Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 26:1-75

1כשסיים ישוע ללמד את תלמידיו, אמר להם: 2”כידוע לכם חג הפסח מתחיל בעוד יומיים, וימסרו אותי למוות על הצלב.“

3באותה שעה התכנסו ראשי הכוהנים והמנהיגים האחרים בביתו של קייפא הכוהן הגדול, 4כדי לחשוב איך לתפוס את ישוע בחשאי ולהרגו. 5”לא בזמן חגיגות הפסח,“ הסכימו ביניהם, ”פן תתחולל מהומה בעם.“

6בזמן שישוע היה בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע, 7ניגשה אליו אישה ובידה בקבוק בושם יקר מאוד, ושפכה את הבושם על ראשו בשעה שאכל. 8‏-9התלמידים כעסו מאוד ואמרו: ”מדוע היא מבזבזת את הבושם היקר הזה? הלא יכולנו למכור אותו בכסף רב, ואת הכסף היינו נותנים לעניים!“

10”מדוע אתם מציקים לה?“ שאל ישוע. ”הלא היא עשתה מעשה טוב. 11העניים נמצאים איתכם תמיד, ואילו אני לא אהיה איתכם תמיד. 12היא שפכה עלי את הבושם כדי להכין את גופי לקבורה. 13אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה הזאת, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“

14לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, שהיה אחד משנים־עשר התלמידים, אל ראשי הכוהנים 15ושאל: ”מה תתנו לי אם אמסור לידיכם את ישוע?“ הם נתנו לו שלושים מטבעות כסף, 16ומאותה שעה חיפש יהודה הזדמנות למסור לידיהם את ישוע.

17בערב הפסח באו התלמידים אל ישוע ושאלו: ”היכן אתה רוצה שנכין את הסדר?“

18”לכו העירה אל אדם פלוני,“ ענה ישוע, ”ואמרו לו: ’אדוננו אמר: שעתי הגיעה, והפעם אני ותלמידי נערוך את הסדר בביתך‘. “ 19התלמידים עשו כדבריו והכינו את הסדר.

20בערב ישב ישוע עם תלמידיו ליד השולחן, 21ובשעת הארוחה אמר להם: ”אחד מכם יבגוד בי ויסגיר אותי.“

22התלמידים התעצבו מאוד ושאלו זה אחר זה: ”האם אתה מתכוון אלי?“ 23”אני מתכוון לאחד אשר טבל את המצה שלו בקערה יחד אתי. 24בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“

25גם יהודה שאל את ישוע: ”רבי, האם אתה מתכוון אלי?“ וישוע השיב: ”כן.“ 26בעת הסעודה לקח ישוע את הלחם (מצה), ברך, פרס לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר: ”קחו ואכלו; זהו גופי.“ 27אחר כך לקח כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו ואמר: ”שתו ממנה כולכם, 28כי זהו דמי החותם את הברית החדשה בין אלוהים לבין בני־האדם; זהו דמי הנשפך כדי לסלוח לחטאיהם של אנשים רבים. 29ובכן לא אשתה יותר יין עד היום שבו אשתה יין חדש איתכם במלכות אבי.“

30כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.

31”הלילה כולכם תעזבו אותי,“ אמר ישוע לתלמידיו, ”והרי כתוב:26‏.31 כו 31 זכריהו יג 7 ’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. 32אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“

33”אפילו אם כולם יעזבו אותך, אני לעולם לא אעזוב אותך!“ קרא פטרוס.

34אולם ישוע אמר לו: ”האמת היא שעוד הלילה, לפני שיקרא התרנגול את קריאת השחר, תתכחש לי שלוש פעמים!“ 35”לעולם לא אתכחש לך,“ התעקש פטרוס, ”אפילו אם יהיה עלי למות!“ ושאר התלמידים גם אמרו כך. 36הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת ”גת־שמני“, ואמר לתלמידיו: ”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ 37הוא לקח איתו את פטרוס ואת יעקב ויוחנן, בני זבדי, והתמלא עצב ומועקה. 38”אני מתייסר עד מוות!“ אמר להם ישוע. ”חכו כאן… הישארו לידי ערים…“

39הוא התרחק מהם מעט, נפל על פניו והתפלל: ”אבי, אם זה אפשרי, הסר ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“

40לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים. ”פטרוס,“ קרא ישוע, ”האם לא יכולתם להישאר ערים איתי שעה אחת בלבד? 41עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“

42ישוע עזב אותם שוב והתפלל: ”אבי, אם עלי לשתות את הכוס הזאת, אז שרצונך ייעשה!“

43הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות.

