1-2בשנה החמש־עשרה למלכותו של הקיסר טיבריוס, דיבר ה׳ אל יוחנן בן־זכריה שהתגורר במדבר. (באותה שנה היה פונטיוס פילטוס מושל יהודה; הורדוס – מושל הגליל; פיליפוס אחיו – מושל מדינות יטור וטרכונה; לוסניס – מושל אבילין; חנן וקייפא היו הכוהנים הגדולים). 3יוחנן החל לבקר בכל הערים והכפרים באזור הירדן וקרא לאנשים להיטבל במים, כדי להראות שהם מתחרטים על מעשיהם הרעים ובוחרים להאמין באלוהים, על־מנת שיסלח לחטאיהם.
4יוחנן קיים את דברי ישעיהו הנביא:3.4 ג 4 ישעיהו מ 3-5
”קול קורא במדבר
פנו דרך ה׳, ישרו מסילותיו.
5כל גיא יינשא,
וכל הר וגבעה ישפלו.
והיה העקב למישור והרכסים לבקעה,
6וראו כל בשר את ישועת אלוהים.“
7יוחנן היה אומר לאנשים הרבים שבאו להיטבל על־ידו: ”בני נחשים אתם! מי אמר לכם שתוכלו להימלט מהעונש שה׳ עתיד להביא עליכם? 8לפני שתיטבלו עליכם להוכיח במעשים שאתם באמת מתחרטים על מעשיכם הרעים. אל תחשבו בלבכם: ’אלוהים לא יעניש אותנו כי אנחנו יהודים, בני אברהם‘. הרי אלוהים יכול לעשות מהאבנים האלה בנים לאברהם! 9כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!“
10לשמע דברי יוחנן נהג הקהל לשאול אותו: ”מה עלינו לעשות כדי להוכיח שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים ומאמינים באלוהים?“
11”מי שיש לו שתי חולצות,“ השיב יוחנן, ”שייתן אחת מהן למי שאין לו אף אחת. מי שיש לו מספיק אוכל – שייתן לרעב.“
12גם גובי מכס, שהיו ידועים בשחיתותם, באו להיטבל ושאלו: ”רבי, כיצד נוכיח את כנות לבנו?“
13”אל תגבו למעלה מהמס הקבוע בחוק“, השיב יוחנן.
14”ומה עלינו לעשות?“ שאלו מספר חיילים.
”אל תסחטו כספים באיומים ובאלימות,“ השיב יוחנן, ”אל תוציאו דיבה על איש, הסתפקו במשכורתכם.“
15מאחר שכל העם ציפה וייחל לבואו של המשיח, תהה כל אחד בלבו אם יוחנן עצמו הוא המשיח. 16יוחנן העמידם על טעותם ואמר: ”אני מטביל אתכם במים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני – הוא כל כך נעלה עד כי איני ראוי להתיר את שרוכי נעליו – והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. 17הוא גם יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם.“ 18יוחנן השתמש באזהרות רבות מסוג זה כדי להוכיח את העם ולהעביר להם את הבשורה.
19אולם כשהוכיח יוחנן את הורדוס (מושל הגליל) על מעשיו הרעים, ובמיוחד על נישואיו האסורים להורודיה – אשת אחיו פיליפוס – 20השליך הורדוס את יוחנן לבית־סוהר, וכך הוסיף על חטאיו.
21יום אחד, לאחר שנטבלו אנשים רבים, נטבל גם ישוע. כאשר התפלל נפתחו השמים 22ורוח הקודש בדמות יונה ירדה ונחה עליו, ומן השמים קרא קול: ”אתה בני אהובי, מקור שמחתי.“
23ישוע היה כבן שלושים שנה כשהחל בפעילותו בציבור. ישוע נחשב לבנו של יוסף.
