1אחי, ברצוני להזכיר לכם את הבשורה שהבאתי לכם – אותה בשורה שקיבלתם בשמחה ושאתם עדיין מאמינים בה. 2בשורה זאת היא המושיעה אתכם, אם אתם עדיין מאמינים בה, אלא אם כן מעולם לא האמנתם בה באמת.
3סיפרתי לכם כל מה שסופר לי, ודברים אלה הם בעלי חשיבות ראשונה במעלה: שהמשיח מת בעד חטאינו, כפי שניבאו הכתובים, 4שהוא נקבר, ושלאחר שלושה ימים קם לתחייה כפי שחזו הנביאים. 5המשיח נראה לכֵּיפָא, לאחר מכן נראה לשנים־עשר התלמידים. 6הוא נגלה גם ליותר מחמש־מאות מאמינים שהתאספו יחד. רובם עדיין חיים ויכולים להעיד על כך, ואחדים מהם כבר מתו. 7אחר כך נראה המשיח ליעקב אחיו ולכל השליחים. 8לאחר שנראה אל כל האחרים הוא נראה לבסוף גם אלי, כאל מי שלא נולד בזמנו. 9כי אני השליח הקטן מכולם בחשיבותו, ולמעשה איני ראוי כלל להיקרא ”שליח“, שכן לפני בואי לאמונה רדפתי את קהילת אלוהים והטרדתי אותה.
10אולם בזכות טוב־לבו וחסדו של אלוהים אני היום מה שאני. חסדו בהחלט לא היה לשווא, כי פעלתי יותר מכל השליחים האחרים – כלומר, לא אני פעלתי, אלא אלוהים הוא שפעל דרכי. 11בעצם לא חשוב מי פעל יותר, הם או אני; העיקר שבישרנו לכם את הבשורה ושאתם האמנתם.
12איני מבין אתכם! אם אתם מאמינים שהמשיח קם מן המתים, מדוע אינכם מאמינים בתחיית־המתים? 13אם אין תחייה למתים, הרי שגם המשיח לא קם לתחייה, כלומר, הוא עדיין מת! 14ואם המשיח עדיין מת, אין כל ערך למה שסיפרנו לכם, וביטחונכם בה׳ חסר יסוד ותקווה. 15מכאן גם משתמע שכולנו, השליחים, שקרנים. כי סיפרנו לכם שאלוהים הקים את ישוע מן המתים – דבר שאינו אפשרי אם המתים אינם יכולים לקום לתחייה. 16ואם המתים אינם יכולים לקום לתחייה אזי גם המשיח לא קם, והוא עדיין מת. 17אם המשיח עדיין מת, איזה ערך יש לאמונתכם שה׳ הושיע אתכם? אתם עדיין משועבדים לחטא וצפויים לעונש! 18במקרה כזה, כל המאמינים שכבר מתו הם בעצמם אבודים. 19ואם אנו מאמינים ומקוים במשיח רק בעולם הזה, אומללים אנו מכל אדם!
20אולם תודה לאל על כך שהמשיח אכן קם מן המתים! הוא היה הראשון מבין הרבים שיקומו לתחייה יום אחד.
21כשם שהמוות בא לעולם בעקבות חטאו של אדם אחד – האדם הראשון – כך באה גם תחיית המתים לעולם על־ידי אדם אחד – המשיח. 22כולנו עתידים למות בגלל השתייכותנו למין האנושי והחוטא של אדם, והעונש על החטא הוא מוות. אך השייכים למשיח יקומו לתחייה. 23כל אחד יקום בתורו: המשיח היה הראשון שקם לתחייה, וכאשר ישוב אלינו, יקומו גם כל המאמינים השייכים לו.
24לאחר מכן יבוא הקץ – לאחר שהמשיח יכרית ויכניע את כל האויבים, הכוחות והשלטונות, ויחזיר את המלכות לאלוהים אביו. 25כי המשיח ימלוך עד שיכניע לרגליו את כל אויביו, 26והאויב האחרון שיכניע יהיה המוות. 27אלוהים אביו העניק לו שלטון וסמכות על הכול, חוץ מאשר על אלוהים עצמו שהוא נותן הכוח. 28לאחר שינצח המשיח את כל אויביו הוא ייכנע לשלטון אביו, כדי שהאלוהים אשר העניק לו את הניצחון על הכול יישאר מעל לכול.
