הבשורה על-פי יוחנן 7 – HHH & NIRV

Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי יוחנן 7:1-53

1לאחר מכן חזר ישוע לגליל ועבר מכפר לכפר. הוא לא רצה לשוב ליהודה, כי מנהיגי היהודים שם רצו להרגו. 2בהתקרב חג הסוכות 3האיצו בו אחיו לעלות לירושלים לרגל החג. ”לך ליהודה, כדי שגם תלמידיך יראו את הנסים שאתה מחולל“, לעגו לו.

4”איך אתה רוצה להתפרסם בעודך מסתתר כאן? אם אתה מחולל ניסים ונפלאות, גלה את עצמך לעולם.“ 5גם אחיו לא האמינו בו. 6”עדיין לא הגיע הזמן שאלך, אולם אתם יכולים ללכת בכל זמן שתרצו“, השיב ישוע. 7”כי העולם אינו יכול לשנוא אתכם, אבל הוא שונא אותי, משום שאני מוכיח אותו במעשיו המושחתים. 8לכו אתם לחוג את החג בירושלים. איני הולך עתה, כי טרם הגיע זמני.“ 9וישוע נשאר בגליל.

10אולם לאחר שהלכו אחיו הלך גם ישוע לירושלים, אם כי בסתר, כדי שלא יכירו אותו. 11בינתיים חיפשוהו המנהיגים בין החוגגים וחקרו: ”היכן הוא?“ 12דעת הקהל הייתה חלוקה עליו; אחדים אמרו: ”הוא אדם נפלא!“ ואילו אחרים טענו: ”הוא רמאי!“ 13אך איש לא העז להשמיע את דעתו עליו ברבים, מפחד מנהיגי היהודים.

14בעיצומו של החג הלך ישוע לבית־המקדש ולימד את העם. 15”כיצד הוא יודע כל־כך הרבה?“ תמהו היהודים. ”הרי הוא לא למד אף פעם בבית מדרש!“

16”איני מלמד אתכם את תורתי, כי אם את תורת האלוהים אשר שלחני“, השיב ישוע. 17”מי שרוצה לעשות את רצון האלוהים יודע אם אני מדבר בשם אלוהים או בשם עצמי. 18מי שמשמיע את דעתו האישית מצפה לשבחים ותהילה, אולם מי שרוצה בכבוד שולחו הוא אדם ישר ונאמן. 19משה נתן לכם את התורה אבל איש מביניכם אינו מקיים את התורה. מדוע אתם רוצים להרוג אותי על הפרת התורה?“ 20”היצאת מדעתך“, קרא הקהל. ”מי רוצה להרוג אותך?“

21”אני עשיתי נס אחד בשבת וכולכם התפלאתם והשתוממתם על כך“, אמר ישוע. 22”אבל גם אתם עובדים בשבת! הרי אתם עושים ברית־מילה לפי מצוות משה, מצוה שניתנה לנו למעשה מהאבות וקדמה לתורת משה, גם בשבת. 23אם אתם מתירים קיום ברית־מילה בשבת, כדי לא להפר את התורה, מדוע אתם מתרגזים על שריפאתי מישהו בשבת? 24אל תשפטו רק לפי מה שאתם רואים בעיניכם, אלא בחנו ושפטו בצדק!“

25אחדים מתושבי ירושלים שאלו: ”האם אין זה האיש שהם רוצים להרוג? 26הנה הוא מדבר בציבור ואיש אינו פוגע בו. אולי מנהיגינו הגיעו למסקנה שהוא באמת המשיח! 27אולם כיצד ייתכן הדבר? הרי אנחנו יודעים מאין בא, ואילו המשיח אמור לבוא מאי־שם, ממקום בלתי ידוע.“

28”ודאי שיודעים אתם מי אני ומאין באתי,“ קרא ישוע בקול בבית־המקדש, ”אבל דעו לכם שלא באתי אליכם על דעת עצמי, אלא נשלחתי על־ידי האלוהים שאותו אינכם מכירים. 29אולם אני מכיר אותו, כי אני בא ממנו והוא שלח אותי.“

