Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 8

1יום אחד כשהתאסף קהל גדול סביב ישוע, שוב לא היה להם מה לאכול. ישוע כינס את תלמידיו כדי לדון במצב.

"אני מרחם על האנשים האלה," אמר. "הם נמצאים כאן כבר שלושה ימים, ונגמר להם האוכל. אם אשלח אותם הביתה רעבים, הם יתעלפו בדרך, מפני שחלקם באו ממקומות רחוקים."

"מאין נמצא להם אוכל במקום השומם הזה?" שאלו התלמידים בפליאה.

"כמה ככרות לחם יש לכם?" שאל ישוע בהתעלמות מהערתם. "שבע", השיבו. ישוע ביקש מהקהל לשבת על הארץ. הוא לקח את שבע ככרות הלחם, הודה לאלוהים עליהן, פרס את הלחם לפרוסות ונתן לתלמידיו כדי שיגישו לקהל. הם מצאו גם כמה דגים קטנים. ישוע ברך עליהם וביקש מתלמידיו להגישם לקהל. למרבית הפלא אכלו כולם עד ששבעו, ולאחר מכן שלח אותם ישוע הביתה. כארבעת-אלפים איש השתתפו בארוחה באותו יום, וכשאספו את השאריות והפירורים הם מילאו שבעה סלים גדולים!"

10 מיד לאחר מכן עלו ישוע ותלמידיו לסירה ושטו לאזור דלמנותא. 11 הפרושים בדלמנותא שמעו על בואו, ובאו להתווכח איתו ולנסותו. אמרו לישוע: "הראה לנו אות מהשמים, ואז נאמין בך."

12 ישוע נאנח אנחה עמוקה והשיב: "לא אחולל למענכם כל פלא ולא אראה לכם כל אות מהשמים. כמה הוכחות דרושות לכם כדי שתאמינו?"

13 ישוע עזב אותם, חזר לסירה ושט לגדה השנייה של הכינרת. 14 התלמידים שכחו לקחת איתם מספיק אוכל, ונותר להם בסירה רק כיכר לחם אחת.

15 בהיותם בסירה הזהיר ישוע את תלמידיו בתקיפות: "היזהרו מהשאור של המלך הורדוס ושל הפרושים!"

16 "למה הוא מתכוון?" שאלו התלמידים זה את זה. לבסוף הגיעו למסקנה שהוא ודאי מדבר על כך ששכחו לקחת איתם מספיק לחם.

17 ישוע הקשיב לשיחתם והגיב: "אתם טועים לגמרי. איני מדבר כלל על הלחם שבסירה. האם קשה לכם כל-כך להבין זאת? 18 למה אתם לא רואים, למה אתם לא שומעים? למה אתם לא קולטים דבר?

19 האם שכחתם את 5000 האנשים שהאכלתי בחמש כיכרות לחם? אמרו לי, כמה לחם נותר לאחר הארוחה?"

"שנים-עשר סלים מלאים," ענו התלמידים במבוכה.

20 "וכאשר האכלתי את 4000 האנשים בשבע ככרות לחם, כמה נותר בסוף?"

"שבעה סלים מלאים ," השיבו התלמידים.

21 "ואתם עוד מעזים לחשוב שאני דואג משום שיש לנו רק כיכר לחם אחת?"

22 בהגיעם לבית-צידה הביאו אליו מספר אנשים אדם עיוור, והתחננו לפניו שיגע בו וישיב לו את ראייתו. 23 ישוע אחז ביד העיוור והוציאו אל מחוץ לכפר, שם ירק בעיניו והניח עליהן את ידיו.

"האם אתה רואה עכשיו?" שאל ישוע.

24 האיש הביט סביבו והשיב: "כן! אני רואה אנשים; אבל הם נראים מטושטשים – כמו עצים מהלכים!"

25 ישוע הניח שוב את ידיו על עיני האיש, והן נרפאו כליל. עתה יכול היה האיש לראות למרחוק בבירור.

26 ישוע שלח אותו הביתה אל משפחתו ואמר: "אל תלך לספר את הדבר לאנשי הכפר; לך ישר הביתה."

27 ישוע ותלמידיו עזבו את הגליל והלכו לכפרי קיסריה של פיליפוס. בדרך שאל ישוע את תלמידיו: "מה אומרים עלי אנשים? למי הם חושבים אותי?"

28 "יש אנשים שחושבים שאתה יוחנן המטביל," ענו התלמידים, "ואחרים חושבים שאתה אליהו הנביא או נביא אחר שקם לתחייה."

29 "מי אתם חושבים שאני?" המשיך ישוע לשאול.

"אתה המשיח!" קרא פטרוס. 30 אולם ישוע הזהיר אותם שלא יגלו זאת לאיש.