29אם המתים לא יקומו לתחייה, מה התועלת במעשה האנשים שנטבלים בשם המתים? איזה ערך יש למעשה כזה, אם אינכם מאמינים שיום אחד יקומו המתים לתחייה? 30מלבד זאת, למה לנו לסכן את חיינו כל הזמן? 31הלא יודעים אתם שאני מסכן את חיי בכל יום; זוהי עובדה ממש כמו העובדה שאני גאה מאוד בהתפתחותכם הרוחנית. 32לשם מה נלחמתי בחיות הפרא – באנשי אפסוס – האם רק למען תועלתי בעולם הזה? אם לא נקום לתחייה לאחר מותנו, מה יש לנו להפסיד? הבה ”נהנה מהחיים, נאכל ונשתה כי מחר נמות!“15.32 טו 32 ישעיהו כב 13
33התרחקו מאנשים שחיים כך. אם תקשיבו להם, תושפעו מהם ותנהגו כמוהם. 34חשבו בהגיון ובתבונה והפסיקו לחטוא. עליכם להתבייש על שיש ביניכם אנשים שאינם מאמינים באלוהים ואף פעם לא האמינו – הם רק מעמידים פנים!
35אם ישאל מישהו: ”כיצד יוכלו המתים לקום לתחייה? כיצד ייראו? איזה גוף יהיה להם?“ 36השאלה אמנם טיפשית, אך את התשובה תמצאו. כשאתה טומן זרע באדמה, הוא לא יצמח עד שלא תקברהו תחילה. 37הגבעול הירקרק שצומח מהזרע שונה בצורתו מהזרע שזרעת, כי הרי טמנת באדמה זרע קטנטן ויבש, 38ואלוהים העניק לו גוף חדש כפי בחירתו. לכל זרע יש גוף שונה. 39כשם שיש זרעים שונים וצמחים שונים, כך יש גם מינים שונים של בשר וגוף. בני־אדם, חיות, דגים וציפורים – לכל אחד יש בשר אחר וגוף אחר.
40למלאכים בשמים יש גוף השונה משלנו, וגם היופי וההדר שלהם הוא ממין אחר שאינו דומה לשלנו. 41היופי וההוד של השמש שונה מזה של הירח והכוכבים, ולכל כוכב יש יופי וזוהר משלו.
42כך גם גופנו, שהוא בר־מיתה, שונה מהגוף שנקבל לאחר תחיית המתים, כי גופנו החדש יהיה בן־אלמוות! 43עכשיו נוטה גופנו לחלות ולמות, אך כשנקום לתחייה הוא יהיה מלא כוח וגבורה. 44עד המוות גופנו הוא גוף אנושי – בשר ודם; אולם בתחיית המתים הוא יהיה גוף רוחני על־טבעי.
45כתבי־הקודש מספרים לנו:15.45 טו 45 בראשית ב 7 ”ויהי האדם הראשון לנפש חיה“. כלומר, לאדם חי, ואילו האדם האחרון (המשיח) – לרוח שמעניק חיים.
46מכאן אתם רואים שה׳ מעניק תחילה גוף פיזי, ולאחר מכן גוף רוחני. 47האדם הראשון נברא מעפר האדמה, ואילו המשיח בא מהשמים. 48לכל בני־האדם יש גוף בשר ודם שנברא מעפר, כמו לאדם הראשון; אולם לכל מי ששייך למשיח יהיה גוף על־טבעי כמו למשיח. 49כשם שלכל אחד מאיתנו יש גוף כמו לאדם הראשון, כך יום אחד יהיה לכולנו גוף כמו למשיח.
50אני רוצה לומר לכם, אחים יקרים, שבשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלוהים, כי בר־חלוף אינו יכול לרשת את הנצח ולשלוט בו. 51ברצוני לגלות לכם סוד נפלא: לא כולנו נמות, אבל לכולנו יהיה גוף אחר. 52הכול יתרחש במהירות הבזק, כהרף עין! כאשר תישמע תקיעת השופר האחרון מן השמים, כל המאמינים שמתו יקומו לתחייה בגוף חדש שאינו בר־מיתה, ואלה מאיתנו שחיים עדיין יקבלו גוף חדש לגמרי. 53כי גוף הבשר שיש לנו עתה ישתנה ויהפוך לגוף רוחני ונצחי.
