Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 25:1-46

1”אז תידמה מלכות השמים לסיפור על עשר עלמות, אשר לקחו את המנורות שלהן ויצאו לקבל את פני החתן. 2‏-4אולם רק חמש מהן היו חכמות ומילאו את מנורותיהן מראש בשמן. חמש האחרות היו טיפשות ולא מילאו מראש את המנורות.

5‏-6”מכיוון שהחתן איחר לבוא, שכבו העלמות לנוח. בחצות הלילה הן התעוררו לקול תרועה: ’החתן בא! צאנה לקבל את פניו!‘

7‏-8”כל הבחורות קמו מיד והיטיבו את המנורות. אלה שלא היה להן שמן ביקשו מעט מחברותיהן, כי מנורותיהן דעכו.

9”אולם הבחורות החכמות ענו: ’אם ניתן לכן מעט שמן לא יישאר לנו מספיק. לכו לחנות לקנות לעצמכן‘.

10”אך בזמן שהן הלכו לקנות שמן בא החתן, ואלה שהיו מוכנות נכנסו איתו אל החתונה והדלת ננעלה.

11”כשחזרו האחרות מאוחר יותר, הן עמדו בחוץ וקראו: ’אדוננו, אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘

12”אולם הוא השיב להן מבפנים: ’אינני מכיר אתכן!‘

13”משום כך היו ערים ומוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום ובאיזו שעה אחזור.“

14ישוע המשיך: ”אפשר לתאר את מלכות השמים בעזרת הסיפור על אדם שנסע לארץ רחוקה. לפני נסיעתו הוא קרא למשרתיו והפקיד בידם סכומי כסף, כדי שישקיעו אותם למענו בזמן העדרו. 15הוא נתן לאחד 50,000 שקלים, לשני – 20,000 שקלים ולשלישי – 10,000 שקלים. הוא חילק את הכסף בהתאם לכישרונו של כל אחד ויצא לדרכו. 16האיש שקיבל 50,000 שקלים החל מיד לקנות ולמכור, ותוך זמן קצר הרוויח עוד 50,000 שקלים. 17גם האיש שקיבל 20,000 שקלים ניגש מיד לעבודה והרוויח עוד 20,000 שקלים. 18אך האיש שקיבל 10,000 שקלים חפר בור באדמה והטמין בתוכו את הכסף.

19”לאחר זמן רב חזר האדון ממסעו, וביקש ממשרתיו לתת דין וחשבון על הכסף שהפקיד בידם. 20האיש שקיבל 50,000 שקלים החזיר לאדוניו 100,000 שקלים. 21האדון שיבח אותו על עבודתו הטובה ואמר: ’מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו אחריות גדולה יותר. בוא והשתתף בשמחתי‘.

22”אחריו בא האיש שקיבל 20,000 שקלים והצהיר: ’אדוני, נתת לי 20,000 שקלים, ועכשיו אני מחזיר לך סכום כפול‘.

23” ’עבודה טובה‘, אמר לו האדון. ’אתה משרת טוב ונאמן. מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו הרבה יותר!‘ 24‏-25לאחר מכן בא האיש שקיבל 10,000 שקלים ואמר: ’אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, שמצליח לקצור במקום שלא זרעת ולאסוף במקום שלא פיזרת. משום כך פחדתי והסתרתי את הכסף באדמה – והנה הוא!‘

26”אך אדוניו השיב לו: ’רשע שכמוך, עבד עצלן! אם ידעת שאדרוש ממך את הרווח, 27מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית! 28קחו ממנו את הכסף, ותנו לאיש שיש לו כבר 100,000 29כי האיש שמנצל היטב את מה שנותנים לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב. ואילו אדם בלתי־אחראי – גם מעט האחריות שניתנה לו תילקח ממנו. 30קחו עתה את המשרת הזה, שאין בו כל מועיל, והשליכוהו החוצה לחושך, שם יש בכי וחריקת שיניים‘.

31”אולם כשאני, המשיח,25‏.31 כה 31 כלשונו: ”בן־האדם“ (דניאל ז 13‏-14) אבוא בתפארתי עם כל המלאכים, אשב על כיסאי בכבוד רב. 32כל אומות העולם יתאספו לפני, ואני אפריד ביניהם כרועה המפריד בין הכבשים ובין העיזים. 33את הכבשים אעמיד לימיני ואת העיזים לשמאלי.

34”לאחר מכן אני, המלך, אומר לעומדים לימיני: ’בואו, ברוכי אבי, אל המלכות שהוכנה למענכם מאז היווסד העולם. 35כשהייתי רעב – האכלתם אותי. כשהייתי צמא – נתתם לי לשתות. כשהייתי אורח זר – הכנסתם אותי לביתכם. 36כשהייתי עירום – הלבשתם אותי. כשהייתי חולה או אסור בכלא – באתם לבקר אותי‘.

37”ואותם צדיקים יענו: ’אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? 38או אורח זר ועזרנו לך? או עירום והלבשנו אותך? 39מתי ראינו אותך חולה או כלוא ובאנו לבקר אותך?‘

40”ואני, המלך, אענה: ’כשעשיתם אחד מן הדברים האלה לאחד מאחי הצעירים – כאילו עשיתם אותו לי‘. 41לאחר מכן אפנה אל העומדים לשמאלי ואומר להם: ’הסתלקו מכאן, ארורים, אל האש הנצחית שהוכנה לשטן והשדים! 42כי כשהייתי רעב לא האכלתם אותי, וכשהייתי צמא לא נתתם לי דבר לשתות. 43הייתי אורח זר, אולם לא הזמנתם אותי לביתכם. הייתי עירום, ולא הלבשתם אותי. הייתי חולה וכלוא, וכלל לא באתם לבקר אותי!‘

44”ואז הם יענו: ’אדון, מתי ראינו אותך רעב או צמא או זר או עירום או חולה או כלוא, ולא עזרנו לך?‘

45”ואני אענה: ’כאשר סירבתם לעזור לאחד מן האחים הצעירים האלה סירבתם לעזור לי‘.

