1ישוע עבר בדרך וראה איש שהיה עיוור מלידה.
2”רבי,“ שאלו תלמידיו, ”מדוע נולד האיש עיוור, בגלל חטאיו שלו או של הוריו?“
3”לא בגלל חטאיו ולא בגלל חטאי הוריו“, השיב ישוע. ”אדם זה נולד עיוור על־מנת שאלוהים יוכל לגלות בו את כוחו וגבורתו. 4עלינו למהר לעשות לאור היום את מה שהטיל עלינו שולחי, כי תוך זמן קצר יבוא הלילה, ואז לא יוכל איש לעשות דבר. 5כל עוד אני בעולם, אני אור העולם – אני מעניק לו את אורי.“
6ישוע ירק על הארץ, עשה משחה מהרוק ומרח אותה על עיני העיוור. 7”לך לשטוף את עיניך בבריכת השילוח“, אמר לו ישוע. העיוור הלך לשטוף את עיניו ושב למקום בעיניים פקוחות ובריאות.
8שכנים ואנשים שהכירו אותו כקבצן עיוור שאלו זה את זה: ”האם זהו אותו קבצן עיוור?“ 9אחדים השיבו: ”כן.“ ואחדים אמרו: ”לא. לא ייתכן שזהו אותו אדם“, הרהרו בקול. ”אבל הוא באמת דומה לו כשתי טיפות מים!“
הקבצן בא לעזרתם וקרא ”אני האיש!“
10”כיצד אתה יכול לראות? מה קרה לך?“ שאלו.
11והקבצן סיפר להם: ”אדם בשם ישוע מרח משחה על עיני, ואמר לי לשטוף אותן בבריכת השילוח. עשיתי כדבריו ואני יכול לראות!“
12”היכן האיש הזה עכשיו?“ שאלו האנשים.
”איני יודע“, השיב הקבצן.
13ואז הם לקחו את הקבצן אל הפרושים 14(כל זה התרחש בשבת).
15”כיצד נפקחו עיניך?“ שאלו הפרושים. והקבצן סיפר להם כיצד ישוע מרח משחה על עיניו ושלחו לשטוף אותן בבריכת השילוח. 16אחדים מהפרושים החליטו: ”האיש הזה, ישוע, אינו יכול לבוא מן האלוהים, מאחר שאין הוא שומר את השבת.“
אחרים טענו: ”אבל כיצד יכול אדם חוטא לחולל ניסים כאלה?“ מחלוקת קשה התפתחה ביניהם.
17הפרושים פנו אל הקבצן ושאלו: ”מה דעתך על האיש שריפא אותך?“ ”אני חושב שהוא נביא שנשלח על־ידי אלוהים“, השיב הקבצן.
18מנהיגי היהודים לא האמינו שהקבצן היה באמת עיוור ושעתה נרפא, ומשום כך הלכו לברר את הדבר אצל הוריו.
19”האם זהו בנכם?“ שאלו. ”האם הוא באמת נולד עיוור? אם כן, כיצד הוא יכול לראות עתה?“ 20אולם ההורים השיבו: ”אנחנו יודעים כי זהו בננו וכי נולד עיוור, 21אך איננו יודעים כיצד הוא יכול לראות, או מי ריפא אותו. הוא אדם מבוגר ויכול לדבר בעד עצמו“, שאלו אותו. 22-23ההורים ענו כך כי חששו ממנהיגי היהודים, אשר איימו לגרש מקהל ישראל את כל המודה שישוע הוא המשיח.
24שוב קראו היהודים לקבצן שהיה עיוור ואמרו: ”עליך להודות לאלוהים ולא לישוע, כי כולנו יודעים שהוא איש חוטא.“
25”איני יודע אם הוא חוטא או לא,“ השיב הקבצן, ”אבל דבר אחד אני יודע: הייתי עיוור ועכשיו אני רואה!“
26”מה הוא עשה? כיצד ריפא אותך?“ דרשו.
27”כבר סיפרתי לכם. האם לא שמעתם? מדוע אתם מבקשים שאספר לכם בשנית, האם גם אתם רוצים להיות תלמידיו?“ שאל הקבצן.
28הם קללו אותו ואמרו: ”אתה תלמידו! אנחנו תלמידיו של משה רבנו! 29אנחנו יודעים שאלוהים דיבר אל משה, אבל איננו יודעים דבר על האיש הזה.“
30”מוזר מאוד שאינכם יודעים דבר על אודות האיש שריפא את עיני“, השיב הקבצן. 31”אנחנו יודעים כי אלוהים אינו שומע לקול הרשעים, אך הוא מקשיב ברצון לאלה שאוהבים אותו ושומעים בקולו. 32מאז בריאת העולם לא שמענו על אדם שריפא עיוורון מלידה. 33אילו אדם זה לא בא מאלוהים, הוא לא היה מסוגל לעשות מאומה!“
34”ממזר שכמוך!“ קראו לעברו בזעם. ”אתה מתיימר ללמד אותנו?“ והם גרשוהו החוצה.
