Habrit Hakhadasha/Haderekh

מעשי השליחים 1

1תאופילוס היקר,

במכתבי הראשון[a] סיפרתי לך על חייו, מעשיו ותורתו של ישוע המשיח, וכיצד עלה לשמים, לאחר שנתן לשליחיו הנבחרים הוראות נוספות בגבורת רוח הקודש. במשך ארבעים יום לאחר צליבתו נגלה ישוע אל השליחים פעמים אחדות, והוכיח להם בדרכים שונות שהוא אכן חי. בהזדמנויות אלה הוא גם שוחח איתם על מלכות האלוהים.

באחת הפגישות האלה הורה ישוע לתלמידיו שלא יעזבו את ירושלים עד שיבוא עליהם רוח הקודש, כפי שהבטיח להם האב. ישוע שוחח איתם על כך פעמים רבות בעבר.

"יוחנן הטביל אתכם במים," הזכיר להם ישוע, "אולם בעוד ימים אחדים תיטבלו ברוח הקודש!"

כשנגלה אליהם ישוע בפעם אחרת, שאלו אותו: "אדון, האם אתה עומד להשיב את המלכות לישראל?"

"האב הוא הקובע תאריכים אלה," ענה ישוע, "ואינכם צריכים לדעת אותם. אולם כשרוח הקודש יצלח עליכם, תקבלו כוח וסמכות להיות עדים לי בירושלים, ביהודה ושומרון ועד קצה העולם."

זמן קצר לאחר מכן עלה ישוע לשמים לעיני תלמידיו, ונעלם בתוך ענן. 10 בעוד התלמידים מאמצים את עיניהם כדי לזכות במבט נוסף, עמדו ביניהם לפתע שני אנשים לבושים גלימות לבנות, 11 ואמרו: "אנשי הגליל, מדוע אתם עומדים ומביטים לשמים? ישוע אמנם עלה לשמים, אך יום אחד הוא יחזור בדיוק כפי שהלך מכם!"

12 כשקרה הדבר הזה הם היו בהר-הזיתים, ועתה חזרו ברגל לירושלים (מרחק של פחות מקילומטר).

כשהגיעו העירה, הם התאספו לתפילה בחדר העלייה שבו גרו. באסיפה זאת נכחו האנשים הבאים:

פטרוס,

יוחנן ויעקב,

אנדרי,

פיליפוס,

תומא,

בר-תלמי,

מתתיהו,

יעקב בן-חלפי,

שמעון מהקנאים,

יהודה בן-יעקב

ואחיו של ישוע.

היו שם גם נשים אחדות, וביניהן אמו של ישוע.

15 אסיפת התפילה נמשכה ימים אחדים, ויום אחד, כשנכחו שם מאה ועשרים איש, קם שמעון פטרוס ואמר:

16 "אחים, נבואות התנ"ך צריכות היו להתקיים בנוגע ליהודה, אשר בגד בישוע והוביל אליו את ההמון, שהרי רוח הקודש דיבר על כך לפני זמן רב בפי דוד המלך. 17 יהודה היה אחד מאיתנו; הוא נבחר בדיוק כמונו להיות שליח." 18 בכסף שקיבל תמורת הבגידה הוא קנה לעצמו שדה, ושם מצא את מותו - הוא נפל ארצה על פניו, בטנו נבקעה ומעיו נשפכו החוצה. 19 הידיעה על מותו התפשטה במהירות בין כל תושבי ירושלים, והם מכנים את המקום ההוא בשפתם[b] 'חקל דמא', שפירושו 'שדה-הדם'. 20 "דוד המלך ניבא על כך בתהילים, ואמר שביתו יהיה שומם ושאיש לא יישב בו. ובמקום אחר אמר דוד שתפקידו (של יהודה) יינתן למישהו אחר.[c]

"משום כך עלינו לבחור במישהו אחר, אשר ימלא את מקומו של יהודה, ויצטרף אלינו בעדותנו על תחייתו של ישוע אדוננו. הבה נבחר באדם שהיה איתנו מאז הימים הראשונים - מאז שישוע נטבל על-ידי יוחנן ועד שנלקח מאיתנו לשמים."

23 הנאספים נקבו בשני שמות: יוסף יוסטוס (שנקרא גם "בר-שבא") ומתתיהו. לאחר מכן התפללו כולם וביקשו שייבחר האדם הנכון. "אלוהים", התפללו, "אתה המכיר כל לב, הראה נא לנו במי מהשניים בחרת למלא את מקומו של יהודה הבוגד, שהלך למקום הראוי לו!"

26 הם הפילו גורל כדי לבחור בין שני המועמדים, ושמו של מתתיהו עלה בגורל. באותו יום הצטרף מתתיהו אל אחד-עשר השליחים.

