Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 25:1-46

1”אז תידמה מלכות השמים לסיפור על עשר עלמות, אשר לקחו את המנורות שלהן ויצאו לקבל את פני החתן. 2‏-4אולם רק חמש מהן היו חכמות ומילאו את מנורותיהן מראש בשמן. חמש האחרות היו טיפשות ולא מילאו מראש את המנורות.

5‏-6”מכיוון שהחתן איחר לבוא, שכבו העלמות לנוח. בחצות הלילה הן התעוררו לקול תרועה: ’החתן בא! צאנה לקבל את פניו!‘

7‏-8”כל הבחורות קמו מיד והיטיבו את המנורות. אלה שלא היה להן שמן ביקשו מעט מחברותיהן, כי מנורותיהן דעכו.

9”אולם הבחורות החכמות ענו: ’אם ניתן לכן מעט שמן לא יישאר לנו מספיק. לכו לחנות לקנות לעצמכן‘.

10”אך בזמן שהן הלכו לקנות שמן בא החתן, ואלה שהיו מוכנות נכנסו איתו אל החתונה והדלת ננעלה.

11”כשחזרו האחרות מאוחר יותר, הן עמדו בחוץ וקראו: ’אדוננו, אדוננו, פתח לנו את הדלת!‘

12”אולם הוא השיב להן מבפנים: ’אינני מכיר אתכן!‘

13”משום כך היו ערים ומוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום ובאיזו שעה אחזור.“

14ישוע המשיך: ”אפשר לתאר את מלכות השמים בעזרת הסיפור על אדם שנסע לארץ רחוקה. לפני נסיעתו הוא קרא למשרתיו והפקיד בידם סכומי כסף, כדי שישקיעו אותם למענו בזמן העדרו. 15הוא נתן לאחד 50,000 שקלים, לשני – 20,000 שקלים ולשלישי – 10,000 שקלים. הוא חילק את הכסף בהתאם לכישרונו של כל אחד ויצא לדרכו. 16האיש שקיבל 50,000 שקלים החל מיד לקנות ולמכור, ותוך זמן קצר הרוויח עוד 50,000 שקלים. 17גם האיש שקיבל 20,000 שקלים ניגש מיד לעבודה והרוויח עוד 20,000 שקלים. 18אך האיש שקיבל 10,000 שקלים חפר בור באדמה והטמין בתוכו את הכסף.

19”לאחר זמן רב חזר האדון ממסעו, וביקש ממשרתיו לתת דין וחשבון על הכסף שהפקיד בידם. 20האיש שקיבל 50,000 שקלים החזיר לאדוניו 100,000 שקלים. 21האדון שיבח אותו על עבודתו הטובה ואמר: ’מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו אחריות גדולה יותר. בוא והשתתף בשמחתי‘.

22”אחריו בא האיש שקיבל 20,000 שקלים והצהיר: ’אדוני, נתת לי 20,000 שקלים, ועכשיו אני מחזיר לך סכום כפול‘.

23” ’עבודה טובה‘, אמר לו האדון. ’אתה משרת טוב ונאמן. מאחר שהיית נאמן בסכום קטן, אתן לך עכשיו הרבה יותר!‘ 24‏-25לאחר מכן בא האיש שקיבל 10,000 שקלים ואמר: ’אדוני, ידעתי שאתה איש קשה, שמצליח לקצור במקום שלא זרעת ולאסוף במקום שלא פיזרת. משום כך פחדתי והסתרתי את הכסף באדמה – והנה הוא!‘

26”אך אדוניו השיב לו: ’רשע שכמוך, עבד עצלן! אם ידעת שאדרוש ממך את הרווח, 27מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית! 28קחו ממנו את הכסף, ותנו לאיש שיש לו כבר 100,000 29כי האיש שמנצל היטב את מה שנותנים לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב. ואילו אדם בלתי־אחראי – גם מעט האחריות שניתנה לו תילקח ממנו. 30קחו עתה את המשרת הזה, שאין בו כל מועיל, והשליכוהו החוצה לחושך, שם יש בכי וחריקת שיניים‘.

