Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 22:1-30

1”אחי ואבותיי, הקשיבו נא לדברי ההגנה שלי.“ 2כששמעו שהוא מדבר עברית נפלה דממה כבדה עוד יותר. 3פולוס המשיך: ”אני יהודי, יליד טרסוס שבקיליקיה, אולם חונכתי כאן בירושלים, בבית־מדרשו של רבן גמליאל, והוא שלימד אותי לשמור בקפידה את כל חוקי התורה ומצוותיה. הייתי קנאי לה׳ בכל מעשי, ממש כשם שאתם קנאים לו היום. 4בזמנו רדפתי את המשיחיים עד מוות, כבלתי גברים ונשים והשלכתי אותם לכלא. 5הכהן הגדול וכל אחד מחברי הסנהדרין יוכלו להעיד על כך, משום שביקשתי מהם מכתבים אל ראשי הקהילה היהודית בדמשק. מכתבים אלה העניקו לי את הסמכות לכבול כל משיחי שאמצא, ולהביאו לירושלים כדי שייענש.

6”יום אחד בשעת הצהריים, כשהייתי בדרכי לדמשק, האיר עלי לפתע אור חזק מן השמים. 7נפלתי על הארץ ושמעתי קול: ’שאול, שאול, מדוע אתה רודף אותי?‘

8” ’מי אתה, אדוני?‘ שאלתי.“

”והקול ענה: ’אני ישוע מנצרת שאותו אתה רודף!‘ 9האנשים שהיו איתי ראו את האור, אך לא הבינו את הנאמר.

10” ’מה עלי לעשות, אדוני?‘ שאלתי.

”והאדון ענה: ’קום ולך לדמשק, ושם ייאמר לך מה צפוי לך בעתיד‘.

11”האור החזק סנוור אותי עד עיוורון, והיה צורך להוביל אותי בידי לדמשק.

12”בדמשק בא אלי אדם צדיק וירא־אלוהים, חנניה שמו, אשר קיים את מצוות התורה והיה מקובל על כל היהודים. 13חנניה עמד לצדי ואמר: ’שאול אחי, פקח את עיניך!‘ ומיד נפקחו עיני ויכולתי לראות כמקודם.

14”לאחר מכן הוא אמר לי: ’אלוהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו, לראות את המשיח הצדיק ולשמוע את קולו. 15עליך לשאת את בשורת אלוהים לכל מקום, ולספר לכולם מה ששמעת וראית. 16למה אתה מחכה עכשיו? לך להיטבל במים והתרחץ מחטאיך, בקראך בשם האדון!‘

17‏-18”יום אחד, לאחר שחזרתי לירושלים, דיבר אלי ה׳ בחזיון בשעה שהתפללתי בבית־המקדש. ’הזדרז וצא מירושלים‘, הוא אמר אלי, ’כי תושבי העיר לא יאמינו למה שתספר להם עלי‘.

19” ’אבל אדון‘, מחיתי, ’הם יודעים היטב שהלכתי לבית־הכנסת והכיתי את המאמינים בך, ואף השלכתי אותם לכלא. 20וכשהרגו את עבדך סטפנוס, עמדתי שם בהסכמה לנעשה והשגחתי על מעיליהם של רוצחיו!‘

21”אולם אלוהים אמר לי: ’עזוב את ירושלים, כי אני שולח אותך הרחק אל הגויים!‘ “

22הקהל הקשיב בתשומת לב עד שאמר פולוס את המשפט האחרון, ואז צעקו כולם פה־אחד: ”סלקו אותו מכאן! הרגו אותו! הוא אינו ראוי לחיות!“ 23הם צרחו, השליכו את מעיליהם וזרקו עפר כלפי מעלה.

24המפקד ציווה על חייליו להכניס את פולוס לתוך המצודה ולהלקותו ברצועות, כדי לאלצו להתוודות על פשעו. המפקד רצה לדעת מדוע היה הקהל נרגש ופרוע כל־כך.

