Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 20:1-34

1”מלכות השמים דומה לאיכר שיצא השכם בבוקר לשכור פועלים לעבוד בכרמו“, המשיך ישוע. 2האיכר הבטיח לפועלים 100 שקלים תמורת יום עבודה, ושלח אותם אל הכרם.

3”כעבור שעתיים עבר האיכר ליד כיכר השוק וראה כמה אנשים ממתינים לעבודה. 4הוא שלח גם אותם אל הכרם, והבטיח לשלם להם שכר צודק בסוף היום.

5”בצהריים, וכן גם בשעה שלוש אחר־הצהריים, שלח האיכר פועלים נוספים אל הכרם.

6”בשעה חמש לפנות ערב שוב יצא העירה וראה גברים אחדים מסתובבים בחוסר מעש. ’מדוע התבטלתם כל היום?‘ שאל אותם. 7’משום שאיש לא שכר אותנו‘, השיבו.

” ’לכו גם אתם אל כרמי והצטרפו אל הפועלים האחרים‘, אמר להם האיכר. 8בערב ביקש האיכר ממנהל העבודה לשלם לפועלים את שכרם, החל באחרונים וכלה בראשונים. 9כל אחד מהפועלים שנשכרו בשעה חמש קיבל 100 שקלים. 10בהגיע תורם של הפועלים שנשכרו מוקדם יותר הם ציפו לקבל הרבה יותר, אולם גם הם קיבלו 100 שקלים כל אחד.

11‏-12”הפועלים הראשונים כעסו: ’האנשים האלה עבדו שעה אחת בלבד, ואתה שילמת להם אותו שכר ששילמת לנו, למרות שאנחנו עבדנו כל היום בשמש הלוהטת!‘

13” ’ידידי‘, ענה האיכר לאחד מהם, ’לא גרמתי לך שום עוול! האם לא הסכמנו מראש שתעבוד כל היום תמורת 100 שקלים? 14קח את הכסף ולך לשלום. ברצוני לשלם שכר שווה לכולם; 15האם לא מותר לי לעשות מה שאני רוצה עם הכסף שלי? האם אסור לי לתת את כספי למי שארצה? האם עליך להתרגז על טוב לבי?‘ 16כך האחרונים יהיו ראשונים, והראשונים – אחרונים.“

17כשהיה ישוע בדרכו לירושלים, הוא אסף סביבו את שנים־עשר תלמידיו 18ודיבר איתם על הצפוי לו בירושלים: ”מישהו יסגיר אותי לידי ראשי הכוהנים ולסופרים. הם ידונו אותי למוות 19וימסרו אותי לידי הרומאים, אשר ילעגו לי ויצלבו אותי. אולם ביום השלישי אקום לתחייה.“ 20לאחר מכן הביאה אמם של יעקב ויוחנן בני זבדי את בניה לפני ישוע וביקשה טובה.

21”מה בקשתך?“ שאל ישוע.

”הבטח לי שבמלכותך ישבו שני בני אחד לימינך ואחד לשמאלך“, ביקשה האם.

22אולם ישוע אמר לה: ”את לא יודעת מה את מבקשת!“ הוא פנה אל יעקב ויוחנן ושאל אותם: ”האם תוכלו לשתות מהכוס שאני חייב לשתות?“

”כן, בהחלט“, השיבו.

23”אתם באמת תשתו ממנה,“ אמר להם ישוע, ”ובכל זאת אין לי את הזכות לומר מי יישב לימיני ולשמאלי. מקומות אלה שמורים לאנשים שאבי בוחר בהם.“

24כששמעו שאר התלמידים מה שביקשו יעקב ויוחנן, הם כעסו עליהם מאוד.

25לכן ישוע קיבץ סביבו את התלמידים ואמר: ”אתם הרי יודעים שמנהיגי הגויים רודים בנתיניהם, ומעניקים כוח וסמכות למי שהם רוצים. 26אבל אצלכם יהא המצב שונה; מי שרוצה להיות מנהיג ביניכם חייב להיות לכם למשרת, 27ומי שרוצה לעמוד בראש חייב לשרת אתכם כעבד. 28עליכם לנהוג כמוני, כי אני, בן־האדם, לא באתי לכאן כדי שישרתו אותי, אלא כדי לשרת אחרים ולתת את חיי כופר בעד רבים.“

29כשיצאו ישוע ותלמידיו מיריחו הלך אחריהם קהל גדול.

