Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 24:1-51

1כשיצא ישוע מבית־המקדש, באו אליו תלמידיו להראות לו את מבני המקדש.

2אולם ישוע אמר להם: ”כל המבנים האלה ייהרסו ואף אבן לא תישאר במקומה.“ 3מאוחר יותר, כשישב ישוע על מדרון הר הזיתים, שאלו אותו התלמידים: ”מתי יקרה הדבר הזה? אילו מאורעות יסמנו את שובך ואת סוף העולם?“

4”אל תניחו לאיש לרמות אתכם“, השיב להם ישוע, 5”כי אנשים רבים יבואו ויטענו כל אחד ’אני המשיח‘, ויטעו אנשים רבים. 6כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות – אל תיבהלו. אמנם תפרוצנה מלחמות ותחוללנה מהומות, אבל הקץ לא יבוא מיד. 7מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, ובמקומות רבים יהיו רעידות אדמה ורעב. 8אולם כל אלה יציינו רק את ראשית הצרות והסבל העתידים לבוא.

9”לאחר מכן יענו אתכם, יהרגו אתכם והעולם כולו ישנא אתכם, משום שאתם שייכים לי. 10רבים ישובו לחטוא, יבגדו זה בזה וישנאו איש את אחיו. 11נביאי שקר רבים יופיעו ויוליכו שולל אנשים רבים. 12החטא והרשע יתפשטו בכל מקום וידכאו את אהבתם של רבים. 13אולם אלה שיחזיקו מעמד עד הסוף יינצלו.

14”הבשורה הטובה על דבר המלכות תתפשט בעולם כולו – כך שכל האומות תשמענה אותה – ולבסוף יגיע הקץ.

15”לכן, כאשר תראו בבית־המקדש את חילול הקודש, שעליו דיבר דניאל הנביא24‏.15 כד 15 דניאל ט 27; יא 31 (הקורא – שים לב!) 16על כל תושבי יהודה לברוח להרים. 17אלה שעל הגגות – שלא ייכנסו הביתה לארוז את חפציהם. 18אלה שבשדה – שלא יחזרו הביתה לקחת את בגדיהם.

19”אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים! 20התפללו שבריחתכם לא תהיה בחורף ולא בשבת. 21כי תהיה צרה שכמוה טרם הייתה בתולדות העולם, וכמוה לא תהיה עוד!

22”למעשה אם אלוהים לא יקצר את הימים הנוראים האלה, כולם יאבדו. אולם אלוהים יקצר ימים אלה למען עמו הנבחר.

23”אם מישהו יאמר לכם באותם ימים: ’ראיתי את המשיח במקום פלוני!‘ או ’המשיח נמצא בכפר הסמוך!‘ אל תאמינו לו. 24כי משיחי־שקר ונביאי־שקר יקומו ויחוללו נסים ונפלאות אשר יתעו את האנשים, ואם יוכלו, הם יתעו אפילו את הנבחרים. 25זיכרו, הזהרתי אתכם!

26”על כן, אם יאמרו לכם שהמשיח אי־שם במדבר – אל תטריחו את עצמכם ללכת ולראות, ואם יאמרו לכם שהמשיח מסתתר במקום כלשהו – אל תאמינו. 27כי כשם שהברק במזרח מאיר למערב, כך יהיה גם שובו של בן־האדם. 28במקום שבו נמצא הפגר, שם יתאספו הנשרים.

29”מיד לאחר הצרות של אותם ימים תחשך השמש, הירח ישחיר, הכוכבים יפלו מהשמים וכוחות השמים יתמוטטו.

30”לבסוף ייראה בשמים אות בן־האדם ואבל כבד ירד על העולם כולו. כל אומות העולם יראו את בן־האדם בא על ענני השמים, בגבורה ובכבוד רב. 31ואז הוא ישלח את מלאכיו בקול תרועת השופר, והם יאספו את בחיריו מכל קצוות תבל.

32”עץ התאנה ישמש לכם כדוגמה: כאשר הענפים מלבלבים והעלים ירוקים, אתם יודעים שהקיץ קרב. 33כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שזה קרוב, שאני עומד בפתח. 34אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. 35השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו.

