Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 9:1-62

1יום אחד קרא אליו ישוע את שנים־עשר תלמידיו, והעניק להם סמכות וכוח לגרש שדים ולרפא מחלות. 2לאחר מכן שלח אותם לספר לכולם על בוא מלכות האלוהים ולרפא את החולים.

3”אל תיקחו אתכם דבר“, הורה להם ישוע. ”אל תיקחו אתכם מקל הליכה, תרמיל, מזון, כסף ואף לא בגדים להחלפה. 4בכל עיר או כפר התארחו בבית אחד בלבד.

5”אם התושבים לא יקשיבו לדבריכם, צאו מאותה עיר ונערו את העפר מעל רגליכם, כסימן לכך שעשיתם את המוטל עליכם והזהרתם אותם.“

6התלמידים יצאו לדרך, ובעברם מעיר לעיר ומכפר לכפר בישרו את דבר אלוהים וריפאו את החולים.

7כשהגיעו השמועות על כוחו ונפלאותיו של ישוע לאוזני המושל הורדוס, הוא נמלא מבוכה ודאגה, כי היו אנשים שאמרו: ”זהו יוחנן המטביל שקם לתחייה!“ 8או: ”האיש הזה הוא אליהו הנביא!“ היו שאמרו: ”זהו אחד הנביאים שקם לתחייה!“

9”יוחנן?“ תמה הורדוס. ”הרי כרתי את ראשו, אז מיהו האיש שעליו אני שומע ניסים ונפלאות?“ והורדוס חיפש דרך לפגוש את ישוע.

10לאחר שחזרו השליחים ודיווחו לישוע על כל מעשיהם, הוא עזב את הקהל איתם והם הלכו יחד לבית־צידה כדי להיות לבדם. 11אבל ההמונים גילו לאן ישוע הלך והלכו בעקבותיו. ישוע קיבל אותם בחמימות ולימד אותם על מלכות האלוהים. הוא גם ריפא את החולים שביניהם.

12לפנות ערב ניגשו שנים־עשר התלמידים אל ישוע והאיצו בו לשלוח את הקהל אל הכפרים והמשקים שבסביבה כדי לקנות אוכל ולחפש מקום לינה, כי האזור שבו היו היה שומם לגמרי. 13”אתם תאכילו אותם!“ אמר ישוע לתלמידיו.

”במה?“ שאלו התלמידים בתימהון. ”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים. האם אתה רוצה שנלך לקנות אוכל לכל ההמון הזה?“ 14כחמשת־אלפים גברים היו שם (לא כולל נשים וילדים).

”אמרו להם לשבת בשורות של חמישים איש“, הורה ישוע לתלמידיו. 15התלמידים עשו כדבריו והושיבו את הקהל.

16ישוע לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, וביקש מאלוהים שיברך את האוכל. לאחר מכן פרס את הלחם, חתך את הדגים והגיש לתלמידיו שיחלקו לעם. 17כולם אכלו עד ששבעו, וכאשר אספו את הפירורים שנשארו מילאו שנים־עשר סלים.

18יום אחד כשהתפלל ישוע לבדו ורק תלמידיו היו בחברתו, הוא שאל אותם: ”למי חושבים אותי האנשים?“

19”ליוחנן המטביל“, השיבו התלמידים. ”אבל יש החושבים שאתה אליהו הנביא, ואחרים חושבים שאתה אחד מאבותינו הנביאים שקם לתחייה.“

20”למי אתם חושבים אותי?“ המשיך ישוע לשאול.

”אתה משיח אלוהים!“ ענה פטרוס.

21ישוע ציווה עליהם לא לספר זאת לאיש. 22”על בן־האדם לסבול הרבה“, הוסיף ישוע. ”זקני היהודים, ראשי הכוהנים והסופרים ידחו אותו ואף יהרגו אותו, אולם כעבור שלושה ימים יקום לתחייה!“

23לאחר מכן אמר ישוע לכולם: ”מי שרוצה ללכת בעקבותיי חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו, לשאת עמו את צלבו יום־יום ולבוא אחרי. 24כי מי שחפץ להציל את חייו – יאבד אותם, ואילו מי שיוותר על חייו למעני – יציל אותם. 25מה הרוויח אדם שהשיג את העולם כולו אבל הפסיד חיי־נצח?

