Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 8

1יום אחד כשהתאסף קהל גדול סביב ישוע, שוב לא היה להם מה לאכול. ישוע כינס את תלמידיו כדי לדון במצב.

"אני מרחם על האנשים האלה," אמר. "הם נמצאים כאן כבר שלושה ימים, ונגמר להם האוכל. אם אשלח אותם הביתה רעבים, הם יתעלפו בדרך, מפני שחלקם באו ממקומות רחוקים."

"מאין נמצא להם אוכל במקום השומם הזה?" שאלו התלמידים בפליאה.

"כמה ככרות לחם יש לכם?" שאל ישוע בהתעלמות מהערתם. "שבע", השיבו. ישוע ביקש מהקהל לשבת על הארץ. הוא לקח את שבע ככרות הלחם, הודה לאלוהים עליהן, פרס את הלחם לפרוסות ונתן לתלמידיו כדי שיגישו לקהל. הם מצאו גם כמה דגים קטנים. ישוע ברך עליהם וביקש מתלמידיו להגישם לקהל. למרבית הפלא אכלו כולם עד ששבעו, ולאחר מכן שלח אותם ישוע הביתה. כארבעת-אלפים איש השתתפו בארוחה באותו יום, וכשאספו את השאריות והפירורים הם מילאו שבעה סלים גדולים!"

10 מיד לאחר מכן עלו ישוע ותלמידיו לסירה ושטו לאזור דלמנותא. 11 הפרושים בדלמנותא שמעו על בואו, ובאו להתווכח איתו ולנסותו. אמרו לישוע: "הראה לנו אות מהשמים, ואז נאמין בך."

12 ישוע נאנח אנחה עמוקה והשיב: "לא אחולל למענכם כל פלא ולא אראה לכם כל אות מהשמים. כמה הוכחות דרושות לכם כדי שתאמינו?"

13 ישוע עזב אותם, חזר לסירה ושט לגדה השנייה של הכינרת. 14 התלמידים שכחו לקחת איתם מספיק אוכל, ונותר להם בסירה רק כיכר לחם אחת.

15 בהיותם בסירה הזהיר ישוע את תלמידיו בתקיפות: "היזהרו מהשאור של המלך הורדוס ושל הפרושים!"

16 "למה הוא מתכוון?" שאלו התלמידים זה את זה. לבסוף הגיעו למסקנה שהוא ודאי מדבר על כך ששכחו לקחת איתם מספיק לחם.

17 ישוע הקשיב לשיחתם והגיב: "אתם טועים לגמרי. איני מדבר כלל על הלחם שבסירה. האם קשה לכם כל-כך להבין זאת? 18 למה אתם לא רואים, למה אתם לא שומעים? למה אתם לא קולטים דבר?

19 האם שכחתם את 5000 האנשים שהאכלתי בחמש כיכרות לחם? אמרו לי, כמה לחם נותר לאחר הארוחה?"

"שנים-עשר סלים מלאים," ענו התלמידים במבוכה.

20 "וכאשר האכלתי את 4000 האנשים בשבע ככרות לחם, כמה נותר בסוף?"

"שבעה סלים מלאים ," השיבו התלמידים.

21 "ואתם עוד מעזים לחשוב שאני דואג משום שיש לנו רק כיכר לחם אחת?"

22 בהגיעם לבית-צידה הביאו אליו מספר אנשים אדם עיוור, והתחננו לפניו שיגע בו וישיב לו את ראייתו. 23 ישוע אחז ביד העיוור והוציאו אל מחוץ לכפר, שם ירק בעיניו והניח עליהן את ידיו.

"האם אתה רואה עכשיו?" שאל ישוע.

24 האיש הביט סביבו והשיב: "כן! אני רואה אנשים; אבל הם נראים מטושטשים – כמו עצים מהלכים!"

25 ישוע הניח שוב את ידיו על עיני האיש, והן נרפאו כליל. עתה יכול היה האיש לראות למרחוק בבירור.

