Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 20:1-34

1”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע. 2האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.

3”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. 4הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.

5”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.

6”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש. ’מדוע התבטלתם כל היום?‘ שאל אותם. 7’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.

” ’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר. 8בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. 9כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. 10בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.

11‏-12”הפועלים הראשונים כעסו: ’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘

13” ’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם, ’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? 14קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; 15האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘ 16כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“

17כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו 18ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים: ”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות 19וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“ 20לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.

21”מה בקשתך?“ שאל ישוע.

”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם.

22אולם ישוע אמר לה: ”את לא יודעת מה את מבקשת!“ הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם: ”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“

”כן, בהחלט“, השיבו.

23”אתם באמת תשתו ממנה,“ אמר להם ישוע, ”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“

24כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.

25לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר: ”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים. 26אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, 27ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. 28עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“

29כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.

30שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק: ”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ 31ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם. 32כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם: ”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“

33”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים.

34ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.

Swedish Contemporary Bible

Matteus 20:1-34

Liknelsen om vingårdsarbetarna

1Himmelriket är som när en jordägare gick ut tidigt en morgon för att anställa arbetare till sin vingård. 2Han kom överens med dem om en dagslön på en denar, och arbetarna gick iväg till vingården.

3Klockan nio gick jordägaren ut igen och fick se några andra män stå på torget utan att ha något att göra. 4Även dem skickade han iväg till vingården och lovade att han skulle betala vad som var rätt. 5Mitt på dagen och vid tretiden på eftermiddagen gjorde han likadant.

6Klockan fem, en timma innan arbetsdagens slut, var han tillbaka i staden igen och såg då några andra män stå där. Han frågade dem: ’Varför har ni inte arbetat på hela dagen?’

7’Därför att ingen har anställt oss’, svarade de. ’Gå då iväg och arbeta tillsammans med de andra i min vingård’, sa han till dem.

8När kvällen sedan kom, bad jordägaren sin förman att kalla på arbetarna och ge dem deras lön och börja med dem som kommit sist. 9De män som börjat arbeta klockan fem kom då fram, och var och en fick en denar. 10När de män som anställts först kom för att få sin lön, trodde de därför att de skulle få mycket mer. Men också de fick en denar.

11Då började de protestera mot jordägaren: 12’De här karlarna har bara hållit på en timma och ändå betalar du lika mycket till dem som till oss, trots att vi har arbetat hela dagen i den brännande hettan.’

13’Min vän’, svarade han en av dem, ’jag har inte handlat fel mot dig. Kom vi inte överens om en denar? 14Ta den och gå. Jag tänker ge alla samma lön. 15Har jag inte rätt att göra vad jag vill med mina egna pengar? Eller ser du med onda ögon på att jag är generös?’ 16Så ska de sista bli först och de första sist.”

Jesus förutsäger för tredje gången att han ska dö

(Mark 10:32-34; Luk 18:31-33)

17När Jesus var på väg upp till Jerusalem samlade han sina tolv lärjungar omkring sig och sa till dem medan de gick:

18”Vi är nu på väg till Jerusalem. Där kommer Människosonen att bli förrådd och överlämnad till översteprästerna och de skriftlärda, och de ska döma honom till döden 19och överlämna honom till hedningarna20:19 Hedningar var judarnas sätt att beskriva andra/främmande folk. Orden används som synonymer i denna översättning, beroende på sammanhanget. för att hånas och piskas och korsfästas, men på den tredje dagen ska han uppstå.”

Jakob och Johannes vill ha hedersplatserna

(Mark 10:35-45; Luk 22:24-27)

20Lite senare kom Sebedaios söners mor fram till Jesus tillsammans med sina söner och föll ner för honom; hon ville be om något. 21”Vad vill du?” undrade han. Hon svarade: ”Jag vill att du ska låta mina söner få sitta en på höger och en på vänster sida om dig i ditt rike.”20:21 Att sitta på höger och vänster sida var en hedersplats och innebar också en maktposition. 22Men Jesus sa: ”Ni vet inte vad ni ber om. Kan ni dricka den bägare som jag måste dricka?” ”Ja”, svarade de. ”Det kan vi.”

23Då sa Jesus till dem: ”Ni kommer att få dricka min bägare, men jag bestämmer inte vilka som ska sitta på min högra och på min vänstra sida. De platserna ges åt dem som min Fader har berett dem för.”

24När de tio övriga hörde detta blev de upprörda. 25Men Jesus kallade dem till sig och sa: ”Ni vet att furstarna regerar över folken och stormännen utövar makt över dem. 26Men så får det inte gå till bland er. Den av er som vill bli stor bland er måste vara de andras tjänare, 27och den som vill vara den förste måste vara de andras slav. 28Inte heller Människosonen har kommit för att bli tjänad, utan för att tjäna och ge sitt liv till lösen för många.”

Jesus botar två blinda utanför Jeriko

(Mark 10:46-52; Luk 18:35-43)

29När Jesus och hans lärjungar lämnade Jeriko följde mycket folk med.

30Just då satt två blinda män vid vägkanten, och när de fick höra att Jesus kom gående, började de ropa: ”Herre, Davids Son, förbarma dig över oss!” 31Folket försökte få dem att hålla tyst, men de ropade bara ännu högre: ”Herre, Davids Son, förbarma dig över oss!”

32När Jesus hörde detta, stannade han och kallade dem till sig och frågade: ”Vad vill ni att jag ska göra för er?”

33”Herre”, sa de, ”låt våra ögon bli öppnade!” 34Då fylldes Jesus av medlidande med dem och rörde vid deras ögon. Och genast återfick de sin syn. Sedan följde de med honom.