54כאשר כל זה יתרחש, יתקיים הכתוב: ”המוות נוצח!“15.54 טו 54 כלשונו: ”בלע המות לנצח“. ישעיהו כה 8 55-56מוות, היכן ניצחונך? היכן עוקצך? החטא – העוקץ שגרם למוות – ייעלם, והתורה המצביעה על חטאינו שוב לא תשפוט אותנו. 57כל השבח והתהילה לאלוהים אבינו, על אשר עשה אותנו למנצחים על־ידי ישוע המשיח אדוננו.
58ובכן, אחים יקרים, הואיל והניצחון מובטח לנו, התחזקו, התעודדו ואל תתייאשו, כי יודעים אתם שכל עמלכם למען האדון אינו לשווא.
Cristo causarishcatami huillashca
1Cunanca huauqui, panicuna, ñuca cancunaman huillashca alli huillaitami yuyachisha nini. Ñuca huillajpi chasquishcatami, sinchita caticunguichij. 2Ñuca huillashca alli huillaita catirashpa causashpaca, quishpiringuichijmi. Mana cashpaca, yanga crishcallahuanmi saquiringuichij.
3Callarimantapachami ñuca chasquishcata, cancunaman yachachircani: Dios Quillcachishcacunapi nishca shinallatajmi, Cristoca ñucanchij juchacunamanta huañurca. 4Dios Quillcachishcacunapi nishca shinallatajmi, pambashca carca, quimsa punllapica causarirca. 5Ña causarishpaca, Cefasmanrajmi ricurirca. Chai qʼuipaca, chunga ishquipura caj yachacujcunamanmi ricurirca. 6Chai qʼuipaca shuj ricurillapimi, 500 yalli crijcunaman ricurirca. Paita ricujcunapuramantaca achcacuna causacunrajmi, maijancunallami ña huañushcacuna. 7Paicunaman ricurishca qʼuipaca, Jacobomanmi ricurirca. Chai qʼuipami, huillagrichun tucui mingashcacunamanpish ricurirca. 8Tucui chaicunaman ricurishca qʼuipami, ñuca cai shullurishpalla huacharishca runaman ricurirca.
9Taita Diospajlla tandanacuj crijcunata ñuca llaquichishcamantaca, huillagrichun mingashca caishujcunapaj qʼuipallami cani. Huillagrichun mingashca nishca shutitaca mana apaipajchu cani. 10Chashna cajpipish, mana cʼuyaipajta Taita Dios cʼuyashcallamantami, cunan ñuca ima cashcamanca chayarcani. Dios chashna mana cʼuyaipajta cʼuyashpa ñucaman cushcataca, mana pambapi shitashcanichu. Ashtahuanpish ñucaca, tucui caishujcunata yallimari huillashcani. Chaitapish mana ñucachu ruracuni, ashtahuanpish mana cʼuyaipaj cajpipish Taita Dios cʼuyashpa ñucahuan cajllapimi, chashna rurai tucuni. 11Caishujcuna cashpapish, ñuca cashpapish chaillatatajmari huillacunchij. Chai huillashcatami crircanguichij.
Huañushcacunaca causaringami
12Ñucanchijca, “Cristo huañushcacunapaj chaupimanta causarircami” nishpami huillanchij. Chashna nijpica, ¿ima nishpataj cancunapuramanta maijancunaca, “Huañushcacuna causarinaca mana tiyanchu” nincuna? 13Huañushcacuna mana causarina cajpica, Cristopish manatajchari causarircari. 14Cristopish mana causarishca cajpica, ñucanchij huillacushcapish yangamari canman. Cancuna crishcapish yangamari canman. 15“Taita Diosmi Cristotaca causachirca” nishpa ñucanchij huillashpapish, Taita Diostamari llullata ruranchijman. Cristota Taita Dios mana causachishca cajpica, huañushcacunapish mana causaringachu. 16Huañushcacuna mana causarina cajpica, Cristopish mana causariman carcachu. 17Cristo mana causarishca cajpica, cancuna crishcapish yangallami canman. Cancunaca juchacunapirajmi causacunguichijman. 18Shinallataj Cristota crij huañushcacunapish chingarircatajchari. 19Ñucanchijca, cai causaillapi Cristo yuyailla cashpaca, tucui gentecunatapish yalli llaquinayajmari canchijman.