31”אולם כשאני, המשיח,25‏.31 כה 31 כלשונו: ”בן־האדם“ (דניאל ז 13‏-14) אבוא בתפארתי עם כל המלאכים, אשב על כיסאי בכבוד רב. 32כל אומות העולם יתאספו לפני, ואני אפריד ביניהם כרועה המפריד בין הכבשים ובין העיזים. 33את הכבשים אעמיד לימיני ואת העיזים לשמאלי.

34”לאחר מכן אני, המלך, אומר לעומדים לימיני: ’בואו, ברוכי אבי, אל המלכות שהוכנה למענכם מאז היווסד העולם. 35כשהייתי רעב – האכלתם אותי. כשהייתי צמא – נתתם לי לשתות. כשהייתי אורח זר – הכנסתם אותי לביתכם. 36כשהייתי עירום – הלבשתם אותי. כשהייתי חולה או אסור בכלא – באתם לבקר אותי‘.

37”ואותם צדיקים יענו: ’אדוננו, מתי ראינו אותך רעב והאכלנו אותך, או צמא והשקינו אותך? 38או אורח זר ועזרנו לך? או עירום והלבשנו אותך? 39מתי ראינו אותך חולה או כלוא ובאנו לבקר אותך?‘

40”ואני, המלך, אענה: ’כשעשיתם אחד מן הדברים האלה לאחד מאחי הצעירים – כאילו עשיתם אותו לי‘. 41לאחר מכן אפנה אל העומדים לשמאלי ואומר להם: ’הסתלקו מכאן, ארורים, אל האש הנצחית שהוכנה לשטן והשדים! 42כי כשהייתי רעב לא האכלתם אותי, וכשהייתי צמא לא נתתם לי דבר לשתות. 43הייתי אורח זר, אולם לא הזמנתם אותי לביתכם. הייתי עירום, ולא הלבשתם אותי. הייתי חולה וכלוא, וכלל לא באתם לבקר אותי!‘

44”ואז הם יענו: ’אדון, מתי ראינו אותך רעב או צמא או זר או עירום או חולה או כלוא, ולא עזרנו לך?‘

45”ואני אענה: ’כאשר סירבתם לעזור לאחד מן האחים הצעירים האלה סירבתם לעזור לי‘.

46”והם ילכו משם לייסורי נצח, ואילו הצדיקים – לחיי נצח.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Mateo 25:1-46

Chunga solteracunahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

1Jahua pacha Dios mandanaca shamuj punllapica, chunga solteracuna lamparacunata japichishpa, noviohuan tupanaman llujshij shinami canga. 2Chai solteracunamanta pichcaca, alli yuyaiyujmi carca, pichcaca yuyai illajmi carca. 3Yuyai illajcunaca lamparata apashpapish, cutin churangapaj aceitetaca mana aparcacunachu. 4Ashtahuanpish alli yuyaiyujcunaca lamparatapish, aceiteta apanapi aceitetapish aparcacunami. 5Novio mana utca shamujpimi, chai chunga solteracunaca dormi atijpi, dormircacuna. 6Chaupi tutapica, ñapish: “Novio shamunca, tupanaman llujshichij” nishpa caparishca uyarircallami. 7Chaita uyashpami, chai chunga solteracunaca jatarishpa, lamparacunata allichircacuna. 8Chaipica yuyai illaj pichca solteracunaca, caishuj alli yuyaiyujcunataca: “Ñucanchij lamparacunami ñalla huañugrin, ashalla aceiteta cuhuaichij” nircacunami. 9Ashtahuanpish alli yuyaiyuj solteracunaca: “Mana, cancunapajpish, ñucanchijpajpish mana pajtangachu. Cʼatujcunapajpi randimugrichijlla” nircacunami. 10Chai solteracuna aceiteta randimungacamaca, novioca ñami chayamurca. Pai chayamujpica, allichirishca solteracunaca noviohuan boda huasiman yaicujpi, pungutaca huichcarcami. 11Chai qʼuipami, caishuj solteracunapish shamushpaca: “¡Huasiyuj, huasiyuj, punguta pascapai!” nishpa caparircacuna. 12Shina caparijpi novioca: “Cancunataca mana rijsinichu, pipishchari canguichij” nircami.

