Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 9:1-43

1כל אותו זמן המשיך שאול לאיים על המאמינים המשיחיים באלימות וברצח. הוא הלך אל הכהן הגדול בירושלים 2וביקש ממנו מכתב אל בתי־הכנסת בדמשק. במכתב ביקש מבתי־הכנסת לשתף פעולה ברדיפת המאמינים המשיחיים שם, גברים ונשים כאחד, כדי ששאול יוכל לאסרם ולהביאם לירושלים.

3כשהתקרב שאול לדמשק במסגרת שליחותו, סנוורה אותו לפתע אלומת אור חזקה מן השמים. 4הוא נפל ארצה ושמע קול מדבר אליו: ”שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?“

5”מי אתה, אדוני?“ שאל שאול.

”אני ישוע שאותו אתה רודף!“ ענה הקול. 6”לך עכשיו העירה, וחכה להוראות נוספות!“

7מלוויו של שאול עמדו נדהמים וחסרי־מילים, כי שמעו קול אך לא ראו איש. 8‏-9כשקם שאול על רגליו גילה שהתעוור, ומלוויו היו צריכים להחזיק בידו ולהובילו לדמשק. עיוורונו נמשך שלושה ימים, וכל אותו זמן לא אכל ולא שתה.

10באותה עת גר בדמשק מאמין משיחי בשם חנניה. האדון נגלה אליו בחלום ואמר לו: ”חנניה!“

”כן, אדוני!“ השיב חנניה.

11והאדון המשיך: ”לך לביתו של יהודה ברחוב ’הישר‘, ושאל שם על שאול מהעיר טרסוס. ברגע זה הוא מתפלל אלי, 12ורואה בחזיון אדם בשם חנניה ניגש אליו וסומך עליו את ידיו, כדי שתשוב אליו ראייתו.“

13”אבל, אדוני,“ קרא חנניה, ”שמעתי סיפורים רבים על הדברים הנוראים שעשה שאול זה למאמינים בך בירושלים! 14הוא בא לדמשק רק משום שקיבל רשות מראשי הכוהנים לאסור את כל המאמינים המשיחיים כאן!“

15”לך ועשה מה שאמרתי לך,“ אמר האדון לחנניה, ”כי בחרתי בשאול להביא את בשורתי אל עמים רבים ומלכיהם ואל עם־ישראל. 16אני אראה לו כמה יהיה עליו לסבול למען שמי!“

17חנניה הלך לביתו של יהודה, וכשמצא את שאול סמך עליו את ידיו ואמר: ”שאול אחי, האדון ישוע, אשר נראה אליך בדרך, שלח אותי אליך כדי שתימלא ברוח הקודש, וכדי שישוב אליך אור עיניך.“

18”באותו רגע נפקחו עיניו של שאול, כאילו נפלו מהן קשקשים, וראייתו שבה אליו. הוא קם על רגליו ונטבל במים, 19ולאחר מכן אכל את ארוחתו הראשונה מזה שלושה ימים, וכוחו שב אליו. הוא נשאר עם המאמינים בדמשק ימים אחדים, 20ואחר כך החל לבקר בבתי־הכנסת השונים, וסיפר לכולם שישוע המשיח הוא באמת בן־האלוהים!“

21כל מי ששמע את דברי שאול נדהם. ”האין זה אותו האיש שרדף באכזריות כה רבה את המאמינים המשיחיים בירושלים?“ שאלו. ”חשבנו שהוא בא לכאן כדי לאסור את המאמינים, ולהביאם כבולים בשרשרות אל ראשי הכוהנים!“

22שאול הלך ונמלא כוח וגבורה, ויהודי דמשק לא יכלו להפריך את טענותיו והוכחותיו שישוע באמת המשיח. 23כעבור זמן־מה החליטו מנהיגי היהודים להרוג את שאול. 24אולם מישהו גילה לשאול את מזימתם, ואמר לו שהמנהיגים הציבו שומרים בשערי העיר, יומם ולילה, כדי לתפסו ולהרגו. 25לכן באותו לילה הבריחו אותו אחדים מהתלמידים אל מחוץ לעיר. הם הושיבו אותו בתוך סל גדול ושלשלוהו דרך פרצה אל מעבר לחומה.

