Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 21:1-46

1כשהתקרבו ישוע ותלמידיו לירושלים ועברו ליד בית־פגי, שעל הר הזיתים, שלח ישוע שניים מתלמידיו אל הכפר ואמר: 2”כשתיכנסו אל הכפר תראו אתון קשורה ולידה עיר. התירו אותם והביאו אלי. 3אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו פשוט: ’האדון זקוק להם‘. והוא יניח לכם מיד.“

4דבר זה בא לקיים את הנבואה:21‏.4 כא 4 זכריה ט 9

5”אמרו לבת ציון, הנה מלכך יבוא לך,

עני ורוכב על חמור ועל עַיִר בן־אתנות.“

6שני התלמידים הלכו אל הכפר ועשו כדברי ישוע. 7הם הביאו אליו את העיר ואת האתון, ריפדו את גבם במעיליהם והושיבו עליהם את ישוע. 8רבים מההמון השליכו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים מהעצים ושטחו אותם לפניו. 9ההמונים החלו להידחק מלפניו ומאחוריו וקראו:

”הושע־נא לבן־דוד!“

”ברוך הבא בשם ה׳!“ 21‏.9 כא 9 תהלים קיח 26‏-25

”הושע־נא במרומים!“

10כשנכנס ישוע לתוך ירושלים, העיר כולה התרגשה מאוד. ”מי האיש הזה?“ שאלו האנשים.

11וההמון השיב: ”זהו ישוע – הנביא מנצרת שבגליל!“

12ישוע הלך לבית־המקדש, גירש את כל הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים.

13”בכתבי־הקודש כתוב:21‏.13 כא 13 ישעיה נו 7 ’ביתי בית־תפלה ייקרא‘, “ קרא ישוע, ”ואילו אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ 14העיוורים ובעלי המום שהיו בבית־המקדש ניגשו אליו, והוא ריפא אותם שם. 15אולם כשראו ראשי הכוהנים והסופרים את הניסים והנפלאות שחולל ישוע, וכששמעו את הילדים הקטנים קוראים במקדש: ”הושע־נא לבן־דוד!“ הם התרגזו מאוד ושאלו אותו: 16”האם אתה שומע את מה שהילדים האלה אומרים?“

”כן“, ענה ישוע. ”האם מעולם לא קראתם בכתבי־הקודש:21‏.16 כא 16 תהלים ח 3 ’מפי עוללים ויונקים יסדת עֹז‘!“

17ישוע עזב אותם והלך לבית־עניה – שם נשאר ללון באותו לילה.

18כשחזר בבוקר לירושלים היה רעב. 19הוא ראה עץ תאנה בצד הדרך, אבל כשניגש לחפש תאנים מצא עלים בלבד. ”לעולם לא תישאי פרי!“ אמר ישוע לתאנה, ומיד התייבש העץ.

20התלמידים נדהמו ושאלו: ”כיצד יבשה התאנה לפתע?“

21וישוע ענה: ”אני אומר לכם: אם באמת תאמינו ולא תטילו ספק, תוכלו גם אתם לעשות דברים כאלה ואף גדולים מאלה. אפילו תוכלו לומר להר הזה: ’זוז, הזרק לים!‘ והוא ישמע בקולכם. 22תוכלו לקבל כל דבר שתבקשו בתפילה – אם רק תאמינו.“

23כשחזר ישוע לבית־המקדש ולימד את העם, באו אליו ראשי הכוהנים וזקני העם, ודרשו לדעת באיזו רשות הוא עושה את כל הדברים האלה.

24”אני אענה לשאלתכם אם אתם תענו לשאלתי“, השיב להם ישוע.