44הוא שוב עזב אותם וחזר על תפילתו בפעם השלישית.

45לאחר מכן הוא חזר אל תלמידיו ואמר: ”האם אתם עדיין ישנים? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. 46קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“

47לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים וזקני העם, חמוש בחרבות ובמקלות. 48יהודה אמר להם לתפוס את האיש שייתן לו נשיקה, 49ואז ניגש ישר אל ישוע ואמר: ”שלום, רבי!“ ונישק אותו. 50”ידידי,“ אמר לו ישוע, ”עשה את מה שבאת לעשות.“ באותו רגע תפסו אותו האחרים.

51אחד האנשים שהיו עם ישוע שלף חרב וקיצץ את אוזנו של עבד הכוהן הגדול.

52”עזוב את החרב שלך,“ אמר לו ישוע, ”מי שחי בחרב ימות בחרב. 53אתה לא מבין שאני יכול לבקש מאבי שייתן לי אלפי מלאכים להגן עלי, והוא היה שולח אותם מיד? 54אולם אילו הייתי עושה כך, כיצד הייתה מתקיימת הנבואה בכתובים המתארת את המתרחש עכשיו?“

55ישוע פנה אל ההמון ואמר: ”האם אני פושע מסוכן? מדוע אתם באים לאסור אותי בחרבות ובמקלות? הלא לימדתי אתכם במקדש יום־יום ויכולתם לאסור אותי שם ללא קושי! 56אולם כל זה בא למלא את דברי הנביאים בכתבי הקודש.“ אז עזבו אותו התלמידים וברחו.

57ההמון לקח את ישוע אל ביתו של קייפא הכוהן הגדול – שם כבר המתינו לו הסופרים והזקנים. 58באותו זמן הלך פטרוס במרחק מה אחרי ההמון. הוא נכנס לחצר ביתו של הכוהן הגדול, ישב בין החיילים וחיכה לראות מה יקרה לישוע.

59ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין, שהתאספו שם, חיפשו עדי שקר שיעידו נגד ישוע, כדי שיוכלו להטיל עליו אשמה כלשהי ולדון אותו למוות. 60‏-61אבל למרות שמצאו אנשים רבים שהסכימו לתת עדות שקר, דבריהם תמיד סתרו זה את זה. לבסוף באו שני אנשים שהצהירו: ”האיש הזה אמר שהוא יכול להרוס את בית־המקדש ולבנות אותו מחדש תוך שלושה ימים.“

62הכוהן הגדול קם על רגליו ושאל: ”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ 63אך ישוע שתק. ”בשם אלוהים חיים,“ קרא הכוהן הגדול, ”אני דורש ממך שתאמר לנו אם אתה המשיח, בנו של הקדוש־ברוך־הוא!“

64”אתה אמרת,“ אמר ישוע, ”אבל אני אומר שאתם תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים ובא עם ענני השמים.“26‏.64 כו 64 דניאל ז 13‏-14 65‏-66הכוהן הגדול קרע את בגדיו וקרא בקול: ”מגדף! איננו זקוקים לעדים נוספים, כולכם שמעתם את דבריו! מה אתם פוסקים?“

”מוות!“ הם צעקו. ”מוות! מוות!“ 67הם ירקו בפניו של ישוע, הכו אותו, סטרו לו על הלחי וקראו: 68”משיח שכמוך, התנבא לנו! מי הכה אותך הפעם?“

69כשכל זה קרה, פטרוס ישב בחצר הבית. לפתע עברה לידו משרתת וקראה: ”גם אתה היית עם ישוע מהגליל!“

70אולם פטרוס הכחיש את דבריה בקול: ”מה פתאום? אני בכלל לא יודע על מה את מדברת!“

71מאוחר יותר נערה אחרת ראתה אותו ליד השער, ואמרה לאנשים סביבה: ”גם הוא היה עם ישוע מנצרת!“

72פטרוס שוב הכחיש את הדבר: ”אני נשבע שאני אפילו לא מכיר את האיש הזה!“

73כעבור זמן מה ניגשו אליו האנשים שעמדו שם ואמרו: ”אנחנו יודעים שאתה אחד מתלמידיו; המבטא הגלילי שלך מסגיר אותך!“

74פטרוס החל לקלל ונשבע: ”אינני מכיר את האיש!“ באותו רגע קרא התרנגול, 75ופטרוס נזכר בדברי ישוע: ”לפני שיקרא התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ הוא יצא מהחצר ומירר בבכי.