30ההמון רצה לתפוס אותו, אך איש לא הרים עליו אצבע, כי טרם הגיע זמנו. 31אנשים רבים מן העם האמינו בישוע, ואמרו: ”לאילו ניסים מצפים אתם מהמשיח שאדם זה לא חולל?“

32כאשר נוכחו הפרושים כי העם נוטה להאמין בישוע, הם שלחו יחד עם ראשי הכוהנים סוכנים לתפוס אותו. 33אולם ישוע אמר להם: ”אני אהיה אתכם עוד זמן־מה, ואחר כך אחזור לשולחי. 34תחפשו אותי ולא תמצאוני, כי לא תוכלו לבוא אל המקום שאהיה בו.“

35היהודים נבוכו מדבריו. ”לאן הוא עומד ללכת?“ תמהו. ”אולי בכוונתו לעזוב את הארץ וללכת ללמד את היהודים בתפוצות או אף את הגויים! 36למה התכוון כשאמר כי נחפש אותו ולא נוכל למצוא אותו, ואף לא נוכל לבוא למקום הימצאו?“

37ביום האחרון והגדול של החג עמד ישוע וקרא בקול: ”כל הצמא שיבוא אלי וישתה! 38כי כמו שכתוב, המאמין בי, יזרמו מקרבו נהרות מים חיים.“ 39ישוע התכוון לרוח הקודש שהמאמינים בשמו היו עתידים לקבל. עד לאותו זמן לא ניתן רוח הקודש, כי ישוע עדיין לא נתפאר ולא חזר לשמים. 40אנשים רבים בהמון קראו לאחר ששמעו את דבריו: ”הוא באמת הנביא!“ 41אחרים קראו: ”זהו המשיח!“ היו שלגלגו: ”האם המשיח יבוא מהגליל? 42הלא כתוב כי המשיח יהיה מזרע דוד וכי יבוא מבית לחם, עיר דוד.“ 43דעת הקהל עליו הייתה חלוקה. 44אחדים מהם רצו לתפסו, אך איש לא שלח בו יד.

45אנשי החוק שנשלחו לאסרו חזרו אל שולחיהם בידיים ריקות. ”היכן הוא? מדוע לא הבאתם אותו?“ שאלו הפרושים וראשי הכוהנים.

46”הוא דיבר דברים נפלאים כל־כך; מעולם לא שמענו דברים כאלה!“ השיבו. 47”גם אתם הלכתם שולל?“ כעסו הפרושים. 48”האם ראיתם מישהו בינינו, המנהיגים או הפרושים, אשר מאמין כי הוא המשיח? 49רק ההמון מקרב העם הזה מאמין בו, כי הם אינם יודעים את התורה. ארורים הם!“

50נקדימון היה ביניהם; הוא זה שבא אל ישוע בלילה, וכששמע את דברי הפרושים אמר: 51”האם תורתנו מתירה לנו לשפוט אדם לפני ששמענו מה בפיו וידענו מה שהוא עושה?“

52”גם אתה מהגליל?“ שאלו בלעג. ”דרוש בכתובים וראה שאף נביא אינו בא מהגליל!“ 53בזאת הם נפרדו והלכו איש לביתו.

New International Reader’s Version

John 7:1-53

Jesus Goes to the Feast of Booths

1After this, Jesus went around in Galilee. He didn’t want to travel around in Judea. That was because the Jewish leaders there were looking for a way to kill him. 2The Jewish Feast of Booths was near. 3Jesus’ brothers said to him, “Leave Galilee and go to Judea. Then your disciples there will see the works that you do. 4No one who wants to be well known does things in secret. Since you are doing these things, show yourself to the world.” 5Even Jesus’ own brothers did not believe in him.

6So Jesus told them, “The time for me to show who I really am is not here yet. For you, any time would be the right time. 7The people of the world can’t hate you. But they hate me. This is because I am a witness that their works are evil. 8You go to the feast. I am not going up to this feast. This is because my time has not yet fully come.” 9After he said this, he stayed in Galilee.

10But when his brothers had left for the feast, he went also. But he went secretly, not openly. 11At the feast the Jewish leaders were watching for Jesus. They were asking, “Where is he?”

12Many people in the crowd were whispering about him. Some said, “He is a good man.”

