1-2מנהיג פרושי אחד הזמין את ישוע לסעוד בביתו בשבת. האורחים האחרים שהיו בבית הפרוש הביטו בישוע בתשומת לב מרובה, כי רצו לראות אם ירפא איש חולה שהיה איתם. לאיש הייתה מחלה שמנפחת את הגוף בגלל עודף נוזלים. 3ישוע פנה אל הפרושים ואל חכמי־התורה ושאל: ”האם מותר לרפא חולה בשבת או אסור?“ 4משלא ענו לשאלתו אחז ישוע ביד החולה, ריפא אותו ושלח אותו לדרכו.
5לאחר מכן פנה ישוע אל הנוכחים ואמר: ”מי מכם אינו עובד בשבת? אם החמור או השור שלכם ייפול בשבת לתוך באר, לא תמהרו לחלץ אותו?“ 6גם הפעם לא השיבו לו. 7ישוע שם לב לכך שכל אחד מהאורחים בבית הפרוש השתדל לתפוס מקום ישיבה מכובד, ולכן אמר להם: 8”אם הוזמנת לחתונה, אל תשב בראש השולחן, שמא יבוא אורח חשוב ממך, 9ואז יבוא המארח ויבקש ממך לפנות את מקומך לאורח הנכבד. בבושת פנים תאלץ לקום ולשבת בפינה, היכן שנותר כיסא פנוי.
10”נהג כך: בבואך לחתונה שב בפינה. כשיראה אותך המארח הוא יבוא ויאמר: ’ידידי היקר, מדוע אתה יושב בפינה? עליך לשבת במקום נכבד יותר!‘ וכך תכובד לעיני כל האורחים. 11כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ 12לאחר מכן פנה ישוע אל מארחו ואמר: ”כשאתה עורך סעודה אל תזמין את חבריך, אחיך, קרוביך או שכניך העשירים, כי יש להניח שהם יזמינו אותך לסעוד בביתם, וכך תקבל את גמולך המלא. 13הזמן במקומם את העניים, הצולעים, בעלי המום והעיוורים. 14אמנם אין באפשרותם להשיב לך כגמולך, אך בתחיית המתים אלוהים עצמו ישלם ויגמול לך ולכל עושה טוב.“
15אחד מהמסובים, שהקשיב בתשומת לב לדברי ישוע, קרא: ”זכות גדולה היא להשתתף בסעודת מלכות האלוהים!“
16ישוע ענה לו במשל: ”איש אחד ערך סעודה גדולה והזמין אורחים רבים. 17כאשר הושלמו ההכנות שלח את עבדו להודיע למוזמנים שהסעודה מוכנה. 18אך כל אחד מהמוזמנים מצא תירוץ וסיבה שלא לבוא. האחד אמר: ’אני באמת מצטער שאיני יכול לבוא, זה עתה קניתי חלקת אדמה ואני מוכרח ללכת לבדוק אותה‘. 19השני אמר: ’הבוקר קניתי חמישה צמדי שוורים, ואני מוכרח ללכת לראות איך הם עובדים, קבל בבקשה את התנצלותי‘. 20השלישי בדיוק נשא אישה, ולכן לא השתתף בסעודה.
21”העבד חזר אל אדוניו ומסר לו את דברי המוזמנים השונים. אדוניו התרגז מאוד וביקש מהעבד למהר אל הרחובות ואל הסמטאות ולהזמין את העניים, בעלי המום, העיוורים והפיסחים. 22העבד מילא את רצון אדוניו, אך עדיין היה מקום לאורחים נוספים.
23” ’לך אל הסמטאות, אל השבילים ואל מקומות־מחבוא‘, אמר בעל הבית לעבדו, ’והפצר בקבצנים ובנוודים לבוא לסעודה, כדי שהבית יתמלא עד אפס מקום. 24איש מהמוזמנים הראשונים לא יטעם מהסעודה שלי!‘ “
25כשהלך אחריו קהל גדול, פנה ישוע לאחור ודיבר אל האנשים: 26”מי שרוצה ללכת בעקבותיי עליו לאהוב אותי יותר מאשר את אביו, אמו, אשתו, ילדיו, אחיו ואחיותיו – אפילו יותר מחייו – אחרת לא יוכל להיות תלמיד שלי. 27מי שאינו נושא את צלבו ואינו בא אחרי איננו יכול להיות תלמידי. 28עליכם לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. אם ברצונך לבנות בית, האם לא תשב תחילה ותחשב את המחיר, כדי לראות אם יש באפשרותך להשלים את הבנייה? 29אם לא תחשב את המחיר תיווכח, לאחר שתניח את היסודות, שאין לך מספיק כסף ולא תוכל להשלים את הבניין. כל מי שיראה את המבנה הלא־גמור ילעג לך ויאמר: 30’האיש הזה התחיל לבנות בית, אבל הפסיק באמצע משום שלא היה מספיק כסף!‘
31”או איזה מלך יאיים במלחמה נגד מלך אחר, לפני שיישב תחילה וישקול בכובד ראש אם צבאו המונה 10,000 חיילים, מסוגל להביס את 20,000 חיילי האויב? 32אם יגיע למסקנה שאין לו סיכוי לנצח הוא ישלח אל יריבו שליחים, לפני שיהיה מאוחר מדי, ויבקש לערוך משא ומתן לשלום. 33גם אתם צריכים לחשוב ולשקול היטב לפני שאתם מחליטים ללכת אחרי. מי שאינו מוכן לוותר על כל רכושו למעני לא יוכל להיות תלמידי.
