1ביקשתם ממני להגיב לרעיון: מוטב לאיש להימנע מיחסים עם אשתו. 2אך משום הזנות והתאווה הרובצות בסביבה, כדאי לאיש ולאישה לקיים יחסים ביחד. 3על הבעל לתת לאשתו את כל הזכויות המגיעות לה כאישה נשואה, ועל האישה לתת אותן זכויות לבעלה. 4כי לאישה נשואה אין כבר זכות בלעדית על גופה – גם לבעלה יש זכות על גופה, ואף לבעל כבר אין זכות בלעדית על גופו, כי גופו שייך גם לאשתו. 5לכן אל תמנעו את עצמכם זה מזו, אלא אם שניכם החלטתם להימנע מקיום יחסי־מין למשך זמן מוגבל, כדי שתוכלו להקדיש את עצמכם לתפילה. במקרה כזה, מיד עם תום הזמן המוגבל עליכם לשוב ולקיים יחסים כמו מקודם, כדי שהשטן לא יוכל לפתות אתכם על־ידי תשוקתכם שלא באה על סיפוקה. 6אני אומר זאת בדרך של רשות, ולא בדרך של פקודה. 7מצדי, הלוואי שכולם יכולתם לחיות ללא נשואים, כמוני. אולם אנו שונים מאוד איש מרעהו. לאחד נותן אלוהים אישה במתנה, ולשני הוא נותן במתנה את היכולת להישאר רווק(ה) ומאושר(ת).
8אני פונה אל הרווקים ואל האלמנות: אם אתם יכולים, מוטב שלא תינשאו, כמוני. 9אבל אם אינכם יכולים לשלוט ביצריכם – הינשאו! כי מוטב להינשא מאשר לסבול מתשוקה מינית שאינה באה על סיפוקה.
10על הנשואים אני מצווה בשם ישוע המשיח ובפקודתו: אסור לאישה לעזוב את בעלה. 11אם היא מעדיפה להיפרד מבעלה אסור לה להינשא לאחר, אבל מותר לה לחזור לבעלה הראשון. גם לבעל אסור לגרש את אשתו.
12ברצוני להוסיף כמה הצעות משלי. אין אלה מצוות ישירות מהאדון, אך הן נראות צודקות בעיני: אם מאמין משיחי כבר נשוי לאישה שאינה מאמינה, וברצונה להמשיך לחיות איתו, אסור לו לעזוב את אשתו או לגרשה. 13אם מאמינה משיחית נשואה לבעל שאינו מאמין, וברצונו להמשיך לחיות איתה, אסור לה לעזוב אותו. 14כי האישה המאמינה מביאה קדושה לנישואין, והבעל המאמין מביא איתו קדושה לנישואין. אחרת, ילדיכם לא היו קדושים, אך כעת הם קדושים.
15אולם אם הבעל או האישה שאינם מאמינים רוצים להיפרד – מותר לכם להיפרד מהם. במקרה כזה, בן הזוג המאמין אינו צריך לדרוש מהשני להישאר, כי אלוהים רוצה שילדיו יחיו בשלום. 16אחרי הכול, מנין לכן לדעת אם בעליכן יבואו לידי אמונה או לא? ואותו הדבר אמור לגבי הבעלים המאמינים ונשותיהם.
17החשוב הוא שכל אחד ישמח בחלקו ויהיה מרוצה במצב שאלוהים בחר עבורו – נשוי או לא נשוי. זוהי מצוותי לכל הקהילות.
18מי שנימול לפני בואו לאמונה לא צריך להתחרט על כך; מי שלא נימול לפני בואו לאמונה, לא צריך לעשות עכשיו ברית־מילה. 19כי המילה אינה חשובה. החשוב הוא לשמור את מצוות האלוהים.
