1בינתיים הלך וגדל מספר הנוכחים עד שהגיע לאלפים רבים, ומרוב דוחק וצפיפות דרכו אחד על רגלי השני. ישוע פנה תחילה אל תלמידיו ואמר: ”היזהרו מצביעותם של הפרושים! הם מעמידים פני צדיקים תמימים בזמן שמעשיהם והתנהגותם מצביעים על היפוכו של דבר. אולם צביעות כזאת אי־אפשר להסתיר לנצח, 2כי בבוא העת כל מה שמוסתר עכשיו ייגלה, וכל מה שאינו ידוע ייוודע. 3לפיכך, כל מה שאמרתם בחשכה יישמע באור היום, וכל מה שלחשתם בין ארבעה קירות ייקרא בקולי קולות מעל גגות הבתים!
4”ידידים יקרים, אל תפחדו מאלה הרוצים להרוג אתכם, כי הם יכולים להמית אך ורק את הגוף, בעוד שבנפש אין הם מסוגלים לפגוע. 5היודעים אתם ממי עליכם לפחד? מאלוהים! כי הוא מסוגל להמית ואחר כך להשליך לגיהינום!
6”מה מחירן של חמש ציפורי דרור, שניים־שלושה שקלים? אף־על־פי־כן אלוהים אינו שוכח אף אחת מהן. 7אלוהים יודע אפילו את מספר השערות על ראשכם. לכן אל תפחדו; אתם יקרים לאלוהים יותר מציפורים רבות.
8”אני מבטיח לכם שכל המודה שהוא מאמין בי לפני בני־האדם, גם אני אכבד אותו ואודה בו לפני מלאכי אלוהים. 9אולם מי שמתכחש לי לפני בני־אדם, גם אני אתכחש לו לפני מלאכי אלוהים. 10ובכל זאת, מי שידבר נגד בן־האדם ייסלח לו, בעוד שאדם המדבר נגד רוח הקודש לא ייסלח לו לעולם.
11”כאשר יביאו אתכם למשפט בבתי־הכנסת או לפני שליטים וממשלות, אל תדאגו כיצד תגנו על עצמכם וכיצד תעידו, 12כי רוח הקודש יגיד לכם מה לומר בזמן המתאים.“
13איש אחד מהקהל קרא אל ישוע: ”רבי, אמור בבקשה לאחי שייתן לי את חלקי בירושת אבינו.“
14אולם ישוע השיב: ”מי מינה אותי להיות לכם שופט ובורר? 15היזהרו מכל חמדנות, כי חיי האדם והאושר אינם תלויים בעושרו ובנכסיו.“
16ישוע סיפר להם את המשל הבא: ”לעשיר אחד היה שדה פורה שהניב יבול רב. 17אסמיו היו מלאים עד אפס מקום, והאיש לא ידע מה לעשות בתבואה הרבה שכבר לא יכול היה לאחסן. 18’אני יודע מה עלי לעשות!‘ קרא האיש. ’אהרוס את האסמים הקיימים ואבנה לעצמי אסמים גדולים יותר. כך אוכל לאחסן את התבואה הרבה שלי. 19אחר כך אומר לעצמי: יש לך מספיק כסף לשנים רבות. מעתה ואילך אל תעבוד קשה, כי אם אכול, שתה ותהנה‘. 20אבל אלוהים אמר לו: ’שוטה שכמוך! הלילה תמות, ומה תעשה עם כל מה שאגרת לעצמך?‘ 21כך יקרה לכל אדם האוגר לעצמו אוצר על־פני האדמה ולא בשמים.“
22ישוע פנה אל תלמידיו ואמר: ”אל תדאגו למה שתאכלו או תלבשו, 23כי החיים חשובים הרבה יותר מהאוכל, והגוף חשוב הרבה יותר מהלבוש. 24קחו לדוגמה את העורבים – הם אינם זורעים, אינם קוצרים ואין להם מחסן לאגור את מזונם. אף־על־פי־כן לא חסר להם דבר כי אלוהים מאכיל אותם ודואג להם. ואתם הרי יקרים לאלוהים הרבה יותר מן העופות! 25מלבד זאת, מה תועיל דאגתכם? האם יכולה דאגתכם להוסיף עוד יום לחייכם או עוד סנטימטר לקומתכם? 26אם דאגתכם אינה מסוגלת לשנות דברים פעוטים כאלה, מה הטעם לדאוג לדברים גדולים יותר?