26”דעו לכם, שכל מי שמתבייש בי ובדברי, הוא יהיה לבושה לבן־האדם כאשר יבוא בכבודו ובכבוד של אביו עם המלאכים הקדושים. 27אני אומר לכם את האמת: בין העומדים פה עתה יש כאלה שלא ימותו לפני שיראו את מלכות האלוהים!“

28כעבור שמונה ימים לקח איתו ישוע את פטרוס, יוחנן ויעקב ועלה על אחד ההרים כדי להתפלל. 29בזמן שישוע התפלל, פניו השתנו ובגדיו הלבינו והבריקו. 30לפתע הופיעו משה רבנו ואליהו הנביא ודיברו איתו. 31הופעתם הייתה מרשימה ומהודרת, והם דיברו עם ישוע על מותו הקרוב בירושלים, שהיה צפוי לפי דבר ה׳.

32בינתיים שקעו פטרוס והאחרים בשינה עמוקה, וכשהתעוררו ראו את כבודו והדרו של ישוע ואת השנים שעמדו לידו. 33כשעמדו אליהו ומשה ללכת קרא פטרוס, בלי לדעת מה הוא אומר: ”רבי, כמה טוב שאנחנו כאן! מדוע לא נקים כאן שלוש סוכות לכבוד – לך, למשה ולאליהו?“

34בעודו מדבר כיסה אותם ענן והם נמלאו פחד. 35ומן הענן קרא קול: ”זהו בני בחירי, שמעו בקולו.“

36לאחר הקול נראה ישוע עומד לבדו. התלמידים לא סיפרו לאיש את אשר ראו אלא חיכו. 37כשירדו מן ההר למחרת, באו אנשים רבים לקראת ישוע, 38ואחד מהם קרא: ”רבי, אני מתחנן לפניך שתביט בבני היחיד. 39שד נכנס בו, ובכל פעם שהוא אוחז בבני הוא גורם לו לצרוח ללא סיבה, משליך אותו על הרצפה ומתיש את כוחו עד שריר נוזל מפיו. השד הזה מדכא את בני מאוד וכמעט שאינו עוזב אותו לנפשו. 40התחננתי לפני תלמידיך שיגרשו את השד, אבל הם לא יכלו לעשות זאת.“

41”מה עיקש וחסר־אמונה הדור הזה!“ קרא ישוע. ”עד מתי יהיה עלי לסבול אתכם? הביאו אלי את הילד!“

42לפני שהספיק הילד להגיע אל ישוע, השד הפיל אותו ארצה כאשר הוא מזדעזע. אולם ישוע גירש ממנו את השד בגערה, ריפא אותו והשיבו לאביו.

43כשראו הנוכחים את הגילוי הזה של כוח אלוהים, נפלה עליהם יראה גדולה.

בעוד הקהל מתפעל ומחליף רשמים על מעשיו הנפלאים, אמר ישוע לתלמידיו: 44”הקשיבו לדברי בתשומת לב: בן־האדם עומד להימסר לידי אנשים.“ 45אולם התלמידים לא הבינו למה התכוון; דבר־מה מנע מבעדם מלהבין והם חששו לשאול אותו למה התכוון.