20בדרך כלל על כל אחד להישאר באותו מעמד שבו היה כשבא לידי האמונה. 21האם אתה עבד? אל תתלונן. אך אם יש לך הזדמנות לצאת לחופשי – אל תחמיץ אותה! 22אם אתה עבד והאדון קורא לך, אל תשכח שהמשיח שיחרר אותך מהשעבוד לחטא; אם האדון קורא לך ואתה בן־חורין, אל תשכח שהמשיח שיחרר אותך משעבוד לחטא; אם האדון קורא לך ואתה בן־חורין, אל תשכח שמעתה הינך עבד המשיח. 23אתם שייכים למשיח, כי הוא קנה אתכם במחיר יקר, ומשום כך אל תשתעבדו לבני־אדם. 24כן, אחים יקרים, לא משנה באיזה מצב הייתם או באיזו משרה עבדתם, כאשר האדון קורא לכם; הישארו במקומכם, כי עכשיו האדון אתכם לחזקכם ולעזור לכם.
25בתשובה לשאלתכם השנייה, האם מותר לבתולות להינשא? אין לי הוראה מיוחדת מהאדון. אך מאחר שהעניק לי מתבונתו והוא סומך עלי, אשמח לחוות את דעתי. 26בשל הבעיות והצרות הבאות עלינו אני חושב כי מוטב לא להינשא. 27מובן שהנשואים אינם צריכים להתגרש מסיבה זו, אך מי שטרם נישא – שלא ימהר עכשיו. 28אם הגברים רוצים בכל זאת להינשא עכשיו, מותר להם; ואם הבחורות רוצות להינשא עתה – אין זה חטא! העניין הוא שהנשואים גורמים לבעיות נוספות, ואישית, הייתי רוצה למנוע מכם כעת בעיות אלה.
29עלינו לזכור תמיד שזמננו עלי אדמות קצר מאוד. לכן על הגברים הנשואים להיות חופשיים למען האדון, כאילו שאינם נשואים כלל. 30אסור שאושר, נכסים או צער ימנעו בעד איש מלשרת את האדון. 31על העוסקים בענייני העולם להיזהר שלא לשקוע בו עמוק מדי, כי צורת הדברים בעולם משתנה במהירות.
32ברצוני שתהיו חופשיים מדאגה בכל מעשיכם. הרווק יכול לבלות את חייו בעבודת האדון ובמאמץ למצוא־חן בעיניו, 33בעוד שגבר נשוי דואג תחילה למלא את חובתו לאשתו, ואין הוא יכול להקדיש את עצמו לאדון כראוי; תשומת לבו מחולקת. 34גם לאישה הנשואה יש את אותן הבעיות. הרווקה משתדלת למצוא־חן בעיני האדון בכל מעשיה, ושומרת על טוהר גופה ורוחה; ואילו האישה הנשואה טרודה בבעיות משק הבית, ועליה לשרת את בעלה ולהשתדל למצוא־חן בעיניו.
35איני מנסה למנוע בעדכם מלהינשא; אני מנסה לעזור לכם. הייתי רוצה שתבחרו בדרך הטובה והיעילה ביותר לשרת את האדון.
36אם מישהו אינו יכול להתגבר על תשוקתו והוא מרגיש צורך להינשא, מותר לו – אין זה חטא. 37אך מי שיש לו כוח לא להינשא ומחליט שאין לו צורך בנשואים, החליט החלטה נבונה מאוד. 38מסקנה: טוב להינשא, אך טוב יותר לא להינשא.
39האישה קשורה לבעלה כל עוד הוא חי; אם בעלה נפטר היא רשאית להינשא שנית – אבל רק למאמין משיחי! 40אך לדעתי היא תהיה מאושרת יותר אם לא תינשא בשנית, וחושבני שאין זו דעתי בלבד, אלא גם רצון רוח הקודש השוכן בי.
