1לפני חג הפסח, ישוע ידע שהגיעה שעתו לעזוב את העולם ולשוב אל אביו. ישוע תמיד אהב מאוד את בחיריו בעולם הזה, ועתה עמד להוכיח להם כי אין גבול לאהבתו. 2לעט סעודת הערב השטן כבר המריץ את יהודה איש־קריות להסגיר את ישוע. 3ישוע ידע כי אביו נתן בידו את הכול, וכי הוא בא מאלוהים וישוב אל אלוהים. 4לכן הוא קם מהשולחן בארוחת הערב, הסיר את בגדיו וקשר למותניו מגבת. 5אחר כך לקח קערה, מילא אותה מים, החל לרחוץ את רגלי תלמידיו וניגב אותן במגבת הקשורה למתניו. 6כאשר הגיע תורו של שמעון פטרוס הוא קרא: ”אדוני, איך ייתכן שאתה תרחץ את רגלי?“
7”כעת אינך מבין מדוע אני עושה זאת, אולם יבוא יום שתבין זאת“, השיב ישוע.
8”לא,“ מחה פטרוס, ”לעולם לא תרחץ את רגלי!“
”אם לא ארחץ אותך, לא יהיה לך חלק בי“, השיב ישוע.
9”אם כך,“ קרא פטרוס, ”רחץ לא רק את רגלי, אלא גם את ידי וראשי.“
10”מי שרחץ כבר את כל גופו צריך לרחוץ את רגליו בלבד כדי להיות נקי וטהור. עתה אתם נקיים, אבל לא כולכם.“ 11ישוע אמר דברים אלה מפני שידע מי עמד להסגירו.
12כשסיים ישוע לרחוץ את רגליהם לבש את בגדיו, התיישב ושאל: ”האם אתם מבינים מה עשיתי לכם? 13אתם קוראים לי ’מורה‘ ו’אדון‘, ואכן נוהגים אתם בצדק, כי זוהי האמת. 14לכן אם אני, האדון והמורה, רחצתי את רגליכם, גם אתם צריכים לרחוץ איש את רגלי רעהו. 15נתתי לכם דוגמה כדי שתנהגו כמוני. 16האמינו לי, העבד אינו חשוב מאדוניו, והשליח אינו חשוב משולחו. 17כאשר תבינו את משמעות הדברים האלה ותנהגו לפיהם, יהיה לכם טוב ותתברכו.
18”איני מתכוון לכולכם, כי אני יודע במי בחרתי. הכתובים מנבאים שאחד מאוכלי לחמי יבגוד בי. 19אני מספר לכם זאת עכשיו כדי שתאמינו לי כשכל זה יתרחש.
20”אמן אומר אני לכם: כל המקבל את מי שאני שולח מקבל למעשה אותי, וכל המקבל אותי מקבל למעשה את שולחי.“
21בסיימו דברים אלה נאנח ישוע אנחה עמוקה ואמר: ”אכן, זוהי האמת – אחד מכם יבגוד בי.“ 22התלמידים הביטו איש ברעהו בתמיהה ובמבוכה, משום שלא ידעו למי התכוון. 23תלמידו החביב של ישוע היה סמוך לחיקו, 24ולכן רמז לו שמעון פטרוס לשאל אותו למי כוונתו.
25התלמיד הטה את ראשו וקרבו לראשו של ישוע. ”אדוני, למי כוונתך?“ שאל בלחישה.
26”למי שאגיש את פרוסתי הטבולה ברוטב“, השיב ישוע.
הוא טבל את הפרוסה והגישה ליהודה בן שמעון איש־קריות. 27כאשר סיים יהודה לאכול את הלחם נכנס השטן ללבו. ”סיים את העניין במהירות“, אמר לו ישוע.
28איש מהנוכחים לא ידע למה ישוע התכוון. 29היו שחשבו כי ישוע ביקש ממנו לקנות את צרכי החג או לתת כסף לעניים, מפני שיהודה היה הגזבר. 30יהודה עזב מיד את המקום ויצא. היה אז לילה.
31לאחר שעזב יהודה את החדר אמר ישוע: ”הגיעה שעתי; עתה יתפאר בן־האדם, ואלוהים יפואר בו. 32אם אלוהים יפואר בי, הוא בעצמו יפאר אותי ואף יעשה זאת במהרה. 33ילדי היקרים, עוד מעט עלי ללכת מאתכם. לאחר שאלך לא תוכלו לבוא אלי גם אם תחפשו אותי, כפי שכבר אמרתי למנהיגי היהודים.
