Habrit Hakhadasha/Haderekh

התגלות 1:1-20

1להלן התגלות מישוע המשיח, שאלוהים נתן לו כדי שיגלה למשרתיו את המאורעות שעומדים להתרחש. הוא שלח מלאך להציג התגלות זו למשרתו יוחנן. 2יוחנן העיד שכל אשר ראה ושמע הוא דבר אלוהים ועדות ישוע המשיח.

3ברוכים הקוראים את דברי הנבואה הזאת, וברוכים השומעים אשר מקיימים את הכתוב בה, כי מועד התגשמותה קרוב.

4מאת יוחנן.

אל שבע הקהילות באסיה (הקטנה).

אחים יקרים, שלום וברכה לכם מאת האלוהים אשר ‎ הוֹוֶה, היה ועתיד לבוא, מאת שבע הרוחות אשר לפני כיסאו, 5‏-6ומאת ישוע המשיח העד הנאמן – הראשון שקם מן המתים, ושליטם של כל מלכי העולם.

כל הכבוד, הגבורה והשלטון לעולמי עולמים לישוע המשיח אשר אוהב אותנו תמיד. בשפכו את דמו למעננו הוא שיחרר אותנו מהשעבוד לחטא, ועשה אותנו ממלכת כוהנים לאלוהים אביו.

7הביטו, הנה הוא בא עם העננים, וכל עין תראה אותו – גם אלה שדקרוהו. וכל עמי העולם יספדו עליו בצער ובחרטה. אכן, כך יהיה. – אמן.

8”אני האלף והתו, ההתחלה והסוף,“ אומר אלוהים, ”הוֹוֶה, היה ועתיד לבוא, אלוהי צבאות.“

9אני יוחנן אחיכם, כותב מכתב זה. אני שותפכם לסבל, למלכות ולסבלנות, שהם מנת חלקנו במשיח.

בהיותי באי פטמוס – לשם הוגליתי על שהטפתי את דבר אלוהים, וסיפרתי לאנשים על אודות ישוע המשיח – 10שרתה עלי הרוח ביום המקודש לאדון, ולפתע שמעתי מאחורי קול רם שנשמע כתרועת שופר. 11”כתוב בספר את כל מה שאתה רואה,“ אמר אלי הקול, ”ושלח את הספר אל הקהילות באסיה: אפסוס, זמירנא, פרגמוס, תיאטירא, סרדיס, פילדלפיא ולודקיא.“

12בפנותי לראות מי המדבר אלי, ראיתי שבע מנורות זהב, 13וביניהן עומדת דמות ”בן־אדם“. הוא לבש גלימה ארוכה ועל חזהו חגורת זהב. 14שיער ראשו לבן כצמר, צחור כשלג, עיניו כלהבת אש. 15רגליו כנחושת נוצצת שנצרפה בכור, קולו כקול מים רבים. 16בידו הימנית שבעה כוכבים, בפיו חרב בעלת להב כפול, ופניו זרחו כשמש המאירה בעיצומה.

17כשראיתיו נפלתי לרגליו כאדם מת, אך הוא הניח עלי את ידו הימנית ואמר: ”אל תירא! אני הראשון והאחרון; אני הוא החי לנצח! 18הייתי מת אך קמתי לתחייה ואני חי לעולם ועד, ובידי אני מחזיק את מפתחות השאול והמוות. 19כתוב את כל אשר ראית, את המתרחש עתה ואת אשר אני עומד להראות לך. 20זוהי המשמעות הסודית של שבעת הכוכבים, אשר ראית בידי הימנית, ושל שבע מנורות הזהב: שבעת הכוכבים הם ראשי1‏.20 א 20 מילולית: מלאכי שבע הקהילות, ושבע המנורות הן שבע הקהילות.

O Livro

Apocalipse 1:1-20

Introdução

1Este livro revela acontecimentos que se hão de dar num futuro próximo, dizendo respeito a Jesus Cristo, e que Deus revelou por intermédio de João, seu servo, a quem foi enviado um anjo para lhe explicar o significado dessas coisas. 2E João dá aqui testemunho das palavras de Deus, do que lhe foi revelado por Jesus Cristo, e do que viu e ouviu.

3Felizes aqueles que lerem o conteúdo desta profecia, e também os que ouvirem e aceitarem tudo o que nela está escrito, porque está próximo o tempo.

Saudações

4João, às sete igrejas da província da Ásia.

Que vos sejam concedidas a graça e a paz daquele que é, que era e que há de vir, e também dos sete espíritos que se acham diante do seu trono, 5assim como da parte de Jesus Cristo, a testemunha fiel, o primeiro dos ressuscitados, o soberano dos reis da Terra.

A esse que nos ama e nos lavou dos nossos pecados pelo seu sangue, 6nos reuniu no seu reino e nos fez sacerdotes de Deus, seu Pai, seja dada toda a honra e reconhecido o seu poder para sempre. Que assim seja!

7Eis que ele vem rodeado de nuvens,

e toda a gente o verá,

até mesmo aqueles que o trespassaram.1.7 Zc 12.10.

E as nações se lamentarão por causa dele.

Sim, isso é que há de acontecer!

8“Eu sou o Alfa e o Ómega”,1.8 A primeira e a última letra do alfabeto grego, significando que Jesus é a origem ou fonte de todas as coisas e que em Jesus todas as coisas têm o seu fim, de acordo com a sua vontade. diz o Senhor Deus, Todo-Poderoso, que é, que era, e que virá!

A visão do Filho do Homem

9Eu, João, sou vosso irmão em Jesus e companheiro nos sofrimentos, na paciência e no reino. Estava eu exilado na ilha de Patmos, por ter pregado a palavra de Deus e falado sobre Jesus Cristo, 10quando, no dia do Senhor, fui tomado pelo Espírito e ouvi uma voz muito forte por detrás de mim, com um timbre semelhante ao de uma trombeta. 11E dizia: “Põe por escrito aquilo que vires e envia-o às sete igrejas que estão na província da Ásia: Éfeso, Esmirna, Pérgamo, Tiatira, Sardo, Filadélfia e Laodiceia.”

12Na altura em que me virei para saber quem é que estava a falar comigo, vi sete castiçais de ouro. 13E no meio deles estava o Filho do Homem. Trazia um manto que lhe chegava aos pés e uma faixa de ouro em volta do peito. 14Os seus cabelos eram brancos como a lã, ou como a neve, e os olhos brilhavam como chamas ardentes. 15Os pés reluziam como bronze polido e a sua voz tinha a majestade das grandes vagas. 16Segurava na mão direita sete estrelas e na boca uma afiada espada de dois fios; o esplendor do seu rosto era como o do Sol na sua maior força.

17Quando o vi, caí a seus pés como morto. Mas ele pôs sobre mim a mão direita e disse-me: “Não tenhas medo! Sou eu, o primeiro e o último! 18Sou aquele que está vivo! Que foi morto, mas agora vive eternamente. Eu tenho as chaves da morte e do inferno. 19Escreve o que tens visto e que diz respeito tanto ao tempo presente como ao futuro. 20Este é o significado das sete estrelas que viste na minha mão direita, assim como dos sete castiçais de ouro: as sete estrelas são os mensageiros1.20 A palavra grega angelos pode ser traduzida, em geral, como mensageiro ou, mais especificamente, como anjo. Neste versículo e nos dois capítulos seguintes deve ser entendida no primeiro sentido. das sete igrejas e os sete castiçais são as próprias igrejas.