Caźaranamanta yachachishcami
1Cunanca cancuna quillcashpa imallata tapushcata cutichisha: «Cʼaricuna mana caźaranaca, alli canataca allimi.» 2Chashna cajpipish huainayana jahualla cashcamanta, cʼaricunapish quiquin huarmita charichun, huarmicunapish quiquin cusata charichun ninimi. 3Cusaca, quiquin huarmiman cuna cashcata cuchun, huarmipish quiquin cusaman cuna cashcata cuchun. 4Huarmipaj cuerpoca, mana pai quiquinpajchu, cusapajmi. Cusapaj cuerpopish, mana pai quiquinpajchu, huarmipajmi. 5Cusapish, huarmipish ama mitsarinacuichijchu. Ishquindij shuj yuyailla tucushpa, tucui yuyaihuan Diosta mañangapaj, ashacamalla jarcarichij. Mana unaita jarcari tucushpaca, mana alli yuyaita Satanás ama cuchun, cutin tandanacuichijlla.
6Caitaca mana mandanichu, ashtahuanpish chashna ruranaca allimi canman nicunillami: 7Tucuicunallataj ñuca shina cachun munaimanmi. Shina cajpipish Taita Diosmi shujmanca shujta, caishujmanca shujta, chʼican chʼican canata cushca.
8Mosocunatapish, viudacunatapish ñuca shina mana caźarashpa saquirishpaca, allimi canman ninimi. 9Ashtahuanpish paicuna mana jarcari tucushpaca, caźarachunlla. Aicha munaihuan ruparishpa purinapaj randica, caźaranami alli.
10Ña caźarashcacunataca, Apunchij Jesusmi caitaca mandan, mana ñucachu mandani: Huarmica, cusata ama shitachun. 11Shitashpapish ama shujtajta caźarachun, mana cashpaca quiquin cusahuan cutin alli tucushpa tandanacuchun. Cusapish, paipaj huarmitaca ama shitachun.
12Caishujcunataca, mana Apunchij Jesuschu nin, ñucami cashna nini: Maijan crij huauquipaj huarmi mana crij cashpapish, paihuan causasha nijpica, ama shitachun ninimi. 13Shinallataj maijan crij huarmipaj cusa mana crij cashpapish, paihuan causasha nijpica, ama shitachun ninimi. 14Mana crij cusa cashpapish, crij huarmimantaca, Diospajllami tucun. Shinallataj mana crij huarmi cashpapish crij cusamantaca, Diospajllami tucun. Mana chashna cajpica, huahuacunapish mana crijcunapaj shinallataj mana allicunami canman. Ashtahuanpish cunanca, paicunapish Diospajllamari.
15Shina cashpapish maijan mana crij huarmi cashpa, cʼari cashpapish chʼicanyasha nijpica, shitachunlla. Chʼicanyashpaca crij huauqui cashpa, pani cashpapish, ña mana huatashcachu. Taita Diosca ñucanchijtaca, sumaj causaita charichunmi cayarca. 16Huarmi, ¿cambaj cusaca canmanta chaichu quishpiringa, mana quishpiringa, imatataj yachangui? Shinallataj cusapish, ¿cambaj huarmica canmanta chaichu quishpiringa, mana quishpiringa, imatataj yachangui?
17Chashna cajpipish, tucuicuna Apunchij Jesús cancunaman yuyaita cushca shinallataj, Taita Dios cancunata agllai punlla ima shinami carcanguichij, shinallataj causaichij ninimi. Crij tandanacushcacunataca, tucui llajtacunapimi chashna mandani. 18Dios cayai punllapaj maijan cʼaripish, charishca aicha punta carata pʼitichishca cashpaca, chashnallataj saquirichunlla. Mana chaita rurashcata Dios cayashca cajpipish, chashnallataj saquirichunlla. 19Charishca aicha punta carata pʼitichishca cashcapish, mana chaita rurashca cashpapish, ima mana canchu. Ashtahuanpish Taita Dios mandashcacunata ruranamari ashtahuan alli. 20Tucuicuna Dios agllai punllapaj ima shina cashca cashpaca, chashnallataj saquirichunlla. 21Amopaj runa cajpiraj Dios canta cayashca cajpipish, ama pingarichu. Shina cashpapish amopajmanta llujshi tucushpaca, llujshinguilla.