26שאול הגיע לירושלים וניסה להיפגש עם המאמינים המשיחיים, אך כולם פחדו מפניו, כי חשבו שהוא מרמה אותם. 27בר־נבא בא לעזרתו של שאול ולקח אותו אל השליחים. הוא סיפר להם כיצד שאול ראה את האדון בדרך לדמשק, וכיצד שמע את דבריו. בר־נבא גם דיווח להם על הטפתו האמיצה והנלהבת של שאול בשם ישוע. 28לשמע דברים אלה קיבלו אותו השליחים לשורותיהם, ומאז היה שאול תמיד עם המאמינים, והטיף בשם האדון באומץ לב. 29שאול שוחח והתווכח גם עם היהודים דוברי היוונית, אולם הם זממו להרוג אותו. 30כשנודע לשאר האחים על הסכנה הנשקפת לו, לקחו אותו לקיסריה, ומשם שלחוהו לביתו שבטרסוס.

31בינתיים חדלו הרדיפות, וקהילות יהודה, הגליל והשומרון נהנו משקט ושלווה וגדלו בכוח ובמספר. רוח הקודש עודד את המאמינים, והם למדו להתהלך ביראת־ה׳.

32פטרוס נסע ממקום למקום כדי לבקר את הקהילות, ויום אחד בא לבקר את המאמינים בלוד. 33הוא פגש שם אדם משותק בשם אניאס, שהיה מרותק למיטתו כשמונה שנים.

34”אניאס,“ אמר לו פטרוס, ”ישוע המשיח ריפא אותך! קום וסדר את מיטתך!“ והוא נרפא מיד. 35כל תושבי לוד והשרון ראו את הנס והאמינו באדון.

36ביפו הייתה תלמידה אחת בשם צביה, שתמיד עשתה מעשי צדקה ועזרה בעיקר לעניים. 37באותם ימים חלתה צביה ומתה. ידידיה טיהרו את הגופה והניחו אותה בעליית־הגג. 38אולם כאשר נודע להם שפטרוס היה בקרבת המקום, מיהרו לשלוח שני אנשים ללוד, כדי לבקש ממנו שיבוא איתם ליפו. 39בלי להתמהמה הלך איתם פטרוס ליפו, וכשנכנס אל הבית הובילו אותו מיד אל החדר שבו שכבה צביה. החדר היה מלא אלמנות בוכיות, אשר הראו זו לזו חולצות ושמלות שצביה תפרה למענן.

40פטרוס ביקש מכולן לצאת מהחדר, ואז כרע על ברכיו והתפלל. לאחר מכן פנה אל הגופה וקרא: ”צביה, קומי!“ באותו רגע פקחה צביה את עיניה, ובראותה את פטרוס הזדקפה על מיטתה. 41הוא הושיט את ידו ועזר לה לעמוד על רגליה. אחר כך קרא פטרוס לכל האחים ולכל האלמנות והציג את צביה לפניהם.

42הידיעה המשמחת התפשטה במהירות בכל העיר, ואנשים רבים האמינו באדון. 43פטרוס נשאר ביפו זמן רב והתגורר אצל מעבד־עורות בשם שמעון.

Chinese Contemporary Bible (Simplified)

使徒行传 9:1-43

扫罗归主

1扫罗继续用凶狠的话恐吓主的门徒。他去见大祭司, 2要取得授权书到大马士革的各会堂搜捕信耶稣的人,无论男女,都要把他们押回耶路撒冷

3当他快到大马士革的时候,突然有一道光从天上射下来,四面照着他。 4他倒在地上,听见有声音对他说:“扫罗扫罗!你为什么迫害我?” 5他说:“主啊,你是谁?”那声音说:“我就是你所迫害的耶稣。 6起来!进城去,有人会告诉你该做的事。”