26 ישוע שלח אותו הביתה אל משפחתו ואמר: "אל תלך לספר את הדבר לאנשי הכפר; לך ישר הביתה."

27 ישוע ותלמידיו עזבו את הגליל והלכו לכפרי קיסריה של פיליפוס. בדרך שאל ישוע את תלמידיו: "מה אומרים עלי אנשים? למי הם חושבים אותי?"

28 "יש אנשים שחושבים שאתה יוחנן המטביל," ענו התלמידים, "ואחרים חושבים שאתה אליהו הנביא או נביא אחר שקם לתחייה."

29 "מי אתם חושבים שאני?" המשיך ישוע לשאול.

"אתה המשיח!" קרא פטרוס. 30 אולם ישוע הזהיר אותם שלא יגלו זאת לאיש.

31 רק מאז החל ישוע לספר להם על הייסורים המצפים לו, והוא עוד סיפר שראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים יגרמו למותו, אך יקום לתחייה לאחר שלושה ימים. 32 ישוע דיבר אתם בגלוי לב, אולם פטרוס לקח אותו הצידה והוכיח אותו: "אל תדבר כך!"

33 ישוע הביט בפטרוס ואמר לו בחומרה: "סור ממני, שטן שכמותך! אתה מסתכל על כך מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים."

34 ישוע ביקש מתלמידיו להתקרב אליו ולהקשיב. "מי שרוצה להיות תלמידי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 35 מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, אולם מי שיתכחש לחייו למעני ולמען הבשורה – יציל אותם.

36 "איזה רווח יש לאדם שיכול להשיג את כל העולם אבל מפסיד את חייו? 37 מה כבר יכול בן-אדם לתת בתמורה לחייו? 38 דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי בדור החוטא וחסר האמונה הזה, הוא יהיה לבושה לבן האדם בבואו בכבוד אלוהים עם המלאכים הקדושים."

Nádej pre kazdého

Evanjelium Podľa Marka 8

Nasýtenie štyroch tisícov ľudí

1 Okolo Ježiša sa opäť zhromaždilo veľké množstvo ľudí. Boli s ním tak dlho, že sa im minuli všetky zásoby. Ježiš si zavolal učeníkov a povedal im:

Je mi ľúto týchto ľudí. Sú tu so mnou už tri dni a nemajú čo jesť.

Ak ich pustím domov hladných, môžu cestou odpadnúť od vysilenia, veď niektorí prišli zďaleka.

Učeníci sa zľakli: Hádam len nechceš, aby sme v tejto pustatine zháňali niečo na jedenie pre toľký národ?" --

Koľko chlebov tu máte?" spýtal sa ich. Sedem," odpovedali mu.

Nato poprosil všetkých zhromaždených, aby si posadali na zem. Potom vzal tých sedem chlebov, poďakoval za ne Bohu, odlamoval z nich a dával svojim učeníkom, aby ich poroznášali ľuďom.

Mali pri sebe aj niekoľko neveľkých rýb. Ježiš sa aj za ne poďakoval a dal ich učeníkom, aby ich poroznášali.

Všetci sa dosýta najedli a ešte sa aj nazbieralo sedem košov zvyškov.

Tentoraz sa nasýtilo asi štyritisíc ľudí. Potom ich pustil Ježiš domov,

10 sám nastúpil do člna aj so svojimi učeníkmi a preplavili sa do dalmanutského kraja.

Túžba po zázrakoch

11 Keď sa o jeho príchode dozvedeli tamojší farizeji, prišli k nemu a pokúšali ho: Urob nejaký zázrak! Chceme vidieť nejaké znamenie z neba, až potom ti uveríme!"

12 Ježiš si smutne vzdychol a povedal: Koľko znamení by ste ešte chceli? Jedno je isté: ľudia ako vy nedostanú od Boha nijaké znamenie!"

