Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 22:1‏-46

כב

1‏-2ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים. ”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. 3כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. 4המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים: ’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘

5”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק 6היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם.

7”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. 8הוא פנה אל משרתיו ואמר: ’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. 9צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ 10המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים.

11”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים.

12” ’ידידי‘, שאל המלך, ’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘ לַאורח לא הייתה תשובה.

13”אז אמר המלך למשרתיו: ’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ 14כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“

15שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. 16הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה. ”אדון,“ הם פתחו, ”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. 17אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ 18ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה: ”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? 19בואו הנה; תנו לי מטבע.“ והם נתנו לו מטבע. 20”דמותו של מי חקוקה כאן?“ שאל אותם ישוע. ”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“

21”של הקיסר“, ענו.

”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“

22תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם.

23באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: 24”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. 25אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, 26אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. 27לבסוף מתה גם האישה. 28אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“

29השיב להם ישוע: ”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ 30”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. 31באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? 32’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘ והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“

33תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, 34‏-35אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: 36”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“

37”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. 38”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! 39והמצווה השנייה דומה לה: ’ואהבת לרעך כמוך‘. 40כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“

41בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: 42”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“

”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים.

43”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש ’אדון‘?“ המשיך ישוע לשאול. 44”הרי דוד אמר:22‏.44 כב 44 תהלים קי 1

’נאם ה׳ לאדני,

שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘.

45ואם דוד קורא לו ’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“

46לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות.

Swedish Contemporary Bible

Matteus 22:1-46

Liknelsen om bröllopsfesten

(Luk 14:16-24)

1Jesus berättade ännu en liknelse för dem: 2”Himmelriket är som när en kung förberedde en bröllopsfest för sin son. 3Han skickade ut sina tjänare för att kalla de inbjudna, men de tackade nej.

4Då sände han andra tjänare för att säga till dem: ’Allt är klart för måltiden, mina oxar och kalvar är slaktade. Skynda er att komma!’

5Men de var inte intresserade. De fortsatte var och en med sitt, den ene med sin lantgård, den andre med sina affärer. 6Några grep kungens tjänare och misshandlade dem och dödade dem. 7Då greps kungen av vrede och sände ut sin armé, avrättade mördarna och brände ner deras stad.

8Sedan sa han till sina tjänare: ’Bröllopsfesten är klar, men de gäster jag bjöd in är inte värdiga. 9Gå därför ut i gathörnen och bjud alla ni ser till bröllopet.’ 10Tjänarna gjorde då det och tog med sig alla de kunde hitta, både onda och goda, och festsalen fylldes med gäster.

11Men när kungen kom in för att hälsa på gästerna lade han märke till en man som inte hade bröllopskläder på sig. 12’Min vän’, frågade han, ’hur kan du vara här utan att ha bröllopskläder på dig?’ Men mannen kunde inte svara.22:12 Den som inbjöd till bröllop försåg troligen gästerna med bröllopskläder ibland, och särskilt i ett sådant här fall då gästerna kom direkt från gatan. Mannen hade alltså förolämpat värden genom att vägra ta emot de kläder han blev erbjuden.

13Då sa kungen till sina tjänare: ’Bind hans händer och fötter och kasta ut honom i mörkret här utanför. Där ska man gråta och skära tänder.’  14Många är inbjudna, men få är utvalda.”

Ska man betala skatt till kejsaren?

(Mark 12:13-17; Luk 20:20-26)

15Då gick fariseerna iväg för att fundera ut ett sätt att få Jesus att säga något som de kunde arrestera honom för. 16De skickade några av sina lärjungar, tillsammans med Herodes anhängare22:16 Herodes anhängare stödde romarna. De ville få bort Jesus av politiska skäl, eftersom de trodde att han skulle göra uppror mot romarna., och lät dem säga till Jesus: ”Mästare, vi vet att du är uppriktig och verkligen lär oss Guds väg. Du låter dig inte påverkas av någon och ser inte till personen. 17Tala nu om för oss om det är rätt eller inte att betala skatt till kejsaren.”

18Men Jesus visste deras ondska. ”Ni hycklare!” sa han. ”Varför försöker ni lura mig? 19Visa mig ett mynt, ett sådant som man betalar skatt med.” Då gav de honom en denar, 20och han frågade dem: ”Vems bild är det här, och vems underskrift?” 21”Kejsarens”, svarade de. ”Då så”, sa han, ”ge kejsaren det som är hans och Gud det som är Guds.”

22När de hörde detta blev de förvånade och gick sin väg och lämnade honom ifred.

Ska de döda uppstå?

(Mark 12:18-27; Luk 20:27-40)

23Samma dag kom några av saddukeerna, som påstår att det inte finns någon uppståndelse, och därför frågade de honom: 24”Mästare, Mose har sagt: ’Om en man dör barnlös, ska hans bror gifta sig med änkan och skaffa en arvtagare åt sin bror.’22:24 Se 5 Mos 25:5-6. 25Nu fanns det faktiskt bland oss sju bröder. Den förste av bröderna gifte sig och dog barnlös, och därför gifte sig bror nummer två med änkan. 26Men han dog också barnlös, och då gifte sig bror nummer tre med henne. Så fortsatte det tills hon varit gift med dem alla sju. 27Sedan dog också kvinnan. 28Vems hustru blir hon när de nu uppstår från de döda? Alla sju har ju varit gifta med henne.”

29Men Jesus svarade: ”Ni tar alldeles fel, eftersom ni varken förstår Skriften eller Guds kraft. 30När de döda har uppstått, ska de inte gifta sig eller bli bortgifta, utan vara som änglarna i himlen. 31Men när det gäller de dödas uppståndelse, har ni då aldrig läst vad Gud har sagt till er: 32’Jag är Abrahams, Isaks och Jakobs Gud’.22:32 Se 2 Mos 3:6. Gud är inte en gud för döda, utan för levande.22:32 Gud talade om Abraham, Isak och Jakob som levande, trots att de hade varit döda i hundratals år.33När folket hörde detta, blev de alldeles häpna över hans undervisning.

Vilket bud är viktigast?

(Mark 12:28-31; Luk 10:25-28)

34Men när fariseerna fick höra att Jesus hade fått tyst på saddukeerna, samlades de, 35och en av dem, en laglärd, försökte sätta dit Jesus genom att fråga: 36”Mästare, vilket är det största budet i lagen?”

37Jesus svarade: ” ’Du ska älska Herren, din Gud, av hela ditt hjärta, av hela din själ och av hela ditt förstånd.’22:37 Se 5 Mos 6:5. 38Detta är det första budet, och också det största. 39Det näst viktigaste liknar det första: ’Du ska älska din medmänniska som dig själv.’22:39 Se 3 Mos 19:18. 40De här två buden sammanfattar hela lagen och profeterna.”

Är Messias ättling till David?

(Mark 12:35-37; Luk 20:41-44)

41Medan fariseerna var samlade runt Jesus, frågade han dem: 42”Vad anser ni om Messias? Vem är han ättling till?”

De svarade: ”David.” 43”Varför kallar David honom då ’Herre’, när han talar ledd av Anden?” frågade Jesus. ”David sa ju:

44’Herren sa till min Herre:

Sätt dig på min högra sida,

tills jag har lagt dina fiender under dina fötter.’22:44 Se Ps 110:1. Den som sitter på Guds högra sida delar hans makt och regerar tillsammans med honom.

45David kallar honom för Herre, hur skulle han då kunna vara Davids Son?”

46Men de kunde inte svara, och från den dagen vågade ingen ställa några fler frågor till honom.