7同行的人站在那里只听见声音,却看不见人,吓得张口结舌。 8扫罗爬起来,睁大眼睛,却什么也看不见,同伴拉着他的手进了大马士革9一连三天,扫罗什么也看不见,也不吃也不喝。

10这时候,在大马士革有个门徒名叫亚拿尼亚,他在异象中听见主呼唤他的名字,就回答说:“主啊,我在这里。”

11主说:“起来,到直街的犹大家去见一个来自大数、名叫扫罗的人,他正在向我祷告。 12我让他在异象中看见一个名叫亚拿尼亚的人去他那里,把手按在他身上,使他恢复视力。”

13亚拿尼亚回答说:“主啊!我听见许多人说他对耶路撒冷的信徒大加迫害。 14他来这里是得到祭司长的授权,要拘捕所有求告你名的人。”

15主对亚拿尼亚说:“你放心去吧!他是我拣选的器皿,要向外族人、君王和以色列人宣扬我的名。 16我会让他知道他必为我的名而受许多的苦。”

17亚拿尼亚去了,进了那家,就把手按在扫罗身上,说:“扫罗弟兄,在你来的路上向你显现的主耶稣派我来使你重见光明、被圣灵充满。” 18顿时,扫罗的眼睛上有鳞片似的东西脱落,他立刻恢复了视力,便起来接受了洗礼。 19他吃过东西之后,体力也恢复了。他和大马士革的门徒住了几天之后, 20便到各会堂去宣讲:“耶稣是上帝的儿子。”

21听的人都大吃一惊,说:“他不就是那在耶路撒冷迫害信徒的人吗?他到这里来不是要把大马士革的信徒押去见祭司长吗?”

22扫罗越发有能力,引经据典证明耶稣是基督,使大马士革犹太人惊慌失措。

扫罗逃生

23过了一段日子,犹太人图谋杀死扫罗24他们昼夜在城门守候,伺机下手,但这阴谋被扫罗知道了。 25他的门徒趁夜间用筐子把他从城墙上缒下去。

26扫罗逃到耶路撒冷后,曾设法与当地的门徒联络,可是他们都怕他,不相信他是门徒。 27只有巴拿巴接待他,带他去见使徒,向他们陈述扫罗如何在路上遇见主,主如何对他说话,他又如何勇敢地在大马士革奉耶稣的名传道。 28于是,扫罗就在耶路撒冷与使徒一起出入来往,奉主的名放胆传道。 29他常常跟那些讲希腊话的犹太人辩论,于是他们打算杀掉他。 30弟兄姊妹知道这消息后,就把扫罗带到凯撒利亚,然后送他到大数去。

31当时,犹太加利利撒玛利亚各地的教会都很平安,得到了坚固。信徒们非常敬畏主,又得到圣灵的安慰,人数越来越多。

彼得医治瘫子

32彼得四处奔波,来到吕大探访那里的信徒, 33遇见一个已经卧床八年、名叫以尼雅的瘫子。 34彼得对他说:“以尼雅,耶稣基督已经医好你了,起来收拾你的垫子吧!”他立刻应声而起。 35吕大沙仑的居民看见他,都归向了主。

彼得使死人复活

36约帕有个乐善好施的女信徒名叫戴碧达希腊话叫多加,意思是“羚羊”。 37当时,她患病死了。有人将她的尸体洗干净后,停放在楼上。 38吕大约帕相距不远,门徒听说彼得吕大,就派两个人赶去请他立刻来约帕39彼得便随他们一同到了那里,有人领他上楼。众寡妇都站在彼得周围哭,并把多加生前缝制的内衣、外衣给他看。

40彼得叫她们都出去,自己跪下祷告,然后转身对死者说:“戴碧达,起来!”她便睁开了眼睛,看见彼得,就坐了起来。 41彼得伸手扶她起来后,叫那些在外面等候的门徒和寡妇进来,把活过来的多加交给他们。 42这事传遍了整个约帕,许多人都信了主。 43彼得继续留在约帕,在当地一个名叫西门的皮革匠家住了好些日子。