1החלטתי שלא אבוא יותר לצער אתכם, 2כי אם אני אגרום לכם צער, מי ישמח אותי? בטח שלא מישהו שהעצבתי. 3מסיבה זאת כתבתי לכם את המכתב ההוא – לא רציתי לבוא אליכם ולהתעצב בגלל אלה שצריכים לשמחני, ואני בטוח ששמחתי היא שמחת כולכם.
4מה שנאתי לכתוב לכם אותו מכתב! כתבתי אותו בכאב ובדמעות לא כדי להכאיב לכם, אלא כדי להראות לכם מה רבה אהבתי אליכם.
5-6זכרו כי האיש אשר גרם לכל הצרה הזאת ציער לא רק אותי, אלא את כולכם – לפחות במידת־מה, כדי שלא להגזים. איני רוצה להחמיר איתו למעלה מן הצורך, כי הוא כבר נענש דיו מהתוכחה של כולכם. 7כעת עליכם לסלוח לו ולנחם אותו, שאם לא כן הוא עלול להתמוטט מרוב צער. 8אנא, הוכיחו לו שאתם עדיין אוהבים אותו.
9כתבתי את מכתבי על־מנת לבחון את נכונותכם לציית בכל הדברים. 10אם אתם סולחים למישהו על איזה דבר, גם אני סולח לו. שהרי כאשר אני סולח, אם אכן עלי לסלוח למישהו, אני עושה זאת למענכם ובסמכות המשיח, 11כדי שהשטן לא יערים עלינו במזימותיו ותחבולותיו המוכרות לנו.
12בהגיעי לעיר טרואס נתן לי האדון הזדמנות נפלאה לבשר את בשורת המשיח, 13אך לא מצאתי מנוחה לנפשי, כי לא פגשתי כמתוכנן את טיטוס אחי. לפיכך נפרדתי מאנשי טרואס ויצאתי למקדוניה לחפש את טיטוס.
14השבח לאלוהים המוביל אותנו במסע הניצחון של המשיח, ומפיץ על־ידינו את בשורת המשיח כריח ניחוח בכל מקום. 15אנחנו כניחוח המשיח לאלוהים בקרב הנושעים ובקרב הלא־נושעים. 16ללא־נושעים אנו כריח מוות, ואילו לנושעים אנו כניחוח המעניק חיים. אך מי ראוי למשימה כזאת?
17רק אלה אשר הם ישרים, שליחי אלוהים, מדברים בגבורת המשיח ובהשגחת אלוהים. איננו כאותם רבים שסוחרים בדבר־אלוהים לשם רווח.
1So I made up my mind that I would not make another painful visit to you. 2If I make you sad, who is going to make me glad? Only you, the people I made sad. 3What I wrote to you I wrote for a special reason. When I came, I didn’t want to be troubled by those who should make me glad. I was sure that all of you would share my joy. 4I was very troubled when I wrote to you. My heart was sad. My eyes were full of tears. I didn’t want to make you sad. I wanted to let you know that I love you very deeply.
Forgive Those Who Make You Sad
5Suppose someone has made us sad. In some ways, he hasn’t made me sad so much as he has made all of you sad. But I don’t want to put this too strongly. 6He has been punished because most of you decided he should be. This punishment is enough. 7Now you should forgive him and comfort him. Then he won’t be sad more than he can stand. 8So I’m asking you to tell him again that you still love him. 9I wrote to you for another special reason. I wanted to see if you could stand the test. I wanted to see if you could obey everything asked of you. 10Anyone you forgive I also forgive. Was there anything to forgive? If so, I have forgiven it for your benefit, knowing that Christ is watching. 11We don’t want Satan to outsmart us. We know how he does his evil work.
Serving Under the New Covenant
12I went to Troas to preach the good news about Christ. There I found that the Lord had opened a door of opportunity for me. 13But I still had no peace of mind. I couldn’t find my brother Titus there. So I said goodbye to the believers at Troas and went on to Macedonia.
14Give thanks to God! He always leads us as if we were prisoners in Christ’s victory parade. Through us, God spreads the knowledge of Christ everywhere like perfume. 15God considers us to be the pleasing smell that Christ is spreading. He is spreading it among people who are being saved and people who are dying. 16To those who are dying, we are the smell of death. To those who are being saved, we are the perfume of life. Who is able to do this work? 17Unlike many people, we aren’t selling God’s word to make money. In fact, it is just the opposite. Because of Christ we speak honestly before God. We speak like people God has sent.