Swedish Contemporary Bible

Matteus 26:1-75

Planer på att döda Jesus

(Mark 14:1-2; Luk 22:1-2; Joh 11:45-53)

1När Jesus hade avslutat hela detta tal sa han till sina lärjungar: 2”Som ni vet börjar påskhögtiden26:2 Påsk kommer från hebreiskans pésach eller pasách som betyder gå förbi eller skona. Judarnas påsk firas till minne av hur Gud räddade dem ut från slaveriet i Egypten. Jfr 2 Mos 12:1-27. om två dagar. Då ska Människosonen bli utlämnad och korsfäst.”

3Under tiden samlades översteprästerna och folkets ledare i översteprästen Kajafas palats 4för att diskutera hur man i hemlighet skulle kunna arrestera Jesus och döda honom. 5”Men”, sa de till varandra, ”inte under själva påskhögtiden, för det kan leda till upplopp.”

En kvinna smörjer Jesus med dyrbar olja

(Mark 14:3-9; Luk 7:37-38; Joh 12:1-8)

6Jesus var en dag i Betania hos Simon, den spetälske. 7Och medan de åt där tillsammans, kom en kvinna fram till Jesus med en alabasterflaska dyrbar olja, som hon hällde över hans huvud när han låg till bords.

8Lärjungarna blev upprörda och sa: ”Vilket slöseri! 9Oljan kunde man ju ha sålt och fått mycket pengar att ge till de fattiga.”

10Men Jesus märkte det och sa: ”Varför kritiserar ni henne? Hon har gjort en god gärning mot mig. 11De fattiga kommer ni alltid att ha ibland er, men mig kommer ni inte alltid att ha hos er. 12Genom att hälla den här oljan över mig har hon förberett min begravning. 13Sannerligen säger jag er: överallt i världen där man förkunnar detta evangelium ska man också berätta om det hon nyss gjorde och komma ihåg henne.”

Judas beslutar att förråda Jesus

(Mark 14:10-11; Luk 22:3-6)

14Då gick Judas Iskariot, en av de tolv, till översteprästerna 15och frågade: ”Hur mycket betalar ni mig om jag förråder honom?” De gav honom då trettio silvermynt, 16och från den stunden sökte Judas efter ett lämpligt tillfälle att förråda Jesus.

Jesus lärjungar förbereder påskmåltiden

(Mark 14:12-16; Luk 22:7-13)

17På första dagen av det osyrade brödets högtid26:17 Påskhögtid. Judarna äter under påskveckan bara osyrat bröd som bakats utan jäst. kom lärjungarna till Jesus och frågade: ”Var vill du att vi ska ordna så att du kan äta påskmåltiden?”

18Jesus svarade: ”Gå in i Jerusalem och sök upp en viss man och säg till honom: ’Vår Mästare säger: Min tid närmar sig. Nu vill jag äta påskmåltiden i ditt hus tillsammans med mina lärjungar.’ ” 19Hans lärjungar gjorde då som han hade sagt, och de ordnade sedan med påskmåltiden.

Jesus och hans lärjungar äter den sista måltiden

(Mark 14:17-25; Luk 22:17-23; 1 Kor 11:23-25)

20När kvällen kom slog sig Jesus och de tolv ner vid bordet. 21Och medan de åt sa han: ”Sannerligen säger jag er: en av er kommer att förråda mig.” 22Då blev de mycket bedrövade, och en efter en frågade de: ”Det är väl inte jag, Herre?”

23Han svarade: ”Den som doppade sitt bröd i fatet tillsammans med mig, han är det.26:23 Jfr Ps 41:10. 24För Människosonen går bort, som det står skrivet om honom. Men ve den människa som förråder Människosonen! Det hade varit bättre för den människan att aldrig ha blivit född.”