36”איש אינו יודע את היום והשעה של התרחשויות אלה; המלאכים בשמים אינם יודעים זאת, ואפילו אני עצמי איני יודע את המועד המדויק. רק אבי שבשמים יודע זאת.

37”כימי נוח כן יהיה באו של בן־האדם. 38בני־האדם חיו בשלווה; הם אכלו, שתו והתחתנו לפני שפתאום בא המבול. 39בני־האדם סרבו להאמין לשמע מה שעמד לקרות, עד שהמבול אכן בא והטביע את כולם. כך יהיה בואי.

40”באותה עת שני גברים יעבדו יחד בשדה – האחד יילקח והשני יישאר. 41שתי נשים יטחנו בָּרֵחָיִם – אחת תילקח והשנייה תישאר.

42”לכן היו מוכנים, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם.

43”אילו ידעו את השעה, היו כולם מתכוננים לבואו, כשם שהיו מתכוננים לבואו של גנב אילו ידעו מתי יבוא. 44כך גם אתם היו מוכנים תמיד, כי בן־האדם יבוא בשעה בלתי צפויה. 45מי מכם משרת נבון ונאמן לאדונכם, שיפקח על משק ביתו ויקבל את שכרו בעתו? 46ברוך תהיה אם בשובי אמצא אותך ממלא את תפקידך בנאמנות. 47אנשים נאמנים כאלה אני אפקיד על כל רכושי.

48”אולם אם אתה רשע ותאמר לעצמך: ’אה, האדון לא ישוב כל כך מהר‘, – 49ותתאכזר ליתר העבדים ותבלה את זמנך במסיבות, בזלילה ובשתייה – 50אדונך יופיע בשעה בלתי צפויה, 51ואז הוא יכה אותך קשות ויקבע את מקומך עם הצבועים; שם יהיה בכי וחריקת שיניים.“

O Livro

Mateus 24:1-51

Sinais do fim

(Mc 13.1-20; Lc 21.5-24)

1Quando Jesus ia a sair do recinto do templo, vieram os discípulos que queriam chamar-lhe a atenção para todas aquelas edificações. 2Porém, disse-lhes: “Não estão a ver tudo isto? É realmente como vos digo: não será deixada aqui pedra sobre pedra que não seja derrubada.”

3“E quando é que vai acontecer semelhante coisa?”, quiseram saber os discípulos mais tarde, estando ele sentado na encosta do monte das Oliveiras. “Que sinal há que anuncie o teu regresso e o fim do mundo?”

4Ao que Jesus respondeu: “Cuidado! Não deixem que ninguém vos engane. 5Porque virão muitos apresentando-se em meu nome, dizendo que são o Cristo, e enganarão a muitos. 6Quando ouvirem falar de guerras e notícias de guerras, não fiquem inquietos. Isto tem de acontecer, mas ainda não é o fim. 7As nações levantar-se-ão umas contra as outras, reino contra reino e haverá fomes e terramotos em muitos sítios. 8Mas tudo isso será apenas o começo dos horrores que hão de vir.

9Então entregar-vos-ão para serem torturados, matar-vos-ão e todos vos odiarão por causa do meu nome. 10E muitos voltarão para o pecado, trair-se-ão e odiar-se-ão uns aos outros; 11aparecerão falsos profetas que arrastarão muitos para o erro. 12E crescerá de tal maneira a transgressão que o amor de muitos arrefecerá. 13Mas quem resistir até ao fim será salvo! 14As boas novas do reino serão pregadas no mundo inteiro, para que todas as nações as ouçam, e então virá o fim.

15Portanto, quando virem a abominação desoladora de que o profeta Daniel falou, instalada no lugar santo (quem ler isto preste muita atenção),24.15 Dn 9.27; 11.31; 12.11. 16então aqueles que estiverem na Judeia fujam para as montanhas! 17Quem estiver no terraço não entre sequer de novo em casa. 18Quem estiver nos campos não volte para ir buscar roupa. 19Ai das grávidas e das que amamentarem naqueles dias! 20Orem para que a vossa fuga não aconteça no inverno nem num sábado.