25בשעה שהחיילים כבלו את פולוס כדי להלקותו, הוא פנה אל הקצין שעמד לצדו ושאל: ”האם מותר להלקות אזרח רומאי לפני שהעמדת אותו לדין?“

26הקצין ניגש אל מפקד החטיבה וקרא: ”מה אתה עושה? האיש הזה אזרח רומאי!“

27המפקד בא אל פולוס ושאל: ”האם אתה באמת אזרח רומאי?“

”כן, בהחלט.“

28”גם אני והאזרחות הזאת עלתה לי הרבה כסף!“

”אבל אני אזרח רומאי מלידה!“ אמר פולוס.

29החיילים שעמדו להלקות את פולוס הרפו ממנו ברגע ששמעו שהוא אזרח רומאי, והמפקד נמלא פחד על־שום שציווה לאסרו ולהלקותו.

30למחרת בבוקר שחרר אותו המפקד מכבליו וציווה על ראשי הכוהנים לכנס ישיבת סנהדרין. הוא הביא לפניהם את פולוס כדי לנסות לברר מה הייתה הסיבה לכל המהומה הזאת.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Hechos 22:1-30

1«Caipi tandanacushca huauquicuna, yayacuna, ñuca huillashcata uyahuaichij. Ñuca ima shina cashcatami cancunaman huillasha nini. Cunanca ñucata uyahuaichij» nircami.

2Hebreo rimaipi rimajta uyashpacarin, ashtahuanmi upallarcacuna. Chashna upallajpimi, Pabloca cashna nirca: 3«Ñucaca, Cilicia llajtapi caj Tarso pueblopi huacharishca judío runamari cani. Shina cashpapish, cai Jerusalenpimi, jatun yachaj Gamalielpaj maquipi, huiñarcani. Paimi ñucataca, ñaupa yayacunaman cushca Mandashcata alli yachachirca. Chaimantami, cunan cancuna shinallataj Taita Diospajta rurasha nishpa, ima shujtajtaca mana uyasha nij carcani. 4Chashna cashpami ñaupaca, Jesuspaj Ñanta catijcunataca huañuchina yuyaihuan huarmicunatapish, cʼaricunatapish japishpa carcelman apaj carcani. 5Crij israelcunata japishpa, Jerusalenman tigrachimushpa macana yuyaimi carcani. Chashna rurangapajmi, curacunata mandajtapish, tucui cunaj yuyajcunatapish quillcacunata mañashpa, Damascoman ricurcani. Chaitaca paicunallataj huillai tucunmi.

6Ashtahuanpish Damascoman ñalla chayacujpimari, chaupi punlla shinataca ñapish jahua pachamanta ñucataca achij nichirca. 7Chaita ricushpa, pambaman urmashpaca: “Saulo, Saulo, ¿ima nishpataj ñucata pʼiñashpa llaquichicungui?” nijtami uyarcani. 8Chashna nijpica: “¿Apu, pitaj canguiari?” nijpi: “Ñucaca can llaquichicushca, Nazaretmanta Jesusmari cani” nircami. 9Achij nijta ricushpaca, ñucahuan ricujcunapish achcatami mancharircacuna. Chaita ricushpapish, ñucata ima nishcataca mana yacharcacunachu. 10Chaipimi ñucaca: “Apu Jesús, ¿imatataj rurachun ningui?” nircani. Shina nijpi Apu Jesusca: “Jatarishpa, can ricushca Damascollamantaj rilla. Chaipimi can ima rurana cashcataca huillanga” nircami. 11Jahua pachamanta sumaj achij nicuj ñuca ñahuita amsayachijpimi, imata mana ricuj saquirircani. Chaimantami ñucahuan ricujcunaca, maquimanta aisashpalla Damascoman chayachihuarcacuna.

