Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 15:1-41

1בזמן שבר־נבא ופולוס היו באנטיוכיה, הגיעו לשם מספר אנשים מיהודה, והחלו ללמד את המאמינים שאם לא יקפידו לקיים את ברית המילה כדת משה וישראל, לא יוכלו להיוושע. 2פולוס ובר־נבא התווכחו איתם על כך בלהט רב, ולכן החליטה הקהילה המקומית לשלוח אותם לירושלים, יחד עם אחדים מחברי הקהילה, כדי לדון בשאלה זאת עם השליחים והזקנים שם. 3הקהילה כולה ליוותה אותם אל מחוץ לעיר, והנציגים יצאו בדרכם לירושלים. הם התעכבו בדרך בערי החוף של לבנון ובשומרון, כדי לבקר את המאמינים, ולשמחת כולם סיפרו להם שגם הגויים חוזרים בתשובה.

4בהגיעם לירושלים קיבלו את פניהם חברי הקהילה, השליחים והזקנים, ופולוס ובר־נבא דיווחו להם כיצד ה׳ פעל באמצעותם. 5אולם מאמינים אחדים, שהשתייכו בעבר לכת הפרושים, קמו על רגליהם וטענו שכל המאמינים מבין הגויים חייבים לשמור את התורה ולקיים ברית מילה.

6לכן כינסו השליחים והזקנים אסיפה מיוחדת כדי לדון בבעיה זאת.

7לאחר דיון ארוך ומייגע קם שמעון על רגליו ופנה אל המאמינים: ”אחים, כולכם יודעים שעוד לפני זמן רב בחר בי אלוהים לבשר לגויים את הבשורה, כדי שגם הם יאמינו בו. 8אלוהים, המכיר והיודע את לב האדם, אישר שהוא מקבל גם את הגויים. כיצד הוא אישר זאת? בכך שנתן להם את רוח הקודש בדיוק כשם שנתן אותו לנו. 9אלוהים לא הבדיל בינינו לביניהם, משום שהוא טיהר את לבם, על־ידי האמונה, בדיוק כפי שטיהר את לבנו. 10האם אתם רוצים עתה לתקן את מעשיו של אלוהים? מדוע אתם מעמיסים על הגויים עול שאנחנו ואבותינו לא יכולנו לשאת? 11האם אינכם מאמינים שכולנו נושענו באותה הדרך – כלומר בחסדו של האדון ישוע?“ 12הויכוח פסק, וכל האחים הקשיבו בדומיה לדיווח של פולוס ובר־נבא על הנסים והנפלאות שחולל אלוהים באמצעותם בין הגויים.

13כשסיימו השניים את דיווחם נטל יעקב את רשות הדיבור. ”אחים,“ אמר, ”הקשיבו לדברי! 14שמעון פטרוס הסביר לכם זה עתה כיצד אלוהים גילה תחילה את דאגתו לגויים, וכיצד בחר מקרבם אנשים שיאמינו בו ושיפארו את שמו. 15עובדה זאת של ישועת הגויים עולה למעשה בקנה אחד עם דברי הנביאים. קחו למשל את נבואתו של עמוס:

16’ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת,

וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים,

ובניתיה כימי עולם,

17למען ידרשו את־ה׳ שארית אדם

וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם,

נאום ה׳ עושה כל־אלה‘.

”כלומר, אלוהים הבטיח לחדש את ברית דוד המופרת, כדי שגם הגויים – אלה שבחר בהם – יוושעו! 18אלה דברי אלוהים אשר גילה אותם עוד לפני זמן רב.

19”על כן אני פוסק שאל לנו לדרוש מהגויים השבים אל ה׳ לקיים את חוקי התורה. 20הבה נסתפק בכך שנכתוב להם לא לאכול בשר שהוקרב לאלילים ולא בשר טרף של בעל חיים שנחנק, לא לאכול בשר עם דם, ולהתרחק מהזנות על כל צורותיה. 21כי עוד מימי קדם נקראה תורת משה מדי שבת בבתי־כנסת בכל עיר ועיר.“

22השליחים, הזקנים וכל חברי הקהילה החליטו לשלוח משלחת לאנטיוכיה יחד עם פולוס ובר־נבא, כדי לדווח על החלטתם. הם בחרו בשניים ממנהיגי הקהילה, ביהודה (המכונה ”בר־שבא“) ובסילא, 23ושלחו בידם את המכתב הבא:

”מאת: השליחים, זקני הקהילה והאחים בירושלים.