46בין התלמידים התעורר ויכוח: מיהו החשוב והגדול ביניהם. 47ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן קרא לילד קטן, העמידו לידו 48ואמר לתלמידיו: ”מי שמקבל ילד קטן כזה, כאילו מקבל אותי; ומי שמקבל אותי, מקבל למעשה את אבי אשר שלח אותי. הקטן מביניכם – הצנוע והעניו ביותר – הוא הגדול ביניכם!“

49יוחנן תלמידו פנה אליו ואמר: ”רבי, ראינו איש שמגרש שדים בשמך ואמרנו לו לחדול מכך, כי אין הוא שייך לקבוצתנו.“

50”לא הייתם צריכים לומר לו זאת,“ השיב לו ישוע, ”כי מי שאינו נגדכם הוא בעדכם.“

51בהתקרב המועד שבו יילקח לשמים, התכונן ישוע ללכת לירושלים. 52יום אחד הוא שלח לפניו שליחים, כדי שיכינו לו מקום לינה באחד מכפרי השומרונים. 53אולם השומרונים סרבו לתת להם מקום לינה, משום שפניהם של ישוע ותלמידיו היו מועדות לירושלים (לשומרונים היה ויכוח עם היהודים בנוגע לירושלים).

54כשהגיע הדבר לאוזני ישוע ותלמידיו, שאלו יעקב ויוחנן: ”אתה רוצה שנצווה כי תרד אש מהשמים ותשרוף אותם?“ 55אולם ישוע גער בהם, 56והחבורה המשיכה בדרכה אל כפר אחר.

57בדרך אמר מישהו לישוע: ”אדוני, לאן שתלך, אני אלך אחריך!“ 58אולם ישוע השיב לו: ”אל תשכח שאין לי מקום להניח את ראשי. השועלים מתגוררים במחילות האדמה ולציפורים יש קנים, אולם לבן־האדם אין מקום להניח בו את ראשו.“ 59בהזדמנות אחרת אמר ישוע לאיש מסוים: ”בוא אחרי והיה תלמיד שלי.“ האיש הסכים, אולם ביקש לקבור תחילה את אביו.

60”הנח למתים (מבחינה רוחנית) לקבור את המתים שלהם“, אמר לו ישוע. ”ואילו אתה לך להכריז על מלכות האלוהים.“

61איש אחר אמר לישוע: ”אני אלך אחריך, אדוני, אך הרשה לי תחילה ללכת הביתה ולהיפרד מבני משפחתי.“

62אבל ישוע השיב לו: ”השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יהיה כשיר למלכות האלוהים.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 9:1-62

Chunga ishqui yachacujcunatami huillachun cachashca

(Mat 10:5-15; 14:1-12; Mar 6:7-29)

1Jesusca, chunga ishqui yachacujcunata tandachishpami, tucui laya supaicunata llujshichi tucunatapish, ungushcacunata alliyachi tucunatapish curca. 2Chaimantaca Taita Dios mandacuntapish huillagrichun, ungushcacunatapish alliyachichunmi, 3cashna nishpa cacharca: «Taunata, mochilata, cucayuta, cullquitapish ama apanguichijchu. Jahua churanatapish shujllata churashca ringuichij, ama shujtajta apashca ringuichijchu. 4Mai huasiman chayashpapish, chaimanta ringacama chai huasillapi saquiringuichij. 5Maipi cancunata mana chasquishun nijpica, chai pueblomantaca ringuichijlla. Paicuna llaqui tucuna cashcata ricuchingapajca, chaquipi japirishca ñutu allpatapish chaillapitaj chaspishpa ringuichijlla» nircami.

6Chashna nijpica yachacujcunaca, tucui llajtacunata rishpami, alli huillaita huillashpa, ungushcacunatapish alliyachishpa purircacuna.

7Galilea llajtata mandaj Herodespish, Jesús imallata rurashcatami uyarca. Maijancunaca, Jesustaca: “Bautiźaj Juanmari huañushcacunapaj chaupimanta causarishca” nircacunami. Chaita uyashpami, Herodesca manchailla puricurca. 8Maijancunaca: “Eliasmari ricurishca” nircacunami. Maijancunacarin: “Dios ima nishcata ñaupa huillajcunamanta maijanmari causarishca yuyachin” nircacunami. 9Herodesca: «Ñuca quiquinmari Juantaca, cungata pʼitichircani. ‘Cai tucuita ruracun’ nishpa parlanacushca runaca, ¿pi runashi?» nircami. Herodesca, Jesustaca rijsina yuyaillami puricurca.

