Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 13:1-52

1אלה האנשים שנמנו עם המורים והנביאים בקהילת אנטיוכיה: בר־נבא, שמעון (המכונה ”כושי“), לוקיוס (מקוריניה), מנחם (אחיו החורג של הורדוס) ושאול (פולוס). 2יום אחד בשעה שהתפללו לאלוהים וצמו, אמר להם רוח הקודש: ”הקדישו לי את בר־נבא ואת שאול לביצוע משימה מיוחדת!“ 3הם הוסיפו להתפלל ולצום, ולאחר מכן סמכו את ידיהם על ראשיהם של שאול ובר־נבא, ברכו אותם ושלחו אותם לדרכם.

4בהדרכת רוח הקודש ירדו השניים לסלוקיא, ומשם הפליגו לקפריסין. 5הם עגנו בעיר סלמיס, ובישרו את דבר אלוהים בבתי־הכנסת (יוחנן מרקוס היה העוזר שלהם).

6לאחר מכן המשיכו לבשר בכל רחבי האי, עד שהגיעו לעיר פפוס. בעיר זאת פגשו יהודי אחד, בר־ישוע שמו, שהיה נביא שקר ועסק בכישוף.

7בר־ישוע היה ידיד למושל המקומי, סרגיוס פולוס. המושל, שהיה אדם נבון מאוד, הזמין את בר־נבא ופולוס לבקר אותו, משום שרצה לשמוע מפיהם את דבר האלוהים. 8אולם המכשף הזה, שנקרא ”אלימס“, לא רצה שהמושל יגיע לאמונה, ולכן התערב בשיחה ודרש מהמושל לא לשים לב לדבריהם של שאול ובר־נבא.

9אך שאול (הנקרא גם ”פולוס“), אשר היה מלא ברוח הקודש, הביט בנביא השקר וקרא: 10”בן בלייעל שכמוך! אתה מלא מרמה ופשע, ואויב מושבע של כל דבר טוב! האם לעולם לא תפסיק לסלף את דרכי האלוהים הישרים? 11עתה שים לב כיצד יעניש אותך אלוהים: תוכה בעיוורון זמני, ולא תראה את אור השמש.“

באותו רגע כיסה ערפל את עיניו, והוא החל לגשש סביבו ולחפש מישהו שיוביל אותו בידו. 12כשראה המושל את הנעשה, האמין באדון והשתומם על הכוח העצום של בשורת האלוהים.

13פולוס ומלוויו עזבו את פפוס, והפליגו בספינה לעיר פרגי שבמדינת פמפוליה. יוחנן מרקוס עזב אותם שם וחזר לירושלים, 14ואילו פולוס ובר־נבא המשיכו לאנטיוכיה אשר בפיסידיה.

בשבת הלכו השניים לבית־הכנסת וישבו בין המתפללים. 15לאחר קריאת פרשת השבוע מן התורה, וההפטרה מהנביאים, שלחו אליהם ראשי בית־הכנסת הודעה: ”אחים, אם יש לכם דבר עידוד והדרכה בשבילנו, אתם מוזמנים לדבר!“

16פולוס קם על רגליו, סימן לקהל שהוא עומד לדבר, ואמר: ”אנשי ישראל, וכל הבוטחים בה׳ והמכבדים אותו, הרשו לי לפתוח בסקירה היסטורית קצרה. 17אלוהי העם הזה – אלוהי ישראל – בחר באבותינו וברך אותם מאוד בתקופת שהותם במצרים. ביד חזקה ובזרוע נטויה הוא הוציא אותם מעבדות לחירות, 18וטיפל בהם במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר. 19לאחר שהשמיד שבעה עמים בארץ כנען, הוא נתן לעם ישראל את הארץ לנחלה. כל זה ארך כ־450 שנה.

20”לאחר מכן מינה עליהם אלוהים שופטים עד ימיו של שמואל הנביא.

21”בימיו של שמואל ביקש העם מלך, וה׳ נתן לו את שאול בן־קיש משבט בנימין, שמלך ארבעים שנה. 22אולם ה׳ הוריד אותו מכסא מלכותו, והמליך תחתיו את דוד המלך, זה שה׳ אמר עליו: ’דוד בן־ישי הוא איש כלבבי, והוא יעשה את רצוני‘. 23ומזרעו של דוד הקים ה׳ לישראל את המושיע המובטח, את ישוע המשיח!