25”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או לא?“

הם התייעצו ביניהם: ”אם נאמר שאלוהים שלח את יוחנן, הוא ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. 26ואם נאמר שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא.“ 27לבסוף השיבו: ”איננו יודעים.“ אמר להם ישוע: ”אם כך, גם אני לא אענה לשאלתכם. 28אולם מה דעתכם: לאב אחד היו שני בנים. ’בני, לך היום לעבוד בכרם‘, ביקש האב מבנו הבכור. 29’אינני רוצה‘, השיב הבן, אבל אחר כך שינה את דעתו והלך לעבוד בכרם. 30הלך האב אל הבן הצעיר וחזר על בקשתו. ’טוב, אבא אני אלך‘, השיב הבן הצעיר, אולם לא הלך לכרם. 31מי מהשניים שמע בקול אביו?“

”הבן הבכור, כמובן“, השיבו.

”אני אומר לכם שהמוכסים והזונות יכנסו למלכות השמים לפניכם“, הסביר להם ישוע את המשל. 32”כי יוחנן המטביל אמר לכם לחזור בתשובה ולהאמין באלוהים, ואתם לא שבתם; בעוד שפושעים וזונות כן שבו בתשובה. גם לאחר שראיתם כיצד הם שבו, לא נהגתם כמוהם ולא האמנתם לדברי יוחנן.

33”הקשיבו עתה למשל הבא: בעל־אדמה נטע כרם, בנה גדר סביבו, הקים מגדל שמירה, הפקיד את הכרם בידי כורמים שכירים ונסע לארץ רחוקה.

34”בעת הבציר שלח בעל־הכרם אחדים מאנשיו אל הכורמים, כדי לאסוף את חלקו ביבול הענבים.

35”אולם הכורמים הכו את האחד, סקלו באבנים את השני והרגו את השלישי.

36”בעל־הכרם שלח קבוצה גדולה יותר של אנשים כדי לאסוף את היבול, אך גורלם היה כגורל קודמיהם. 37לבסוף שלח האיש את בנו, כי חשב שיכבדו אותו ויפחדו מפניו.

38”אולם כשראו הכורמים את הבן מרחוק, אמרו זה לזה: ’הנה בא יורש הכרם; הבה נהרוג אותו, וכך נזכה אנחנו בירושה!‘ 39הם גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו.

40”כשישוב בעל־הכרם, מה לדעתכם יעשה לאותם כורמים?“

41השיבו המנהיגים: ”הוא יוציא להורג את השכירים הרעים, וייתן את הכרם לפועלים נאמנים יותר, אשר יתנו לו בזמן את היבול המגיע לו.“

42ישוע המשיך ואמר: ”האם מעולם לא קראתם בכתובים:21‏.42 כא 42 תהלים קיח 23

’אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה,

מאת ה׳ היתה זאת; היא נפלאת בעינינו‘?

43”אני מתכוון לומר שה׳ ייקח מכם את המלכות, וייתן אותה לעם אשר ייתן לו את חלקו ביבול. 44מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“

45כשהבינו ראשי הכוהנים והפרושים שישוע התכוון אליהם – כלומר, שהם היו הכורמים במשל – 46הם רצו לתפוס אותו, אבל פחדו לעשות דבר מפני ההמון אשר האמין כי ישוע הוא נביא.

Swedish Contemporary Bible

Matteus 21:1-46

Jesus rider in i Jerusalem på en åsna

(Mark 11:1-10; Luk 19:28-38; Joh 12:12-15)

1När de närmade sig Jerusalem och kom till Betfage vid Olivberget, skickade han iväg två lärjungar 2och sa till dem: ”Gå till byn som ligger framför er. Där kommer ni genast att hitta ett åsnesto stå bundet med ett föl bredvid sig. Ta dem och led hit dem, 3och om någon frågar vad ni håller på med, så säg bara: ’Herren behöver dem och kommer snart att lämna tillbaka dem.’ ”

4Genom detta gick det i uppfyllelse som förutsagts genom profeten:

5”Säg till dotter Sion21:5 Dotter Sion är ett poetiskt uttryck för Jerusalem med dess invånare. Jerusalem är byggt på berget Sion.:

’Se, din kung kommer till dig,

ödmjuk och ridande på en åsna,

ja, på ett åsneföl.’ ”21:5 Se Sak 9:9.

