1המשתייכים לישוע המשיח לא יורשעו בדין! 2כי כוח רוח־החיים, אשר בישוע המשיח, שיחרר אותנו מהגלגל החוזר של חטא ומוות הבא בעקבות החטא.
3התורה מעולם לא יכלה להצדיק ולהושיע איש, בגלל האופי החלש של המין האנושי. משום כך שלח אלוהים את בנו בדמות אדם בעל גוף אנושי כשלנו – מלבד החטא שבנו – ושלל מהחטא את השליטה על המאמינים במשיח, וזאת בזכות קורבנו. 4על כן אנו יכולים עתה לקיים את דרישות התורה – בתנאי שנחיה על־פי הדרכת רוח הקודש, ולא על־פי הדרכת הטבע הישן והחוטא שלנו.
5אדם הנשלט על־ידי הטבע החוטא שלו חי למען עצמו ולמען סיפוק תאוותיו, בעוד שאדם הנשלט על־ידי רוח הקודש חי למען אלוהים, ועושה את הטוב בעיני אלוהים. 6הליכה בדרך רוח הקודש מביאה חיים ושלום, בעוד שכניעה לטבע החוטא שלנו מביאה מוות, 7שהרי הטבע החוטא שלנו שונא את אלוהים. טבע זה שלנו מעולם לא ציית לאלוהים, וגם לא יציית לו בעתיד. 8כל הנשלטים על־ידי אופיים החוטא אינם יכולים למצוא־חן בעיני אלוהים.
9אולם אתם אינכם נשלטים על־ידי הטבע החוטא שלכם, אלא על ידי רוח הקודש, אם אכן הוא שוכן בקרבכם, כי מי שרוח הקודש אינו שוכן בו איננו שייך למשיח. 10אך אם המשיח בקרבכם, אמנם גופכם מת בגלל החטא, אך הרוח הוא חיים לכם כי הוצדקתם. 11ואם שוכן בכם רוחו של האלוהים אשר הקים את ישוע מן המתים, אלוהים יקים לתחייה גם את גופכם בן־התמותה, על־ידי רוח הקודש השוכן בכם.
12לפיכך, אחים יקרים, איננו חייבים דבר לטבע החוטא שלנו ולדרישותיו. 13שכן אם ניכנע לו ונמשיך במעשינו הרעים – נמות. אבל אם בעזרת רוח הקודש נחסל ונמית את פעולות הטבע החוטא שלנו – נחיה. 14כי כל מי שמודרך על־ידי רוח הקודש של אלוהים הם בנים לאלוהים.
15אלוהים לא העניק לנו רוח אשר ישוב לשעבד אותנו לפחד, כי אם רוח המאמץ אותנו לו לבנים, והמאפשר לנו לקרוא לאלוהים: אבא, אבינו. 16רוח הקודש שהעניק לנו אלוהים מעיד בלבנו ומאשר שאנו באמת בני־אלוהים. 17ואם אנחנו בני־אלוהים, הרי שאנו גם יורשיו, כלומר, אנחנו יורשים יחד עם המשיח את נחלתו של אלוהים. ברם על־מנת לקחת חלק בכבודו עלינו לסבול למענו.
18אך אין להשוות כלל את סבלנו עתה לעומת הכבוד שייתן לנו אלוהים בבוא הזמן. 19שהרי כל הבריאה מצפה בכיסופים להתגלות הבנים לאלוהים. 20-21כי באותו יום תשוחרר הבריאה מהשעבוד לכיליון ולמוות – שלהם נכנעה לא מרצונה, אלא מרצון אלוהים – על־מנת שתוכל לקחת חלק בחירות הנפלאה של בני האלוהים.
22אנחנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וגונחת מכאב, כאילו בצירי לידה. 23לא רק הבריאה נאנחת, אלא גם אנחנו, המאמינים, אשר טעמנו מהאושר הנצחי שהכין אלוהים לאוהביו. כן, אנו נאנחים בציפייה לשחרור מכאב וסבל. אנו גם מצפים ליום שבו יתממש אימוצנו כבנים, ואלוהים יעניק לנו גוף חדש. 24בתקווה הזאת נושענו, והבה נזכור שתקווה פירושה ציפייה לדבר שעדיין לא ראינו; הרי איננו מצפים למה שאנו רואים או למה שכבר נמצא בידינו. 25אולם אם אנו מצפים לדבר שאיננו יכולים לראותו, אנו לומדים להמתין לו בסבלנות.