20Mana chashnachu. Cristoca huañushcacunapaj chaupimanta causarircamari. Crij huañushcacunata causachina cashcata ricuchingapajmari, Cristotaraj punta causachirca. 21Ima shinami shuj runallamanta huañuica cai pachaman yaicumurca, shinallatajmi huañushcacunapaj chaupimanta causarinapish, shuj runallamanta callarirca. 22Ima shinami Adanpaj huahuacuna cashcamantaca tucuicuna huañun, chashnallatajmi Cristomantaca tucuicunata causachishca cangacuna. 23Tucuicunami paicuna causarina cashca shina, cashna huashan huashan causaringa: Tucuicunapaj ñaupaca, Cristomari causarirca. Chai qʼuipaca Cristo tigramuipica, Paipajcunami causaringa. 24Chai qʼuipaca, tucurimi shamunga. Cristoca mandajcunata, mandanata charijcunata, ima rurai tucunata charijcunatapishmi chingachinga. Chai tucuicunata chingachishpami, Pai mandacushcataca Yaya Diosman cutichinga. 25Cristota tucui pʼiñajcunata Paipaj chaqui sarunapi churangacamaca, Paillatajmi mandacunga. 26Tucui pʼiñajcunata tucuchishca qʼuipaca, Diosca huañuitapish tucuchingami. 27Taita Diosca, «Tucuitami Cristopaj chaqui sarunapi churarca». Chashna «Tucuitami churarca» nishpaca, tucuita churaj Taita Diosca, Paipish Cristopaj ñaupajpi cumurishca canataca, mana nisha ninichu. 28Ña tucuita Cristopaj ñaupajpi churashca qʼuipaca, tucuita churaj Taita Diospaj ñaupajpi, Paipaj quiquin Churillatajmi cumuringa. Chashna rurashpami, Taita Diosllataj tucuita mandanga.
29Huañushcacuna manapish causarina cajpica, ¿yangatajchari huañushcacunamanta bautiźarijcunaca, paicunamanta bautiźarincunari? Imapish mana cana cajpica, yangamari chashnaca ruracuncuna. 30Ñucanchijpish yangamantatajchari, punllanta huañuchinalla purinchigari. 31Huauqui, panicuna, mana llullanichu. Cancuna Apunchij Jesucristota crij cajpi cushicushpa purishpapish, punllantami huañuchisha nishca purini. 32Efesopicarin, pʼiña animalcunahuanmi cʼari cʼarita macanacurcani. Chaipish yangatajchari canmanri. Huañushcacuna chashna manapish causarina cajpica:
“Micushunchij, ubyashunchij,
cayaca huañushunmari”
nishca shina ruranamari alli canman.
33Ama pandaringuichijchu. «Mana allicunahuan purijpica, allipish causacujta pandachinllami.» 34Ña yuyaita japichij, ama juchapi causaichijchu. Cancunapura maijancunaca, manaraj Diosta rijsincunachu. Cancuna pingarichunmi chashnaca nini.