21Porque serão dias de horror, como o mundo jamais viu em toda a sua história, nem nunca mais se tornará a ver coisa igual. 22Se aqueles dias não fossem encurtados, toda a humanidade se perderia. Mas aqueles dias serão encurtados por amor dos seus escolhidos.

Jesus fala do seu regresso

(Mc 13.21-31; Lc 21.25-33; 17.23-24, 37)

23Então, se alguém vos disser: ‘O Cristo apareceu aqui ou está além, naquela vila’, não acreditem. 24Porque haverá muitos falsos Cristos e falsos profetas cujos grandes sinais enganariam, se possível, os próprios escolhidos de Deus. 25Tenham cuidado, porque já vos avisei.

26Portanto, se alguém vos disser que o Cristo voltou e está no deserto, não se deem ao trabalho de ir ver; ou que ele está escondido em determinado sítio, não creiam em tal! 27Porque, assim como o relâmpago ilumina o céu do nascente ao poente, assim será o regresso do Filho do Homem. 28Onde estiver o cadáver, aí se juntarão os abutres!

29Logo depois da aflição que naqueles dias haverá, o Sol ficará escuro, a Lua negra, as estrelas cairão do céu e as forças que suportam o universo serão sacudidas. 30Por fim, aparecerá o sinal do Filho do Homem no céu.24.30 Dn 7.13-14. Todas as tribos da Terra chorarão e verão o Filho do Homem, vindo no meio de nuvens, com poder e grande glória. 31E enviará os seus anjos com forte toque de trombeta, para juntarem os seus escolhidos, de um extremo ao outro do céu.

32Aprendam agora com esta parábola sobre a figueira: quando o ramo está tenro e as folhas começam a romper, sabem que o verão está perto. 33E quando virem acontecer todas estas coisas que vos contei, podem estar certos de que o meu regresso está muito próximo e que me encontro às portas. 34É realmente como vos digo: esta geração não passará sem que todas estas coisas aconteçam.

35O céu e a Terra desaparecerão, mas as minhas palavras permanecem para sempre.

O dia e a hora desconhecidos

(Mc 13.32-37; Lc 21.34-36; 17.26-27, 34-35; 12.39-46)

36Contudo, ninguém sabe a data e a hora em que o fim virá, nem mesmo os anjos, nem sequer o Filho de Deus. Só o Pai o sabe.

37Assim como foi nos dias de Noé, assim será no dia do regresso do Filho do Homem. 38Com efeito, assim acontecia nos dias que precederam o dilúvio: as pessoas comiam e bebiam, casavam-se e davam-se em casamento, até ao dia em que Noé entrou na arca; 39as pessoas não se deram conta do que se avizinhava, até que o dilúvio veio e os levou a todos. Assim também será a vinda do Filho do Homem. 40Dois homens estarão juntos nos campos; um será levado e o outro ficará. 41Duas mulheres estarão ocupadas no seu trabalho no moinho; uma será levada e a outra deixada. 42Portanto, vigiem bem, porque não sabem quando vem o vosso Senhor.

43Saibam isto: se o senhor da casa soubesse exatamente quando o ladrão vem ficaria de vigilância, e não permitiria que a casa fosse arrombada. 44Por isso, também devem estar prontos em todo o tempo, porque o Filho do Homem virá quando menos o esperarem.

45Quem é o servo fiel e sensato, a quem o seu senhor confiou a responsabilidade sobre a criadagem, para lhes dar o alimento à hora certa? 46Feliz é o servo cujo senhor, no seu regresso, encontrar a fazer um bom trabalho. 47É realmente como vos digo: o senhor porá tal servo sobre tudo o que tem. 48Mas se o mau servo disser consigo próprio: ‘O meu senhor não voltará tão cedo’, 49e começar a maltratar os seus companheiros e a fazer uma vida de comezainas e bebedeiras, 50o seu senhor, ao voltar sem aviso, num dia e numa hora em que não é esperado, 51castigá-lo-á severamente e dar-lhe-á a condenação reservada aos fingidos, mandando-o para onde haverá choro e ranger de dentes.”