Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי מרקוס 14

1יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג.

"איננו יכולים לעצור אותו בפסח," אמרו לעצמם, "מפני שהעם יעורר מהומות."

באותו זמן היה ישוע בבית-עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע.

אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על "הבזבוז", כלשונם. "מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?" התלוננו. "יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים." "הניחו לה!" נחלץ ישוע להגנתה.

"מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי.

אני אומר לכם במלוא הרצינות, מעשה האישה הזאת ייזכר לטובה בכל מקום בעולם שבו יכריזו על הבשורה."

10 לאחר מכן הלך יהודה איש-קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע.

11 ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף.

12 ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר.

13 ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר: "כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, 14 היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית: 'רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר.' 15 הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר."

16 כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר.

17 ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. 18 כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר: "אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי!"

19 התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו: "האם זה יהיה אני?" 20 אחד מבין השנים-עשר שיטבול איתי את הלחם," השיב ישוע. 21 "בן האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!"

22 בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר: "אכלו, זה גופי."

לאחר מכן לקח ישוע גביע יין, ברך עליו, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנו. "זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית," המשיך ישוע. 25 "ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים."

26 כל הנוכחים שרו מזמורי תהילים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים.

27 "כולכם תנטשו אותי הלילה," אמר להם ישוע, "שהרי אלוהים אמר בפי הנביאים: 'אהרוג את הרועה והצאן תתפזרנה.' 28 אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם."

29 "יקרה מה שיקרה," קרא פטרוס בהתרגשות, "אני לעולם לא אעזוב אותך!"

30 דע לך, פטרוס," אמר ישוע, "עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים."

31 "אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!" נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך.

32 הם הגיעו לחורשת עצי-זית הנקראת 'גת-שמני', וישוע אמר לתלמידיו: "חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל."

33 הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. 34 "אני מתייסר עד מוות!" נאנח ישוע. "הישארו כאן והתפללו," ביקש.

35 הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי.

36 "אבא", קרא ישוע, "אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני שלי."

37 הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים. "שמעון," קרא ישוע לפטרוס, "אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? 38 עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל-כך!"

39 ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. 40 הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, מפני שהיו עייפים מאוד. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר.

41 כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא: "קומו! ישנתם מספיק? הגיע הזמן עבורי להימסר לידי חטאים. 42 קומו! עלינו לנוע כי הנה הבוגד בא."

43 בעודו מדבר הגיע יהודה איש-קריות תלמידו, ואיתו חבורה גדולה שנשלחה על-ידי ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים במקלות ובחרבות.

יהודה תיאם איתם מראש ואמר: "אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו." ההמון התקרב לישוע, ויהודה איש-קריות ניגש אליו. "רבי!" קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. 46 ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. 47 פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו.

48 "מדוע אתם מתנפלים עלי במקלות ובחרבות?" שאל ישוע. "האם אני פושע מסוכן? 49 מדוע לא אסרתם אותי בבית-המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים."

50 בינתיים ברחו כל התלמידים. נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום.

53 ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. 54 פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה.

55 ראשי הכוהנים וחברי בית המשפט הגבוה (הסנהדרין) ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. 56 עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו.

57 לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: 58 "שמענו אותו אומר: 'אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!" 59 אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת.

60 הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע: "מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?" 61 ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו: "האם אתה המשיח בן-האלוהים?"

62 "אני הוא," השיב ישוע, "אתם עוד תראו את בן-האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים."

הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו. "למה אנו זקוקים עוד?" שאל בכעס. "איננו זקוקים להוכחות נוספות! שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק-דינכם?" הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג.

65 לאחר השמעת פסק-הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו. "נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?" לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים.

כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה: "אתה היית עם ישוע מנצרת!" 68 פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה. "אינני יודע כלל על מה את מדברת!"אמר ועבר לקצה האחר של החצר.

לפתע נשמעה קריאת התרנגול.

69 המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו. "הנה אחד התלמידים של ישוע!" קראה בקול.

70 פטרוס שוב הכחיש את דבריה.

כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש: "הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!"

71 פטרוס החל לקלל ונשבע: "אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים."

72 באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה.

לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע: "לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים." והוא פרץ בבכי.

New American Standard Bible

Mark 14

Death Plot and Anointing

1Now the Passover and Unleavened Bread were two days away; and the chief priests and the scribes were seeking how to seize Him by stealth and kill Him; for they were saying, “Not during the festival, otherwise there might be a riot of the people.”