6De båda lärjungarna gjorde som Jesus hade befallt dem och 7tog med åsnan och fölet till honom. Sedan lade de sina mantlar på åsnorna, och Jesus satt upp. 8Många i folkmassan bredde ut sina mantlar på vägen, och andra skar kvistar från träden och strödde ut på vägen.21:8 Åsnan var en symbol för att Jesus tillhörde kung Davids ätt, och mantlarna var en kunglig hyllning. 9Och allt folket, både de som gick framför Jesus och de som gick efter, ropade:

”Hosianna21:9 Hosianna , ett hebreiskt hyllningsord som betyder ”Herre, fräls oss!”. Här, liksom i parallelltexterna i de övriga evangelierna, har ordet lämnats oöversatt, p.g.a. dess funktion som just hyllningsord, som knappast låter sig översättas (t.ex. Hosianna i höjden). Däremot kan det mycket väl översättas i sådana sammanhang som Ps 118:25-26., Davids Son!”

”Välsignad är han som kommer i Herrens namn!”

”Hosianna i höjden!”

10Det blev stor uppståndelse i hela Jerusalem när han red in, och människorna frågade: ”Vem är han?” 11Folkmassan svarade då: ”Det är profeten Jesus från Nasaret i Galileen.”

Jesus rensar templet

(Mark 11:15-19; Luk 19:45-47; Joh 2:13-16)

12Sedan gick Jesus in i templet och drev ut alla köpmännen och deras kunder ur templet. Han välte omkull borden för dem som växlade pengar och stånden för dem som sålde duvor.21:12 Köpmännen sålde djur som skulle användas till offer i templet. 13Och han sa till dem: ”Det står skrivet: ’Mitt hus ska kallas ett bönehus.’ Men ni gör det till ett rövarnäste.”21:13 Se Jes 56:7 och Jer 7:11.

14Nu kom många blinda och förlamade fram till honom på tempelplatsen, och han botade dem. 15Men när översteprästerna och de skriftlärda såg dessa märkliga under och små barn som ropade på tempelområdet: ”Hosianna, Davids Son”21:15 Jfr Ps 118:25., blev de upprörda och frågade honom: ”Hör du inte vad barnen ropar?” 16”Jo”, svarade Jesus. ”Men har ni inte läst:

’Av barns och småbarns mun

har du gjort en lovsång till dig21:16 Se Ps 8:3. Översättningen följer Septuaginta; i den masoretiska texten: …upprättat en makt.Jesus förklarar här att psalmen i Psaltaren handlar om honom, att han är Gud.?’ ”

17Sedan lämnade han dem och gick ut ur staden till Betania, där han stannade över natten.

Jesus förbannar fikonträdet

(Mark 11:12-14; 11:20-24)

18När Jesus på morgonen var på väg tillbaka till staden blev han hungrig. 19Han fick då syn på ett fikonträd vid vägen, gick fram för att se om det fanns någon frukt på det men det fanns bara blad.21:19 Det var enligt Mark 11:13 inte fikonens tid. Ett träd utan frukt symboliserar ett olydigt folk. Då sa han till trädet: ”Aldrig mer ska du bära frukt!” Och genast vissnade fikonträdet.

20Lärjungarna blev alldeles häpna och frågade: ”Hur kom det sig att fikonträdet vissnade så fort?”

21Då sa Jesus till dem: ”Sannerligen säger jag er: om ni tror och inte tvivlar, kan ni också göra så här med fikonträdet, och mer än så. Ni kan till och med säga till det här berget: ’Upp med dig och kasta dig i havet’ och det kommer att göra det. 22Ni kan få vad som helst som ni ber om i era böner, om ni bara tror.”