30שני עיוורים שישבו בצד הדרך שמעו כי ישוע עומד לעבור בדרך ההיא, ולכן החלו לצעוק: ”אדוננו, בן־דוד, אנא, רחם עלינו!“ 31ההמון גער בהם, אך העיוורים הגבירו את צעקותיהם. 32כשהגיע ישוע למקום שבו ישבו העיוורים, עצר לרגע ושאל אותם: ”מה אתם רוצים שאעשה למענכם?“

33”אדוננו, אנחנו רוצים לראות“, התחננו העיוורים.

34ישוע נמלא רחמים ונגע בעיניהם. מיד יכלו השניים לראות, והלכו אחרי ישוע.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Mateo 20:1-34

Uvasta pallajcunahuan chʼimbapurashpa yuyachishca parlomi

1Jahua pacha Dios mandacunca, uvas chagrayuj runa shinami. Chai runaca, paipaj chagrapi uvasta pallachunmi, pallajcunata tutamanta utca mashcanaman llujshirca. 2Risha nijcunamanca, chai punlla pallashcamantaca shuj denario cullquillatami cuna tucurca. Chashna ari ninacushpami, paipaj chagrapi uvasta pallanaman cacharca. 3Chagrayujca, ña punllata plazaman rishpaca, imata rurana illajpi, yanga tiyacujcunatami ricurca. 4Paicunataca: “Cancunapish ñuca chagrapi uvasta pallagrichij. Pallashcamantaca mashnata cuna cashcallatataj cushallami” nijpica, pallanaman rircallacunami. 5Chagrayujca cutin chaupi punllata, chaupi punlla catitapish pallajcunata mashcanaman rircarajmi. 6Ña pichca horas tucugrij chishita cutin rishpapish, imata mana rurashpa tiyacujcunata ricushpami: “¿Ima nishpataj tiyashpalla cainacunguichij?” nircami. 7Shina nijpi paicunaca: “Imata ruranaman pi mana apajpimari, caipi tiyacunchijlla” nircacunami. Shina nijpi chagrayujca: “Shinashpaca, cancunapish ñuca chagrapi uvasta pallagripaichij, mashna cuna cashcata cushallami” nishpami cacharca. 8Ña tutayajpica, chagrayujca qʼuiputa cayashpaca: “Pallajcunata cayashpa, qʼuipa shamujcunamanta callarishpa, punta shamujcunacama cullquita cugri” nircami. 9Cayajpica, pichca horas tucugrij chishita pallai callarijcunaraj shamushpaca, shuj denariotami chasquircacuna. 10Tucui punlla pallajcuna shamucushpaca: “Ñucanchijcarin caishujcunata yallimi japishun” yuyarcacunami. Chashna yuyashpapish, caishujcuna shinallataj shuj denariollatatajmi chasquircacuna. 11Caishujcunaman shinallataj cujpica, pʼiñarishpami chagrayujta rimarcacuna: 12“Canca chishita shamushpa, shuj horasllata pallajcunamanmari, ñucanchijman shinallataj cungui. Ñucanchijca llaquinayajtamari, tucui punlla rupaipi pallashpa cainamunchij” nircacunami. 13Shina nijpimi chagrayujca, paita rimacujcunamanta shujtaca cashna nirca: “Riqui, amigo. ¿Canmanca manachu cuna tucushcata cucuni imatagari? Illu shuj denariota cusha nijpica, ari nishpamari shamurcangui. 14Jaica, cambaj cullquita japishpa rilla. Ñucatajmi punlla tucurita shamujmanpish, canman shinallataj cusha nini. 15Ñuca cullqui cashcataca, ¿manachu imatapish rurai tucuni? ¿Ñuca alli shungu cashpa chashna cujpichu pʼiñaringui?” nircami. 16Chashnamari ñaupa cajcunaca huashaman saquiringa, qʼuipa cajcunami puntapi churashca canga. Cayashcacunaca achcacunami, agllashcacunatajca ashacunallami— nishpami parlarca.