While He was in Bethany at the home of Simon the leper, and reclining at the table, there came a woman with an alabaster vial of very costly perfume of pure [a]nard; and she broke the vial and poured it over His head. But some were indignantly remarking to one another, “Why has this perfume been wasted? For this perfume might have been sold for over three hundred [b]denarii, and the money given to the poor.” And they were scolding her. But Jesus said, “Let her alone; why do you bother her? She has done a good deed to Me. For you always have the poor with you, and whenever you wish you can do good to them; but you do not always have Me. She has done what she could; she has anointed My body beforehand for the burial. Truly I say to you, wherever the gospel is preached in the whole world, what this woman has done will also be spoken of in memory of her.”

10 Then Judas Iscariot, who was one of the twelve, went off to the chief priests in order to [c]betray Him to them. 11 They were glad when they heard this, and promised to give him money. And he began seeking how to betray Him at an opportune time.

The Last Passover

12 On the first day of Unleavened Bread, when [d]the Passover lamb was being sacrificed, His disciples *said to Him, “Where do You want us to go and prepare for You to eat the Passover?” 13 And He *sent two of His disciples and *said to them, “Go into the city, and a man will meet you carrying a pitcher of water; follow him; 14 and wherever he enters, say to the owner of the house, ‘The Teacher says, “Where is My guest room in which I may eat the Passover with My disciples?”’ 15 And he himself will show you a large upper room furnished and ready; prepare for us there.” 16 The disciples went out and came to the city, and found it just as He had told them; and they prepared the Passover.

17 When it was evening He *came with the twelve. 18 As they were reclining at the table and eating, Jesus said, “Truly I say to you that one of you will [e]betray Me—[f]one who is eating with Me.” 19 They began to be grieved and to say to Him one by one, “Surely not I?” 20 And He said to them, It is one of the twelve, [g]one who dips with Me in the bowl. 21 For the Son of Man is to go just as it is written of Him; but woe to that man [h]by whom the Son of Man is betrayed! It would have been good [i]for that man if he had not been born.”

The Lord’s Supper

22 While they were eating, He took some bread, and [j]after a blessing He broke it, and gave it to them, and said, “Take it; this is My body.” 23 And when He had taken a cup and given thanks, He gave it to them, and they all drank from it. 24 And He said to them, “This is My blood of the covenant, which is poured out for many. 25 Truly I say to you, I will never again drink of the fruit of the vine until that day when I drink it new in the kingdom of God.”

26 After singing a hymn, they went out to the Mount of Olives.

27 And Jesus *said to them, “You will all [k]fall away, because it is written, ‘I will strike down the shepherd, and the sheep shall be scattered.’ 28 But after I have been raised, I will go ahead of you to Galilee.” 29 But Peter said to Him, “Even though all may [l]fall away, yet I will not.” 30 And Jesus *said to him, “Truly I say to you, that [m]this very night, before a rooster crows twice, you yourself will deny Me three times.” 31 But Peter kept saying insistently, “Even if I have to die with You, I will not deny You!” And they all were saying the same thing also.

Jesus in Gethsemane

32 They *came to a place named Gethsemane; and He *said to His disciples, “Sit here until I have prayed.” 33 And He *took with Him Peter and [n]James and John, and began to be very distressed and troubled. 34 And He *said to them, “My soul is deeply grieved to the point of death; remain here and keep watch.” 35 And He went a little beyond them, and fell to the ground and began to pray that if it were possible, the hour might [o]pass Him by. 36 And He was saying, “Abba! Father! All things are possible for You; remove this cup from Me; yet not what I will, but what You will.” 37 And He *came and *found them sleeping, and *said to Peter, “Simon, are you asleep? Could you not keep watch for one hour? 38 Keep watching and praying that you may not come into temptation; the spirit is willing, but the flesh is weak.” 39 Again He went away and prayed, saying the same [p]words. 40 And again He came and found them sleeping, for their eyes were very heavy; and they did not know what to answer Him. 41 And He *came the third time, and *said to them, [q]Are you still sleeping and resting? It is enough; the hour has come; behold, the Son of Man is being [r]betrayed into the hands of sinners. 42 Get up, let us be going; behold, the one who betrays Me is at hand!”

Betrayal and Arrest

43 Immediately while He was still speaking, Judas, one of the twelve, *came up [s]accompanied by a crowd with swords and clubs, who were from the chief priests and the scribes and the elders. 44 Now he who was betraying Him had given them a signal, saying, “Whomever I kiss, He is the one; seize Him and lead Him away [t]under guard.” 45 After coming, Judas immediately went to Him, saying, “Rabbi!” and kissed Him. 46 They laid hands on Him and seized Him. 47 But one of those who stood by drew his sword, and struck the slave of the high priest and [u]cut off his ear. 48 And Jesus said to them, “Have you come out with swords and clubs to arrest Me, as you would against a robber? 49 Every day I was with you in the temple teaching, and you did not seize Me; but this has taken place to fulfill the Scriptures.” 50 And they all left Him and fled.