34”מלח הוא דבר מועיל, אבל אם הוא מאבד את מליחותו, כיצד ניתן להשיב לו את טעמו? 35מלח חסר־טעם אינו מביא כל תועלת – אי־אפשר להשתמש בו אפילו כדשן. מי שמסוגל לשמוע שיקשיב.“
Jesus na Casa de um Fariseu
1Certo sábado, entrando Jesus para comer na casa de um fariseu importante, observavam-no atentamente. 2À frente dele estava um homem doente, com o corpo inchado14.2 Grego: que sofria de hidropisia.. 3Jesus perguntou aos fariseus e aos peritos na lei: “É permitido ou não curar no sábado?” 4Mas eles ficaram em silêncio. Assim, tomando o homem pela mão, Jesus o curou e o mandou embora.
5Então ele lhes perguntou: “Se um de vocês tiver um filho14.5 Alguns manuscritos dizem um jumento. ou um boi, e este cair num poço no dia de sábado, não irá tirá-lo imediatamente?” 6E eles nada puderam responder.
7Quando notou como os convidados escolhiam os lugares de honra à mesa, Jesus lhes contou esta parábola: 8“Quando alguém o convidar para um banquete de casamento, não ocupe o lugar de honra, pois pode ser que tenha sido convidado alguém de maior honra do que você. 9Se for assim, aquele que convidou os dois virá e dirá: ‘Dê o lugar a este’. Então, humilhado, você precisará ocupar o lugar menos importante. 10Mas quando você for convidado, ocupe o lugar menos importante, de forma que, quando vier aquele que o convidou, diga: ‘Amigo, passe para um lugar mais importante’. Então você será honrado na presença de todos os convidados. 11Pois todo o que se exalta será humilhado, e o que se humilha será exaltado”.
12Então Jesus disse ao que o tinha convidado: “Quando você der um banquete ou jantar, não convide seus amigos, irmãos ou parentes, nem seus vizinhos ricos; se o fizer, eles poderão também, por sua vez, convidá-lo, e assim você será recompensado. 13Mas, quando der um banquete, convide os pobres, os aleijados, os mancos e os cegos. 14Feliz será você, porque estes não têm como retribuir. A sua recompensa virá na ressurreição dos justos”.
A Parábola do Grande Banquete
(Mt 22.1-14)
15Ao ouvir isso, um dos que estavam à mesa com Jesus, disse-lhe: “Feliz será aquele que comer no banquete do Reino de Deus”.
16Jesus respondeu: “Certo homem estava preparando um grande banquete e convidou muitas pessoas. 17Na hora de começar, enviou seu servo para dizer aos que haviam sido convidados: ‘Venham, pois tudo já está pronto’.
18“Mas eles começaram, um por um, a apresentar desculpas. O primeiro disse: ‘Acabei de comprar uma propriedade e preciso ir vê-la. Por favor, desculpe-me’.
19“Outro disse: ‘Acabei de comprar cinco juntas de bois e estou indo experimentá-las. Por favor, desculpe-me’.
20“Ainda outro disse: ‘Acabo de me casar, por isso não posso ir’.
21“O servo voltou e relatou isso ao seu senhor. Então o dono da casa irou-se e ordenou ao seu servo: ‘Vá rapidamente para as ruas e os becos da cidade e traga os pobres, os aleijados, os cegos e os mancos’.
22“Disse o servo: ‘O que o senhor ordenou foi feito, e ainda há lugar’.
23“Então o senhor disse ao servo: ‘Vá pelos caminhos e valados e obrigue-os a entrar, para que a minha casa fique cheia. 24Eu digo a vocês: Nenhum daqueles que foram convidados provará do meu banquete’ ”.
O Preço do Discipulado
25Uma grande multidão ia acompanhando Jesus; este, voltando-se para ela, disse: 26“Se alguém vem a mim e ama seu pai, sua mãe, sua mulher, seus filhos, seus irmãos e irmãs e até sua própria vida mais do que a mim, não pode ser meu discípulo. 27E aquele que não carrega sua cruz e não me segue não pode ser meu discípulo.
28“Qual de vocês, se quiser construir uma torre, primeiro não se assenta e calcula o preço, para ver se tem dinheiro suficiente para completá-la? 29Pois, se lançar o alicerce e não for capaz de terminá-la, todos os que a virem rirão dele, 30dizendo: ‘Este homem começou a construir e não foi capaz de terminar’.
31“Ou, qual é o rei que, pretendendo sair à guerra contra outro rei, primeiro não se assenta e pensa se com dez mil homens é capaz de enfrentar aquele que vem contra ele com vinte mil? 32Se não for capaz, enviará uma delegação, enquanto o outro ainda está longe, e pedirá um acordo de paz. 33Da mesma forma, qualquer de vocês que não renunciar a tudo o que possui não pode ser meu discípulo.
34“O sal é bom, mas se ele perder o sabor, como restaurá-lo? 35Não serve nem para o solo nem para adubo; é jogado fora.
“Aquele que tem ouvidos para ouvir, ouça”.