27”הביטו בשושנים – הן אינן טוות ואינן אורגות, ואף־על־פי־כן אפילו שלמה המלך בכל תפארתו לא היה לבוש יותר יפה מהן! 28ואם אלוהים מלביש את פרחי השדה הצומחים היום ונובלים מחר, האם אינכם חושבים שילביש גם אתכם, חסרי אמונה שכמותכם? 29אל תדאגו למה שתאכלו ותשתו ואל תדאגו שמא לא יספק לכם אלוהים את מה שאתם צריכים. 30בני־אדם שאינם מאמינים באלוהים דואגים יום־יום למה שיאכלו וישתו, אולם אביכם שבשמים יודע בדיוק מה אתם צריכים. 31דאגו לכל הקשור באלוהים ובמלכותו, והוא יספק לכם יום־יום את כל צרכיכם.
32”אל תפחד, עדר קטן, כי אביכם שבשמים משתוקק להעניק לכם את מלכותו. 33מכרו את רכושכם ותנו כסף לנזקקים. מעשה זה יגדיל את אוצרכם בשמים, ואוצר בשמים לעולם לא ייפגם. כן, אוצרכם לעולם לא ידלדל, גנב לא יוכל לגנבו ועש לא יכרסם בו. 34במקום שבו נמצא אוצרכם שם נמצא גם לבכם ומחשבותיכם.
35”היו מוכנים לכל מה שיקרה – כשאתם לבושים ובידכם נר דולק – 36כמשרתים המצפים לשובו של אדונם מהחתונה. כשיבוא אדונם וידפוק בדלת, יפתחו לו מיד. 37שמחה גדולה מצפה לאלה שיהיו מוכנים לשובו של האדון, כי הוא בעצמו יושיב אותם ליד השולחן וישרת אותם. 38אולי הוא יבוא בלילה, ואולי בבוקר השכם. אך בכל עת שיבוא תהיה שמחה גדולה לכל המשרתים שימצא אותם מוכנים לבואו.
39”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. 40גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה.“
41”אדון,“ פתח פטרוס בשאלה, ”האם מכוון המשל הזה אלינו בלבד או אל כולם?“
42”משל זה מכוון אל כל אדם נאמן ונבון, אשר אדוניו הפקיד בידו את האחריות להשגיח על עבדיו ולדאוג לכלכלתם“, השיב האדון. 43”ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. 44אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי.
45”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך: ’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – 46אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הבלתי־נאמנים. 47הוא גם ייענש בכל חומרת הדין, מאחר שידע את חובתו וסירב למלא אותה.
48”לעומת זאת, אדם שלא ידע את רצון אדוניו ועשה מעשה המחייב עונש, לא ייענש בכל חומרת הדין. מי שקיבל הרבה יידרש ממנו הרבה חזרה, כי אחריותו גדולה משל אחרים.