Pichca huaranga runacunamanmi Jesús carashca

(Mat 14:13-21; Mar 6:30-44; Juan 6:1-14)

10Huillagrichun mingashcacuna tigramushpaca, tucui imalla rurashcatami Jesusman parlarcacuna. Chai qʼuipami Jesusca yachacujcunandijllataj, Betsaida pueblo chaininijlla chulunlla pambaman rirca. 11Paicuna chaiman rishcata gentecuna yachashpaca, chaimanmi catishpa rircacuna. Catishpa chayajcunata chasquishpami, Taita Dios mandacunmanta paicunaman huillarca. Ungushcacuna chayajpipish, alliyachircami.

12Ña chishiyamujpica, chunga ishqui yachacujcuna Paipajman cʼuchuyashpaca:

—Caipica shitashca pambapimari canchij, ima mana tiyanca. Cai tucui gentecunataca, muyundij llajtacunapi, huasicunapi micunata, samarinata mashcagrichun, ‘Cayacama’ nishpa cachai— nircacunami.

13Shina nijpica, Jesusca:

—Cancunallataj caraichigari— nircami.

Chashna nijpimi paicunaca:

—Ñucanchijca pichca tandata, ishqui chalhuallatamari charinchij. Cai tucuiman carangapajca, randimugrinatajchari canchigari— nircacunami.

14Chaipi cajcunaca, pichca huaranga shina runacunami carca. Chashna cajpipish, Jesusca yachacujcunataca:

—Caicunataca pichca chunga, pichca chungata tandachishpa tiyachichij— nirca.

15Chashna nijpica yachacujcunaca tucuicunatami, Pai nishca shinallataj tiyachircacuna. 16Tucuicunata tiyachishca qʼuipami, Jesusca pichca tandata, ishqui chalhua japishpaca, huichilla ricushpa, micunamanta Diosta pagui nirca. Chai qʼuipaca, chaupishpa chaupishpami yachacujcunaman curca, paicunami chai tucuicunaman cararcacuna. 17Tucuicunami mana nijta micurcacuna. Puchushcataca, chunga ishqui canasta jundatami tandarcacuna.

Pedromi Jesustaca ‘Quishpichij Cristomi cangui’ nishca

(Mat 16:13-16, 21-28; Mar 8:27–9:1)

18Chai qʼuipami Jesusca, Pailla Diosta mañacurca. Chai punllami Paipaj yachacujcunapish Paihuan chaipi cajpi, Jesusca:

—Shujtajcunaca Ñucataca, ¿pi cashcatataj yuyancuna?— nishpa tapurca.

19Pai tapujpica:

—Maijancunaca Cantaca, ‘Bautiźaj Juanmi’ nincunami. Cutin maijancunaca, ‘Eliasmi’ nincunami. Maijancunacarin Cantaca, ‘Dios ima nishcata huillajcunamanta maijanmari causarishca yuyachin’ nincunami— nircacunami.

20Chashna nijpi, Jesusca:

—Cutin cancunaca Ñucataca, ¿pi cashcatataj yuyanguichigari?— nijpimi, Pedroca:

—Canca, Taita Dios cachashca Quishpichij Cristomari cangui— nircami.

21Pedro chashna nijpica, Jesusca cashnami mandarca:

—Ñuca pi cashcataca, pajta piman huillanguichijman. 22Runa Aichayuj Ñucaca achca llaquicunata apanatajmi cani. Cunaj yuyajcunapish, pushaj curacunapish, Mandashcata yachachijcunapish pʼiñashpa huañuchingacunami. Huañuchijpipish quimsa punllapica causarishami— nircami.