26גם רוח הקודש עוזר לנו בחולשותינו היום־יומיות ובתפילותינו, שכן איננו יודעים כיצד להתפלל כהלכה, ואיננו יודעים בעד מי ובעד מה להתפלל. אולם רוח הקודש מתפלל בעדנו ובשמנו בתחינות ואנחות עמוקות ממילים. 27האלוהים אשר יודע את המתרחש בלבנו, יודע גם מה מביע הרוח בתחינותיו בעדנו, כי הרוח מתפלל בעדנו לפי רצון האלוהים.
28אנו יודעים שאם נאהב את אלוהים ונתאים את עצמנו לתוכניותיו, כל מה שיקרה לנו יפעל לטובתנו. 29שהרי עוד מבראשית החליט אלוהים שכל המאמין בו – והוא ידע היטב מי יאמין בו – ידמה לבנו, כדי שבנו יהיה הבכור בין אחים רבים. 30הוא בחר בנו עוד לפני זמן רב, ובבוא העת הוא קרא לנו אליו, סלח לחטאינו, הצדיק אותנו והעניק לנו מכבודו.
31מה נאמר, אם כן, על הדברים הנפלאים האלה? אם אלוהים לצדנו איש לא יוכל להיות נגדנו! 32אם אלוהים לא חס אף על בנו היחיד, והקריב אותו למען כולנו, האם אתם מטילים ספק בכך שייתן לנו הכול יחד איתו?
33מי יעז להאשים את בני־האלוהים? הרי אלוהים עצמו הכריז שאנו חפים מפשע וצדיקים בעיניו.
34מי, אם כן, ירשיע אותנו? אף אחד – הרי המשיח מת בעדנו וקם לתחייה למעננו, ועתה הוא יושב לימין האלוהים ומפגיע בעדינו לפניו.
35מה מסוגל להרחיק אותנו מאהבת האלוהים, האם צרות? קשיים? רדיפות? רעב? סכנות? מלחמות? 36לא ולא! הכתובים אומרים שלמען אלוהים עלינו להיות מוכנים למות בכל עת – כמו שכתוב:8.36 ח 36 תהלים מד 23 ”כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה.“ 37אף־על־פי־כן הניצחון הוא שלנו על־ידי ישוע המשיח, אשר אהב אותנו כל־כך עד שהקריב את עצמו בעדנו.
38אני משוכנע שלא המוות ולא החיים, אף לא מלאכים ושדים, לא בהווה ולא בעתיד ולא שום כוחות, 39לא מקום המצאנו – במרומים או במעמקי הים – דבר לא יוכל להפריד אותנו מאהבת האלוהים, שנגלתה לנו כאשר ישוע המשיח אדוננו הקריב את עצמו למעננו.
Diospaj Espíritu pushachun saquichij
1Cunanca caita uyaichij: Cristo Jesus-huan shujlla cajcunataca, ña mana jatun llaquiman cachangachu. Paicunaca, ña mana quiquin aicha munashca shina causancunachu, ashtahuanpish Diospaj Espíritu munashca shinami causancuna. 2Cristo Jesus-huan shujlla cajcunaman causaita cuj Diospaj Espíritu mandashcami, ñucataca jucha mandacunmantapish, huañuimantapish cacharichirca. 3Juchaman apajlla aichayuj cajpimari, Mandashcaca mana cacharichi tucurca. Chaimantami Taita Diosca, Paipaj quiquin Churita juchayujcunapaj aicha shina aichayuj tucushpa, gentecunapaj juchamanta huañuchun cacharca. Chashnami Diosca, ñucanchij juchataca, Paipaj aichapi tucuchishpa chingachirca. 4Dios Mandashcapi nishca shina ñucanchij causai tucuchunmi, chashnaca rurarca. Chaimantami ñucanchijca, ña mana quiquin aicha munashca shina causanchij. Ashtahuanpish Diospaj Espíritu munashca shinami causacunchij.