13Jesusca cashnapishmi nirca:

Runa Aichayuj ñuca ima punlla, ima horas tigramunataca mana yachanguichijchu. Chaimanta, yuyaipi chaparacuichij.

Cullquita mingashcahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

14Jahua pacha Dios mandacunca, shuj charij runa paipaj runacunata cayashpa, paipaj cullquita mingashpa, shujtaj llajtaman rij shinami. 15Shuj runamanca, pichca huarangata, caishujmanca ishqui huarangata, chaishujmanca shuj huarangatami, cullquita mingarca. Quimsandijmanmi, paicuna mirachi tucuipajllata mingashpa, shujtaj llajtaman rirca. 16Chai pichca huaranga cullquita chasquij runaca, randishpa, cʼatushpa, shujtaj pichca huarangahuanmi mirachirca. 17Shinallataj ishqui huaranga cullquita chasquij runapish, shujtaj ishqui huarangahuanmi mirachirca. 18Ashtahuanpish shuj huaranga cullquita chasquij runaca, paipaj amo mingashcataca pambata jutcushpami pacarca.

19Chai charij runaca, tauca huatacuna qʼuipami tigramurca. Pai shamushpami, mingashca cullquita mashnata mirachishcata tapungapaj, chai quimsa runacunata cayarca. 20Pichca huaranga cullquita chasquij runaraj shamushpami, pai mirachishca pichca huaranga cullquindij apamurca. Chaita apamushpami: “Apu, ñucamanca pichca huarangatami saquircangui. Can saquishca cullquihuanca, shujtaj pichca huarangatami mirachircani” nishpami curca. 21Chashna cujpi chai amoca: “Allitami rurashcangui. Canca alli servij, alli caźuj runami cangui. Cai ashalla cullquitapish alli mirachishcamantaca, cunanca ashtahuan yalli ruranatami canmanca mingasha. Ucuman jacupai, cushicushun” nircami. 22Chai qʼuipaca, ishqui huaranga cullquita chasquij runapish chayamushpaca: “Apu, can saquishca ishqui huaranga cullquihuanca, shujtaj ishqui huarangatami mirachircani” nishpami curca. 23Chaita cujpi chai amoca: “Allimi rurashcangui. Canca alli servij, alli caźuj runami cangui. Cai ashalla cullquitapish allimi mirachishcangui. Cunanca ashtahuan yalli ruranatami canmanca mingasha. Ucuman jacupai, cushicushun” nircami. 24Chai qʼuipaca, shuj huaranga cullquita chasquij runapish shamushpaca cashnami nirca: “Apu, canca mana tarpushpapish tandasha nij cashcata, imata mana cushpapish tigrachichun nij cashcata, pʼiñarijlla cashcata yachanimi. 25Chashna cajpi canta manchashpami, cambaj cullquitaca, pambata jutcushpa pacarcani. Caillahuan cambaj cullqui” nircami. 26Shina nijpi chai amoca, cashnami nirca: “Canca millai, qʼuilla servijmi cangui. Chashna mana tarpushpapish tandasha nij cashcata, imata mana cushpapish tigrachichun nij cashcatamari ñucataca rijsishcangui. 27Chashna cajta yachashpacarin, ñuca cullquitaca, cullquita mirachijcunaman cunguiman carcaca. Ñuca tigramushpaca, huahua cullquindijmi japiman carcani.”

28Pai charicun huaranga cullquita quichushpa, chunga huaranga cullquita charijman cuichij. 29Charijman ashtahuan cujpi, ashtahuan charingami. Mana charijtaca, pai ashalla charishcatapish quichushca cangami. 30Cai imapaj mana valij runataca, canlla amsaman llujshichishpa shitaichij. Chaipimi huacanga, quirupish caniringa.

