Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 9:1-38

1ישוע חזר לסירה, חצה את האגם ושב לכפר־נחום עיר מגוריו. 2מספר אנשים הביאו אליו בחור משותק על אלונקה. כשראה ישוע את אמונתם, אמר לבחור: ”התעודד, בני, כי נסלחו לך חטאיך!“

3”איש זה מגדף!“ אמרו בלבם מספר סופרים. (כי מי מלבד אלוהים יכול לסלוח חטאים?)

4ישוע ידע את מחשבותיהם, ולכן שאל אותם: ”מדוע אתם חושבים מחשבות רעות? 5‏-6לבן האדם, יש סמכות לסלוח על חטאים, אך מכיוון שכל אחד יכול לומר דברים סתם, אז אפגין לכם את סמכותי.“ הוא פנה אל הנער המשותק ואמר לו ”קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה!“

7הבחור קפץ על רגליו לנגד עיניהם, והלך לביתו.

8פחד אחז את הנוכחים, והם הודו לה׳ ושיבחו אותו על שנתן כוח כזה לבני־אדם. 9כשישוע הלך משם הוא ראה בבית־המכס את גובה המכס, מתתיהו. ”בוא והיה תלמיד שלי“, אמר לו ישוע. מתתיהו קם, עזב את הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע.

10בערב כשאכלו ישוע ותלמידיו בביתו של מתתיהו, הצטרפו אליהם מוכסים וחוטאים אחרים.

11הפרושים כעסו מאוד ואמרו לתלמידיו: ”מדוע הרב שלכם אוכל בחברת החוטאים האלה?“

12ישוע השיב להם: ”אנשים בריאים אינם זקוקים לרופא; אלא שהחולים זקוקים לרופא!“ השיב להם ישוע, 13והוסיף: ”עתה לכו ולימדו את משמעות הפסוק:9‏.13 ט 13 הושע ו 6 ’כי חסד חפצתי ולא‎ זֶבַח‘. לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“

14יום אחד באו תלמידי יוחנן אל ישוע ושאלו: ”מדוע תלמידיך אינם צמים כמונו וכמו הפרושים?“

15”האם יכולים ידידי החתן להתאבל ולצום בזמן שהוא נמצא אתם?“ השיב להם ישוע בשאלה. ”אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם, ואז הם יצומו.“

16”מי תופר טלאי מבד חדש על בגד ישן? הרי הטלאי מהבגד החדש יינתק ויגדיל את החור בבגד! 17ומי ממלא יין חדש בחביות רקובות? הרי היין יבקע את החביות ויישפך החוצה! יין חדש יש לשמור בחביות חדשות. כך יישמרו היין והחביות.“

18בשעה שישוע דיבר בא אליו הרב של בית־הכנסת המקומי והשתחווה לפניו. ”בתי הקטנה מתה ממש עכשיו,“ אמר הרב, ”אולם אתה תוכל להחיות אותה, אם רק תבוא ותיגע בה.“ 19ישוע קם והלך אחרי הרב, ותלמידיו הצטרפו אליו.

20בקרב הקהל שהלך אחריהם הייתה אישה שסבלה משטף דם מתמיד במשך שתים־עשרה שנה. היא עמדה מאחורי ישוע ונגעה בקצה מעילו, 21מפני שחשבה: ”אם רק אגע בבגדו, ארפא!“ 22ישוע פנה לאחור ואמר לאישה: ”התעודדי בתי, אמונתֵך ריפאה אותך.“ ובאותו רגע היא נרפאה.

23ישוע הגיע לבית הרב וראה את המתאבלים שבכו וקוננו קינות. 24”לכו מכאן כולכם!“ קרא ישוע. ”הילדה לא מתה; היא רק ישנה!“ אולם כולם צחקו לו.

25ברגע שיצאו האנשים נכנס ישוע לחדר הילדה, אחז בידה, והיא קפצה ממיטתה בריאה לגמרי. 26השמועה על הנס הנפלא הזה התפשטה בכל האזור.

27כשעזב ישוע את בית הרב, הלכו בעקבותיו שני עיוורים וצעקו: ”בן דוד, רחם עלינו!“

28שני העיוורים נכנסו אל הבית שבו התארח ישוע, והוא שאל אותם: ”האם אתם מאמינים שאני יכול להשיב לכם את ראייתכם?“

”כן, אדון,“ ענו השניים, ”אנחנו מאמינים.“

29ישוע נגע בעיניהם ואמר: ”משום שהאמנתם, תירפאו.“ 30לפתע יכלו השניים לראות. ישוע הזהיר אותם שלא יספרו על כך לאיש, 31אולם השניים לא שמעו בקולו ופרסמו את דבר הנס בכל הארץ.

32כשעזב ישוע את המקום הוא פגש אדם אילם שהיה אחוז שד. 33ישוע גירש את השד, והאיש החל לדבר. ההמונים נדהמו וקראו: ”מעולם לא נראו דברים כאלה בישראל!“

34אולם הפרושים אמרו: ”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים, הרי הוא מקבל את כוחו משר השדים!“

35ישוע עבר בכל הערים והכפרים שבאזור, כשהוא מלמד בבתי־הכנסת ומבשר את החדשות הטובות על מלכות השמים. בכל מקום שבו ישוע ביקר הוא ריפא את האנשים מכל מיני מחלות. 36הוא ריחם על כל האנשים שלא ידעו מה לעשות ולאן לפנות. הם היו כמו כבשים תועות בלי רועה.