Jesusca cutintajmi Paita huañuchinata huillashca

(Mar 10:32-34; Luc 18:31-34)

17Jesusca, Jerusalenman huichiyacushpami, chunga ishqui yachacujcunallata chʼicanchishpa cashna nirca:

18—Uyaichij, Jerusalenmanmi huichiyacunchij. Chaipimi, Runa Aichayuj ñucataca japishpa, curacunata mandajcunaman, Mandashcata yachachijcunaman cungacuna. Paicunami ñucata juchachishpa, ‘Huañunami cangui’ ningacuna. 19Chai qʼuipaca, huañuchichun mana israelcunaman cujpi, paicunami pugllashpa asingacuna, macangacuna, chacatangacuna. Huañuchijpipish, quimsa punllapica causarishallami— nircami.

Zebedeopaj huarmimi churicunapajlla allita mañashca

(Mar 10:35-45)

20Chashna nishca huashami Zebedeopaj huarmica, paipaj ishqui churicunandij Jesuspajman shamurca. Imata cashpaca mañangapaj, chai huarmi Paipaj ñaupajpi pambacama cumurijpimi, 21Jesusca:

—¿Imatachari nipangui?— nishpa tapurca.

Shina nijpica, chai huarmica cashnami nirca:

—Can mandacushpaca, cai ñuca ishqui churicunataca shujtaca alli ladopi, shujtaca lluqui ladopi tiyachipangui— nircami.

22Shina nijpimi Jesusca, cashna nishpa cutichirca:

—Imata mañacushcata mana yachanguichijchu. ¿Cancunaca, jayaj ubyana shina llaquicunata, ñuca shina apai tucunguichijchari? ¿Bautiźarinatapish ñuca shina bautiźari tucunguichijchari?— nijpi paicunaca:

—Ari, chashna rurashunllami— nircacuna.

23Chashna nijpi, Jesusca cashnami nirca:

—Ari, llaquicunataca ñuca shinallataj apanguichijmi, ñuca shina bautiźashca canguichijmi. Shina cajpipish ñuca alli ladoman cashpa, lluqui ladoman cashpapish tiyachinaca mana ñuca maquipichu. Chaipica, ñuca Yayami maijanpaj allichishca cashpaca, paita tiyachinga— nircami.

24Chashna mañajta caishuj chunga yachacujcuna uyashpaca, chai huauquindijcunahuanca pʼiñarircacunami. 25Chaimantami Jesusca, paicunata cayashpa, cashna nirca:

—Cancunallataj yachanguichijmi. Cai pacha llajtacunata mandajcunallami, gentecunataca sarushpa charincuna. Jatun nishcacunapish tucuicunatami quiquinta servichishpa charincuna. 26Ashtahuanpish cancunapurapica mana chashnachu canga. Cancunapura maijan jatun canaman chayasha nijca, cancunata servichun. 27Pipish puntapi casha nishpaca, caishujcunata servinapi huatarichun. 28Ñuca, Runa Aichayuj cashpapish, mana servishca puringapaj shamurcanichu. Ashtahuanpish ñucaca servingapajpish, huañushpa achcacunata quishpichingapajpishmari shamurcani. Chaimantami chashna mandani— nircami.

Jesusca ñahui mana ricuj ishqui runatami Jericopi alliyachishca

(Mar 10:46-52; Luc 18:35-43)

29Jesús Paipaj yachacujcunandij Jericomanta llujshicujpica, achcacunami Paita caticurcacuna. 30Ñahui mana ricuj ishqui runacunami ñan cʼuchullapi tiyacushpaca, ‘Jesusmi shamucun’ nijta uyarcacuna. Chaimantami:

—¡Davidpaj Churi, Apu, ñucanchijtaca llaquihuaiari!— nishpa caparircacuna.

31Chashna caparicujpimi, caticuj gentecunaca upallachun nishpa jarcarcacuna. Shina cajpipish chai runacunaca, ashtahuan sinchitami:

—¡Davidpaj Churi, Apu, ñucanchijtaca llaquihuaiari!— nishpa caparircacuna.

32Chashna caparijpi, Jesús shayarishpa paicunata cayashpaca:

—¿Imatataj rurachun ninguichij?— nishpami tapurca.

33Shina nijpi paicunaca:

—Apu, ñucanchij ñahuita alliyachihuai— nircacunami.

34Chashna nijpi Jesusca, chai ishqui runacunata llaquishpa, paicunapaj ñahuipi maquihuan tuparijpica, ricurcallacunami. Paicunapaj ñahui ricujpica, Jesusta catishpa rircallacunami.