1לפני חג הפסח, ישוע ידע שהגיעה שעתו לעזוב את העולם ולשוב אל אביו. ישוע תמיד אהב מאוד את בחיריו בעולם הזה, ועתה עמד להוכיח להם כי אין גבול לאהבתו. 2לעט סעודת הערב השטן כבר המריץ את יהודה איש־קריות להסגיר את ישוע. 3ישוע ידע כי אביו נתן בידו את הכול, וכי הוא בא מאלוהים וישוב אל אלוהים. 4לכן הוא קם מהשולחן בארוחת הערב, הסיר את בגדיו וקשר למותניו מגבת. 5אחר כך לקח קערה, מילא אותה מים, החל לרחוץ את רגלי תלמידיו וניגב אותן במגבת הקשורה למתניו. 6כאשר הגיע תורו של שמעון פטרוס הוא קרא: ”אדוני, איך ייתכן שאתה תרחץ את רגלי?“
7”כעת אינך מבין מדוע אני עושה זאת, אולם יבוא יום שתבין זאת“, השיב ישוע.
8”לא,“ מחה פטרוס, ”לעולם לא תרחץ את רגלי!“
”אם לא ארחץ אותך, לא יהיה לך חלק בי“, השיב ישוע.
9”אם כך,“ קרא פטרוס, ”רחץ לא רק את רגלי, אלא גם את ידי וראשי.“
10”מי שרחץ כבר את כל גופו צריך לרחוץ את רגליו בלבד כדי להיות נקי וטהור. עתה אתם נקיים, אבל לא כולכם.“ 11ישוע אמר דברים אלה מפני שידע מי עמד להסגירו.
12כשסיים ישוע לרחוץ את רגליהם לבש את בגדיו, התיישב ושאל: ”האם אתם מבינים מה עשיתי לכם? 13אתם קוראים לי ’מורה‘ ו’אדון‘, ואכן נוהגים אתם בצדק, כי זוהי האמת. 14לכן אם אני, האדון והמורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם צריכים לרחוץ איש את רגלי רעהו. 15נתתי לכם דוגמה כדי שתנהגו כמוני. 16האמינו לי, העבד אינו חשוב מאדוניו, והשליח אינו חשוב משולחו. 17כאשר תבינו את משמעות הדברים האלה ותנהגו לפיהם, יהיה לכם טוב ותתברכו.
18”איני מתכוון לכולכם, כי אני יודע במי בחרתי. הכתובים מנבאים שאחד מאוכלי לחמי יבגוד בי. 19אני מספר לכם זאת עכשיו כדי שתאמינו לי כשכל זה יתרחש.
20”אמן אומר אני לכם: כל המקבל את מי שאני שולח מקבל למעשה אותי, וכל המקבל אותי מקבל למעשה את שולחי.“
21בסיימו דברים אלה נאנח ישוע אנחה עמוקה ואמר: ”אכן, זוהי האמת – אחד מכם יבגוד בי.“ 22התלמידים הביטו איש ברעהו בתמיהה ובמבוכה, משום שלא ידעו למי התכוון. 23תלמידו החביב של ישוע היה סמוך לחיקו, 24ולכן רמז לו שמעון פטרוס לשאל אותו למי כוונתו.
25התלמיד הטה את ראשו וקרבו לראשו של ישוע. ”אדוני, למי כוונתך?“ שאל בלחישה.
26”למי שאגיש את פרוסתי הטבולה ברוטב“, השיב ישוע.
הוא טבל את הפרוסה והגישה ליהודה בן שמעון איש־קריות. 27כאשר סיים יהודה לאכול את הלחם נכנס השטן ללבו. ”סיים את העניין במהירות“, אמר לו ישוע.
28איש מהנוכחים לא ידע למה ישוע התכוון. 29היו שחשבו כי ישוע ביקש ממנו לקנות את צרכי החג או לתת כסף לעניים, מפני שיהודה היה הגזבר. 30יהודה עזב מיד את המקום ויצא. היה אז לילה.
31לאחר שעזב יהודה את החדר אמר ישוע: ”הגיעה שעתי; עתה יתפאר בן־האדם, ואלוהים יפואר בו. 32אם אלוהים יפואר בי, הוא בעצמו יפאר אותי ואף יעשה זאת במהרה. 33ילדי היקרים, עוד מעט עלי ללכת מאתכם. לאחר שאלך לא תוכלו לבוא אלי גם אם תחפשו אותי, כפי שכבר אמרתי למנהיגי היהודים.
34”אני מפקיד בידיכם מצווה חדשה: אהבו איש את רעהו כשם שאני אוהב אתכם. 35אהבתכם החזקה איש לרעהו תוכיח לעולם שאתם תלמידי.“
36”לאן אתה הולך, אדון?“ שאל שמעון פטרוס.
”אינך יכול לבוא איתי עכשיו, אולם עוד זמן מה תצטרף אלי גם אתה“, השיב ישוע.
37”אבל מדוע איני יכול ללכת איתך כעת?“ פטרוס לא הבין. ”אני מוכן אפילו למות למענך!“
38”למות למעני?“ שאל ישוע. ”אני אומר לך שעד מחר בבוקר לפני קריאת התרנגול, תכחיש שלוש פעמים אפילו את העובדה שאתה מכיר אותי!“
Jesus tvättar sina lärjungars fötter
1Påskhögtiden skulle snart börja och Jesus visste att hans stund nu hade kommit då han skulle lämna världen och återvända till sin Fader. Han hade älskat sina egna som var i världen och älskade dem in i det sista.