23Jesusca, tucuicunata cashnapishmi nirca:

—Pipish Ñucata catisha nijca, quiquinpaj causanata cungashpa, cruzta aparishpa Ñucata catichunlla. 24Maijanpish quiquin causaita llaquijca chingaringami. Maijanpish Ñucata catingaraicu quiquin causaita mana llaquijca quishpiringami. 25Pipish cai pachapi tucui imalla tiyajta charijyashpapish, quinllataj chingarishpa, llaqui tucushpaca, ¿ima allitaj cangari? 26Maijanca Ñucamantapish, Ñuca shimicunamantapish pingaringami. Chashna rurajmantaca, Runa Aichayuj Ñucapish Ñuca Yaya shinallataj sumaj achij nicuj, jucha illaj angelcunahuan shamushpaca pingarishami. 27Maijan caipi cajcunaca, Taita Dios mandacujta ricungacama mana huañungacunachu, chaica chashnatajmi— nircami.

Jesusca achij nicujmi ricurishca

(Mat 17:1-8; Mar 9:2-8)

28Chashna nishca qʼuipa pusaj punlla shinapimi, Jesusca Pedrota, Juanta, Jacobotapish pushashpa, Diosta mañangapaj urcuman huichiyarca. 29Diosta mañacushpami, Jesusca ñahuipish shujtajyarishca, churanapish lamyacuj, yurajlla ricurirca. 30Chaita ricucujpica, ñapish ishqui runacunami, Jesus-huan parlanacushpa ricurirca. Paicunaca Moises-huan, Elias-huanmi carca. 31Paicunapish achij nishpa lamyacujmi, Jesusta Jerusalenpi ima shina huañuchinamanta Jesus-huan parlanacucurca. 32Pedropish, caishujcunapish dorminaihuan huañucurcami. Chashna cashpapish ñahui pascashcaraj cajpimi, Jesustapish Paihuan parlanacucuj ishqui runacunatapish achij nishpa lamyacujta ricurcacuna. 33Chai ishqui runacuna Jesuspajmanta ña caruyashpa rijpica, Pedromi Jesustaca:

—¡Yachachij, allitaj caipi canchij! Cambaj shuj, Moisespaj shuj, Eliaspaj shuj, quimsa chugllacunata rurashunllamari— nirca.

Pedroca imata nicushcatapish mana yacharcachu. 34Pedro chashna nicujpiraj pʼuyu shamushpami, pillurca. Chaita ricushpaca mancharircacunami. 35Chai pʼuyumantaca: «Paimi Ñuca cʼuyashca Churi, Paica Ñuca agllashcamari, Paita uyaichij» nishpa rimashcami ñapish uyarirca. 36Pʼuyumanta rimacuj upallajpica, Jesusca ña Paillami ricurirca. Chaita ricujcunaca chai punllacunapica, paicuna ricushcataca piman mana huillarcacunachu.

Jesusca supai japishca shuj huambratami alliyachishca

(Mat 17:14-23; Mar 9:14-32)

37Chai cayandij punlla Jesús chai quimsa yachacujcunandij urcumanta uriyamujpica, achcacunami tupanaman shamurcacuna. 38Ñapish shuj runaca, chai tucui shamujcunapaj chaupimantami, cashna caparirca:

—Yachachij, ñuca huahuata ricushpalla mingai tucupai, cai huahuallatamari charini. 39Shuj supaimari japishpa ñapish achcata caparichishpa, shimiman puscuta shitachin. Cutin cutin chashna llaquinayajta chujchuchishpamari manataj saquin. 40Cambaj yachacujcunamanca, supaita llujshichichun nishpa ñamari ricuchircani. Paicunaca manamari, imata rurai tucurcacunachu— nircami.

41Chashna nijpi, Jesusca:

—¡Mana crij, millai runacuna! ¿Maicamataj cancunahuan puricuchunlla ninguichij? ¿Maicamataj chashnalla catishpa Ñucata llaquichigringuichij? Chai huambrata caiman pushamuichij— nircami.

42Huambrata Jesuspajman cʼuchuyachimujpica, supaica, chai huambrataca chujchuchishpami, pambaman urmachishpa shitarca. Chashna rurajpipish Jesusca, chai mapa supaitaca, sinchita rimashpami llujshichirca. Chashnami chai huambrataca ña allita yayaman curca. 43Taita Dios chashna tucuita rurai tucuj cashcata ricushpaca, tucuicunami mancharircacuna.