37”הקציר כה רב אך הפועלים כה מעטים!“ אמר ישוע לתלמידיו. 38”התפללו ובקשו מהאחראי על הקציר שידריך ויכשיר לעבודה פועלים רבים יותר!“

Akuapem Twi Contemporary Bible

Mateo 9:1-38

Yesu De Obubuafo Bi Bɔne Kyɛ No Sa No Yare

1Eyi akyi no, Yesu kɔtenaa ɔkorow bi mu kɔɔ Kapernaum, kurow a ɔte mu no mu. 2Oduu hɔ no, ankyɛ biara na nnipa bi de obubuafo bi brɛɛ no sɛ ɔnsa no yare. Na Yesu huu gyidi a wɔwɔ wɔ ne mu no, ɔka kyerɛɛ obubuafo no se, “Ɔba, ma wʼani nnye, wɔde wo bɔne nyinaa akyɛ wo.”

3Ɛhɔ ara na Kyerɛwsɛm no akyerɛkyerɛfo a na wɔwɔ hɔ no bi teɛɛ mu se, “Ɔbarima yi ka abususɛm. Ɔkyerɛ sɛ ɔyɛ Onyankopɔn!”

4Yesu huu nea ɛwɔ wɔn adwene mu no, obisaa wɔn se, “Adɛn nti na modwene bɔne wɔ mo koma mu saa? 5Me Onipa Ba no, mewɔ tumi wɔ asase yi so sɛ mede bɔne kyɛ. Nea ɛwɔ he na ɛyɛ den, sɛ obi bɛka se, ‘Mede wo bɔne akyɛ wo’ anaasɛ ɔbɛka se, ‘Sɔre na nantew?’ ” 6Nanso sɛnea ɛbɛyɛ na mubehu sɛ Onipa Ba no wɔ tumi sɛ ɔde bɔne kyɛ nti. Ɔka kyerɛɛ obubuafo no se, “Sɔre na bobɔw wo kɛtɛ, na kɔ fie efisɛ masa wo yare.” 7Amono mu hɔ ara, obubuafo no sɔre bobɔw ne kɛtɛ, sii mu kɔɔ ne fi! 8Nnipadɔm no huu anwonwade yi no, wɔn ho dwiriw wɔn yiye. Wɔkamfoo Onyankopɔn sɛ ɔde tumi a ɛte saa ama onipa.

Yesu Frɛ Mateo

9Yesu fi nea ɔsaa obubuafo no yare hɔ rekɔ no, ohuu ɔbarima towgyeni bi a ɔte atowgyei. Wɔfrɛ saa ɔbarima no Mateo. Yesu huu no no, ɔka kyerɛɛ no se, “Bedi mʼakyi.” Ɛhɔ ara, Mateo sɔre dii Yesu akyi.

10Ɛbae sɛ Yesu ne nʼasuafo no kɔɔ Mateo fi kodidii. Wɔredidi no, towgyefo ne nnebɔneyɛfo bebree baa hɔ ne no ne nʼasuafo no too nsa didii. 11Farisifo no huu sɛ ɔne nnebɔneyɛfo ato nsa redidi no, anyɛ wɔn dɛ. Wobisaa nʼasuafo no se, “Adɛn nti na mo kyerɛkyerɛfo no de ne ho abɔ nnebɔneyɛfo a wɔte sɛɛ yi?”

12Yesu tee no, obuaa wɔn se, “Nnipa a wɔnyare no, ɔyaresafo ho nhia wɔn, na nnipa a wɔyare no na ɔyaresafo ho hia wɔn.” 13Ɔsan kaa bio se, “Monkɔhwehwɛ eyi ase wɔ Kyerɛw Kronkron no mu. Wɔakyerɛw se, ‘Ɛnyɛ mo afɔre ne ayɛyɛde na mepɛ, na mmom ahummɔbɔ.’ Mammɛfrɛ atreneefo, na mmom, mebɛfrɛɛ nnebɔneyɛfo sɛ wɔnsakra mmra Onyankopɔn nkyɛn.”

Mmuadadi Ho Asɛmmisa

14Da bi Osuboni Yohane asuafo baa Yesu nkyɛn bebisaa no se, “Adɛn nti na wʼasuafo no nni mmuada, sɛnea yɛne Farisifo di mmuada no?”

15Yesu buaa wɔn se, “Mugye di sɛ, sɛ ayeforokunu ne ne nnamfonom te hɔ a, ɛsɛ sɛ ne nnamfonom no werɛ how, na wobua da ana? Bere bi bɛba a wɔbɛfa me afi wɔn nkyɛn. Saa bere no na wobedi mmuada.

