1”אין ספק שתיתקלו בפיתויים לחטוא ותועמדו בניסיון,“ אמר ישוע לתלמידיו, ”אבל אוי לאדם שדרכו אלה יבואו! 2לאדם כזה מוטב יהיה אם יקשרו אבן כבדה לצווארו ויטביעו אותו בים, מאשר שישא בעונש החמור המצפה למכשילים את המאמינים הצעירים. 3היזהרו לכם.
”אם חטא לך אחיך – הוכח אותו, ואם הוא מצטער ומבקש את סליחתך – סלח לו. 4גם אם הוא חטא לך שבע פעמים ביום אחד, אבל ביקש את סליחתך בכל פעם, עליך לסלוח לו.“
5ביקשו השליחים מהאדון: ”הגדל את אמונתנו!“
6”אפילו הייתה אמונתכם כגרגר צמח החרדל,“ השיב ישוע, ”הייתם אומרים לעץ הגדול הזה להיעקר ממקומו ולהתגלגל לים, והיה נשמע לכם!
7”נניח שיש לך עבד החורש בשדה או רועה את הצאן. בשובו הביתה מן השדה האם תאמר לו: ’שב, נח ואכול את ארוחת־הערב שלך?‘ 8ודאי שלא. הרי תאמר לו: ’הכן לי את ארוחתי, אחר כך חגור סינר והיה מוכן להגיש לי את מה שאבקש. לאחר שאגמור לאכול תוכל ללכת לאכול את ארוחתך‘. 9העבד אינו מצפה לתודה, מפני שעשה את המוטל עליו.
10”כך התנהגו גם אתם – אל תצפו לשבחים כשאתם מקיימים את מצוותי, כי אתם רק ממלאים את חובתכם.“
11בדרכו לירושלים יצא ישוע מגבול הגליל ונכנס אל אזור השומרון. 12בבואו אל אחד הכפרים ראה עשרה מצורעים עומדים במרחק מה 13וקוראים בתחינה: ”ישוע רבנו, רחם עלינו!“
14ישוע הביט בהם ואמר: ”לכו אל הכהן והראו לו שנרפאתם!“ בהיותם בדרך הם נרפאו. 15אחד הנרפאים חזר אל ישוע וקרא בשמחה ובצהלה: ”הללויה, אני בריא!“ 16האיש, שהיה שומרוני, נפל על פניו לרגלי ישוע והודה לו מעומק לבו על שריפא אותו.
17”האם לא ריפאתי עשרה אנשים?“ שאל ישוע. ”היכן תשעת האחרים? 18האם רק השומרוני הזה חזר כדי להודות לאלוהים?“
19”קום ולך, אמונתך ריפאה אותך“, אמר ישוע לאיש.
20יום אחד שאלו הפרושים את ישוע: ”מתי תבוא מלכות האלוהים?“
”מלכות האלוהים לא תבוא בצורה גלויה“, השיב ישוע. 21”לא תוכלו לומר: ’מלכות האלוהים כאן‘, או ’מלכות האלוהים שם‘. כי מלכות האלוהים היא בקרבכם.“
22ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: ”יבוא הזמן שתשתוקקו כל־כך שאחזור אליכם, ולו גם ליום אחד בלבד, אך משאלתכם לא תתמלא.
23”אם מישהו יאמר לכם: ’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘ אל תאמינו לו ואל תלכו לחפש אותי. 24כי כשיבוא בן־האדם באמת, תדעו זאת ללא כל ספק; בואו ייראה לעין כברק המאיר את השמים מקצה לקצה. 25אבל לפני כן עליו לסבול הרבה ולהידחות על־ידי הדור הזה.
26”בימי בן־האדם יתנהלו החיים כבימי נוח. 27בני־האדם אכלו, שתו והתחתנו – הכול התנהל כרגיל עד היום שבו נכנס נוח לתיבה, ואז בא המבול והשמיד את כולם.
28”גם בימיו של לוט היה המצב דומה: האנשים אכלו, שתו, קנו, מכרו, נטעו ובנו. 29אולם ביום שעזב לוט את סדום המטיר אלוהים אש וגפרית על העיר, והשמיד את כולם. 30כך יהיה המצב ביום שובי.