”אל: אחינו המאמינים מן הגויים באנטיוכיה, בסוריה ובקיליקיה, שלום לכם! 24נודע לנו שמספר אנשים מקהילתנו בלבלו אתכם והטילו ספק בכם, אולם דעו לכם שלא אנחנו שלחנו אותם – הם באו אליכם על דעת עצמם. 25משום כך החלטנו פה־אחד לשלוח אליכם שני נציגים רשמיים שלנו, יחד עם אחינו האהובים פולוס ובר־נבא. 26‏-27נציגים אלה, יהודה וסילא, אשר סיכנו את חייהם למען שם אדוננו ישוע המשיח, יאשרו לפניכם בעל־פה את החלטתנו.

28”רוח הקודש ואנחנו מצאנו לנכון שלא להכביד עליכם בחובות מיותרים של שמירת מצוות התורה, אלא רק לדרוש מכם 29שתימנעו מאכילת מזון שהוקרב לאלילים, מאכילת בשר של בעל־חיים שנחנק, מאכילת בשר עם דם, ושתתרחקו מן הזנות. טוב תעשו אם תשמרו דברים אלה. – שלום לכם.“

30ארבעת הנציגים יצאו מיד לאנטיוכיה, כינסו שם אסיפה כללית של כל המשיחיים ונתנו להם את המכתב. 31דברי המכתב שמחו מאוד את כל הקהילה באנטיוכיה.

32יהודה וסילא, שהיו נביאים, דרשו באוזני הקהל דרשה ארוכה וחיזקו את אמונת האחים. 33הם נשארו שם ימים אחדים, ולאחר מכן חזרו לירושלים עם דרישות שלום אל האחים אשר שלחו אותם. 34‏-35פולוס ובר־נבא נשארו באנטיוכיה, ועזרו למטיפים ולמורים המקומיים ללמד את דבר ה׳.

36כעבור ימים אחדים הציע פולוס לבר־נבא: ”הבה נשוב ונבקר את אחינו בכל הערים שבהן בישרנו את דבר ה׳, כדי שנראה כיצד מתקדמים המאמינים החדשים.“ 37בר־נבא הסכים, וביקש לצרף אליהם את יוחנן מרקוס. 38אך רעיון זה לא מצא־חן בעיני פולוס, כי יוחנן מרקוס זנח אותם לנפשם בעיר פמפוליה, ולא עזר להם לסיים את שליחותם. 39לאחר ויכוח חריף בנושא זה החליטו השניים להיפרד. בר־נבא לקח את מרקוס והפליג איתו לקפריסין, 40‏-41ואילו פולוס בחר לקחת איתו את סילא. לאחר שקיבלו את ברכת האחים יצאו השניים בדרכם לסוריה וקילקיה, כדי לעודד את המאמינים שם.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Hechos 15:1-41

Imallata yachachinata yuyarinacungapajmi Jerusalenpi tandanacushcacuna

1Judeamanta maijan crijcuna Antioquía crijcunapajman shamushpami: «Cʼari charishca aicha punta carata pʼitichinata, ima shinalla rurachun Moisés mandashca shina mana rurashpaca, mana quishpiringuichijchu» nishpa yachachircacuna.

2Chashna yachachicujpimi Pabloca, Bernabendij chai yachachijcunahuan achcata rimanacurcacuna. Shina cashpapish manataj shujlla yuyaiman chayarcacunachu. Chaimantami Antioquía crijcunaca, maijan alli crijcunata, Pablohuan Bernabehuan Jerusalenman cachanata yuyarircacuna. Paicunataca, huillagrichun mingashcacunahuan, cunaj yuyajcunahuan chai yachaicunamanta parlanacugrichunmi cacharcacuna. 3Tandanacushca crijcuna cachajpi rishpaca, Feniciata, Samariatami rircacuna. Chai llajtacunapica crijcunamanmi, mana israelcunapish Diospajman cutirishcata parlarcacuna. Chaita parlajpica, chai crijcunaca tucuicunami achcata cushicurcacuna. 4Paicuna Jerusalenman chayajpica, tandanacushca crijcunapish, huillagrichun mingashcacunapish, cunaj yuyajcunapish allimi chasquircacuna. Pablohuan, Bernabehuanca Taita Dios paicunahuan imalla allicunata rurashcatami parlarcacuna.