25Då frågade Judas, han som skulle förråda honom: ”Rabbi26:25 Rabbi är hebreiska. Grundbetydelsen är mästare, lärare, liknande läromästare., det är väl inte mig du menar?” Jesus svarade: ”Du har självt sagt det.”

26Medan de åt tog Jesus ett bröd, och när han hade tackat Gud för det, bröt han det och gav det till sina lärjungar och sa: ”Ta detta och ät, för det är min kropp.” 27Sedan tog han en bägare och tackade Gud och gav den till dem och sa: ”Drick av det allihop, 28för detta är mitt blod, förbundsblodet, som ska utgjutas för många till syndernas förlåtelse. 29Jag säger er, att från och med nu ska jag inte dricka av det som vinstocken ger, förrän jag dricker det nya vinet med er i min Faders rike.”

Jesus förutsäger att Petrus ska svika honom

(Mark 14:26-31; Luk 22:33-34; Joh 13:37-38)

30När de till sist hade sjungit lovsången26:30 Vid slutet av påskmåltiden sjöng man alltid Ps 115-118. tillsammans, gick de ut till Olivberget.

31Där sa Jesus till dem: ”I natt kommer ni alla på fall för min skull, för det står skrivet:

’Jag ska slå herden,

så att fåren i hjorden skingras.’26:31 Se Sak 13:7. Det finns små skillnader i den grekiska textens formulering jämfört med den hebreiska (masoretiska) texten.

32Men när jag har uppstått från de döda, ska jag gå före er till Galileen.”

33Petrus svarade: ”Även om alla andra kommer på fall, så ska jag aldrig göra det!” 34Men Jesus sa till honom: ”Sannerligen säger jag dig: redan i natt, innan tuppen hinner gala, ska du tre gånger ha förnekat mig.”

35Då sa Petrus: ”Om jag så måste dö med dig, ska jag aldrig förneka dig!” Och alla de andra lärjungarna sa samma sak.

Jesus ber i Getsemane

(Mark 14:32-42; Luk 22:39-46)

36Sedan gick Jesus med sina lärjungar till ett ställe som kallas Getsemane, och där sa han till dem: ”Sätt er här medan jag går bort en bit och ber.” 37Han tog med sig Petrus och Sebedaios båda söner.

Jesus greps nu av sorg och ångest, 38och han sa till dem: ”Jag är djupt bedrövad, ända till döds. Stanna kvar här och vaka tillsammans med mig.” 39Sedan gick han lite längre bort och föll ner på sitt ansikte och bad: ”Min Fader, om det är möjligt, så låt mig slippa denna bägare26:39 Bägare stod för Guds dom redan i det gammaltestamentliga språkbruket. Jfr även Joh 18:11.. Men låt det bli som du vill, inte som jag vill.”

40Sedan kom han tillbaka till sina lärjungar och hittade dem sovande. Han sa till Petrus: ”Klarade ni inte att hålla er vakna med mig en enda timma? 41Vaka och be, så att ni inte faller för frestelsen. Anden är villig, men kroppen är svag.”

42Så lämnade han dem och bad samma bön för andra gången: ”Fader i himlen, om det inte är möjligt att slippa denna bägare, utan jag måste tömma den, så låt din vilja ske.” 43Men när han kom tillbaka, fann han dem åter sovande. De kunde inte hålla ögonen öppna. 44Han lämnade dem därför och bad för tredje gången med samma ord.

45Sedan gick han tillbaka till sina lärjungar och sa: ”Ja, ni sover och vilar er fortfarande. Men nu är stunden inne då Människosonen ska överlämnas i syndarnas händer. 46Res er upp, så går vi härifrån! Här kommer han som ska förråda mig.”

Jesus blir förrådd och arresterad

(Mark 14:43-50; Luk 22:47-53; Joh 18:3-11)

47Medan Jesus fortfarande talade kom Judas, en av de tolv, tillsammans med en stor folkhop beväpnad med svärd och klubbor. De var utsända av översteprästerna och folkets ledare. 48Förrädaren hade kommit överens med dem om ett tecken och sagt: ”Den man som jag hälsar med en kyss är det, honom ska ni gripa.” 49Judas gick direkt till Jesus och sa: ”Var hälsad, Rabbi!” och kysste honom.