Others replied, “No. He fools the people.” 13But no one would say anything about him openly. They were afraid of the leaders.

Jesus Teaches at the Feast

14Jesus did nothing until halfway through the feast. Then he went up to the temple courtyard and began to teach. 15The Jews there were amazed. They asked, “How did this man learn so much without being taught?”

16Jesus answered, “What I teach is not my own. It comes from the one who sent me. 17Here is how someone can find out whether my teaching comes from God or from me. That person must choose to do what God wants them to do. 18Whoever speaks on their own does it to get personal honor. But someone who works for the honor of the one who sent him is truthful. Nothing about him is false. 19Didn’t Moses give you the law? But not one of you obeys the law. Why are you trying to kill me?”

20“You are controlled by demons,” the crowd answered. “Who is trying to kill you?”

21Jesus said to them, “I did one miracle, and you are all amazed. 22Moses gave you circumcision, and so you circumcise a child on the Sabbath day. But circumcision did not really come from Moses. It came from Abraham. 23You circumcise a boy on the Sabbath day. You think that if you do, you won’t break the law of Moses. Then why are you angry with me? I healed a man’s entire body on the Sabbath day! 24Stop judging only by what you see. Judge in the right way.”

People Don’t Agree About Who Jesus Is

25Then some of the people of Jerusalem began asking questions. They said, “Isn’t this the man some people are trying to kill? 26Here he is! He is speaking openly. They aren’t saying a word to him. Have the authorities really decided that he is the Messiah? 27But we know where this man is from. When the Messiah comes, no one will know where he is from.”

28Jesus was still teaching in the temple courtyard. He cried out, “Yes, you know me. And you know where I am from. I am not here on my own authority. The one who sent me is true. You do not know him. 29But I know him. I am from him, and he sent me.”

30When he said this, they tried to arrest him. But no one laid a hand on him. The time for him to show who he really was had not yet come. 31Still, many people in the crowd believed in him. They said, “How will it be when the Messiah comes? Will he do more signs than this man?”

32The Pharisees heard the crowd whispering things like this about him. Then the chief priests and the Pharisees sent temple guards to arrest him.

33Jesus said, “I am with you for only a short time. Then I will go to the one who sent me. 34You will look for me, but you won’t find me. You can’t come where I am going.”

35The Jews said to one another, “Where does this man plan to go? Does he think we can’t find him? Will he go where our people live scattered among the Greeks? Will he go there to teach the Greeks? 36What did he mean when he said, ‘You will look for me, but you won’t find me’? And what did he mean when he said, ‘You can’t come where I am going’?”

37It was the last and most important day of the feast. Jesus stood up and spoke in a loud voice. He said, “Let anyone who is thirsty come to me and drink. 38Does anyone believe in me? Then, just as Scripture says, rivers of living water will flow from inside them.” 39When he said this, he meant the Holy Spirit. Those who believed in Jesus would receive the Spirit later. Up to that time, the Spirit had not been given. This was because Jesus had not yet received glory.

40The people heard his words. Some of them said, “This man must be the Prophet we’ve been expecting.”

41Others said, “He is the Messiah.”

Still others asked, “How can the Messiah come from Galilee? 42Doesn’t Scripture say that the Messiah will come from the family line of David? Doesn’t it say that he will come from Bethlehem, the town where David lived?” 43So the people did not agree about who Jesus was. 44Some wanted to arrest him. But no one laid a hand on him.

The Jewish Leaders Do Not Believe

45Finally the temple guards went back to the chief priests and the Pharisees. They asked the guards, “Why didn’t you bring him in?”

46“No one ever spoke the way this man does,” the guards replied.

47“You mean he has fooled you also?” the Pharisees asked. 48“Have any of the rulers or Pharisees believed in him? 49No! But this mob knows nothing about the law. There is a curse on them.”

50Then Nicodemus, a Pharisee, spoke. He was the one who had gone to Jesus earlier. He asked, 51“Does our law find a man guilty without hearing him first? Doesn’t it want to find out what he is doing?”

52They replied, “Are you from Galilee too? Look into it. You will find that a prophet does not come out of Galilee.”

53Then they all went home.