Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 2

1ישוע נולד בעיר בית-לחם שבאזור יהודה, בימי המלך הורדוס. זמן קצר לאחר לידתו, הופיעו בירושלים מספר חוזי-כוכבים שבאו מארץ רחוקה במזרח, ושאלו: "היכן התינוק שנועד להיות מלך היהודים? ראינו את כוכבו במזרח ובאנו להשתחוות לו."

הורדוס נבהל מאוד משאלתם, וכמוהו נבהלו כל אנשי ירושלים. הוא כינס את מנהיגי היהודים ושאל אותם: "האם אמרו לנו הנביאים היכן ייוולד המשיח?"

ענו לו: "כן, בבית לחם. הרי מיכה הנביא אמר[a]: 'ואתה, בית-לחם בארץ יהודה, אינך צעיר באלפי יהודה, כי ממך יצא מושל אשר ירעה את-עמי ישראל.'"

הורדוס הזמין את חוזי-הכוכבים לפגישה סודית, ושאל אותם מתי בדיוק ראו לראשונה את הכוכב. לאחר מכן אמר להם: "לכו לבית-לחם וחפשו את הילד. כשתמצאו אותו, שובו אלי והודיעו לי זאת, כדי שאוכל גם אני ללכת להשתחוות לו."

לאחר הפגישה עם המלך יצאו חוזי-הכוכבים לדרך, ולפתע הכוכב שראו במזרח הופיע לנגד עיניהם. הם הלכו בעקבות הכוכב עד שנעמד בדיוק מעל המקום שבו היה התינוק. 10 הם שמחו מאוד.

11 כשנכנסו חוזי-הכוכבים אל הבית שבו היה התינוק ומרים אמו, נפלו לפניו, השתחוו לו, ולאחר מכן פתחו את חבילותיהם ונתנו לו מתנות: זהב, לבונה ומור.

12 בינתיים הזהיר אותם אלוהים בחלום שלא לחזור אל הורדוס, ומשום כך שבו חוזי-הכוכבים לארצם בדרך אחרת.

13 לאחר שעזבו, נגלה מלאך ה' ליוסף בחלום ואמר: "קום, ברח למצרים עם התינוק ועם אמו, והישאר שם עד שאומר לך לחזור, כי הורדוס רוצה להרוג את הילד." 14 באותו לילה יצא יוסף עם מרים ועם הילד למצרים, 15 ונשאר אתם שם עד מותו של הורדוס. כך התקיימה הנבואה[b]: "וממצרים קראתי לבני."

16 כשהורדוס הבין שחוזי-הכוכבים התחמקו ממנו, הוא מאוד כעס. הוא שלח חיילים לבית-לחם וציווה עליהם להרוג כל ילד זכר עד גיל שנתיים (כי החוזים סיפרו לו שראו את הכוכב כשנתיים קודם לכן), בבית לחם עצמה ובכל כפרי הסביבה. 17 מעשה אכזרי זה של הורדוס קיים את הנבואה[c]:

18 "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים,

רחל מבכה על בניה,

מאנה להינחם על בניה כי איננו."

19 לאחר מותו של הורדוס נגלה מלאך ה' בחלום ליוסף במצרים, ואמר לו: 20 "קום, קח את התינוק ואת אמו לישראל, כי אלה שרצו להרוג את הילד כבר מתו." 21 יוסף לקח את ישוע ואת מרים ויצא אתם בדרך לישראל.

22 בהיותם בדרך שמעו שהמלך החדש אינו אלא ארכילאוס, בנו של הורדוס, ופחדו מאוד. בחלום נוסף יוסף הוזהר שלא להתיישב ביהודה, אז הם המשיכו לגליל 23 והשתקעו בנצרת. זה קרה כדי לקיים את דברי הנביאים שכינו אותו "נצר".[d]

Notas al pie

  1. הבשורה על-פי מתי 2:5 מיכה ה 1
  2. הבשורה על-פי מתי 2:15 הושע יא 1
  3. הבשורה על-פי מתי 2:17 ירמיהו לא 15
  4. הבשורה על-פי מתי 2:23 ראה: ישעיהו יא 1

The Message

Matthew 2

Scholars from the East

11-2 After Jesus was born in Bethlehem village, Judah territory— this was during Herod’s kingship—a band of scholars arrived in Jerusalem from the East. They asked around, “Where can we find and pay homage to the newborn King of the Jews? We observed a star in the eastern sky that signaled his birth. We’re on pilgrimage to worship him.”

3-4 When word of their inquiry got to Herod, he was terrified—and not Herod alone, but most of Jerusalem as well. Herod lost no time. He gathered all the high priests and religion scholars in the city together and asked, “Where is the Messiah supposed to be born?”

5-6 They told him, “Bethlehem, Judah territory. The prophet Micah wrote it plainly:

It’s you, Bethlehem, in Judah’s land,
    no longer bringing up the rear.
From you will come the leader
    who will shepherd-rule my people, my Israel.”

7-8 Herod then arranged a secret meeting with the scholars from the East. Pretending to be as devout as they were, he got them to tell him exactly when the birth-announcement star appeared. Then he told them the prophecy about Bethlehem, and said, “Go find this child. Leave no stone unturned. As soon as you find him, send word and I’ll join you at once in your worship.”

9-10 Instructed by the king, they set off. Then the star appeared again, the same star they had seen in the eastern skies. It led them on until it hovered over the place of the child. They could hardly contain themselves: They were in the right place! They had arrived at the right time!

11 They entered the house and saw the child in the arms of Mary, his mother. Overcome, they kneeled and worshiped him. Then they opened their luggage and presented gifts: gold, frankincense, myrrh.

12 In a dream, they were warned not to report back to Herod. So they worked out another route, left the territory without being seen, and returned to their own country.

13 After the scholars were gone, God’s angel showed up again in Joseph’s dream and commanded, “Get up. Take the child and his mother and flee to Egypt. Stay until further notice. Herod is on the hunt for this child, and wants to kill him.”

14-15 Joseph obeyed. He got up, took the child and his mother under cover of darkness. They were out of town and well on their way by daylight. They lived in Egypt until Herod’s death. This Egyptian exile fulfilled what Hosea had preached: “I called my son out of Egypt.”

16-18 Herod, when he realized that the scholars had tricked him, flew into a rage. He commanded the murder of every little boy two years old and under who lived in Bethlehem and its surrounding hills. (He determined that age from information he’d gotten from the scholars.) That’s when Jeremiah’s sermon was fulfilled:

A sound was heard in Ramah,
    weeping and much lament.
Rachel weeping for her children,
    Rachel refusing all solace,
Her children gone,
    dead and buried.

19-20 Later, when Herod died, God’s angel appeared in a dream to Joseph in Egypt: “Up, take the child and his mother and return to Israel. All those out to murder the child are dead.”

21-23 Joseph obeyed. He got up, took the child and his mother, and reentered Israel. When he heard, though, that Archelaus had succeeded his father, Herod, as king in Judea, he was afraid to go there. But then Joseph was directed in a dream to go to the hills of Galilee. On arrival, he settled in the village of Nazareth. This move was a fulfillment of the prophetic words, “He shall be called a Nazarene.”