13 Nechal ich tam, nastúpil do člna a odplavil sa na druhý breh jazera.

Aj na Božie zázraky možno zabudnúť

14 Učeníci zabudli nakúpiť potraviny, a tak mali v člne iba jeden chlieb.

15 Za plavby im Ježiš kládol na srdce: Dajte si pozor na kráľa Herodesa i na kvas farizejov!" --

16 Čo tým myslí?" spytovali sa jeden druhého. Napokon sa zhodli, že akiste naráža na to, že zabudli kúpiť chlieb.

17 Ježiš vedel, o čom sa dohadujú, a povedal: Nie, nejde o to. Naozaj mi nerozumiete? Je to možné, že ste takí nechápaví?

18 Ako to, že sa na nič nepamätáte?

19 A koľko košov zvyškov ste nazbierali, keď som rozlámal päť chlebov piatim tisícom?" -- Dvanásť," odpovedali mu.

20 A keď som nasýtil štyritisíc ľudí iba siedmimi chlebmi, koľko ešte zostalo? Spomínate si?" -- Sedem plných košov," priznali.

21 A ešte vždy nechápete?"

Uzdravenie slepého v Betsaide

22 Keď došli do Betsaidy, priviedli k nemu slepca a prosili, aby ho dotykom uzdravil.

23 Ježiš ho vzal za ruku a vyviedol za dedinu. Tam sa naslinenými prstami dotkol očí slepca a spýtal sa ho: Vidíš niečo?"

24 Muž sa poobzeral a zvolal: Áno, vidím ľudí, ale nejasne, vyzerajú ako chodiace stromy."

25 Ježiš sa ešte raz dotkol jeho očí. Keď sa muž znova rozhliadol okolo seba, videl všetko zreteľne a jasne, oči mal úplne zdravé.

26 Pri lúčení mu Ježiš povedal: Cez dedinu radšej nechoď a nikomu o tom nehovor."

Kto je Kristus?

27 Potom Ježiš so svojimi učeníkmi opustil Galileu a prechádzal dedinkami v okolí Cézarey Filipovej, na úpätí vrchu Hermon. Cestou sa spýtal svojich učeníkov: Za koho ma ľudia pokladajú?"

28 Odpovedali mu: Niektorí sa domnievajú, že si Ján Krstiteľ, iní vravia, že si Eliáš alebo iný veľký prorok." --

29 A za koho ma pokladáte vy?" spytoval sa ďalej. Ty si ten zasľúbený Mesiáš, ty si Kristus!" zvolal Peter.

30 Ale Ježiš im prikázal, aby o tom nikomu nehovorili.

Ježiš predpovedá svoje utrpenie

31 V ten deň im prvý raz hovoril o tom, že bude musieť strašne trpieť. Veľkňazi, učitelia Zákona aj židovskí vodcovia ho odsúdia, zabijú, ale tretí deň vstane z mŕtvych.

32 Rozprával o tom celkom otvorene, preto si ho Peter odvolal nabok a usiloval sa ho od toho odhovoriť.

33 Ježiš sa však obrátil k učeníkom a pokarhal Petra: Odíď mi z cesty, pokušiteľ, lebo nemyslíš na veci Božie, ale na ľudské."

34 Potom si pozval k sebe zástup aj učeníkov a povedal im: Kto ma chce nasledovať, musí sa vzdať svojich vlastných záujmov, dobrovoľne niesť svoj kríž a ísť za mnou.

35 Komu ide len o jeho vlastný život, stratí ho, ale kto je ochotný obetovať ho pre mňa a pre zvesť evanjelia, získa život večný.

36 Lebo čo prospeje človeku, ak získa aj celý svet, a večný život pritom stratí?

37 Je azda na svete niečo cennejšie ako život?

38 Ak sa niekto hanbí za mňa a za moje slová v týchto dňoch nevery a hriechu, za toho sa budem hanbiť aj ja, Mesiáš, keď sa vrátim so svätými anjelmi v sláve svojho Otca."