24”עוד לפני בואו של ישוע קרא יוחנן לעם ישראל לשוב מחטאיו, לפנות אל ה׳ ולהיטבל במים. 25כשסיים יוחנן את תפקידו, שאל את העם: ’האם אתם חושבים שאני המשיח? לא, אינני המשיח! אבל הוא עומד לבוא, ואיני ראוי אף להתיר את שרוכי נעליו!‘

26”אחי בני אברהם, ואחי הגויים היראים את האלוהים: ישועה זאת נועדה לכולנו! 27תושבי ירושלים ומנהיגיהם לא הכירו את המשיח, ולא הבינו את דברי הנביאים אשר נקראו מדי שבת בבית־הכנסת. אף־על־פי־כן, כשהרגו אותו הם קיימו למעשה את דברי הנביאים. 28למרות שלא הייתה להם כל סיבה מוצדקת להוציא את ישוע להורג, דרשו מפילטוס לצלוב אותו. 29לאחר שקיימו את כל הנבואות הקשורות במותו, בלי שידעו זאת, הורידו אותו מעל הצלב וקברוהו.

30”אולם אלוהים הקים את ישוע מן המתים, 31ובימים שלאחר מכן הוא נראה פעמים רבות לעיני האנשים שליוו אותו מן הגליל לירושלים. מאז ועד היום לא פסקו האנשים האלה להעיד על כך בפומבי.

32”בר־נבא ואני מבשרים לכם עתה את הבשורה הטובה הזאת: את אשר הבטיח אלוהים לאבותינו, 33הוא הגשים לנו, צאציהם, על ידי תקומת ישוע. לכך מתכוון המזמור השני בתהלים: ’בני אתה, אני היום ילדתיך‘.

34”אלוהים הבטיח להחזירו לחיים, כדי שלא ימות עוד לעולם. אלוהים ייתן לכם את הבטחותיו הנפלאים לדוד כמו שכתוב בישעיה.13‏.34 יג 34 ישעיה נה 3 35במזמור טז כתוב: ’לא תיתן חסידך לראות שחת‘. 36פסוק זה אינו מתייחס לדוד, שהרי לאחר שדוד שרת את בני דורו לפי רצון ה׳, הוא מת, נקבר וגופו נרקב. 37פסוק זה מתייחס למישהו אחר – למישהו שאלוהים החזירו לחיים ושגופו כלל לא ניזוק מריקבון המוות.

38”אחים, הקשיבו! באמצעות ישוע זה אתם יכולים לקבל סליחת חטאים. 39כל מי שמאמין ובוטח בו משתחרר מכל אשמה, ואלוהים מצדיק אותו. התורה מעולם לא יכלה לשחרר אתכם מחטא ולהצדיקכם בעיני אלוהים. 40היזהרו! אל תתנו לדברי הנביאים להתגשם בכם:

41’ראו בוגדים והביטו,

והתמהו תמהו,

כי פֹעַל פֹּעֵל בימיכם,

לא תאמינו כי יסופר‘.13‏.41 יג 41 חבקוק א 5

”כלומר, ראו והתפלאו, אתם הבזים לאמת! כי אלוהים עומד לעשות משהו בימיכם, אשר לא תאמינו בו כשיספרו לכם על כך.“

42כשיצאו פולוס ובר־נבא מבית־הכנסת, הזמינו אותם האנשים לשוב ולדבר אליהם בשבת הבאה. 43בתום האסיפה בבית־הכנסת הלכו אחרי פולוס ובר־נבא הרבה יהודים וגויים יראי אלוהים. השניים שוחחו איתם ועודדו אותם לבטוח בחסדו של אלוהים.

44בשבת שלאחר מכן התקהלה כמעט כל העיר בבית־הכנסת, כדי לשמוע את דבר ה׳ מפי פולוס ובר־נבא. 45אולם כשראו מנהיגי היהודים את ההמון, נמלאו קנאה והכחישו את דבריו של פולוס בקללות ובגידופים.