5Ashtahuanpish fariseocunapaj yuyaita catijcunapuramanta maijan crijcuna shayarishpaca, cashnami nircacuna:

—Mana israelcuna crij tucujpica, cʼaricunataca charishca aicha punta carata pʼitichinatajmi. Moisés Mandashcatapish, pajtachichun mandanatajmi— nircacunami.

6Chashna nijpica, huillagrichun mingashcacunapish, cunaj yuyajcunapish, chai jahua alli yuyarinacungapajmi tandanacurcacuna. 7Ña unaita rimanacushca qʼuipami, Pedro shayarishpa cashna nirca:

—Huauquicuna, cancunallataj yachanguichijmi. Taita Diosca, mana israelcunatapish quishpichingapajmi, alli huillaita paicunamanpish huillachun, ñucataca sarunman agllarca. 8Tucuicunapaj shunguta rijsij Pai Diosca, mana israelcunatapish chasquishcata ricuchingapajmi, paicunamanpish ñucanchijman shinallataj, jucha illaj Paipaj Espirituta curca. 9Chashnallataj paicunapish ñucanchij shinallataj cashcata ricuchingapajmi, crijllapi paicunapaj shunguta pʼicharca. 10Chashna cashca jahuaca, ¿ima nishpataj ñucanchij ñaupa yayacunapish, ñucanchijpish mana apai tucushca yugotaca cai crijcunaman apachishunri? 11Ñucanchijca, mana cʼuyaipaj cajpi Apunchij Jesús cʼuyashpalla, ñucanchijtapish paicunata shinallataj quishpichij cashcatami crinchij— nircami.

12Shina nijta uyashpaca, tucuicuna upallashpami Bernabetapish, Pablotapish alli uyarcacuna. Paicunaca, mana israelcunapaj ñaupajpi jatun señalcunatapish, mancharinacunatapish Taita Dios rurachishcatami parlarcacuna. 13Paicuna ña tucui parlajpica, Jacoboca cashnami nirca:

—Tucui huauquicuna, ñucata uyahuaichij. 14Taita Dios ima laya mana israelcunatapish agllashpa, Paipaj huahuacunata rurai callarishcataca, Simonllataj ñamari ñucanchijman parlarca. 15Chashna rurana cashcatamari, Dios ima nishcata huillajcunaca cashna quillcashca:

16“Chai qʼuipa tigramushpaca,

Davidpaj urmashca huasitami cutin allichisha.

Urmashpa siricujtami,

cutin huasichishpa shayachisha.

17Chashna rurajpimi, tucui shujtaj llajta runacunapish, Mandaj Diosta mashcangacuna.

Tucui llajtacunallatajmi, ñuca shutita apancuna.

18Ñaupamantapacha ña huillachishpa,

tucui caicunata ruracuj Mandaj Diostajmi chashna nin” nishcami.

19Chaimanta, ñuca yuyaipica, mana israelcunapish Diosta catisha nijpica, ima chaicunata nishpa, mana pʼiñachinachu canchij. 20Chaipaj randica, paicunamanca: “Rurashcalla dioscunaman ima cushcatapish ama micunguichij, ama huainayanguichij, sipishpa huañuchishca aichatapish, ima yahuartapish ama micunguichij” nishpami, quillcashpa cachana canchij. 21Chaicunaca ñaupallamantatajmi Moisespaj Quillcapi tiyacun. Chaitaca tucui pueblocunapi tandanacuna huasicunapimi, tucui sabadocuna reźashpa huillancuna— nircami.

