1ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר. 2אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול, 3רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך־קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע. 4זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה.
5כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי. ”זכי,“ קרא לו ישוע בשמו, ”רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך.“ 6זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון.
7הדבר לא מצא־חן בעיני הקהל. ”ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!“ רטנו.
8אולם זכי עמד לפני האדון ואמר: ”אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי הארבע!“ 9”היום באה ישועה לבית הזה!“ קרא ישוע. ”כי זכי הוא בן־אברהם. 10ואכן בן־האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים.“
11כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע. 12”אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו. 13לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר: ’השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור‘. 14רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו: ’איננו רוצים שתמלוך עלינו!‘ “
15”מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו. 16המשרת הראשון בא ואמר: ’אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב‘.
17” ’יפה מאוד, משרתי הטוב!‘ שיבח אותו המלך. ’מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים‘.
18”גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל.
19” ’אותך אני ממנה שליט על חמש ערים‘, אמר לו המלך. 20אחר כך בא המשרת השלישי ואמר: ’אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו. 21כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת‘.
22” ’רשע שכמוך!‘ קרא המלך בזעם. ’איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי, 23מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!‘
24”המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד: ’קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!‘
25” ’אבל, אדון‘, אמרו במחאה, ’יש לו מספיק!‘ 26’נכון‘, השיב המלך. ’אני אומר לכם, מי שיש לו – יינתן לו עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו. 27ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני‘.“
28ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים עם תלמידיו. 29בהתקרבם אל בית־פגי ובית־עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: 30”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. 31אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו: ’האדון זקוק לעיר‘. “
32שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. 33כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון: ”מדוע אתם מתירים את העיר שלי?“
34”האדון זקוק לו“, השיבו התלמידים בפשטות.
35הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. 36אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. 37כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע.
38”ברוך הבא בשם ה׳!“ צהל ההמון. ”יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!“
39פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע: ”רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!“
40אך הוא השיב להם: ”אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!“
41כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. 42”הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך“, אמר ישוע בצער ובדמעות. 43”יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. 44אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה׳.“
45לאחר מכן הוא נכנס אל בית־המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. 46”בכתבי־הקודש כתוב:19.46 יט 46 ישעיה נו 7 ’ביתי בית־תפלה‘, “ קרא ישוע, ”אבל אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“
47ישוע לימד יום־יום בבית־המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, 48אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה.
撒该悔改
1耶稣进了耶利哥，正从城里经过。 2有个人名叫撒该，是税吏长，家财丰厚。 3他想看看耶稣，可是因为周围人多，他身材矮小，无法看见。 4他便跑到前面，爬上一棵桑树观看，因为耶稣会从那里经过。
5耶稣走到那里，抬头招呼他说：“撒该，快下来！今天我要住在你家。”
6撒该连忙爬下来，兴高采烈地带耶稣回家。 7百姓见状，都埋怨说：“祂怎么到一个罪人家里作客？”
8撒该站起来对主说：“主啊，我要把我一半的财产分给穷人。我欺骗过谁，就还谁四倍。”
9耶稣说：“今天救恩临到这家了，因为他也是亚伯拉罕的子孙。 10人子来是要寻找和拯救迷失的人。”
十个奴仆的比喻
11众人在听的时候，耶稣又为他们讲了一个比喻，因为祂快到耶路撒冷了，人们以为上帝的国马上就要降临了。
12耶稣说：“有一位贵族要到远方去受封为王，然后返回。 13临行前，他召集了十个奴仆，发给每人一千个银币，吩咐他们，‘你们在我出门期间要用这些钱做生意。’
14“可是他的人民却憎恨他，他们随后派一个代表团去请愿说，‘我们不要这人做我们的王。’
15“那贵族受封为王回来后，召齐十个奴仆，想知道他们做生意赚了多少。 16第一个奴仆上前禀告说，‘主啊，我用你给我的一千个银币赚了一万个银币。’
17“主人说，‘好，你真是个好奴仆！你既然在小事上忠心，就派你管理十座城。’
18“第二个奴仆上前说，‘主啊，我用你给我的一千个银币赚了五千个银币。’
19“主人说，‘我派你管理五座城。’
20“另一个奴仆上前说，‘主啊，这是你先前给我的一千个银币，我一直把它包在手帕里。 21因为你很严厉，没有存还要取，没有种还要收，所以我怕你。’
22“主人听了，对那奴仆说，‘你这个恶奴仆！我要按你自己的话定你的罪。你既然知道我很严厉，没有存还要取，没有种还要收， 23为什么不把我的银币存进钱庄，到我回来时可以连本带利收回来？’
24“接着，他吩咐站在旁边的奴仆，‘收回他那一千个银币，赏给那个赚了一万银币的。’
25“他们说，‘主啊，那个人已经有一万银币了。’
26“主人答道，‘我告诉你们，凡有的，还要给他更多；凡没有的，连他仅有的也要夺走。 27至于那些反对我做王的仇敌，把他们捉回来，在我面前处决。’”
骑驴进耶路撒冷
28耶稣说完这个比喻，就走在众人前面上耶路撒冷去。
29快到橄榄山附近的伯法其和伯大尼时，耶稣派了两个门徒，说： 30“你们去前面的村庄，进村的时候，必看见一头从来没有人骑过的驴驹拴在那里，你们把它解开牵来。 31若有人问你们为什么把它解开，就说，‘主要用它。’”
32两个门徒出去后，所遇见的情形正如耶稣所说的。 33当他们解开驴驹时，主人果然问他们：“你们为什么解开驴驹？”
34他们说：“主要用它。”
35他们牵着驴驹回去见耶稣，又把自己的外衣搭在驴背上，扶耶稣上驴。
36耶稣骑着驴前行，众人用外衣为祂铺路。 37祂正走下橄榄山，将近耶路撒冷的时候，众门徒因为以往所见的神迹奇事，就欢腾起来，高声赞美上帝：
38“奉主名来的王当受称颂！
天上有平安，至高处有荣耀！”
39百姓中有几个法利赛人对耶稣说：“老师，你要责备你的门徒。”
40耶稣说：“我告诉你们，如果他们闭口不言，这些石头都要呼喊了！”
为耶路撒冷哀哭
41耶稣快到耶路撒冷时，看见那城就哀哭， 42说：“今天你若知道那能带给你平安的事就好了！可惜这事现在是隐藏的，你看不见！ 43因为有一天敌人要在你周围筑起壁垒把你团团围住，四面攻击你。 44他们要把你夷为平地，毁灭你城墙里的儿女，不会留下两块叠在一起的石头，因为你没有认识到上帝眷顾你的时刻。”
耶稣洁净圣殿
45耶稣进入圣殿赶走里面做买卖的人， 46并对他们说：“圣经上说，‘我的殿要成为祷告的殿’，你们竟把它变成了贼窝。”
47祂天天在圣殿教导人，祭司长、律法教师和百姓的官长都想杀祂， 48只是无从下手，因为百姓都十分喜爱听祂讲道。
