Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מתי 17:1-27

1כעבור שישה ימים לקח ישוע את פטרוס, את יעקב ואת אחיו יוחנן, ועלה איתם על פסגת הר גבוה. 2כשהביטו התלמידים בישוע, הוא השתנה לנגד עיניהם: פניו זרחו כשמש ובגדיו הלבינו והבריקו.

3לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו עם ישוע.

4”אדון, כמה טוב שאנחנו כאן!“ קרא פטרוס. ”אם אתה רוצה, אבנה כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו!“

5בזמן שפטרוס דיבר, ענן כיסה את השלושה ויצא משם קול שאמר: ”זהו בני אהובי, שבו חפצתי. שמעו בקולו!“

6כששמעו התלמידים את הקול, נפלו על־פניהם מבוהלים ונפחדים. 7ישוע ניגש אליהם ונגע בהם. ”קומו,“ אמר, ”אל תפחדו!“

8כשהביטו התלמידים סביבם, ראו שישוע לבדו איתם.

9כאשר ירדו מההר ישוע ציווה עליהם שלא יספרו לאיש את מה שראו, עד לאחר שיקום מן המתים.

10”מדוע הסופרים אומרים שאליהו הנביא צריך לבוא תחילה (לפני המשיח)?“ שאלו התלמידים את ישוע.

11”הם צודקים“, ענה ישוע. ”אליהו באמת יבוא קודם וישליט סדר בכל. 12למעשה אליהו כבר בא, אולם אנשים רבים לא הכירו אותו ואף פגעו בו. גם בן־האדם יסבול מידיהם.“

13אז הבינו התלמידים שישוע דיבר על יוחנן המטביל.

14כשהגיעו למרגלות ההר כבר ציפו להם אנשים רבים. איש אחד התקרב אל ישוע, כרע ברך לפניו והתחנן: 15”אדוני, רחם נא על בני. הוא חולה במחלת אפילפסיה וסובל מאוד. לעתים קרובות הוא נופל לתוך אש או מים. 16הבאתי את בני אל תלמידיך, אבל הם לא יכלו לרפא אותו.“

17”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“ קרא ישוע. ”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“ 18ישוע גער בשד שהיה בתוך הילד, והשד יצא ממנו. באותו רגע הילד נרפא. 19לאחר מכן, כשהתלמידים היו לבד עם ישוע, שאלו אותו: ”מדוע אנחנו לא יכולנו לגרש את השד?“

20”בגלל חוסר אמונתכם“, השיב ישוע. ”אילו הייתה לכם אמונה אפילו כגרגר של חרדל, יכולתם לומר להר הזה: ’זוז!‘ והוא באמת היה זז, מכיוון שתוכלו לעשות כל דבר. 21אבל שד כזה יוצא רק לאחר צום ותפילה.“

22יום אחד כשהיו בגליל אמר ישוע לתלמידיו: ”בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים, 23והם יהרגו אותו; אולם לאחר שלושה ימים יקום לתחייה.“ דבריו אלה ציערו את התלמידים ואף הפחידו אותם.

24בבואם אל כפר־נחום ניגשו אל פטרוס גובי מס מחצית השקל של המקדש ושאלו אותו: ”האם אין הרב שלך משלם את המס?“

25”ודאי שהוא משלם“, השיב פטרוס. לאחר מכן נכנס פטרוס אל הבית כדי לשוחח על כך עם ישוע, אולם עוד לפני שהספיק לפתוח את פיו שאל אותו ישוע: ”מה דעתך, פטרוס? ממי דורשים המלכים מס, מבני העם שלהם או מזרים?“

26‏-27”מהזרים, כמובן“, השיב פטרוס. ”אם כן, הבנים פטורים מכך.“ אמר ישוע. ”אולם היות שאיננו רוצים לפגוע באנשים האלה, לך אל הים והשלך חכה למים. פתח את פיו של הדג הראשון שתצוד, ותמצא בו מטבע. במטבע זה שלם את המס עבור שנינו.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Mateo 17:1-27

Jesusca achijllami ricurishca

(Mar 9:2-13; Luc 9:28-36)

1Chashna nishcamanta sujta punlla qʼuipami Jesusca Pedrota, Jacobota, Jacobopaj huauqui Juantapish, paicunallata shuj jatun urcuman pusharca. 2Jesusca chai urcupimi, paicunapaj ñaupajpi shujtajyarishpa ricurirca. Paipaj ñahuica inti shina lamyacujmi tucurca. Pai churarishcapish luz shina yurajllami ricurirca. 3Chaita ricucujpica ñapish Moisespish, Eliaspish Jesus-huan parlanacucuj ricurircallami. 4Chaita ricushpami Pedroca, Jesustaca:

—Apunchij Jesús, caipi saquirinaca allimari canga. Can ‘Rurai’ nijpica, cambaj shuj, Moisespaj shuj, Eliaspaj shuj, quimsa chugllacunata caipi rurashun— nircami.

5Pedro chashna nicujpirajmi, paicunapaj jahuataca shuj achij nicuj pʼuyu shamurca. Chai pʼuyumantaca: “Paica, ñuca cʼuyashca Churimi. Paillami ñucataca cushichin. Pai yachachishcata uyaichij” nishpa rimashcami uyarirca.