Notas al pie

  1. מעשי השליחים 1:1 ראה הבשורה על פי לוקס א 1
  2. מעשי השליחים 1:19 בארמית.
  3. מעשי השליחים 1:20 תהילים סט 26; קט 8

Amplified Bible

Acts 1

Introduction

1The first [a]account I made, Theophilus, was [a continuous report] about all the things that Jesus began to do and to [b]teach until the day when He ascended to heaven, after He had by the Holy Spirit given instruction to the apostles (special messengers) whom He had chosen. To these [men] He also showed Himself alive after His suffering [in Gethsemane and on the cross], by [a series of] many infallible proofs and unquestionable demonstrations, appearing to them over a period of forty days and talking to them about the things concerning the kingdom of God. While being together and eating with them, He commanded them not to leave Jerusalem, but to wait for what the Father had promised, “Of which,” He said, “you have heard Me speak. For John baptized with water, but you will be baptized and empowered and united with the Holy Spirit, not long from now.”

So when they had come together, they asked Him repeatedly, “Lord, are You at this time reestablishing the kingdom and restoring it to Israel?” He said to them, “It is not for you to know the times or epochs which the Father has fixed by His own authority. But you will receive power and ability when the Holy Spirit comes upon you; and you will be My witnesses [to tell people about Me] both in Jerusalem and in all Judea, and Samaria, and even to the ends of the earth.”

The Ascension

And after He said these things, He was caught up as they looked on, and a cloud took Him up out of their sight. 10 While they were looking intently into the sky as He was going, two men in white clothing suddenly stood beside them, 11 who said, “Men of Galilee, why do you stand looking into the sky? This [same] Jesus, who has been taken up from you into heaven, will return in just the same way as you have watched Him go into heaven.”

The Upper Room

12 Then the disciples returned to Jerusalem from the mount called Olivet (Olive Grove), which is near Jerusalem, [only] a Sabbath day’s journey (less than one mile) away. 13 When they had entered the city, they went upstairs to the upper room where they were staying [indefinitely]; that is, Peter, and John and [his brother] James, and Andrew, Philip and Thomas, Bartholomew (Nathanael) and Matthew, [c]James the son of Alphaeus, and Simon the Zealot, and Judas (Thaddaeus) the son of James. 14 All these with one mind and one purpose were continually devoting themselves to prayer, [waiting together] along with the women, and Mary the mother of Jesus, and with His brothers.

15 Now on one of these days Peter stood up among the brothers and sisters (a gathering of about a hundred and twenty believers was there) and he said, 16 “Brothers and sisters, it was necessary that the Scripture be fulfilled, which the Holy Spirit foretold by the lips of David [king of Israel] about Judas [Iscariot], who acted as guide to those who arrested Jesus. 17 For he (Judas) was counted among us and received his share [by divine allotment] in this ministry.” 18 (Now Judas Iscariot [d]acquired a piece of land [indirectly] with the [money paid him as a] reward for his treachery, and falling headlong, his body burst open in the middle and all his intestines poured out. 19 All the people in Jerusalem learned about this, so in their own dialect—Aramaic—they called the piece of land Hakeldama, that is, Field of Blood.) 20 “For in the book of Psalms it is written,

Let his place of residence become desolate,
And let there be no one to live in it’;

and [again],

Let another take his position as overseer.’

21 So of the men who have accompanied us during all the time that the Lord Jesus spent with us, 22 beginning with the baptism by John [at the outset of Jesus’ ministry] until the day when He was taken up from us—one of these men must become a witness with us [to testify] of His resurrection.” 23 And they put forward two men, Joseph, the one called Barsabbas (who was surnamed Justus), and Matthias. 24 They prayed and said, “You, Lord, who know all hearts [their thoughts, motives, desires], show us which one of these two You have chosen 25 to occupy this ministry and apostleship which Judas left to go to his own place [of evil].” 26 And they [e]cast lots for them, and the lot fell to Matthias; and he was added to the eleven apostles.

Notas al pie

  1. Acts 1:1 Luke is referring to his gospel.
  2. Acts 1:1 As the gospel tells us what Jesus began to do and teach, so Acts tells what He continued to do and teach by His Holy Spirit (F. F. Bruce).
  3. Acts 1:13 Also known as James the Less or James the Younger. His mother, Mary (Gr Maria), may have been either a sister or sister-in-law of Mary (Gr Mariam), the mother of Jesus.
  4. Acts 1:18 Peter means that the chief priests purchased the field in Judas’ name. He had returned to them with the money, and when they refused to accept it, he threw it into the temple sanctuary (Matt 27:3 ff). Afterwards they decided to buy the field for use as a burial ground for strangers. Peter goes on to say that Judas was disemboweled in a fall, while Matthew reports that Judas hanged himself (Matt 27:5). One explanation for the apparent discrepancy is that the rope or line that Judas was using broke, and the body fell in such a way as to be disemboweled (Matt 27:3 ff).
  5. Acts 1:26 The custom of the Jews was to write the names on stones, place them in a container and shake it until one stone fell out.