1ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. 2בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. 3הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע.
4הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. 5בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים. ”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“ שאלו השניים. 6-7”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! זיכרו שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה!“
8הנשים נזכרו בדברי ישוע 9ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. 10(אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). 11אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. 12אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום.
13באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. 14בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, 15הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. 16אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות.
17”על מה אתם משוחחים?“ שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. 18אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב: ”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“
19”מה קרה בעיר?“ שאל ישוע.
”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים. ”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. 20אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. 21ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, 22-23אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! 24כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“
25”כסילים!“ קרא ישוע. ”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? 26האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ 27לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים.
28בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, 29אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. 30כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. 31לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם.
32השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך.
33בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה:
34”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“
35השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם.
36בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר: ”שלום לכם!“ 37הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם!
38”מדוע נבהלתם?“ שאל ישוע. ”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? 39הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ 40בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו.
41על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע: ”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ 42הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, 43וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם.
44לאחר מכן אמר ישוע: ”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ 45ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, 46והוסיף: ”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. 47ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. 48אתם עדים לקיום הנבואות האלה. 49עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“
50לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. 51תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה.
52התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, 53ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים.
耶穌死裡復活
1週日黎明時分，幾位婦女帶著預備好的香料來到墳前， 2發現墓口的大石頭已經滾到旁邊， 3便進去，卻沒有看見主耶穌的遺體。 4正在猜疑之間，突然有兩個衣服發光的人站在旁邊， 5她們嚇得俯伏在地。那兩個人對她們說：「你們為什麼在死人中找活人呢？ 6祂不在這裡，已經復活了！記住祂在加利利對你們說的話， 7『人子必須被交在罪人的手中，被釘在十字架上，在第三天復活。』」
8她們想起耶穌的話來， 9便離開墓地回去把事情的經過告訴十一個使徒和其他人。 10這些婦女就是抹大拉的瑪麗亞、約亞娜、雅各的母親瑪麗亞及其他人。
11大家聽了都不相信，認為是無稽之談。 12彼得卻起身跑到墓地，屈身往墓裡張望，只見細麻布在那裡，他便離開了，對發生的事大惑不解。
耶穌的顯現
13同一天，有兩個門徒前往離耶路撒冷十一公里的以馬忤斯村， 14一路談論著最近發生的一切事。 15正談論的時候，耶穌走過來和他們同行。 16可是，他們認不出耶穌。
17耶穌問他們：「你們一路上在談論什麼？」
他們停下腳步，滿面愁容， 18其中一個叫革流巴的說：「難道在耶路撒冷作客的人中，只有你不知道近日發生的大事嗎？」
19耶穌問：「什麼事？」
他們說：「就是拿撒勒人耶穌的事。祂本來是個先知，在上帝和百姓面前言談舉止充滿力量。 20我們的祭司長和官長卻把祂押去判了死刑，釘在十字架上。
21「我們一直希望祂就是要拯救以色列的那位。還有，今天是事發後的第三天， 22我們當中有幾位婦女一早到耶穌的墳墓， 23發現耶穌的遺體不見了，回來說天使曾向她們顯現並告訴她們耶穌已經復活了。
24「後來我們有幾個人親自去墳墓察看，果然像她們所說的，耶穌的遺體不見了。」
25耶穌對他們說：「無知的人啊！為什麼遲遲不肯相信先知的話呢？ 26基督豈不是要先這樣受害，然後進入祂的榮耀嗎？」
27耶穌接著從摩西和眾先知的記載開始，把有關自己的經文都向他們講解明白。
28快到以馬忤斯村時，耶穌好像還要繼續前行。 29他們極力挽留祂，說：「天快黑了，時候不早了，跟我們一同住宿吧。」耶穌就和他們一起進村住下。
30吃飯的時候，耶穌拿起餅來，祝謝後，掰開遞給他們。 31忽然他們眼睛明亮了，認出是耶穌。耶穌很快從他們眼前消失了。
32二人彼此議論說：「一路上祂和我們說話、為我們解釋聖經的時候，我們心裡不是很火熱嗎？」 33二人馬上趕回耶路撒冷，看到十一位使徒及其同伴正聚在一起談論： 34「主真的復活了，祂向西門顯現了。」
35二人也把路上發生的事以及掰餅時認出主的經過述說了一遍。
36正說的時候，耶穌出現在他們中間，說：「願你們平安！」 37他們又驚又怕，以為是看見了鬼魂。
38耶穌說：「你們為什麼憂心忡忡？為什麼心存疑惑呢？ 39你們看我的手和腳，就知道真的是我。來摸摸看，鬼魂沒有骨和肉，你們看！我有。」 40說完，便伸出手和腳給他們看。
41門徒又驚又喜，半信半疑。耶穌問：「你們這裡有吃的嗎？」 42他們便給祂一片烤魚， 43祂接過魚來在他們面前吃了。
44耶穌對他們說：「我跟你們在一起的時候曾經說過，摩西的律法書、先知的書以及詩篇裡有關我的記載都要應驗。」 45於是，耶穌開啟了他們的心竅，使他們明白這些經文， 46又對他們說：「聖經上說，基督必受害，然後在第三天從死裡復活， 47人們要奉祂的名傳揚悔改、赦罪的福音，從耶路撒冷一直傳遍萬國。
48「你們是這些事的見證人， 49我要把我父所應許的賜給你們。不過，你們要留在城裡，直到你們得到天上來的能力。」
耶穌升天
50耶穌帶著門徒來到伯大尼附近，舉起雙手為他們祝福。 51正祝福的時候，祂就離開了他們，被接到天上去了。 52門徒都敬拜祂，然後歡歡喜喜地回到耶路撒冷。 53他們常在聖殿裡讚美上帝。