34”אני מפקיד בידיכם מצווה חדשה: אהבו איש את רעהו כשם שאני אוהב אתכם. 35אהבתכם החזקה איש לרעהו תוכיח לעולם שאתם תלמידי.“
36”לאן אתה הולך, אדון?“ שאל שמעון פטרוס.
”אינך יכול לבוא איתי עכשיו, אולם עוד זמן מה תצטרף אלי גם אתה“, השיב ישוע.
37”אבל מדוע איני יכול ללכת איתך כעת?“ פטרוס לא הבין. ”אני מוכן אפילו למות למענך!“
38”למות למעני?“ שאל ישוע. ”אני אומר לך שעד מחר בבוקר לפני קריאת התרנגול, תכחיש שלוש פעמים אפילו את העובדה שאתה מכיר אותי!“
Jesus Washes His Disciples’ Feet
1It was just before the Passover Festival. Jesus knew that the hour had come for him to leave this world and go to the Father. Having loved his own who were in the world, he loved them to the end.
2The evening meal was in progress, and the devil had already prompted Judas, the son of Simon Iscariot, to betray Jesus. 3Jesus knew that the Father had put all things under his power, and that he had come from God and was returning to God; 4so he got up from the meal, took off his outer clothing, and wrapped a towel around his waist. 5After that, he poured water into a basin and began to wash his disciples’ feet, drying them with the towel that was wrapped around him.
6He came to Simon Peter, who said to him, “Lord, are you going to wash my feet?”
7Jesus replied, “You do not realize now what I am doing, but later you will understand.”
8“No,” said Peter, “you shall never wash my feet.”
Jesus answered, “Unless I wash you, you have no part with me.”
9“Then, Lord,” Simon Peter replied, “not just my feet but my hands and my head as well!”
10Jesus answered, “Those who have had a bath need only to wash their feet; their whole body is clean. And you are clean, though not every one of you.” 11For he knew who was going to betray him, and that was why he said not every one was clean.
12When he had finished washing their feet, he put on his clothes and returned to his place. “Do you understand what I have done for you?” he asked them. 13“You call me ‘Teacher’ and ‘Lord,’ and rightly so, for that is what I am. 14Now that I, your Lord and Teacher, have washed your feet, you also should wash one another’s feet. 15I have set you an example that you should do as I have done for you. 16Very truly I tell you, no servant is greater than his master, nor is a messenger greater than the one who sent him. 17Now that you know these things, you will be blessed if you do them.
Jesus Predicts His Betrayal
18“I am not referring to all of you; I know those I have chosen. But this is to fulfill this passage of Scripture: ‘He who shared my bread has turned13:18 Greek has lifted up his heel against me.’13:18 Psalm 41:9
19“I am telling you now before it happens, so that when it does happen you will believe that I am who I am. 20Very truly I tell you, whoever accepts anyone I send accepts me; and whoever accepts me accepts the one who sent me.”
21After he had said this, Jesus was troubled in spirit and testified, “Very truly I tell you, one of you is going to betray me.”
22His disciples stared at one another, at a loss to know which of them he meant. 23One of them, the disciple whom Jesus loved, was reclining next to him. 24Simon Peter motioned to this disciple and said, “Ask him which one he means.”
25Leaning back against Jesus, he asked him, “Lord, who is it?”
26Jesus answered, “It is the one to whom I will give this piece of bread when I have dipped it in the dish.” Then, dipping the piece of bread, he gave it to Judas, the son of Simon Iscariot. 27As soon as Judas took the bread, Satan entered into him.
So Jesus told him, “What you are about to do, do quickly.” 28But no one at the meal understood why Jesus said this to him. 29Since Judas had charge of the money, some thought Jesus was telling him to buy what was needed for the festival, or to give something to the poor. 30As soon as Judas had taken the bread, he went out. And it was night.
Jesus Predicts Peter’s Denial
31When he was gone, Jesus said, “Now the Son of Man is glorified and God is glorified in him. 32If God is glorified in him,13:32 Many early manuscripts do not have If God is glorified in him. God will glorify the Son in himself, and will glorify him at once.
33“My children, I will be with you only a little longer. You will look for me, and just as I told the Jews, so I tell you now: Where I am going, you cannot come.
34“A new command I give you: Love one another. As I have loved you, so you must love one another. 35By this everyone will know that you are my disciples, if you love one another.”
36Simon Peter asked him, “Lord, where are you going?”
Jesus replied, “Where I am going, you cannot follow now, but you will follow later.”
37Peter asked, “Lord, why can’t I follow you now? I will lay down my life for you.”
38Then Jesus answered, “Will you really lay down your life for me? Very truly I tell you, before the rooster crows, you will disown me three times!