31 רק מאז החל ישוע לספר להם על הייסורים המצפים לו, והוא עוד סיפר שראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים יגרמו למותו, אך יקום לתחייה לאחר שלושה ימים. 32 ישוע דיבר אתם בגלוי לב, אולם פטרוס לקח אותו הצידה והוכיח אותו: "אל תדבר כך!"

33 ישוע הביט בפטרוס ואמר לו בחומרה: "סור ממני, שטן שכמותך! אתה מסתכל על כך מנקודת ראות אנושית, ולא מנקודת ראותו של אלוהים."

34 ישוע ביקש מתלמידיו להתקרב אליו ולהקשיב. "מי שרוצה להיות תלמידי עליו להתכחש לעצמו, לשאת את צלבו וללכת אחרי. 35 מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, אולם מי שיתכחש לחייו למעני ולמען הבשורה – יציל אותם.

36 "איזה רווח יש לאדם שיכול להשיג את כל העולם אבל מפסיד את חייו? 37 מה כבר יכול בן-אדם לתת בתמורה לחייו? 38 דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי בדור החוטא וחסר האמונה הזה, הוא יהיה לבושה לבן האדם בבואו בכבוד אלוהים עם המלאכים הקדושים."

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Marcos 8

Chuscu huarangamanmi carashca

1Chai punllacunapica, mana jahualla gentecuna tandanacujpimi, ima micunapish mana tiyarca. Chaimantami Jesusca, shuj punllaca yachacujcunata cayashpa cashna nirca:

–Cai tucui gentecunaca, ñamari quimsa punllata caipi Ñucahuan tiyancuna. Ima micunatapish manamari charincunachu. Paicunataca llaquinanmari. Mana micushcata huasiman cachajpica, ñahui amsayashpa, ñanpi urmangallatajmari. Maijancunacarin carumantamari shamushcacuna– nircami.

Shina nijpica yachacujcunaca:

–¿Cai shitashca pambapica, cai tucuicunapaj pajta tandataca, maipitaj japishunri?– nircacunami.

–¿Mashna tandatataj charinguichij?– nishpa, Jesús tapujpi paicunaca:

–Canchisllatami charinchij– nircacunami.

Chashna nijpimi, chai tucui gentecunata pambapi tiyarichun mandarca. Chai huashaca, canchis tandata japishpami Diosta pagui nirca. Chaitaca, tucui chaipi cajcunaman carachunmi, asha asha chaupishpa, yachacujcunaman curca. Paicunami tucuicunaman raquircacuna. Yachacujcunaca, uchilla, huaquin chalhuacunatapishmi charircacuna. Diosta pagui nishpaca, chaicunatapish tucuicunamanmi carachirca. Tucuicuna mana nijta micushca q'uipaca, puchushcataca canchis canasta jundatami tandarcacuna. Micujcunaca, chuscu huaranga shinami carca. Paicunata ‘Minchacamachij’ nishcahuan, 10 yachacujcunandij barcoman yaicurcallami. Chaimantaca, Dalmanuta llajtamanmi paicunandij shamurca. 11 Chaipi cajpimi fariseocuna shamushpa, Jesushuan rimanacui callarircacuna. Ricungaraicumi, jahua pachamanta ima señalta ricuchichun mañarcacuna. 12 Jesusca, Paipaj espiritupi llaquirishpa, shungu llujshishpami: «¿Imamantataj cai runacunaca, ima señalta ricuchichun mañancunachu, imamí? Cai runacunamanca, ima señalta manataj ricuchishachu» nircami.

13 Chaimantaca paicunamanta ch'icanyashpa, cutin barcoman yaicushpaca, yacu caishuj urimanmi ch'imbarca.

Fariseocuna yachachishcaca levadura shinami

14 Yachacujcunaca, tandata apanatami cungarishcacuna carca. Barcopica, shuj tandallatami charicurcacuna. 15 Jesusca, chai cutitajmi:

–Riquichij, fariseocunapaj, Herodespaj levadurataca pajta chasquinguichijman– nishpa mandarca.

16 Yachacujcunaca: «Tandata mana apamushcamantamari chashna nicunga» nishpami, paicunapura rimanacurcacuna.

17 Paicuna imata rimanacucujta yachashpami, Jesusca cashna nirca:

–¿Ima nishpataj tandata mana apamushcamantaca rimanacunguichij? ¿Manatajchu entendinguichij, manatajchu yuyaita japinguichij? ¿Cancunapaj shunguca sinchirajchu, imatagari? 18 ¿Cancunapaj ñahuica manatajchu ricun, rinrinca manatajchu uyan imatagari? ¿Manachu yuyaringuichij? 19 Pichca tandallata, pichca huarangaman carajpica, ¿mashna canasta puchushcatataj tandarcanguichij?– nircami.