35כאשר שמע ישוע את הדבר, הוא פגש בקבצן ושאל אותו: ”האם אתה מאמין בבן האדם?“
36”מיהו?“ שאל האיש. ”אני רוצה להאמין בו.“
37”ראית אותו, והוא מדבר אליך כרגע“ השיב ישוע.
38”כן, אדוני,“ קרא האיש, ”אני מאמין!“ והוא השתחווה לישוע.
39”אני באתי לעולם לשם משפט – להעניק ראייה לעיוורים, ולהוכיח לאלה שחושבים את עצמם לפיקחים שהם למעשה עיוורים“, אמר ישוע.
40הפרושים שעמדו שם שאלו: ”האם אתה כולל אותנו בין העיוורים?“
41”אילו הייתם עיוורים לא הייתם אשמים“, הסביר ישוע. ”אולם אתם טוענים שאתם רואים, ולכן אתם אשמים.“
Jesus Heals a Man Born Blind
1As he went along, he saw a man blind from birth. 2His disciples asked him, “Rabbi, who sinned, this man or his parents, that he was born blind?”
3“Neither this man nor his parents sinned,” said Jesus, “but this happened so that the works of God might be displayed in him. 4As long as it is day, we must do the works of him who sent me. Night is coming, when no one can work. 5While I am in the world, I am the light of the world.”
6After saying this, he spit on the ground, made some mud with the saliva, and put it on the man’s eyes. 7“Go,” he told him, “wash in the Pool of Siloam” (this word means “Sent”). So the man went and washed, and came home seeing.
8His neighbors and those who had formerly seen him begging asked, “Isn’t this the same man who used to sit and beg?” 9Some claimed that he was.
Others said, “No, he only looks like him.”
But he himself insisted, “I am the man.”
10“How then were your eyes opened?” they asked.
11He replied, “The man they call Jesus made some mud and put it on my eyes. He told me to go to Siloam and wash. So I went and washed, and then I could see.”
12“Where is this man?” they asked him.
“I don’t know,” he said.
The Pharisees Investigate the Healing
13They brought to the Pharisees the man who had been blind. 14Now the day on which Jesus had made the mud and opened the man’s eyes was a Sabbath. 15Therefore the Pharisees also asked him how he had received his sight. “He put mud on my eyes,” the man replied, “and I washed, and now I see.”
16Some of the Pharisees said, “This man is not from God, for he does not keep the Sabbath.”
But others asked, “How can a sinner perform such signs?” So they were divided.
17Then they turned again to the blind man, “What have you to say about him? It was your eyes he opened.”
The man replied, “He is a prophet.”
18They still did not believe that he had been blind and had received his sight until they sent for the man’s parents. 19“Is this your son?” they asked. “Is this the one you say was born blind? How is it that now he can see?”
20“We know he is our son,” the parents answered, “and we know he was born blind. 21But how he can see now, or who opened his eyes, we don’t know. Ask him. He is of age; he will speak for himself.” 22His parents said this because they were afraid of the Jewish leaders, who already had decided that anyone who acknowledged that Jesus was the Messiah would be put out of the synagogue. 23That was why his parents said, “He is of age; ask him.”
24A second time they summoned the man who had been blind. “Give glory to God by telling the truth,” they said. “We know this man is a sinner.”
25He replied, “Whether he is a sinner or not, I don’t know. One thing I do know. I was blind but now I see!”
26Then they asked him, “What did he do to you? How did he open your eyes?”
27He answered, “I have told you already and you did not listen. Why do you want to hear it again? Do you want to become his disciples too?”
28Then they hurled insults at him and said, “You are this fellow’s disciple! We are disciples of Moses! 29We know that God spoke to Moses, but as for this fellow, we don’t even know where he comes from.”
30The man answered, “Now that is remarkable! You don’t know where he comes from, yet he opened my eyes. 31We know that God does not listen to sinners. He listens to the godly person who does his will. 32Nobody has ever heard of opening the eyes of a man born blind. 33If this man were not from God, he could do nothing.”
34To this they replied, “You were steeped in sin at birth; how dare you lecture us!” And they threw him out.
Spiritual Blindness
35Jesus heard that they had thrown him out, and when he found him, he said, “Do you believe in the Son of Man?”
36“Who is he, sir?” the man asked. “Tell me so that I may believe in him.”
37Jesus said, “You have now seen him; in fact, he is the one speaking with you.”
38Then the man said, “Lord, I believe,” and he worshiped him.
39Jesus said,9:38,39 Some early manuscripts do not have Then the man said… 39 Jesus said, “For judgment I have come into this world, so that the blind will see and those who see will become blind.”
40Some Pharisees who were with him heard him say this and asked, “What? Are we blind too?”
41Jesus said, “If you were blind, you would not be guilty of sin; but now that you claim you can see, your guilt remains.