50Jesus svarade: ”Min vän, gör det du har kommit hit för att göra.” Och genast gick de andra fram och grep Jesus och höll fast honom.

51En av de män som var med Jesus drog då sitt svärd och högg örat av översteprästens tjänare. 52Men Jesus sa till honom: ”Stoppa tillbaka svärdet! De som använder svärd, kommer själva att falla för svärd. 53Inser du inte att jag skulle kunna be min Fader att skicka mer än tolv arméer med änglar för att hjälpa mig, och att han genast skulle göra det? 54Men hur skulle det då gå i uppfyllelse som förutsagts i Skriften, att allt detta måste hända?”

55Sedan vände sig Jesus till folkhopen och sa: ”Som mot en farlig brottsling har ni kommit med svärd och klubbor för att gripa mig! Varje dag satt jag i templet och undervisade utan att ni grep mig. 56Men allt detta har hänt för att profeternas skrifter ska gå i uppfyllelse.26:56 Jfr Sak 13:7.

I samma stund övergav alla hans lärjungar honom och flydde.

Jesus förhörs av det judiska rådet

(Mark 14:53-65; Luk 22:54-55; 22:63-71; Joh 18:12-13; 18:19-24)

57De som hade arresterat Jesus förde honom nu till översteprästen Kajafas, där de skriftlärda och folkets ledare hade samlats. 58Petrus följde efter på avstånd, ända in på gården till översteprästens palats. Där slog han sig sedan ner bland tjänarna för att se vad som skulle hända.

59Översteprästerna och hela det judiska rådet26:59 Det judiska rådet, Sanhedrin, hade cirka 70 medlemmar, och bestod av alla de religiösa och politiska ledarna i Israel. Rådet fungerade under den romerska ockupationen som domstol, men hade också rätt att besluta i vissa politiska frågor. försökte hitta falska vittnesberättelser som skulle räcka för att döma Jesus till döden. 60Men de hittade inga, trots att det fanns många som var villiga att vittna falskt.

Till slut kom två 61som sa: ”Vi har hört den här mannen säga: ’Jag kan riva ner Guds tempel och bygga upp det igen på tre dagar.’ ”

62Då reste sig översteprästen och sa till Jesus: ”Svarar du inte på vad de vittnar mot dig?” 63Men Jesus teg.

Då sa översteprästen: ”Inför den Gud som lever besvär jag dig att du talar om för oss om du är Messias, Guds Son.”

64Jesus svarade: ”Det är du själv som kallar mig det. Men jag säger er, att efter detta ska ni få se Människosonen sitta på Maktens högra sida och komma på himlens moln.26:64 Se Ps 110:1 och Dan 7:13.

65Då slet översteprästen sönder sina kläder och ropade: ”Han har hädat! Vi behöver väl inga fler vittnen! Ni har själva hört hädelsen. 66Vad anser ni?” De ropade tillbaka: ”Han förtjänar döden!”

67Sedan spottade de Jesus i ansiktet och slog honom med knytnävarna. Några gav honom också örfilar 68och sa: ”Du som är Messias, visa nu att du är en profet! Avslöja vem som slog dig.”

Petrus förnekar att han känner Jesus

(Mark 14:66-72; Luk 22:54-62; Joh 18:16-18; 18:25-27)

69Under tiden satt Petrus ute på gården. En tjänsteflicka kom då fram till honom och sa: ”Du var väl också tillsammans med den där Jesus från Galileen!” 70Men Petrus nekade inför alla och sa: ”Jag vet inte ens vad du pratar om.”

71Sedan gick han ut i porten, och där fick en annan tjänsteflicka syn på honom. ”Den här mannen var tillsammans med Jesus från Nasaret”, sa hon till dem som stod runt omkring. 72Men Petrus nekade igen, ja, han till och med svor på det: ”Jag känner inte den där mannen!”

73Efter en stund kom de som stod där fram till honom och sa: ”Visst är du en av dem. Det hörs på din dialekt.” 74Petrus svor då igen och bedyrade: ”Jag känner inte den mannen.” Och i samma stund gol tuppen.

75Då kom Petrus ihåg vad Jesus hade sagt: ”Innan tuppen gal ska du förneka mig tre gånger.” Och han gick ut och grät bittert.