Chashna nijpi paicunaca:

–Chunga ishquita– nircacunami.

20 –Shinallataj canchis tandata chuscu huarangaman Ñuca raquijpica, ¿mashna canasta puchushcatataj tandarcanguichij?– nijpica paicunaca:

–Canchista– nircacunami.

21 Chashna nijpi Jesusca:

–Shinashpaca, ¿ima nishpataj manaraj entendinguichij?– nircami.

Betsaidapimi mana ricuj runata alliyachishca

22 Chai q'uipaca, Jesús Betsaidaman chayajpimi, shujcunaca mana ricuj runata Paipajman pushamurcacuna. Chaimantaca, paipi tuparichunmi mañarcacuna. 23 Chaipimi Jesusca, mana ricuj runataca maquimanta japishpa, chai uchilla aillu llajtamanta llujshichirca. Chai huashaca, ñahuipi ch'ucashpa, maquicunata paipaj jahuapi churashpaca: “¿Imallatapish ricunguichu?” nishpa tapurca.

24 Paica:

–Gentecunataca yuracunatajllatami ricuni, paicunaca puricunmari– nircami.

25 Cutintajmi Jesusca, Paipaj maquicunata ñahui jahuapi churarca. Chashna rurajpica, chai mana ricuj runaca alliyarcallami. Ñahui alliyajpica, carutapish achijllata ricurcallami. 26 Jesusca, chai runataca:

–Aillu llajtamanca ama yaicunguichu, chaipica imata piman ama huillashpa ringuilla– nishpami, paipaj huasiman tigrachishpa cacharca.

Pedromi Jesustaca ‘Quishpichij Cristomi cangui’ nishca

27 Filipopaj nishca Cesarea pueblo c'uchu llajtacunaman ñanta ricushpami Jesusca, Paipaj yachacujcunataca:

–¿Gentecunaca, pi cashcatataj Ñucataca nincuna?– nishpami, tapurca.

28 Shina nijpi, paicunaca:

–Shujcunaca, ‘Bautiźaj Juanmi’ nincunami. Shujtajcunaca, ‘Dios ima nishcata huillaj Eliasmi’ nincunami. Maijancunacarin, ‘Dios ima nishcata maijan huillajmi canga’ nincunami– nishpami huillarcacuna.

29 Shina nijpi Jesusca:

–Cutin cancunaca, ¿pi cashcatataj Ñucataca yuyanguichij?– nijpi Pedroca:

–Quiquinca, Quishpichij Cristomari cangui– nishpami cutichirca.

30 Ashtahuanpish Jesusca, Pai pi cashcataca, amataj piman huillachunmi mandarca.

‘Ñucataca huañuchingacunami’ nishcami

31 Chai q'uipaca, Jesusca Pai quiquinmantami cashna huillai callarirca:

–Runa Aichayuj Ñucaca, achca llaquita apanatajmi cani. Cunaj yuyajcuna, pushaj curacuna, Mandashcata yachachijcunami, p'iñashpa huañuchingacuna. Huañuchijpipish, quimsa punllapica causarishallami– nircami.

32 Chashnami tucuita alli huillarca. Chaita uyashpami Pedroca, Jesusllata ch'icanchishpa, jarcashpa sinchita rimai callarirca. 33 Ashtahuanpish Paica, yachacujcunata tigrarishpa ricushpami, Pedrotaca:

–¡Ñuca ñaupajmanta anchui, Satanás! Canca, Taita Dios imallata rurasha nishcataca mana yachanguichu. Runacuna imallata rurasha nishcallatami yuyacungui– nishpa, jarcashpa rimarca.

34 Chai q'uipaca chaipi tandanacushcacunatapish, yachacujcunatapish cayashpami, cashna nirca:

–Pipish Ñucata catisha nijca, quiquin causanata cungashpa, cruzta aparishpa Ñucata catichunlla. 35 Maijanpish quiquin causaita llaquijca, chingaringami. Maijanpish Ñucata catingaraicupish, alli huillaita huillangaraicupish quiquin causaita mana llaquijca, quishpiringami. 36 Yuyarichigari, pipish cai pachapi tucui imalla tiyajcunata japishpapish, paipaj almata chingachishpaca, ¿ima allitaj cangari? 37 Mana cashpaca, paipaj almamantaca, ¿imatataj cui tucungari? 38 Maijanca, cai juchasapa runacunapaj ñaupajpi, Ñucamantapish, Ñuca shimicunamantapish pingaringami. Chashna rurajpica, Runa Aichayuj Ñucapish, Yayapajmanta sumaj achij nicuj, jucha illaj angelcunahuan shamushpaca, paimantapish pingarishami– nircami.