2De hade samlats för att äta tillsammans och djävulen hade redan ingett Judas, Simon Iskariots son i hjärtat att förråda Jesus. 3Jesus visste att Fadern hade gett honom makt över allting och att han hade kommit från Gud och skulle återvända till Gud. 4Så han reste sig nu från bordet, tog av sig manteln och virade en handduk om sig. 5Sedan hällde han vatten i ett handfat och började tvätta sina lärjungars fötter och torka dem med handduken som han hade virat om sig.
6Men när han kom till Simon Petrus, sa Simon till honom: ”Herre, ska du tvätta mina fötter?”
7Då svarade Jesus: ”Du förstår inte just nu vad jag gör men en dag ska du förstå det.”
8Petrus sa: ”Aldrig i evighet får du tvätta mina fötter!”
Men Jesus sa till honom: ”Om jag inte tvättar dig, har du ingen del i mig.”
9Då sa Simon Petrus: ”Herre, tvätta mina händer och mitt huvud också då och inte bara fötterna!”
10Men Jesus sa till honom: ”Den som har badat behöver bara få sina fötter tvättade för att vara helt och hållet ren. Och ni är rena men inte alla.” 11Jesus visste nämligen vem som skulle förråda honom. Det var därför han sa att inte alla var rena.
12När Jesus hade tvättat deras fötter, tog han på sig manteln igen och slog sig ner vid bordet. Sedan frågade han dem: ”Förstår ni vad jag har gjort med er? 13Ni kallar mig Mästare och Herre och det är rätt att ni gör det för det är vad jag är. 14Men om nu jag som är er Herre och Mästare har tvättat era fötter, då är också ni skyldiga att tvätta varandras fötter. 15Jag har gett er ett exempel att följa: gör som jag har gjort mot er. 16Ja, sannerligen säger jag er: en tjänare står inte över sin herre och en budbärare står inte över den som har sänt honom. 17När ni nu vet detta är ni lyckliga om ni också praktiserar det.
Jesus förutsäger att han ska bli förrådd
(Matt 26:20-25; Mark 14:17-21; Luk 22:21-23)
18Jag talar inte om er alla. Jag känner er som jag har valt ut men Skriftens ord måste gå i uppfyllelse: ’Den som åt mitt bröd har lyft sin häl mot mig.’13:18 Jfr Ps 41:10. ”Äta någons bröd” syftar på en nära gemenskap (måltidsgemenskap), lyfta sin häl mot någon: att vända sig mot denne, bli en aktiv motståndare. 19Jag säger det redan nu innan det händer så att ni när det har hänt, ska tro att jag är den jag är13:19 Se not till 6:20.. 20Ja, sannerligen säger jag er: den som tar emot någon som jag sänder, han tar emot mig. Och den som tar emot mig, han tar emot honom som har sänt mig.”
21När Jesus hade sagt detta blev han upprörd i sitt innersta och vittnade: ”Ja, sannerligen säger jag er: en av er kommer att förråda mig!”
22Hans lärjungar såg då på varandra och undrade vem han kunde mena. 23En av hans lärjungar, den som han älskade,13:23 Vilken lärjunge Johannes syftade på avslöjas först i 21:20-24. var närmast intill Jesus sida vid bordet 24och Simon Petrus gjorde därför tecken åt honom att fråga Jesus vem han talade om. 25Lärjungen lutade sig då mot Jesus och frågade: ”Herre, vem är det?”
26Jesus svarade: ”Det är han som får brödstycket som jag nu doppar i fatet.” Sedan doppade han brödstycket och gav det till Judas, Simon Iskariots son. 27Och i samma ögonblick som Judas fick brödet, for Satan in i honom. Jesus sa då till honom: ”Skynda dig, gör det du ska!”
28Ingen av de andra vid bordet förstod varför Jesus sa så till honom. 29Eftersom Judas skötte om kassan trodde några att han bad honom gå ut och köpa det man behövde till högtiden eller ge något till de fattiga. 30Men när Judas hade fått brödet, gick han genast ut. Det var natt.
31Så snart han hade gått, sa Jesus: ”Människosonen är nu förhärligad, och Gud är förhärligad i honom. 32Om nu Gud är förhärligad i honom,13:32 En del handskrifter saknar: Om nu Gud är förhärligad i honom. ska Gud också förhärliga honom i sig själv. Han ska snart förhärliga honom. 33Mina barn, ännu en kort tid ska jag vara kvar hos er. Sedan ska ni förgäves söka efter mig, och så som jag sa till judarna säger jag nu till er: Dit jag går kan ni inte komma. 34Nu ger jag er ett nytt bud: att ni ska älska varandra. Så som jag har älskat er, ska ni också älska varandra! 35Genom att ni älskar varandra ska människorna förstå att ni är mina lärjungar.”
Jesus förutsäger Petrus förnekelse
(Matt 26:33-35; Mark 14:29-31; Luk 22:33-34)
36Simon Petrus frågade då Jesus: ”Herre, vart går du?”
Jesus svarade: ”Dit jag går nu kan du inte följa med men senare ska du följa mig.”
37Men Petrus undrade: ”Varför kan jag inte följa med nu? Jag är beredd att dö för dig.”
38Då svarade Jesus: ”Dö för mig, säger du? Ja, sannerligen säger jag dig: innan tuppen hinner gala, ska du tre gånger ha förnekat mig.