16“Hena na ɔde ntama foforo bɛtare ntama dedaw mu? Saa ntaremu no besunsuan dedaw no mu ama tokuru kɛse abɛda hɔ. 17Hena na ɔde nsa foforo begu aboa nhoma nsa nkotoku dedaw mu? Sɛ ɔyɛ saa a, nsa no bɛpae nkotoku no ama nsa no ahwie agu, na nkotoku no nso asɛe. Nsa nkotoku foforo9.17 Tete no, na wɔde nsa gu mmirekyi ho nhoma nkotoku mu. Sɛ bobesa no buw a, ɛhoman ma mmoa ho nhoma kotoku no nso homan. Nanso kotoku dedaw a wɔde adi dwuma dedaw ma ahoman no, sɛ wɔde nsa foforo gu mu a, ɛbɛpae. Yesu gyina hɔ ma nneɛma foforo bi a ɛne nhyehyɛe dedaw no bɔ abira. mu nko ara na ɛsɛ sɛ wɔde nsa foforo gugu na amma nkotoku no ne nsa no mu biara ansɛe.”

Ɔbea Bi Ayaresa Ne Ababaa Bi Wunyan

18Yesu gu so rekasa no, Yudafo panyin bi ba bɛkotow, sɔree no. Ɔde nʼadesrɛ too Yesu anim se, “Me babea awu mprempren ara. Minim sɛ, sɛ woba de wo nsa bɛka no pɛ a, obenyan.” 19Yesu ne nʼasuafo no ne ɔpanyin no sii mu sɛ wɔrekɔ ɔpanyin no fi.

20Wɔrekɔ no, ɔbea bi a mogya atu no mfirihyia dumien faa nʼakyi, soo nʼatade ano. 21Ɔkaa wɔ ne tirim se, “Sɛ mede me nsa ka no nko ara a, me ho bɛyɛ me den.”

22Yesu dan nʼani ka kyerɛɛ no se, “Ɔbabea, ma wo bo ntɔ wo yam. Wo gyidi agye wo. Wo ho atɔ wo.” Efi saa bere no mu no, ne ho tɔɔ no.

23Yesu duu ɔpanyin no fi hɔ a ohuu sɛ nkurɔfo no bi resu na ebinom reto ayiase nnwom no, 24ɔkae se, “Obiara mfi adi. Ababaa no nwui. Wada!” Yesu asɛm a ɔkae yi maa nnipa no serew no. 25Nnipa no nyinaa fii adi no, Yesu kɔɔ faako a ababaa no da hɔ no. Osoo ne nsa. Prɛko pɛ, ababaa no nyanee. 26Saa anwonwade a Yesu yɛe yi trɛw wɔ mpɔtam hɔ nyinaa.

Anifuraefo Baanu Bi Ayaresa

27Yesu fi nea onyan ababaa no hɔ rekɔ no, anifuraefo baanu bi dii nʼakyi teɛteɛɛ mu se, “Dawid ba, hu yɛn mmɔbɔ!”

28Yesu duu fie no, anifuraefo no baa ne nkyɛn. Yesu bisaa wɔn se, “Mugye di sɛ metumi ama moahu ade?”

Wobuaa no se, “Yiw, Awurade, yegye di!”

29Yesu de ne nsa kaa wɔn ani kae se, “Mo gyidi nyɛ nea mohwehwɛ mma mo!” 30Amono mu hɔ ara na wɔn ani buebuei. Yesu bɔɔ wɔn ano se, “Monnka saa ayaresa yi ho asɛm nkyerɛ obiara.” 31Nanso nnipa no fii hɔ pɛ na wɔbɔɔ asɛm no dawuru.

Mum Nifuraefo Bi Ayaresa

32Yesu ne nʼasuafo refi adi no, wɔde mum bi a honhommɔne wɔ ne so brɛɛ no. 33Yesu tuu honhommɔne no na prɛko pɛ, mum no kasae. Saa honhommɔnetu yi yɛɛ nnipa a wɔwɔ hɔ no nyinaa nwonwa ma wɔkae se, “Yenhuu saa anwonwade yi bi da wɔ Israelman mu ha!”

34Farisifo no de, wɔkae se, “Ɔbonsam de honhommɔne ahyɛ no ma nti na otumi tu ahonhommɔne no.”

Adwumayɛfo No Sua

35Yesu kyinkyinii nkurow so ne nkuraa ase kaa Onyankopɔn Ahenni no ho asɛmpa wɔ wɔn hyiadan mu. Baabiara a ɔkɔe no, ɔkaa asɛmpa no saa nyarewa ahorow bebree. 36Bere a Yesu huu nnipadɔm no, ne yam hyehyee no maa wɔn efisɛ ohuu sɛ ɔhaw ahorow gu wɔn so a, wonhu nea wɔnyɛ ne nea wɔmfa a wobenya mmoa nso. Wɔte sɛ nguan a wonni ɔhwɛfo. 37Ɛha na Yesu ka kyerɛɛ nʼasuafo no se, “Otwa adwuma no dɔɔso, nanso adwumayɛfo no sua. 38Enti monsrɛ adwumawura no na ɔmma adwumayɛfo bebree mmra ne twa adwuma no mu.”