46אך פולוס ובר־נבא דיברו באומץ והצהירו: ”הרגשנו שמחובתנו לבשר את דבר ה׳ קודם כל לכם – היהודים, אולם מכיוון שדחיתם אותו והוכחתם שאינכם ראויים לחיי נצח, נציע אותו לגויים! 47כי כך ציווה עלינו אלוהים:13‏.47 יג 47 ישעיהו מט 6

’ונתתיך לאור גוים,

להיות ישועתי עד קצה הארץ‘. “

48הגויים שמחו מאוד לשמוע את בשורת ה׳ מפי פולוס, וכל מי שנבחר לחיי נצח האמין. 49וכך התפשט דבר ה׳ בכל הארץ.

50אולם מנהיגי היהודים קוממו את הנשים המכובדות ואצילות נגד פולוס ובר־נבא. הם עוררו את ההמון לרדוף את פולוס ובר־נבא ולגרשם מן העיר. 51השניים ניערו את אבק העיר מעל רגליהם והלכו לעיר איקניון, 52ותלמידיהם באנטיוכיה נמלאו שמחה ורוח הקודש.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Hechos 13:1-52

Bernabeta, Saulotaca shujtaj llajtacunapi huillachunmi cachashcacuna

1Antioquiapi causaj tandanacushca crijcunapurapica, Dios ima nishcata huillajcuna, yachachijcunami tiyarca. Bernabepish, Niger nishca Simonpish, Cirenemanta Luciopish, Galilea llajtata mandaj Herodes-huan huiñaj Manaenpish, Saulopish paicunapurami carca. 2Shuj punllami paicunaca ayunashpa, Mandaj Diosta mañashpa tiyacurcacuna. Chaipimi, jucha illaj Espirituca: «Bernabeta, Saulota ñuca ‘Rurai’ nishcata rurachun chʼicanyachichij. Paicunataca ñami agllarcani» nirca.

3Ña ayunashpa mañashca qʼuipaca, Bernabepaj, Saulopaj jahuapi maquita churashpaca: “Cunanca alli richijlla” nishpami cacharcacuna.

Chipre llajtapirajmi huillagrishcacuna

4Jucha illaj Espíritu cachajpica, Bernabehuan Saulohuanca, Seleucia pueblomanmi uriyarcacuna. Chaimantaca, barcopimi Chipreman rircacuna. 5Salaminaman chayashpaca, judiocuna tandanacuna huasicunapimi, Diospaj Shimita huillarcacuna. Juanpish paicunata ayudashpami purirca.

6Yacu chaupipi caj chai tucui llajtata huillashpa puricushpaca, Pafosmanmi chayarcacuna. Chaipica, Barjesús shuti judío yumbuhuanmi tuparcacuna. Paica ‘Diosmanta huillacuni’ nishpa, llullaj runallami carca. 7Chai yumbuca, Chipre llajtata mandaj Sergio Paulopajpimi carca. Chai mandajca alli yuyaiyuj cashpami, Diospaj Shimita uyangapaj Bernabetapish Saulotapish cayaj cacharca. 8Ashtahuanpish paicuna chayashpa huillajpica, ama crichunmi, chai yumbuca mandajtaca jarcarca. Chai yumbullatajmi, Elimas shutipish carca. 9Chai jarcaj yumbutaca, Pablo nishca Sauloca, jucha illaj Espirituhuan junda cashpami, ñahuita ricurashpa saquirirca. 10Chashna ricurashpami, cashna nirca:

«¡Diablopaj huahua, tucui mana allita ruranallata munaj, umaj, tucui allita pʼiñaj! ¿Ima nishpataj Mandaj Dios munashca shina alli causanataca jarcacunguilla? 11Cunantajmi Mandaj Dios llaquichijpi, ñahui mana ricuj saquiringui. Tauca punllacamami intillatapish mana ricui tucungui» nircami.

Chashna ninca chai yumbuca, ñahui amsayajpi, ña imata mana ricui tucurcachu. Chaimantami, maiman rina tucushpaca, paita maquimanta aisashpa pushachun, maquillahuan shujtajta mashcarca. 12Chai mandaj chaita ricushpaca mancharishpami, Apunchij Jesusmanta huillashcataca crirca.

Pablohuan Bernabehuanca Antioquiamanmi huillanaman rishca

13Pabloca, paihuan purijcunandijmi, Pafosmantaca Panfiliapi caj Perge puebloman barcopi rirca. Chaiman chayashpami Juanca paicunamanta raquirishpa, Jerusalenman tigrarca. 14Pabloca, Bernabendijmi Pergemantaca, Pisidia llajtapi caj Antioquiaman rirca. Chaipimi sabadopica, tandanacuna huasiman yaicushpa tiyarircacuna. 15Chai punllami Mandashcatapish, Dios ima nishcata huillajcuna quillcashcatapish reźarcacuna. Chai qʼuipaca, chai tandanacuna huasipi mandajcunaca: «Huauquicuna, caipi tandanacushcacunata imata cunashun nishpaca, cunan rimapaichijlla» nircacunami.