49”באתי להצית אש בעולם, ואני מייחל שמשימתי תושלם. 50טבילה נוראה מצפה לי, ועד שאעבור אותה אני שרוי במצוקה גדולה. 51אתם חושבים שבאתי להשכין שלום בארץ? טעות בידיכם; באתי לגרום למחלוקת, 52מעתה ואילך תתפלגנה משפחות; שלושה מבני המשפחה יהיו בעדי ושניים נגדי – או להיפך. 53אב יחלוק על בנו; בן יחלוק על אביו; אם תחלוק על בתה; בת תחלוק על אמה; החמה תחלוק על כלתה; והכלה תחלוק על חמותה.“
54ישוע פנה אל ההמון ואמר: ”כשאתם רואים עננים עולים מן המערב אתם אומרים: ’עומד לרדת גשם‘. ואתם צודקים. 55כשנושבת רוח דרומית אתם אומרים: ’יהיה חמסין‘. ואתם צודקים. 56צבועים! אתם יודעים לפרש את סימני הטבע בשמים ובארץ, אבל אתם מסרבים להבין את משמעות העת שבה אנו חיים. 57מדוע אינכם מסוגלים להחליט בעצמכם מה נכון? 58כשאתה פוגש את יריבך בדרך לבית־המשפט, השתדל להשלים איתו וליישב את הסכסוך לפני שתגיעו לשופט, אחרת השופט עלול להשליך אותך לכלא. 59ואם כך יהיה, לא תצא מהכלא עד שתשלם את מלוא חובתך!“
Fariseocuna yachachishcaca levadura shinami
(Mat 10:19-20, 28-33; 12:32)
1Jesús chashna rimacujllapitajmi, huaranga huaranga gentecuna, caishuj chaishuj sarurinacui tandanacumurca. Chaipimi Jesusca, Paipaj yachacujcunataraj cashna nirca: «Fariseocunapaj levadurataca, pajta chasquinguichijman. Pajta paicuna shinallataj mishqui shimi jayaj shungucuna canguichijman. 2Ima pacashca tiyacujpish, yachaj chayaringatajmi. Ima huashalla rurashcapish ricuringatajmi. 3Chaimanta riquichij, imata cancuna amsapi nishcapish, achij punllapimi ricuringa. Huasi ucupi huichcarishpa, rinrinllapi imata parlanacushcatapish, huasi jahuamantami caparingacuna.
4Ñucahuan apanacujcuna cajpimi, cancunamanca caita huillani. Cuerpota huañuchijcunataca, ama manchaichijchu. Huañuchishca qʼuipaca, imata mana rurai tucuncunachu. 5Pita manchana cashcata huillasha: Causaita quichushca huasha, ucu pachaman cachai tucuj Diosta manchaichij. Paillatami, cancunaca manchana canguichij. 6¿Manachu ishqui cullquipi pichca pajarocunata cʼatuncuna? Chashna cajpipish Diosca, pajarocunataca shujllatapish mana cungarinchu. 7Cancunacarin uma ajchacama, tucuita yupashcatamari charin. Chaimanta, ama manchaichijchu, cancunaca achca pajarocunatapish yallimari valinguichij.
8Cancunaman huillanimi: Shujtajcunaman Ñucamanta huillajtaca, Runa Aichayuj Ñucapish jahua pacha Diospaj angelcunapaj ñaupajpi huillashami. 9Ashtahuanpish shujtajcunaman Ñucamanta mana huillajtaca, Ñucapish jahua pacha Diospaj angelcunapaj ñaupajpica mana huillashachu.
10Runa Aichayuj Ñucata maijanpish pʼiñashpa rimashcataca, Diosca perdonangami. Maijanpish jucha illaj Espirituta pʼiñashpa cʼamijtaca, Diosca manataj perdonangachu.
11Tandanacuna huasicunaman, mandajcunapajman, juezcunapajmanpish cancunata pushashpa tapujpica, ‘¿Imatataj nishun, imatataj rimashun?’ nishpa, ama manchanguichijchu. 12Cancuna rimacujpica, jucha illaj Espiritullatajmi imallata rimana cashcata yuyachinga» nircami.
Charij upa runahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi
13Jesús chashna nicujpimi, ñapish chai uyacujpuramanta shuj runaca:
—Yachachij, ñuca huauquita yaya mamapajta ñuca japina cashcata raquichun nipai— nirca.
14Shina nijpimi, Jesusca cashna nirca:
—¿Ñucataca pitaj cancunapaj juez cachun, mana cashpaca chaupishpa cuj cachun churarcari? 15Riquichij, pajta ñataj mitsa tucushpa, imatapish ashtahuan charina yuyailla canguichijman. Achcata charishcacunaca, mana causaita cunchu— nircami.