5Aicha munashcallata rurashpa causajcunaca, quiquin aichapajllami yuyancuna. Ashtahuanpish Diospaj Espiritupaj cajcunaca, Diospaj Espíritu yuyachishcatami catincuna. 6Aicha munaicunaca, huañuillamanmi chayachin. Ashtahuanpish Diospaj Espíritu yuyachishcata catinaca, huiñai causaitapish, sumaj causaitapishmi cun. 7Chaimanta, aicha yuyachishcata ruranaca, Diospimi pʼiñaipi churan. Aichaca Dios Mandashcata mana caźunachinchu, manataj caźui tucunpishchu. 8Chaimantami, quiquin aicha munashcallata rurashpa causajcunaca, Taita Diostaca mana cushichi tucun.
9Ashtahuanpish cancunaca, Diospaj Espíritu cancunapi causacujpitajca, ña mana quiquin aicha munashca shinachu causanguichij. Ashtahuanpish Diospaj Espíritu yachachishca shinami causacunguichij. Maijanpish Cristopaj Espirituta mana charijca, mana paipajchu. 10Cutin Cristo cancunapi causacujpipish, aichaca juchayuj cashcamanta huañungatajmi. Shina cajpipish, Diosllataj ima juchachina illajta rurashpa chasquishcamantami, cancunapaj espirituca causacun. 11Huañushcacunapaj chaupimanta Jesusta causachij Diospaj Espiritumi cancunapi causacun. Huañushcacunapaj chaupimanta Cristo Jesusta causachij Pai Diosllatajmi, cancunapi causacuj Paipaj Espirituhuan cancunapaj huañuj aichatapish causachinga.
12Chai tucuimantaca huauqui, panicuna, ñucanchij causaitaca Paiman cunatajmi canchij. Ña mana aichapajtaca rurashpa causanachu canchij. 13Quiquin aicha munashca shina causacushpaca, huañunguichijmi. Ashtahuanpish Diospaj Espirituhuan tucushpa, aicha munaicunata huañuchishpaca, causanguichijmi. 14Diospaj Espíritu pushachun saquijcunallami, Diospaj huahuacunatajca. 15Chaimanta cancunaca, mana huatashpa charij espirituta chasquircanguichijchu. Ashtahuanpish Diospaj quiquin huahuata ruraj Espiritutami chasquircanguichij. Paimantami Taita Diostaca: (“¡Abba!”) “¡Ñuca Yayito!” nishpa, caparishpa mañacunchij. 16Diospaj Espiritullatajmi: “Taita Diospaj huahuacunami canguichij” nishpa, ñucanchij espirituman huillacun. 17Diospaj huahuacuna cashpami, Taita Dios charishcacunata japina canchij. Cristoman cushcatamari, ñucanchijmanpish chaupinga. Cristo shinallataj llaquita apashpaca, pai shinallatajmi sumajyachishca cashun.
Shamuj causaipi cushicunatami shuyanchij
18Shina cajpica, cai causaipi apacushca llaquicunaca, shamuj causaipi ñucanchijta Dios sumajyachinahuan chʼimbapurajpica, ima mana canchu. Chaitatajca allimi yachani. 19Diospaj huahuacunata chashna sumajyachijtaca, tucui imallata Dios rurashcacunami ricunaihuan chaparacuncuna. 20Tucui imallata Dios rurashcacunaca, mana quiquin munaimantachu yanga tucurcacuna. Ashtahuanpish Dios pai mushujyachijta chai yuyai shuyachunmi, paillataj chashna rurarca. 21Dios rurashca tucui ima tiyajcunallatajmi, chingarinapajlla huatashca tiyacunmanta cacharichishca canga. Tucui chaicunatami, Diospaj huahuacunata shinallataj cacharichishpa sumajyachishca canga. 22Dios rurashca tucui imalla tiyajmi, huachacuj huarmi achcata nanachicuj shina, cunancama llaquicunahuan, ‘¡Ai!’ nicujta ricunchij. 23Mana chaicunallachu ‘¡Ai!’ nicun, ñucanchijpishmari ñucanchij shungupica ‘¡Ai!’ nicunchij. Ña Diospaj Espirituta charij, Paipaj huahuacuna cashpapish, ñucanchij aichatapish mushujyachishpa quishpichichunmari shuyacunchij. 24Chai yuyailla shuyacuchunmi, ñucanchijtaca quishpichihuashca. Chai shuyacushcata ñahuihuan ricushpa charicujpica, ¿ima shuyanataj tiyanmanri? Pipish pai shuyacushcata ña charishpaca, ¿imatataj ashtahuanca shuyanmanri? 25Manaraj ricushcata shuyacushcamantami, cʼuyaj shunguhuan, chai yuyai chaparacunchij.