De judiska ledarna ifrågasätter Jesus fullmakt

(Mark 11:27-33; Luk 20:1-8)

23När Jesus hade kommit till tempelplatsen och höll på att undervisa där, kom översteprästerna och folkets ledare fram till honom. De frågade: ”Vad har du för fullmakt att göra detta, och vem har gett dig den fullmakten?” 24Jesus sa: ”Jag vill också ställa en fråga till er. Om ni svarar på den, ska jag tala om för er vad jag har för fullmakt att göra detta.” 25”Varifrån kom Johannes dop, från himlen eller från människor?”

De började genast diskutera med varandra och sa: ”Om vi säger att det var från himlen, så kommer han att fråga varför vi inte trodde på honom. 26Men om vi säger att det var från människor, då kommer vi att få vara rädda för folket. Alla anser ju att Johannes var en profet.” 27Därför svarade de till slut: ”Vi vet inte.”

Då sa Jesus till dem: ”I så fall säger inte jag heller vad jag har för fullmakt att göra detta.”

Liknelsen om de två sönerna

28”Men vad säger ni om det här? En man hade två söner, och en dag sa han till den ene: ’Gå ut och arbeta i vingården idag.’ 29’Det vill jag inte’, svarade sonen, men efter ett tag ändrade han sig och gick ändå. 30Sedan sa fadern likadant till den andre, och han svarade: ’Javisst, far, det ska jag göra.’ Men han gick aldrig. 31Vilken av dessa två lydde sin far?” De svarade: ”Den förste naturligtvis.”

Då sa Jesus till dem: ”Sannerligen säger jag er: tullindrivare och prostituerade ska gå före er till Guds rike. 32Johannes kom ju och visade er rättfärdighetens väg, men ni trodde inte på honom. Tullindrivarna och de prostituerade trodde däremot på honom. Men trots att ni såg detta ångrade ni er inte och började tro på honom.

Liknelsen om mannen som arrenderade ut sin vingård

(Mark 12:1-12; Luk 20:9-19)

33Hör nu på en annan liknelse. En jordägare planterade en vingård. Han byggde en mur runt omkring den och grävde en grop där han kunde pressa druvorna. Han byggde också ett vakttorn. Sedan arrenderade han ut vingården till några lantbrukare medan han själv reste bort. 34När det så blev dags att skörda, sände han några tjänare till lantbrukarna för att hämta den del av skörden som var hans.

35Men lantbrukarna tog fast tjänarna, misshandlade en, dödade en annan och stenade en tredje. 36Då sände jordägaren dit ännu fler tjänare, men samma sak hände igen. 37Till slut sände ägaren sin son, för han tänkte: ’Honom ska de väl ändå visa respekt för.’

38Men när lantbrukarna fick se sonen, sa de till varandra: ’Här kommer arvtagaren. Kom så dödar vi honom och lägger beslag på den själva!’ 39Så tog de fast sonen, släpade ut honom ur vingården och dödade honom.

40Vad ska nu vingårdsägaren göra med dessa lantbrukare när han kommer tillbaka?” 41Översteprästerna och folkets ledare svarade: ”Han kommer helt säkert att döda dem, och sedan arrenderar han ut vingården till andra som ger honom hans del av skörden när det är dags.”

42Då sa Jesus till dem: ”Har ni aldrig läst i Skrifterna:

’Den sten som inte dög åt byggnadsarbetarna

har blivit en hörnsten.

Det är Herrens verk

och förunderligt i våra ögon.’21:42 Se Ps 118:22-23. Jesus förklarar än en gång att profetiorna om Messias handlar om honom.

43Därför säger jag er att Guds rike ska tas ifrån er och överlämnas till ett folk som bär dess frukt. 44Den som snubblar på den stenen blir krossad, och den som stenen faller på blir söndersmulad.21:44 Jfr Dan 2:34 och Jes 8:14-15.

45När översteprästerna och fariseerna hörde Jesus liknelser, förstod de att det var dem han talade om. 46Därför ville de arrestera honom genast, men de var rädda för folket, som ansåg att Jesus var en profet.