16Chashna nishpaca, yuyachij cai parlotapishmi cashna parlarca: «Shuj charij runapaj allpapimi, achca granocuna pʼucurca. 17Chaimantami paica: “¿Imatataj rurashari? ¿Maipitaj cai tucuitaca huaquichishari?” nishpa yuyarirca. 18Chashna yuyacushpallami, cashna nirirca: Arishi, caita rurasha: Cai huaquichina huasicunata urmachishpa, shujtaj ashtahuan jatun huasicunata shayachisha. Ñuca tucui granocunatapish, imalla charishcatapish chaipi huaquichisha. 19Chashna huaquichishpaca: ‘Ñuca almalla, cunantajca achcatami tauca huatacunapaj huaquichishcata charini. Micucui, ubyacui, cushicucui, samaricui’ niricurcami. 20Ashtahuanpish Taita Diosca, paitaca: “Rumi shungu runa, cunan tutallatajmari huañungui. ¿Can huaquichishca, cai tucui charinacunataca, pichari japinga?” nircami. 21Cai causaillapi quiquinpajlla tandachishpa huaquichijca, Taita Diospaj ñaupajpica imata mana charingachu» nircami.
‘Jahua pachapi charij tucunata mashcaichij’ nishcami
(Mat 6:19-21, 25-34; 24:45-51)
22Jesusca chashna nishca qʼuipami, Paipaj yachacujcunataca cashna nirca: «Chashna cashcamanta cancunaca: ‘¿Imatataj micushun?’ nishpa, cuerpopipish: ‘¿Imatataj churashun?’ nishpa, ama chai yuyailla causaichijchu. 23Causaimari micunatapish yalli, cuerpomari churanatapish yalli. 24Cuervocunata ricushpa yuyarichij. Paicunaca mana tarpunchu, pʼucushca granotapish mana huaquichinchu, mana pʼutsanchu. Chashna cajpipish, Taita Diosca paicunamanca caranllamari. Cancunacarin pajarocunatapish yallimari canguichij. 25¿Pi cancunataj jatunyasha niricushpalla, chaupi varata huiñai tucunguichij? 26Cai ashallatapish mana rurai tucushpaca, ¿ima nishpataj ima shujtajtacarin chai yuyailla causanguichigari?
27Lirio sisacuna sumajta huiñacujta ricushpa yuyarichij. Paicunaca mana imata ruranchu, mana puchcanchu. Ashtahuanpish cancunaman huillanimi. Salomonpish yallitaj charij cashcahuan, manataj cai sisacuna shina sumajtaca churarircachu. 28Taita Diosca, chagrapi cunan sumajta sisashca, cayaca hornopi rupachishca cana qʼuihuatapish, chashna sumajtamari huiñachin. Cancunamancarin chaitapish yallimari churachinga. Chaita yachashca jahuaca, ¿ima nishpataj mana tucui shunguhuan cringuichij? 29Chaimanta ‘¿Imatataj churashun, imatataj micushun, ubyashun?’ nishpa, ama chai yuyailla musparishpa causaichijchu. 30Cai pachapajlla causajcunami, tucui chaicunata charina yuyailla purincuna. Ashtahuanpish cancunapaj Yayaca, cancunapaj chaicuna illashcataca ricunllatajmi. 31Ashtahuantajca, Taita Dios mandashca shina causanata mashcaichij. Chashna chai yuyailla cajpica, ima illashcatapish Diosllataj cungallami.
32Ñuca ovejacunalla, ashalla cashpapish ama manchaichijchu. Cancunapaj Yayamari, Pai mandanataca cancunaman cushpa cushicushca. 33Cancuna charishcata cʼatushpa, huajchacunaman cuichij. Chashna rurashpa, jahua pachapi huiñaita mana ismuj costalcunapi huaquichichij. Chaipica shuhuapish mana yaicunchu, polillapish mana tiyanchu. 34Maipimi imata huaquichishpa charinguichij, chaillatami cancunapaj shunguca yuyacunga.
Alli allichirishca shuyachun mandashcami
35Cancunaca lamparata japichishca, alli chumbillirishca shina alli yuyaihuan shuyacuichij. 36Caźaracun bodamanta amo shamushpa, pungupi huajtajpi pascangapaj chaparacuj runacuna shina, yuyaipi caichij. 37Chashna chaparacujta amo japijpica, chai runaca cushicungami. Chai amoca, pai quiquin sumajta allichishpa tiyachishpami caranga, chashnatajmi canga. 38Amo chaupi tutata cashpa, tutamantata cashpa shamushpapish, chaparacujta japijpica, chai runacunaca cushicungami. 39Ashtahuanpish caita yuyarichij: Shuhua shamunata, huasiyuj yachashpaca, paipaj huasita jutcushpa imata shuhuachunca mana saquinmanchu. 40Chashnallataj cancunapish, alli allichirishca chaparacuichij. Cancuna mana yuyashcapimi, Runa Aichayuj Ñucaca shamusha» nircami.