31”אם תהיה מחוץ לבית ביום ההוא – אל תחזור לארוז את חפציך; אם תהיה בשדה – אל תחזור העירה. 32זכרו מה קרה לאשת לוט! 33מי שמנסה להציל את חייו יאבד אותם; מי שיוותר על חייו יציל אותם. 34בלילה ההוא שני אנשים יישנו באותו חדר: האחד יילקח והשני יישאר. 35שתי נשים יטחנו יחד: האחת תילקח וחברתה תישאר. 36שני גברים יעבדו בשדה: האחד יילקח וחברו יישאר.“
37”אדון, לאן הם יילקחו?“ שאלו התלמידים.
”במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים“, השיב ישוע.
论罪、信心和本分
1耶稣教导门徒说：“引人犯罪的事是免不了的，但引人犯罪的人有祸了。 2谁使一个卑微的弟兄失足犯罪，他的下场比把大磨石拴在他脖子上扔到海里还要惨。 3你们要小心谨慎！你的弟兄若犯了罪，要责备他。他若悔改，要饶恕他。 4就算他一天得罪你七次，每次都对你说，‘我悔改’，你都要饶恕他。”
5使徒对主说：“请你加添我们的信心。”
6主说：“如果你们的信心像一粒芥菜种那么大，便可对这棵桑树说，‘连根拔起，栽在大海里！’它必服从你们。
7“你们谁会对种田或放羊回来的奴仆说，‘请赶快坐下来吃饭’？ 8不都是吩咐他‘给我准备晚饭，束上腰带伺候我用餐，等我吃完，你才可以吃’吗？ 9奴仆照着吩咐去做，主人会谢他吗？ 10同样，你们照着吩咐把事情办妥后，也该这样说，‘我们是无用的奴仆，所做的不过是分内的事。’”
十个麻风病人
11耶稣继续前往耶路撒冷，途经撒玛利亚和加利利的交界处。 12祂进入一个村庄时，十个麻风病人迎面而来。他们远远地站着， 13高声呼喊道：“耶稣，老师啊，求你可怜我们吧！”
14耶稣看见他们，就说：“去让祭司察看你们的身体。”
他们去的时候，就洁净了。 15其中一个发现自己痊愈了，就跑回来，高声赞美上帝， 16又俯伏在耶稣的脚前连连称谢。这人是撒玛利亚人。
17耶稣说：“被医好的不是有十个人吗？其他九个呢？ 18回来赞美称颂上帝的只有这个外族人吗？” 19于是祂对那人说：“起来回去吧！你的信心救了你。”
上帝国的降临
20法利赛人问耶稣：“上帝的国什么时候降临？”
耶稣回答说：“上帝国的降临并没有看得见的征兆。 21所以没有人能说，‘上帝的国在这里’，或说，‘在那里’，因为上帝的国就在你们心里17:21 “在你们心里”或作“在你们当中”。。”
22祂又对门徒说：“时候将到，你们将渴望见到人子降临的日子，可是你们却见不到。 23有人将对你们说，‘看啊，祂在这里！’或说，‘看啊，祂在那里！’你们不要出去，也不要追随他们。 24因为人子降临的时候必如划过长空的闪电，从天这边一直照亮到天那边。 25但祂必须先受苦，被这个世代弃绝。
26“人子降临时的情形将像挪亚的时代， 27人们吃喝嫁娶，一直到挪亚进入方舟那天，洪水来了，毁灭了他们； 28又像罗得的时代，人们吃喝、做买卖、耕地、盖房。 29在罗得离开所多玛那天，烈火和硫磺从天而降，把他们全毁灭了。
30“人子显现之日的情形也是如此。 31那天，在自己屋顶上的，不要下来收拾行李；在田里工作的，也不要回家。 32你们要记住罗得妻子的事。 33想保全生命的，必丧失生命；丧失生命的，必保全生命。 34我告诉你们，那天晚上，两个人睡在一张床上，一个将被接去，一个将被撇下； 35两个女人一起推磨，一个将被接去，一个将被撇下； 36两个人在田间，一个将被接去，一个将被撇下。17:36 有古卷无36节。”
37门徒问：“主啊，在哪里有这事呢？”
耶稣回答说：“尸体在哪里，秃鹰就会聚集在哪里。”