22Amopaj runa cajpiraj, Apunchij Jesús cayashca cajpica, ña mana huatashca shinachu cangui. Mana amopaj runa cajta cayashca cajpica, cunanca Cristopaj maquipimi huatashca saquiringui. 23Diosca tucuimanta yalli valijhuanmi, cancunataca randirca. Ama runacunapaj maquipi huatarishpa causaichijchu. 24Huauqui, panicuna, Dios cayai punlla ima shina cashca cashpapish, chashnallataj Taita Dios-huan saquirichijlla.
25Solteracunata imata mandachunca, Apunchij Jesusca imata mana nihuarcachu. Shina cajpipish Apunchij Jesús ñucata llaquijpimi, tucuicunapaj alli canata ñuca yuyashca shina cunani. 26Jatun llaqui punllacunapi causacushcamanta, maijanpish ima shina cashca cashpaca, chashnallataj causachunlla. 27Huarmiyuj cashpaca, ama shitana yuyai caichu. Mana huarmiyuj cashpapish, ama caźarana yuyailla purichu. 28Caźarashpapish, mana juchata ruracunguichu. Shuj soltera caźarashpapish, mana juchata ruranchu. Chashna cajpipish caźarajcunaca, cai causaipica llaquicunata charingacunami. Chai llaquicunata ama charichunmi, jarcaiman yuyani.
29Huauqui, panicuna, caitamari nisha nini: Ñamari punllacunaca quichquiyamucun. Chaimanta, cunanmantaca, huarmiyujcunaca mana huarmiyuj cashca shina causachun ninimi. 30Huacajcunapish, mana huacaj shina cachun. Cushicujcunapish, mana cushicuj shina cachun. Imata randijcunapish, mana charij shina cachun. 31Cai pachapi imalla charishcahuan cushicujcunapish, mana cushicuj shina cachun. Cai pacha ima shina tiyacujca, ñallami chingarigrin.
32Cancunataca, ama llaquilla cachunmi munani. Mosoca, Apunchij Jesús yuyailla cashpami, Paita cushichinallata munan. 33Ashtahuanpish huarmiyujca, huarmihuan cushicungapaj cai causaipaj mashcarina yuyaillami. 34Shinallataj cusayuj huarmipish, solterapish chʼican chʼican yuyaitami charin. Solteraca cuerpohuanpish, espirituhuanpish Diospajlla chʼicanyarishca causangapaj Apunchij Jesús yuyaillami. Ashtahuanpish cusayuj huarmica, cusahuan cushicungapaj cai causaipaj mashcarina yuyaillami. 35Caita nishpaca, cancunapaj allipajmi nini, mana pʼiñachingaraicu nicunichu. Ashtahuanpish Apunchij Jesuspajta tucui shunguhuan rurashpa, pipish alli nishca causachunmi chashnaca nini.
36Maijan yaya mamaca, ‘Ñuca ushushica, ñami yuyajyacun’ yuyangachari. Chashna yuyashpaca, alli cajpica, yuyashca shina rurachichunlla. Caźaranaca mana juchachu, caźarachunlla. 37Cutin maijan yaya mama, paipaj ushushita mana caźarachinata paipaj shungupi yuyashpaca, allitami yuyan. 38Shinallataj maijanpish paipaj ushushita caźarachishpapish, allitami ruran. Mana caźarachishpacarin, ashtahuan allitami ruran.
39Cusayuj huarmica cusa causacujpirajca, mandashcapi nishca shinaca cusahuan huatarishcami. Cusa huañujpica, ña cacharirishca saquirishcamanta, cutin caźarasha nishpaca, caźarachunlla. Ashtahuanca, Apunchij Jesusta crijlla cachun. 40Ima cajpipish ñuca yuyaipica mana cutin caźarashpami, ashtahuan cushi canga yuyanimi. Ñucapish Diospaj Espirituta charishpami chashnaca nini.