41Chashna nijpimi, Pedroca:
—Apunchij Jesús, ¿yuyachij cai parlotaca ñucanchijllamanchu huillarcangui, mana cashpaca tucuicunamanchu huillarcangui?— nirca.
42Chashna nijpica, Apunchij Jesusca cashnami nirca:
—¿Maijantaj alli caźuj, alli yuyaiyuj runa canga? Amo paipaj huasita ricuchun, ña carana cajpica paipaj runacunaman carachun saquijpi, chaita alli pajtachij runami alli runatajca. 43Imallata rurachun saquishcata amo shamungacama chashna alli pajtachicuj runaca cushicungami. 44Chashna allita ruraj runataca, amoca tucui imalla charishcacunata ricuchunmi churanga, chashnatajmi canga. 45Ashtahuanpish chai runaca: “Ñuca amoca mana utca shamungachu” nishpa, amopaj caishuj servij cʼaricunatapish, huarmicunatapish macacungachari. Chashna rurashpaca paica micucunga, ubyacunga, machacungachari. 46Chashna rurashpa mana yuyai puricui punllapi, mana yachashca horaspi amo shamushpaca, chai runataca jatunta llaquichishpami, mana caźuj runacunahuan tandachishpa llaquipi churanga.
47Chai runaca, amo imata rurachun nishcata yachashca jahua mana caźushcamanta, mana rurashcamantaca achcata macashcami canga. 48Mana yachajtaca, pai mana yachashcamanta ima mana allita rurajpipish, mana yalli macashcachu canga. Maijanman yallillata cushca cashpaca, yallillatami mañanga. Maijanman achcata mingashca cashpaca, ashtahuanmi cuchun ninga.
‘Ñucata crijpica pʼiñangacunami’ nishcami
(Mat 10:34-36)
49Ñucaca, cai pachapi ninata japichingapajmari shamurcani. Ña rupacushca canman ninimi. 50Ñucaca bautiźarinarajmi cani. Chai pajtangacamaca, llaquihuan huañucunimari. 51¿Ñucataca, cai pachapi sumaj causaita cungapaj shamushcatachu yuyanguichij? Cancunaman huillanimi: Mana chaita cungapajchu shamurcani. Ashtahuanpish pʼiñanacui tiyachunmi shamurcani. 52Cunanmantapacha shuj huasipi pichcapura causacushpaca, ishquica quimsata pʼiñangami, mana cashpaca, quimsami ishquita pʼiñanga. 53Shinallataj yayaca churita, churica yayata, mamaca ushushita, ushushica mamata, suegraca nuerata, nueraca suegratami pʼiñanga— nircami.
Ima punllacunapi cashcataca mana yachanguichijchu
(Mat 5:25-26; 16:1-4; Mar 8:11-13)
54Jesusca, Paita uyaj chai tucui gentecunataca cashnapishmi nirca:
—Inti huashicun ladota pʼuyu ricurijpica, ‘Ña tamyangami’ ninguichijmi. Chaica pajtantajmi. 55Huichi huaira jatarijpica, ‘Ña usyaringami’ ninguichijmi. Chaipish pajtantajmi. 56Mishqui shimi jayaj shungucuna, cancunaca pʼuyuta huairata ricushpaca, punllacuna ima shina canata yachanguichijmi. ¿Cutin ima nishpataj ima punllacunapi causacushcataca, mana ricui tucunguichigari? 57¿Ima nishpataj cancunallatajca ima alli cashcata, ima mana alli cashcata mana yuyari tucunguichigari? 58Maijan canta pʼiñashpa juezpajman pushacujpica, juezpajman ama pushachun, ñanta ricushparaj paihuan alli tucunata mashcangui. Juezpajman pushajpica, cantaca carcelpi churachun soldadoman cungami. Soldadoca, canta carcelpi churangami. 59Chaimantaca tucui cullquita cungacama mana llujshinguichu, chashnatajmi canga— nircami.