6Yachacujcuna chaita uyashpaca, achcata mancharishpami, cungurishpa, pambaman tupajta cumurircacuna. 7Chashna siricujpi Jesusca, paicunapajman shamushpa maquihuan tuparishpaca:

—Jatarichij, ama mancharichijchu— nircami.

8Chashna nijpi yachacujcuna huichilla ricushpaca, Jesusllatami chaipi ricurcacuna, caishujcunaca mana ricurircachu.

9Chai urcumanta tigramushpami, Jesusca Paihuan rij yachacujcunataca:

—Runa Aichayuj ñucaca, huañushcacunapaj chaupimanta causarishami. Chaicamaca, cancuna cunan ricushcataca, pajta piman huillanguichijman— nircami.

10Shina nijpi Jesuspaj yachacujcunaca:

—Mandashcata yachachijcunaca, ¿ima nishpataj ‘Eliasrajmi shamunga’ nincunari?— nishpami tapurcacuna.

11Chashna tapujpimi Jesusca, cashna nirca:

—Ari, Eliasrajmi shamunga. Pai shamushpaca, tucuitami allichinga. 12Shina cajpipish, cancunamanca huillanimi. Eliasca ñamari shamurca. Paitaca mana chasquircacunachu, ashtahuanpish paicunapaj shungu munashca shinami llaquichircacuna. Chashnallatajmi Runa Aichayuj ñucatapish llaquichingacuna— nircami.

13Jesús chashna nijpimi yachacujcunaca, Bautiźaj Juanmanta chashna nicushcata yuyarcacuna.

Jesusca supai japishca shuj huambratami alliyachishca

(Mar 9:14-29; Luc 9:37-43)

14Jesusca tandanacushca gentecunapajmanca, Paipaj yachacujcunandijmi chayamurca. Pai chayamujpimi ñapish shuj runaca cʼuchuyamushpa, Paipaj ñaupajpi cungurishpa, cashna nirca:

15—Apu, ñuca churita llaquipaiari. Uraticu tucushpamari, yallitaj llaquita apan. Tauca cutinmari ninapi yaicurin, yacupipish huashicun. 16Cambaj yachacujcunamanca, ñamari ñuca huahuataca ricuchircani. Paicunaca, manamari alliyachi tucurcacunachu— nircami.

17Shina nijpimi Jesusca cashna nirca:

—¡Mana crij, millai runacuna! ¿Maicamataj cancunahuan puricuchunlla ninguichij? ¿Maicamataj chashnalla catishpa, ñucata llaquichigringuichij? Chai huambrata caiman pushamuichij— nircami.

18Huambrata pushamujpi, supaita Jesús sinchita rimajpica, huambramanta llujshircallami. Chai ña llujshijpica, huambraca alliyarcallami.

19Chaita ricushpami yachacujcunaca Jesusllata:

—¿Ima nishpataj ñucanchijca chai supaitaca mana llujshichi tucurcanchij?— nishpa tapurcacuna.

20Chashna tapujpi Jesusca, cashnami nirca:

—Ñucata mana tucui shunguhuan crishcamantami, mana llujshichi tucurcanguichij. Cancunapaj shungupi ñucata crinaca uchilla mostaza muyu shinallapish tiyajpica, allimari canman. Shina cajpica, cai urcupish cancuna: “Caimanta anchushpa chaiman ri” nijpica, rinmanllami. Ima ruranatapish mana atichinguichijmanchu. Chaica chashnatajmi. 21Cai shina supaicunataca, ayunashpa Diosta mañashpallami llujshichina— nircami.

Cutintajmi Jesusca ‘Ñucata huañuchingacunami’ nishca

(Mar 9:30-32; Luc 9:43-45)

22Jesusca paipaj yachacujcunandij, Galilea llajtapi puricushpami, cashna nirca:

—Runa Aichayuj ñucataca japishpa, runacunaman cungacunami. 23Huañuchingacunami. Huañuchijpipish quimsa punllapica causarishallami— nircami.

Chashna nijta uyashpami, yachacujcunaca achcata llaquirircacuna.

Diospaj huasimanta impuestotami cushca

24Capernaumman Paipaj yachacujcunandij Jesús chayajpica, Diospaj huasipaj impuestota japijcuna Pedropajman shamushpami:

—Cancunapaj yachachijca, ¿ishqui dracma cullquita cunataca yachanchu?— nishpa tapurcacuna.

25Chashna tapujpi Pedroca:

—Ari, cunatajmari— nishpami, Jesús tiyacun huasiman yaicurca. Pedro yaicucujpica, Jesusrajmi cashna nirca:

—Simón, canca, ¿imatataj yuyangui? Cai pachapi jatun mandajcunaca, ¿quiquin llajtapi causajcunatachu, mana cashpaca shujtaj llajtamanta shamushcacunatachu impuestotaca mañan?— nircami.

26Shina nijpi Pedroca:

—Shujtaj llajtamanta shamushcacunatamari, impuestotaca mañan— nircami.

Chashna nijpimi Jesusca, cashna nirca:

—Shinashpaca, quiquin llajtapuracunaca impuestota mana cunachu. 27Shina cajpipish chai impuestota japijcuna ama pʼiñarichunca, cucha yacuman rishpa, chalhua japina ipita yacupi shitangui. Punta japishca chalhuapaj shimipimi, shuj estatero cullquita japingui. Chai cullquitaca, impuestota japijcunamanca ñucamantapish, canmantapish cugringuilla— nircami.