16Shina nijpi Pablo jatarishpaca, maquihuan upallachishpami cashna nirca: «Israel huauquicuna, Taita Diosta manchajcunapish, ñucata uyapaichij. 17Ñucanchij israelcunapaj Taita Diosmi, ñucanchij ñaupa yayacunata agllarca. Paicunataca Egiptopi catishpalla causacujpimi, achcata mirachirca. Chai qʼuipaca, Paillatajmi tucuita rurai tucuj cashcata ricuchishpa, paicunataca Egiptomanta llujshichimurca. 18Shitashca pambapi, paicuna tucui laya mana allita rurajpipish, chuscu chunga huatata, pusharcallami. 19Canaán llajtaman chayachishpaca, canchis llajtacunapi causajcunatami huañuchirca. Chai runacunapaj cashca allpacunatami paicunaman curca. 20Chai qʼuipaca, Dios ima nishcata huillaj Samuelcamami juezcunata churarca. Paicunami 450 huatacuna shinata mandarca. 21Israelcunaca Samuel mandacui punllacunapimi, shuj jatun mandajta churachun mañarcacuna. Chaimantami Taita Diosca, Benjamín aillumanta Cis shuti runapaj churi Saulta, mandachun churarca. Paica, chuscu chunga huatatami mandarca. 22Chai qʼuipaca, Diosllatajmi, Saulta llujshichishpa, Davidta jatun mandaj cachun churarca. Paitami, Diosca: “Isaipaj churi Davidtami agllarcani. Paica, ñuca shungu munashca runami. Paimi, ñuca tucui munashcataca ruranga” nirca.

23Taita Diosca, Pai cusha nishca shinallatajmi, israelcunata Quishpichij cachunca, Davidpaj huahua huahuamanta Jesusta curca. 24Jesús manaraj shamujpimi, Juanca israelcunamanca: ‘Diospajman cutirishpa bautiźarichij’ nishpa huillaj carca. 25Juanca pai huillanata ña tucuchigrishpaca: “Ñucataca, ¿pi cashcatataj yuyanguichij? Ñucaca, mana cancuna shuyacushca Runachu cani. Shujmi ñucapaj catica shamunga. Ñucaca, Paipaj pargate huatashcallatapish mana pascaipaj canichu” nishpami huillarca.

26Abrahammanta mirai ñuca huauquicunapish, Taita Diosta manchaj mana israelcunapish uyaichij: Cunanca cai quishpirinamanta huillaitaca, ñucanchijtamari cancunaman huillachun cachashca. 27Jerusalenpi causajcunapish, paicunata mandajcunapish Jesustaca, pi cashcata mana yacharcacunachu. Chaimantami, Paitaca Dios ima nishcata huillajcuna nishca shinataj huañuchircacuna. Chai Quillcacunata sabadocunapi reźacushpapish, mana yachashcamantami, chai quillcacunapi huillacushcataca, paicunallataj pajtachircacuna. 28Chaimantami, Jesusta imamanta huañuchina mana tiyajpipish Pilatotaca: “Jesusta huañuchilla” nircacuna. 29Quillcashcapi Paimanta tucui nishcacunata pajtachishca qʼuipaca, chacatashcamanta uriyachishpami, jutcupi churarcacuna. 30Chashna rurajpipish, Taita Diosmi huañushcacunapaj chaupimanta causachirca. 31Pai causarishca huashaca, Galileamanta Jerusalenman Paihuan rijcunallamanmi, tauca punllacunacama ricurirca. Cunanca paicunami Paita ricushcataca tucuicunaman huillacuncuna.

32Ñucanchijpish Dios ñucanchij ñaupa yayacunaman cusha nishcata, chashna pajtachishca alli huillaitami cancunamanca huillacunchij. 33Taita Diosca, ñucanchij yayacunaman nishca shinatajmi Jesusta causachishca. Paicunapaj huahuacuna cajpi, ñucanchijpajmari chai allita rurashca. Paimantaca, cati Salmopimari cashna nicun:

“Canca ñuca Churimi cangui.