Mana israelpura crijcunamanmi quillcata cachashcacuna

22Jacobo chashna nijpimi, huillagrichun mingashcacunapish, cunaj yuyajcunapish, tandanacushca tucui crijcunapish, tucuicuna alli nishca Barsabás nishca Judasta, Silasta Pablohuan, Bernabehuan Antioquiaman cachangapaj agllarcacuna. 23Paicunahuanmi, cashna quillcashpa cacharcacuna:

«Huillagrichun mingashcacuna, cunaj yuyajcunami:

Antioquiapi, Siriapi, Ciliciapi causacuj mana israel crijcunataca, ‘¿Allillachu canguichij?’ nipanchij.

24Caimanta ñucanchijpura maijancuna cancunapajman rishcata uyarcanchijmi. Paicunaca: “Cʼaricunaca charishca aicha punta carata pʼitichinami canguichij, Mandashcatapish pajtachinami canguichij” nishpami, cancunataca muspachigrishcacuna carca. Paicunataca mana ñucanchij cacharcanchijchu. 25Chaimantami, ñucanchij tucuicuna shujlla yuyai tucushpa, ñucanchijpurallamantataj cai huauquicunataca, ñucanchij cʼuyashca Bernabehuan, Pablohuan cancunapajman cachana tucurcanchij. 26Bernabehuan, Pablohuanmari huañunata yachashpapish, cancunamanca Apunchij Jesucristomanta huillashcacuna. 27Chaimantami Judastapish, Silastapish ñucanchij yuyarinacushcata ñahui ñahui cancunaman huillachun cachanchij. 28Jucha illaj Espiritupaj yuyaipipish, ñucanchij yuyaipipish alli yuyachijpimi, cancunataca imata ashtahuan mana mandashun ninchij. Ashtahuanpish, caillatami, yachanataj cajpi quillcashpa cachanchij: 29Rurashcalla dioscunaman cushcataca ama micunguichij, yahuartapish, sipishpalla huañuchishca aichatapish ama micunguichij, ama huainayanguichij. Caicunata caźushpaca, allitamari ruranguichij. Allilla causapanguichij» nishpa quillcashcatami cacharcacuna.

Cancunataca, tucuipi yalli cashca canman munanchijmi.

30Ña Antioquiaman chayashpaca, crijcunata tandachishpami chai quillcata curcacuna. 31Chai quillcata reźashpaca, chashna alli yuyaicunata cushpa cunashcata ricushpaca, tucuicunami achcata cushicurcacuna. 32Judaspish, Silaspish Dios ima nishcata huillajcuna cashpami, chai crijcunataca, alli catichun achcata cunashpa, sinchi cana yuyaita curcacuna. 33Ña tauca punllacunata chai crijcunahuan cashpami, paicunata cachajcunapajman tigrashun nircacuna. Chaimantami chai crijcunaca, ‘Sumajta ringuichij’ nishpa cacharcacuna. 34Shina cajpipish Silasca, chaipi saquirina alli yuyachijpi, chaipi saquirircarajmi. 35Pablopish, Bernabepish tauca shujtajcunandijmi, chai Antioquiallapitaj, Mandaj Diospaj Shimita yachachishpa, alli huillaitapish huillashpa catircacuna.

Pabloca Bernabehuan llaquirishpami chʼicanyarishca

36Ña unaita chaipi cashpami, Pabloca Bernabetaca:

—Mandaj Diospaj Shimita sarunman huillamushca pueblocunapi, crijcuna imanalla cashcata jacu ricumushun— nirca.

37Shina nijpi Bernabeca, Marcos nishca Juantapishmi pushashun nirca. 38Juan Marcosca, punta cutin huillanaman rishpami, paicunataca Panfiliapi saquishpa tigramushca carca. Chaimantami Pabloca paitaca mana pushasha nirca. 39Chaimanta rimanacushpa, mana shuj yuyailla tucushpami, raquirinacurca. Chaimantami Bernabeca, Marcosta pushashpa Chipreman barcopi rirca. 40Cutin Pabloca, Silastami pushana tucurca. Chaimantami crijcunaca, mana cʼuyaipajta cʼuyaj Mandaj Dios alli pushachun mingashpa cacharcacuna. 41Paicuna ishquimi Siriapi, Ciliciapi crijcunata ricugrishpa, ashtahuan alli catichun cada pueblopi tandanacushca crijcunata cunarcacuna.