51 A young man was following Him, wearing nothing but a linen sheet over his naked body; and they *seized him. 52 But he [v]pulled free of the linen sheet and escaped naked.

Jesus before His Accusers

53 They led Jesus away to the high priest; and all the chief priests and the elders and the scribes *gathered together. 54 Peter had followed Him at a distance, right into the courtyard of the high priest; and he was sitting with the [w]officers and warming himself at the [x]fire. 55 Now the chief priests and the whole [y]Council kept trying to obtain testimony against Jesus to put Him to death, and they were not finding any. 56 For many were giving false testimony against Him, but their testimony was not consistent. 57 Some stood up and began to give false testimony against Him, saying, 58 “We heard Him say, ‘I will destroy this [z]temple made with hands, and in three days I will build another made without hands.’” 59 Not even in this respect was their testimony consistent. 60 The high priest stood up and came forward and questioned Jesus, saying, “Do You not answer? [aa]What is it that these men are testifying against You?” 61 But He kept silent and did not answer. Again the high priest was questioning Him, and [ab]saying to Him, “Are You [ac]the Christ, the Son of the Blessed One?” 62 And Jesus said, “I am; and you shall see the Son of Man sitting at the right hand of Power, and coming with the clouds of heaven.” 63 Tearing his clothes, the high priest *said, “What further need do we have of witnesses? 64 You have heard the blasphemy; how does it seem to you?” And they all condemned Him to be deserving of death. 65 Some began to spit at Him, and [ad]to blindfold Him, and to beat Him with their fists, and to say to Him, “Prophesy!” And the officers [ae]received Him with [af]slaps in the face.

Peter’s Denials

66 As Peter was below in the courtyard, one of the servant-girls of the high priest *came, 67 and seeing Peter warming himself, she looked at him and *said, “You also were with Jesus the Nazarene.” 68 But he denied it, saying, “I neither know nor understand what you are talking about.” And he went out onto the [ag]porch.[ah] 69 The servant-girl saw him, and began once more to say to the bystanders, “This is one of them!” 70 But again he denied it. And after a little while the bystanders were again saying to Peter, “Surely you are one of them, for you are a Galilean too.” 71 But he began to [ai]curse and swear, “I do not know this man you are talking about!” 72 Immediately a rooster crowed a second time. And Peter remembered how Jesus had made the remark to him, “Before a rooster crows twice, you will deny Me three times.” [aj]And he began to weep.

Notas al pie

  1. Mark 14:3 An aromatic oil extracted from an East Indian plant
  2. Mark 14:5 The denarius was equivalent to a day’s wages
  3. Mark 14:10 Or hand Him over
  4. Mark 14:12 Lit they were sacrificing
  5. Mark 14:18 Or deliver Me over
  6. Mark 14:18 Or the one
  7. Mark 14:20 Or the one
  8. Mark 14:21 Or through
  9. Mark 14:21 Lit for him if that man had not been born
  10. Mark 14:22 Lit having blessed
  11. Mark 14:27 Or stumble
  12. Mark 14:29 Or stumble
  13. Mark 14:30 Lit today, on this night
  14. Mark 14:33 Or Jacob
  15. Mark 14:35 Lit pass from Him
  16. Mark 14:39 Lit word
  17. Mark 14:41 Or Keep on sleeping therefore
  18. Mark 14:41 Or delivered
  19. Mark 14:43 Lit and with him
  20. Mark 14:44 Lit safely
  21. Mark 14:47 Lit took off
  22. Mark 14:52 Lit left behind
  23. Mark 14:54 Or servants
  24. Mark 14:54 Lit light
  25. Mark 14:55 Or Sanhedrin
  26. Mark 14:58 Or sanctuary
  27. Mark 14:60 Or what do these testify?
  28. Mark 14:61 Lit says
  29. Mark 14:61 I.e. the Messiah
  30. Mark 14:65 Or cover over His face
  31. Mark 14:65 Or treated
  32. Mark 14:65 Or blows with rods
  33. Mark 14:68 Or forecourt, gateway
  34. Mark 14:68 Later mss add and a rooster crowed
  35. Mark 14:71 Or put himself under a curse
  36. Mark 14:72 Or Thinking of this, he began weeping or Rushing out, he began weeping