יוסף היה בנו של עלי;
24עלי היה בנו של מתת;
מתת היה בנו של לוי;
לוי היה בנו של מלכי;
מלכי היה בנו יני;
יני היה בנו של יוסף;
יוסף היה בנו של מתתיה;
25מתתיה היה בנו של אמוץ;
אמוץ היה בנו של נחום;
נחום היה בנו של חסלי;
חסלי היה בנו של נגי;
26נגי היה בנו של מחת;
מחת היה בנו של מתתיה;
מתתיה היה בנו של שמעי;
שמעי היה בנו של יוסף;
יוסף היה בנו של יודה;
27יודה היה בנו של יוחנן;
יוחנן היה בנו של רישא;
רישא היה בנו של זרובבל;
זרובבל היה בנו של שאלתיאל;
שאלתיאל היה בנו של נרי;
28נרי היה בנו של מלכי;
מלכי היה בנו של אדי;
אדי היה בנו של קוסם;
קוסם היה בנו של אלמדם;
אַלְמוֹדָם היה בנו של ער;
29ער היה בנו של ישוע;
ישוע היה בנו של אליעזר;
אליעזר היה בנו של יורים;
יורים היה בנו של מתת;
מתת היה בנו של לוי;
30לוי היה בנו של שמעון;
שמעון היה בנו של יהודה;
יהודה היה בנו של יוסף;
יוסף היה בנו של יונם;
יונם היה בנו של אליקים;
31אליקים היה בנו של מַלְאָה;
מַלְאָה היה בנו של מנא;
מנא היה בנו של מתתה;
מתתה היה בנו של נתן;
נתן היה בנו של דוד;
32דוד היה בנו של ישי;
ישי היה בנו של עובד;
עובד היה בנו של בועז;
בועז היה בנו של שלמון;
שלמון היה בנו של נחשון;
33נחשון היה בנו של עמינדב;
עמינדב היה בנו של ארני;
ארם היה בנו של חצרון;
חצרון היה בנו של פרץ;
פרץ היה בנו של יהודה;
34יהודה היה בנו של יעקב;
יעקב היה בנו של יצחק;
יצחק היה בנו של אברהם;
אברהם היה בנו של תרח;
תרח היה בנו של נחור;
35נחור היה בנו של שרוג;
שרוג היה בנו של רעו;
רעו היה בנו של פלג;
פלג היה בנו של עבר;
עבר היה בנו של שלח;
36שלח היה בנו של קינן;
קינן היה בנו של ארפכשד;
ארפכשד היה בנו של שם;
שם היה בנו של נוח;
נוח היה בנו של לֶמֶךְ;
37לֶמֶךְ היה בנו של מתושלח;
מתושלח היה בנו של חנוך;
חנוך היה בנו של ירד;
ירד היה בנו של מהללאל;
מהללאל היה בנו של קינן;
38קינן היה בנו של אנוש;
אנוש היה בנו של שת;
שת היה בנו של אדם;
אדם היה בנו של אלוהים.
Jan Chrzciciel przygotowuje drogę
1Był piętnasty rok rządów Tyberiusza, rzymskiego cezara. W tym czasie gubernatorem prowincji Judei był Piłat, zarządcą Galilei—Herod Antypas, zarządcą Iturei i Trachonu—jego brat Filip, a zarządcą Abileny—Lizaniasz. 2Urząd najwyższego kapłana Izraela sprawowali Annasz i Kajfasz. Wtedy właśnie Jan, syn Zachariasza, mieszkający dotąd na pustyni, otrzymał od Boga misję. 3Wędrując brzegiem Jordanu, wzywał ludzi do opamiętania się i przyjęcia Bożego przebaczenia. Swoją przemianę mieli poświadczyć zanurzeniem w wodzie. 4To właśnie o nim mówił prorok Izajasz:
„Głos wołającego na pustyni:
Przygotujcie Panu drogę,
wyrównajcie przed Nim ścieżki!
5Zrównajcie góry, zasypcie doliny,
wyprostujcie zakręty, usuńcie wyboje!
6A wtedy wszyscy zobaczą Boże zbawienie”.