Millaicunataca allicunamanta chʼicanchingami

31Runa Aichayuj ñuca mandangapaj shamushpaca, jucha illaj tucui angelcunandij shamushpami, sumaj achij nicuj tiyarinapi tiyarisha. 32Mai llajtacunamantapish, tucuicunami ñuca ñaupajpi tandachishca cangacuna. Ña tandachishpaca, michijllataj ovejacunata chivocunamanta chʼicanyachij shinami, allicunataca millaicunamanta chʼicanyachisha. 33Allicunataca, ñuca alli ladomanmi churasha, millaicunataca ñuca lluqui ladomanmi churasha. 34Chai qʼuipami, Jatun Mandaj ñucaca, alli ladoman cajcunataca cashna nisha: “Ñuca Yaya alli nishcacuna, ñucahuan mandangapaj shamuichij. Cai mandanataca, Dios cai pachata rurashca punllamantami cancuna japichun allichishca. 35Cancunaca ñuca yaricaihuan cajpi, cararcanguichijmi. Yacunaihuan cajpipish, yacuta cuhuarcanguichijmi. Ñuca shujtaj llajtapi puricujpipish, huasipi chasquircanguichijmi. 36Shinallataj churana illaj cajpipish, churanata cuhuarcanguichijmi. Ungushca cajpipish, carcelpi tiyacujpipish, ricuj shamurcanguichijmi” nishami. 37Chashna nijpica cashcata rurajcunaca, cashnami ningacuna: “Apunchij Jesús, ¿maipitaj Can yaricaihuan puricujta ricushpa cararcanchij? ¿Maipitaj Can yacunaihuan puricujta ricushpa, yacuta curcanchij? 38¿Maipitaj cantaca, shujtaj llajtapi puricujta ricushpa huasipi chasquircanchij? ¿Maipitaj Cantaca churana illajta ricushpa, churanata curcanchij? 39¿Maipitaj Cantaca ungushca cajpi, carcelpi cajpi ricugrircanchij?” ningacunami. 40Shina nijpimi Jatun Mandaj ñucaca, cashna nisha: “Ñucata crij cai uchilla huauquicunapaj ima allita rurashpaca, ñucapajmari chaitaca rurarcanguichij, chaica chashnatajmi” nishami.

41Chai qʼuipaca, ñuca lluqui ladoman cajcunataca, cashnami nisha: “Pʼiñashcacuna, caimanta anchuichij. Cancunaca, ucu pacha mana huañuj ninaman richij. Chai ninaca diablopajpish, paipaj angelcunapajpish rurashcami. 42Cancunaca ñuca yaricaihuan cajpi, mana cararcanguichijchu. Yacunaihuan cajpipish, mana yacuta curcanguichijchu. 43Shujtaj llajtapi puricujpipish, mana huasipi chasquircanguichijchu. Churana illaj cajpipish, mana churachircanguichijchu. Ungushca cajpipish, carcelpi tiyacujpipish ñucataca mana ricuj shamurcanguichijchu” nishami. 44Ñuca chashna nijpi, paicunapish cashnami ninga: “Apunchij Jesús, ¿maipitaj Cantaca yaricaihuan, yacunaihuan puricujpipish, shujtaj llajtamanta shamushpa puricujpipish, churana illaj, ungushca puricujpipish, carcelpi tiyacujpipish mana servircanchigari?” ningacunami. 45Paicuna chashna nijpi ñucaca: “Cancunaca, cai ashtahuan uchilla ñuca huauquicunapaj ima allita mana rurashpaca, ñucapajmari mana rurarcanguichij” nishami, chaica chashnatajmi. 46Chashnacunaca, jatun llaquimanmi huiñaipaj ringacuna. Ashtahuanpish cashcata rurajcunaca, huiñai causaimanmi ringacuna— nircami.