Causarishca cuerpoca shujtaj layami canga
35Maijancunaca: «¿Ima shinataj huañushcacunaca causaringa? ¿Ima shina cuerpotashi charingacuna?» nishpachari tapuricun. 36Chashna tapujca, upamari. Illu ima muyuta can tarpujpica, mana tarpunca huiñashpa jatarinchu. Huiñangapajca huañunrajmi. 37Imata tarpushpapish, ña huiñashpa pʼangacujtaca mana tarpunguichu. Trigota cashpa, ima shujtaj granota cashpapish muyullatami tarpungui. 38Tarpushca muyutaca Taita Diosmi, Pai munashca shina huiñachin. Tucui muyucunatami, paicuna huiñana cashca shinataj huiñachin. 39Ima aichapish mana chai shinallatajchu. Gentecunapaj aichapish chʼicanmi, animalcunapaj aichapish chʼicanmi. Chalhuacunapaj aichapish chʼicanmi, alasyujcunapaj aichapish chʼicanmi. 40Shinallataj jahuapipish, achij nicujcunami tiyan. Cai pachapipish, tucui imapish shujtaj shujtajmi tiyan. Jahuapi tiyajcunaca, shujtaj shina sumajmi, cai pachapi tiyajcunapish, shujtaj laya sumajmi. 41Intipish, lunapish chʼican chʼicanmi achijyachin. Luźerocunapish chʼicanmi achijyachin. Luźerocunapish, caishuj chaishuj chʼican chʼicanmi achijyachin.
42Huañushcacuna causarinapish, chashnallatajmi canga. Huañushcata pambajpica aichaca ismunllami, causarishcaca ña mana huañungachu. 43Millashca aichata pambajpica, sumaj cuerpoyujmi causaringa. Irqui aichata pambajpica, imatapish rurai tucujtami causachinga. 44Ismujlla aichata pambajpica, Diospaj Espirituyuj cuerpomi causaringa. Ismujlla aicha tiyajpica, Diospaj Espirituyuj cuerpopish tiyanmi. 45Chaimantami Dios Quillcachishcapica: «Punta rurashca Adantaca, causaj almayujtami rurashca carca» nin. Cutin qʼuipa Adanca, causaita cuj Espirituyujmari. 46Aichayuj tulluyujmi Diospaj Espirituyujpaj ñaupa tiyarca, qʼuipatami Diospaj Espirituyujca shamurca. 47Punta runaca, allpallamantami carca. Qʼuipa runaca, jahua pachamantami carca, Paica Apunchij Jesusmi. 48Allpata rurashca runa ima shinami carca, cai pachapaj cajcunapish chashnallatajmi. Jahua pachaman rina cajcunapish, jahua pachamanta Shamuj shinallatajmi. 49Ñucanchijca, allpamanta rurashca runaman rijchaj cashca shinallatajmi, jahua pachamanta Cajmanpish rijchashun.
50Huauqui, panicuna, caitami nisha nini: Cai aicha, cai yahuarca, Taita Dios mandacunpica, imata mana charingachu. Imapish ismujllaca, mana ismujca, mana tucui tucunchu. 51Uyaichij, cunanca pi mana yachashcatami cancunamanca huillasha nini: Mana tucuicuna huañushunchu. Shina cashpapish, tucuicunami shujtajyachishca cashun. 52Tucuri trompeta tocashca uyarijpica, ñahui quimllaillapimi mushujyachishca cashun. Trompetapi tocajpimi, Diosca huañushcacunataca, mana huañuj cuerpohuan causachun causachinga. Ñucanchijtaca shujtajyachingami. 53Cai ismujlla aichaca, mana ismuj cuerpota churarinatajmi can. Cai huañuna aichaca, mana huañuj cuerpota churarinatajmi can. 54Cai ismuna aicha, mana ismujlla cuerpotami churaringa. Cai huañuna aichaca mana huañuj cuerpotami churaringa. Chashna rurajpimi, Dios Quillcachishcapi: «Tucuita mishajmi, huañuitaca chingachishca» nishca pajtanga:
55«Huañui, ¿huañuchingapaj can tujsinaca maipitaj?
Pambana jutcu, ¿imahuantaj cunanca mishai tucunguiari?»
56Huañuica, juchahuanmi huañuchingapaj tujsin. Mandashcami, juchamanca huañuchi tucunata cun. 57Chashna cajpipish ñucanchijtaca, Taita Diosmi Apunchij Jesucristomanta huañuita mishachin. Chaimantami Paitaca pagui nicunchij.
58Chaimanta ñuca huauqui, panicuna, Apunchij Jesustaca, chai yuyai, sinchita catiraichijlla. Pai rurachun nishcata ashtahuan alli ruracuichijlla. Apunchij Jesus-huan cashcamanta, cancuna imalla rurashcapish mana yanga cashcataca, cancunallataj yachanguichijmi.
