להם את משל העשבים בשדה החיטה.
37”בן־האדם הוא האיכר הזורע את הזרעים הטובים“, הסביר להם ישוע. 38”השדה מסמל את העולם, הזרעים מסמלים את בני מלכות האלוהים, והעשבים מסמלים את האנשים השייכים לשטן. 39האויב שזרע את עשבי־הבר בשדה החיטה הוא השטן, הקציר הוא סוף העולם והקוצרים הם המלאכים.“
40”כשם שבמשל זה נאספו העשבים ונשרפו, כך יהיה גם בסוף העולם. 41בן־האדם ישלח את מלאכיו, והם ידרשו מתוך המלכות את כל עושי הרע ואת כל אלה שמכשילים את האחרים, 42וישליכו אותם לכבשן שישרוף אותם. שם הם יבכו ויחרקו שיניים 43ואילו הצדיקים יזרחו כשמש במלכות אביהם. מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!
44”מלכות השמים דומה לאוצר שאיש גילה בתוך שדה. בהתלהבותו הרבה מכר האיש את כל אשר היה לו, כדי שיוכל לקנות את השדה עם האוצר שמצא בו.“
45”מלכות השמים דומה לפנינה נהדרת שמצא סוחר בעת שחיפש פנינים מובחרות. 46כשגילה הסוחר את הפנינה היקרה, שהייתה ממש ’מציאה‘, הלך ומכר את כל רכושו, כדי שיוכל לקנות אותה.“
47”אפשר לתאר את מלכות השמים גם בסיפור על דייג שהשליך את רשתו לים, ונלכדו בה כל מיני דגים. 48כשנמלאה הרשת, הדייג הוציא אותה אל החוף והחל למיין את הדגים: את הטובים שם בסלים, ואת האחרים השליך. 49כך יהיה גם בסוף העולם: המלאכים יבואו ויפרידו בין הרשעים ובין הצדיקים. 50את הרשעים ישליכו המלאכים לאש – שם הם יבכו ויחרקו שיניים.“
51”האם אתם מבינים?“ שאל אותם ישוע.
”כן,“ ענו התלמידים, ”אנחנו מבינים.“
52וישוע הוסיף: ”תלמיד שלמד והבין את מלכות השמים דומה לאיש עשיר שמוציא מאוצרו דברים עתיקים וגם חדשים.“
53כשסיים ישוע לספר להם את המשלים האלה, המשיך בדרכו. 54כשהגיע אל ביתו (בנצרת שבגליל) לימד את האנשים בבתי־הכנסת, והפליא את כולם בחכמתו ובניסים.
55”כיצד ייתכן הדבר?“ תמהו האנשים. ”הלא הוא בנו של הנגר, ואנחנו מכירים את מרים אמו ואת אחיו – יעקב, יוסף, שמעון ויהודה! 56גם את אחיותיו אנחנו מכירים – הרי כולן גרות כאן. כיצד הוא יכול להיות גדול כל כך?“ 57והם רגזו מאוד על ישוע.
”אין נביא בעירו!“ אמר להם ישוע. ”את הנביא מכבדים בכל מקום, מלבד בביתו ובקרב בני־עמו.“ 58ומאחר שלא האמינו בו הוא חולל שם נסים מעטים בלבד.