7Całe tłumy przychodziły do Jana, aby dać się zanurzyć, a on mówił do nich:
—Przebiegłe węże! Kto wam powiedział, jak uciec przed nadchodzącą karą Boga?! 8Najpierw pokażcie poprzez wasze uczynki, że naprawdę się opamiętaliście! Nie oszukujcie się, powtarzając: „Jesteśmy potomkami samego Abrahama”. Zapewniam was, że Bóg może stworzyć potomków Abrahama nawet z tych kamieni! 9Siekiera Bożego sądu już jest przyłożona do pnia. I każde drzewo, które nie wydaje owocu, zostanie wycięte i rzucone w ogień.
10—Co więc mamy czynić?—pytały tłumy.
11—Jeśli masz dwa ubrania, daj jedno biednemu. Jeśli masz co jeść, podziel się z głodnym—odpowiadał Jan.
12A przychodzili do niego nawet znani z nieuczciwości poborcy podatkowi, chcąc przyjąć chrzest. I pytali Go:
—Nauczycielu, co mamy czynić?
13—Nie pobierajcie większych podatków niż ustalono—odpowiadał im.
14—A co z nami?—pytali żołnierze.
—Od nikogo nie wymuszajcie pieniędzy. Zadowólcie się swoim żołdem!—odpowiedział. —I nikogo fałszywie nie oskarżajcie.
15Ponieważ wszyscy oczekiwali przyjścia Mesjasza, zaczęto się zastanawiać, czy przypadkiem to Jan Nim nie jest. 16On jednak zaprzeczył temu:
—Ja was zanurzam w wodzie. Lecz niebawem nadejdzie ktoś potężniejszy ode mnie. Ktoś, komu nie jestem nawet godzien zdjąć butów! On będzie was zanurzał w Duchu Świętym i w ogniu. 17On potrafi oddzielić plewy od ziarna i wszystko oczyścić—ziarno zbierze do magazynu, a plewy spali w niegasnącym ogniu.
18Jan wiele razy w podobny sposób ostrzegał ludzi i głosił im dobrą nowinę. 19Krytykował natomiast króla Heroda Antypasa za to, że ożenił się z Herodiadą, żoną swojego brata, oraz za inne złe czyny. 20W późniejszym czasie król jeszcze dalej posunął się w swoim grzechu i uwięził Jana.
Chrzest i rodowód Jezusa
21Pewnego dnia, gdy Jan zanurzał ludzi w wodzie, znalazł się wśród nich sam Jezus. Gdy został ochrzczony i modlił się, nagle otworzyło się niebo 22i Duch Święty zstąpił na Niego jak gołąb. A z nieba rozległ się głos:
—Jesteś moim ukochanym Synem, moją największą radością.
23Gdy Jezus rozpoczynał swoją publiczną działalność, miał około trzydziestu lat. Uważano Go za syna Józefa.
Ojcem zaś Józefa był Heli, a ojcem Helego 24—Mattat.
Kolejni ich przodkowie to: Lewi, Melchi, Jannaj, Józef,
25Matatiasz, Amos,
Nahum, Chesli, Naggaj, 26Maat,
Matatiasz, Semea, Josech, Joda,
27Jan, Resa,
Zorobabel, Salatiel, Neri, 28Melchi,
Addi, Kosam, Elmadan, Her, 29Jezus, Eliezer,
Jorim, Mattat, Lewi, 30Symeon,
Juda, Józef, Jonam, Eliakim,
31Meleasz, Menna,
Mattat, Natan, król Dawid, 32Jesse,
Jobed, Booz, Sala, Naasson,
33Aminadab, Admin,
Arni, Ezrom, Fares, Juda, 34Jakub,
Izaak, Abraham,
Tare, Nachor,
35Seruch, Ragau,
Falek, Eber, Sala, 36Kainam,
Arfaksad, Sem, Noe, Lamech,
37Matusala, Henoch,
Jaret, Maleleel, Kainam, 38Enos,
Set i Adam.
Adam zaś pochodził od Boga.