Cunanmi canman causaita cuni” ninmi.

34Paipaj aicha ama ismuchun, huañushcacunapaj chaupimanta causachina cashcataca, cashnami nicun:

“Davidta llaquishpa ‘Allicunata cushatajmi’ nishcataca, cancunamanmi cusha” nishcami. 35Chaimantami, shujtaj Salmopica:

“Quiquinpaj chʼicanyashpa causajlla runapaj cuerpo ismuchunpish, mana saquinguichu” nicun.

36Cancunallataj yachanguichijmi, Davidca pai causai punllacunapi causajcunataca, Taita Dios munashca shinami servirca. Ña huañujpica, paipaj ñaupa yayacunahuanmi pambarcacuna. Paipaj aichapish ismurcami. 37Ashtahuanpish Jesuspaj cuerpoca, Taita Dios causachijpi mana ismurcachu.

38Chaimanta ñuca huauquicuna, caita alli yachaichij: Ñuca cancunaman huillashca Jesusta crijpimi, Diosca cancunapaj juchacunataca perdonanga. 39Moisés Mandashcata rurashpaca, mana ima juchachina illaj tucui tucurcanguichijchu. Jesusta crijcunallatami, Diosca ima juchachina illajta rurashpa chasquin. 40Chaimanta alli yuyarichij, ñataj Dios ima nishcata huillajcuna cashna huillashcaca, cancunapi pajtanman:

41“Uyaichij, asijcuna, mancharichij, maipi ima tucuichij.

Cunan punllacunaca, pi huillajpipish cancuna mana cripajtami ruragrini” nishcami.»

42Tandanacuna huasipi paicuna chashna yachachishpa llujshicujpica, mana israelcunami cati sabadopish, chaillamantataj yachachinaman tigrachun cayarcacuna.

43Ña tucuicuna llujshicujpica, tauca judiocunapish, paicuna yachachishcata alli catijcunapishmi Pablota, Bernabeta caticurcacuna. Chai catimujcunatami, mana cʼuyaipaj cajpipish Taita Dios cushca cʼuyaitaca, tucui shunguhuan alli catichun cunarcacuna.

44Cati sabadopish chai pueblopi causajcunaca, Diospaj Shimita uyangapaj tandanacurcacunami. Huaquincunallami mana shamurcacuna. 45Judiocunaca achcacuna tandanacujta ricushpami, huañurishpa pʼiñarircacuna. Pablo huillashcatapish, ‘Chaica manapish chashnachu’ nishpami cʼamircacuna.

46Chashna rimacujpipish Pablohuan, Bernabehuanca mana manchashpami cashna nishpa huillarcacuna: «Cancunamanrajmi Diospaj Shimitaca huillana carcanchij. Chai huillashcata cancuna mana chasquishpaca, huiñai causaita mana charishun nishcatami ricuchinguichij. Cunanllatajmi mana israelcunapajman rigrinchij. 47Mandaj Diostajmi ñucanchijtaca, cashna mandashca:

“Cantaca mana israelcunata luz shina achijyachichunmi churarcani.

Tucui cai pachapi causajcuna can huillajpi quishpirichunmi,

chashna churarcani” nishcami» nircacunami.

48Chashna nijta uyashpaca, mana israelcunaca Mandaj Diospaj Shimi sumaj cashcata ricushpami, cushicushpa chasquircacuna. Huiñai causaita charichun agllashcacunaca, tucuicunami Paita crircacuna.

49Chashnami Mandaj Diospaj Shimitaca, chai tucui llajtapi huillarcacuna. 50Ashtahuanpish judiocunaca, Diosta yuyarij, alli nishca huarmicunatapish, chai pueblota mandajcunatapish crichishpami jatarichircacuna. Paicunahuan tucushpami Pablota, Bernabetaca, chai llajtamanta llujshichishpa cacharcacuna. 51Chashna rurajpica, mana chasquishcamanta rishcata ricuchingapajmi, chaquipi japirishca ñutu allpatapish chaspirircacuna. Chai qʼuipaca, Iconio puebloman rircallacunami. 52Shina cajpipish Antioquiapi saquirij crijcunaca, jucha illaj Espirituhuan junda cashpami, jatun cushicuihuan saquirircacuna.