12Chaiman chayajpimi, Mandashcata alli caźuj Ananías shuti runa ñucata ricunaman shamurca. Paica tucui chaipi causaj judiocuna alli nishca runami cashca carca. 13Pai ñucapajman cʼuchuyashpami: “Huauqui Saulo, ¡cutin cambaj ñahui ricuchun ninimi!” nirca. Chashna nijpica, ñuca ñahui cutin ricujpimi, paita ricui tucurcani. 14Paimi cashna nihuarca: “Ñucanchij ñaupa yayacunapaj Taita Diosmari cantaca, Pai munashcata yachachunpish, Cashcata Rurajta ricuchunpish, Pai rimashcata uyachunpish agllashca. 15Canca, Paimanta imallata ricushcata, imallata uyashcataca, maipipish tucuicunaman huillajmi cagringui. 16Cunanca, ama imata ashtahuan shuyacuichu. Jatarishpa bautiźari. Cambaj juchacunata maillachun, Apunchij Jesusta mañai” nircami.

17Jerusalenman tigramushpa, Diospaj huasipi mañacushpami, muscucuj shina ricurcani. 18Ñucata rimacuj Apu ricurishpamari: “¡Jerusalenmantaca utca rilla. Caipi Ñucamanta can huillashcataca, mana uyasha ningacunachu!” nirca. 19Chashna nijpica, cashnami nircani: “Apu Jesús, ñucaca Canta crijcunataca carcelmanmari apaj carcani. Tandanacuna huasicunapi japishpami macaj carcani. Chaitaca tucuicunamari yachancuna. 20Canmanta huillaj Estebanta huañuchishpa yahuarta jichacujcunapaj churanacunatapish, ñucamari mingai tucurcani. Ashtahuancarin, ‘Allimi, huañuchichijlla’ nishpami shayacurcani” nircanimi. 21Ñuca chashna nijpica, Apu Jesusca: “Rilla, ñucami cantaca mana israelcunapajman caru llajtacunaman cachagrini” nircami» nishpami huillarca.

Pablota romanomi cashca

22Pablo chaita ningacamaca, tucui parlashcata alli uyarcallacunami.

Chashna nijpica:

«Chai runata huañuchi, ¿imapajtaj causashpa catichun saquingui?» nishpami caparircacuna.

23Mana jahuallata pʼiñarishpa, chashna caparishpaca, churanata llujshichishpa pambapi huajtashpami, allpahuan jahuata shitarircacuna. 24Chashna rurajpimi, huaranga soldadocunata mandajca Pablota soldadocuna tiyana ucuman yaicuchichun mandarca. Chaimantaca, imata rurashcamanta paita chashna caparicushcata huillachunmi, azotishpa tapuchun nirca.

25Chaipi paita macangapaj cadenahuan huajtacujpimi, Pabloca patsaj soldadocunata mandajtaca:

—¿Riqui, mandashcapica romano runataca, manaraj imata tapushpa macanalla ninchu imatagari?— nirca.

26Chashna nijpi chai mandajca, huaranga soldadocunata mandajpajman huillagrishpaca:

—Ama macachichu, chai runaca romanomari cashca— nircami.

27Chashna huillajpi chai mandajca, Pablotaca:

—¿Canca, romanochari canguiari?— nishpa tapujpi, Pabloca:

—Ari, chaitajmari cani— nirca.

28Shina nijpi chai mandajca:

—Ñucaca, achca cullquihuanmi romano tucurcani— nircami.

Chashna nijpi Pabloca:

—Ñucaca, huacharimantapachatajmi romano cani— nirca.

29Chashna nijpica, chai macashun nicujcunaca, Pablota saquishpa anchurircallami. Romano cashcata yachashpaca, huaranga soldadocunata mandajpishmi, Pablota huatachishcamantaca achcata mancharirca.

Tandanacushca mandajcunapajmanmi Pablotaca apashca

30Cayandij punllaca, judiocuna imamanta Pablota juchachicushcata yachashataj nishpami, pushaj curacunatapish, tucui caishuj tandanacushca mandajcunatapish cayarca. Chaimantami Pablotaca, huatashca cadenamanta cacharichishpa, paicunapaj ñaupajman pusharca.