26Shinallataj ñucanchij irquicuna cajpimi, Diospaj Espiritullataj imatapish yachachicun. Diosta imata mañanallatapish mana yachajpimi, Diospaj Espiritullataj ‘¡Ai!’ nishpa, ñucanchijmantaca, mana rimai tucushca shimicunahuan Diostaca mañaracun. 27Ashtahuanpish shungu yuyashcata yachaj Diosca, Paipaj Espíritu imata mañashcataca yachanmari. Diospaj Espirituca, Taita Dios munashca shinamari Paipajlla cajcunamantaca mañaracun.
Ñucanchij quiquin mishashcatapish yallimi charinchij
28Taita Diosta cʼuyajcunapajca, tucui imapish allipajmi shamun. Paicunaca, Dios imapaj agllasha nishca shinataj agllashcacunami. 29Taita Diosca ñaupamantami Pai rijsishcacunataca, Paipaj Churiman rijchajcuna cachun chʼicanyachirca. Cai tucui huauqui panicunapurapi, Pai punta Churi cachunmi chashna rurarca. 30Ñaupaman Pai chʼicanyachishcacunallatatajmi cayarca. Chai cayashcacunatami, ima juchachina illajta rurarca. Ima juchachina illajta rurashcacunatami sumajyachircapish.
31Pai chashna rurashcataca, ¿ima nishuntaj? Taita Dios ñucanchijhuan cajpica, ¿pitaj ñucanchijtaca imata ningari? 32Diosca Paipaj quiquin Churitaca, mana mitsashpa tucui ñucanchijmanta huañuchun curcallamari. Paitapish mana mitsashca jahuaca, ¿manachu ñucanchijmanca tucui ima allitapish cungalla? 33Taita Dios agllashcacunataca, ¿pitaj imata juchachingari? Paicunataca, Diosllatajmari ima juchachina illajta rurashca. 34Jatun llaquimanca, ¿pitaj cachai tucungari? Cristomari ñucanchijmanta huañurca. Cunacarin causarishpa, Taita Diospaj alli ladopi tiyashpamari, ñucanchijmanta mañaracun. 35Cristopaj cʼuyaimantaca, ¿ima llaquichu, ima manchaichu, pʼiñajcuna llaquichishcachu, yaricaichu, churana illaichu, llaqui japinallapi puricuichu, huañuchijcuna manchachishcachu, pitaj anchuchi tucungari? 36Dios Quillcachishcapipish cashnami nin:
«Canmantami punllanta huañuchisha nishca purinchij.
Huañuchinapaj japishca ovejacunata shinami,
ñucanchijtaca charincuna» ninmi.
37Cai tucui llaquicuna japijpipish, ñucanchijta cʼuyaj Cristomantami ima mana tucushpa, tucuita mishanchij. 38Chaimanta caitaca allimi yachani: Huañuipish, causaipish, angelcunapish, mandacuj supaicunapish, pushaj umacunapish, cunan punllacunapish, shamuj punllacunapish, 39jahuamanta cashpa, allpa ucumanta imacuna cashpa, Dios rurashca ima shujtajcunapish, Apunchij Cristo Jesusmanta Taita Dios ñucanchijta cʼuyacujmantaca, manataj anchuchi tucungachu.