46”והם ילכו משם לייסורי נצח, ואילו הצדיקים – לחיי נצח.“

New International Reader's Version

Matthew 25:1-46

The Story of Ten Bridesmaids

1“Here is what the kingdom of heaven will be like at that time. Ten bridesmaids took their lamps and went out to meet the groom. 2Five of them were foolish. Five were wise. 3The foolish ones took their lamps but didn’t take any olive oil with them. 4The wise ones took oil in jars along with their lamps. 5The groom did not come for a long time. So the bridesmaids all grew tired and fell asleep.

6“At midnight someone cried out, ‘Here’s the groom! Come out to meet him!’

7“Then all the bridesmaids woke up and got their lamps ready. 8The foolish ones said to the wise ones, ‘Give us some of your oil. Our lamps are going out.’

9“ ‘No,’ they replied. ‘There may not be enough for all of us. Instead, go to those who sell oil. Buy some for yourselves.’

10“So they went to buy the oil. But while they were on their way, the groom arrived. The bridesmaids who were ready went in with him to the wedding dinner. Then the door was shut.

11“Later, the other bridesmaids also came. ‘Sir! Sir!’ they said. ‘Open the door for us!’

12“But he replied, ‘What I’m about to tell you is true. I don’t know you.’

13“So keep watch. You do not know the day or the hour that the groom will come.

The Story of Three Slaves

14“Again, here is what the kingdom of heaven will be like. A man was going on a journey. He sent for his slaves and put them in charge of his money. 15He gave five bags of gold to one. He gave two bags to another. And he gave one bag to the third. The man gave each slave the amount of money he knew the slave could take care of. Then he went on his journey. 16The slave who had received five bags of gold went at once and put his money to work. He earned five bags more. 17The one with the two bags of gold earned two more. 18But the man who had received one bag went and dug a hole in the ground. He hid his master’s money in it.

19“After a long time the master of those slaves returned. He wanted to collect all the money they had earned. 20The man who had received five bags of gold brought the other five. ‘Master,’ he said, ‘you trusted me with five bags of gold. See, I have earned five more.’

21“His master replied, ‘You have done well, good and faithful slave! You have been faithful with a few things. I will put you in charge of many things. Come and share your master’s happiness!’

22“The man with two bags of gold also came. ‘Master,’ he said, ‘you trusted me with two bags of gold. See, I have earned two more.’

23“His master replied, ‘You have done well, good and faithful slave! You have been faithful with a few things. I will put you in charge of many things. Come and share your master’s happiness!’

24“Then the man who had received one bag of gold came. ‘Master,’ he said, ‘I knew that you are a hard man. You harvest where you have not planted. You gather crops where you have not scattered seed. 25So I was afraid. I went out and hid your gold in the ground. See, here is what belongs to you.’

26“His master replied, ‘You evil, lazy slave! So you knew that I harvest where I have not planted? You knew that I gather crops where I have not scattered seed? 27Well then, you should have put my money in the bank. When I returned, I would have received it back with interest.’

28“Then his master commanded the other slaves, ‘Take the bag of gold from him. Give it to the one who has ten bags. 29Everyone who has will be given more. They will have more than enough. And what about anyone who doesn’t have? Even what they have will be taken away from them. 30Throw that worthless slave outside. There in the darkness, people will weep and grind their teeth.’

The Sheep and the Goats

31“The Son of Man will come in all his glory. All the angels will come with him. Then he will sit in glory on his throne. 32All the nations will be gathered in front of him. He will separate the people into two groups. He will be like a shepherd who separates the sheep from the goats. 33He will put the sheep to his right and the goats to his left.

34“Then the King will speak to those on his right. He will say, ‘My Father has blessed you. Come and take what is yours. It is the kingdom prepared for you since the world was created. 35I was hungry. And you gave me something to eat. I was thirsty. And you gave me something to drink. I was a stranger. And you invited me in. 36I needed clothes. And you gave them to me. I was sick. And you took care of me. I was in prison. And you came to visit me.’

37“Then the people who have done what is right will answer him. ‘Lord,’ they will ask, ‘when did we see you hungry and feed you? When did we see you thirsty and give you something to drink? 38When did we see you as a stranger and invite you in? When did we see you needing clothes and give them to you? 39When did we see you sick or in prison and go to visit you?’

40“The King will reply, ‘What I’m about to tell you is true. Anything you did for one of the least important of these brothers and sisters of mine, you did for me.’

41“Then he will say to those on his left, ‘You are cursed! Go away from me into the fire that burns forever. It has been prepared for the devil and his angels. 42I was hungry. But you gave me nothing to eat. I was thirsty. But you gave me nothing to drink. 43I was a stranger. But you did not invite me in. I needed clothes. But you did not give me any. I was sick and in prison. But you did not take care of me.’

44“They also will answer, ‘Lord, when did we see you hungry or thirsty and not help you? When did we see you as a stranger or needing clothes or sick or in prison and not help you?’

45“He will reply, ‘What I’m about to tell you is true. Anything you didn’t do for one of the least important of these, you didn’t do for me.’

46“Then they will go away to be punished forever. But those who have done what is right will receive eternal life.”