撒种的比喻
1当天，耶稣离开房子，坐在湖边。 2有一大群人聚集到祂周围，祂只好上船坐下，众人都站在岸上。 3祂用比喻给他们讲许多道理，说：“有一个农夫出去撒种。 4撒种的时候，有些种子落在路旁，被飞鸟吃掉了； 5有些落在石头地上，因为泥土不深，种子很快就发芽了，然而因为没有根， 6被太阳一晒，就枯萎了； 7有些落在荆棘丛中，荆棘长起来便把嫩苗挤住了； 8有些落在沃土里，就结出果实，收成多达三十倍、六十倍、一百倍。 9有耳朵的，都应当听。”
用比喻的目的
10门徒上前问耶稣：“你为什么要用比喻来教导他们呢？”
11耶稣回答说：“天国的奥秘只让你们知道，不让他们知道。 12因为凡有的，还要给他更多，他就丰富有余；凡没有的，连他仅有的也要夺去。 13我用比喻教导他们是因为他们视而不见，听而不闻，闻而不悟。 14以赛亚的预言正应验在他们身上，
“‘你们听了又听，却不明白；
看了又看，却不领悟。
15因为这些人心灵麻木，
耳朵发背，眼睛昏花，
以致眼睛看不见，耳朵听不见，
心里不明白，无法回心转意，
得不到我的医治。’
16“但你们的眼睛是有福的，因为看得见；你们的耳朵也是有福的，因为听得见。 17我实在告诉你们，以前有许多先知和义人曾渴望看见你们所看见的，听见你们所听见的，却未能如愿。
解释比喻
18“所以，你们应当留心这撒种的比喻。 19种子落在路旁，是指人听了天国的道理却不明白，魔鬼乘虚而入，把撒在他心里的夺走了； 20种子落在石头地上，是指人听了道后，立刻欢喜地接受了， 21但因为他心里没有根基，不过是暂时接受，一旦为道遭受患难或迫害，就立刻放弃了信仰； 22种子落在荆棘丛中，是指人虽然听过道，但生活的忧虑和钱财的迷惑把道挤住了，以致不能结出果实。 23种子落在沃土里，是指人听了道，并明白了道，就结出果实来，有的多达一百倍，有的六十倍，有的三十倍。”
毒麦的比喻
24耶稣又给他们讲了一个比喻，说：“天国就像一个人，将好种子撒在田里。 25人们睡觉的时候，仇敌过来把毒麦撒在他的麦田里，就走了。 26当麦子长苗吐穗时，毒麦也长起来了。 27奴仆看见了就来问主人，‘主人啊！你不是把好种子撒在田里了吗？从哪里来的毒麦呢？’
28“主人回答说，‘这是仇敌做的。’奴仆问道，‘要我们去拔掉它们吗？’
29“主人说，‘不用了，因为拔毒麦会连麦子一起拔掉。 30让它们跟麦子一起生长吧，到收割的时候，我会吩咐收割的工人先把毒麦收集起来，扎成捆，留着烧，然后将麦子存入谷仓。’”
芥菜种和面酵的比喻
31耶稣又给他们讲了一个比喻：“天国就像一粒芥菜种，人把它种在田里。 32它虽然是种子中最小的，却长得比其他蔬菜都大，并且长成一棵树，天空的飞鸟也来栖息。”
33祂又给他们讲了个比喻：“天国就像面酵，妇人拿来掺在三斗面里，使整盆面都发起来。”
34耶稣总是用比喻对众人讲这些事，祂每次对他们讲话时都用比喻。 35这是要应验先知的话：“我要开口讲比喻，道出创世以来隐藏的事。”
解释毒麦的比喻
36后来，耶稣离开人群，进到屋里。门徒也跟着进去，对耶稣说：“请为我们解释毒麦的比喻。”
37耶稣说：“那撒下好种子的就是人子， 38麦田代表整个世界，那些好种子就是天国的子民。毒麦就是那些属于魔鬼的人， 39撒毒麦的仇敌就是魔鬼。收割的日子便是世界的末日，收割的工人就是天使。
40“毒麦怎样被拔出来丢在火里烧，同样，在世界末日的时候， 41人子也将派天使把一切引人犯罪和作孽的人从祂国里挑出来， 42丢进火里。那时，他们将在那里哀哭切齿。 43那时，义人要在他们天父的国度像太阳一样发出光辉。有耳朵的，都应当听。
宝藏与珍珠的比喻
44“天国就像藏在地里的宝贝，有人发现了，就把它埋好，然后欢然变卖他所有的财产去买那块地。
45“天国就像一个四处搜购贵重珍珠的商人。 46他找到一颗极贵重的珍珠，就变卖了一切的产业，把它买下来。
撒网的比喻
47“天国就像一张渔网，撒在海里捕到了各种鱼。 48网满了，人们把网拉上岸，然后坐下来挑选，好的就收起来，不好的就丢掉。 49世界末日的时候也是这样。天使必把恶人从义人中拣出来， 50丢在火炉里，让恶人在那里哀哭切齿。 51你们明白这些事了吗？”
他们回答说：“我们明白了。”
52耶稣说：“律法教师成为天国的门徒后，就像一个家的主人，能从他的库房里拿出新的和旧的东西来。”
拿撒勒人厌弃耶稣
53耶稣讲完了这些比喻，就离开那里， 54回到自己的家乡拿撒勒，在会堂里教导人。人们很惊奇，说：“这个人从哪里得到如此的智慧和神奇的能力呢？ 55这不是那木匠的儿子吗？祂母亲不是玛丽亚吗？祂的弟弟不是雅各、约瑟、西门和犹大吗？ 56祂的妹妹们不也是住在我们这里吗？祂究竟从哪里得来这一身本领呢？” 57他们就对祂很反感。
耶稣对他们说：“先知到处受人尊敬，只有在本乡本家例外。” 58因为他们不信，耶稣就没有在那里多行神迹。