Jesusca, Pai tucui imalla rurashcacunata ricushpa tucuicuna mancharicujpimi, Paipaj yachacujcunataca cashna nirca:

44—Ñuca huillashcata alli uyaichij, pajta cungaringuichijman. Runa Aichayuj Ñucataca runacunapaj maquipi churangami— nircami.

45Chashna nijpipish yachacujcunaca, Jesús imata nisha nishpa chashna nicushcataca mana entendircacunachu. Diosllataj manaraj yuyaita pascajpimi, mana entendircacuna. ‘¿Imamantataj cashna ningui?’ nishpa tapunallatapish mancharcacunami.

Ima shina cashpa ashtahuan jatun canatami huillashca

(Mat 18:1-5; Mar 9:33-40)

46Chai qʼuipami yachacujcunaca, Dios mandacunpica maijan ashtahuan jatun caipaj cashcata paicunapuralla rimanacucurcacuna.

47Paicunapaj shungupi imata yuyacushcata yachashpami Jesusca, shuj huahuata japishpa Paipaj ñaupajpi shayachirca. 48Paita ricuchishpami:

—Pipish Ñuca shutipi cai huahuata chasquijca, Ñucatami chasquin. Ñucata chasquijca, Ñucata Cachajtapishmi chasquin. Riquichij, cancunapuramanta tucuicunata yalli uchilla shina cajmi, tucuicunata yalli jatun— nirca.

49Chashna nishca qʼuipami, Paipaj yachacuj Juanca:

—Yachachij, shuj runatamari Cambaj shutipi supaicunata llujshichicujta ricurcanchij. Chashna ruracujpica, mana ñucanchijpura cajpimi, ama ashtahuan chaita rurachun jarcarcanchij— nircami.

50Chashna nijpi Jesusca:

—Chashna rurajtaca ama jarcanguichijchu. Maijanpish mana ñucanchijta pʼiñajca, ñucanchijpurallatajmi— nircami.

Jacobota Juantami Jesús rimashca

51Jesusca, ña jahua pachaman rina punlla chayamucujpimi, shuj yuyai Jerusalenman rina tucurca. 52Chaimantami huillajcunata ñaupachishpa cacharca. Paicunaca, Samaria llajtapimi Jesús samarichun, poźadata mashcangapaj shuj aillu llajtaman yaicurcacuna. 53Ashtahuanpish chai llajtapi causajcunaca, Jerusalenman Jesús risha nicujta yachashpami, mana chasquishun nircacuna. 54Mana chasquishun nijpimi, Jesuspaj yachacuj Juanpish, Jacobopish cashna nircacuna:

—Apunchij Jesús, caicunata chingachichun, ¿jahua pachamanta ninata uriyachishunchu?— nircacuna.

55Chashna nijpica tigralla ricushpami Jesusca, paicunataca cashna rimashpa jarcarca:

—Cancunaca maijan espiritupaj cashcata mana yachanguichijchu. 56Runa Aichayuj Ñucaca, mana pita chingachingapaj shamurcanichu, ashtahuanpish quishpichingapajmi shamurcani— nircami.

Chashna nishcahuan shujtaj llajtaman rircallacunami.

Jesusta catisha nishpaca tucuitami saquina

(Mat 8:19-22)

57Paicuna ñanta ricujpica, shuj runa tupashpami Jesustaca:

—Apu, Quiquintamari maita rijpipish catisha nini— nirca.

58Chashna nijpi, Jesusca:

—Atujcunapish maipi causana jutcuta charinmi, pajarocunapish tʼaźinta charinmi. Ashtahuanpish Runa Aichayuj Ñucaca, maipi samarinallatapish mana charinchu— nircami.

59Cutin shujtaj runataca:

—Ñucata catilla— nircami.

Shina nijpica:

—Apu, shuyapai ñuca yayataraj pambamugrisha— nircami.

60Chashna nijpimi Jesusca, cashna nirca:

—Huañushcaman rijchashpa causacujcunallataj paicunapaj huañushcacunata pambachun saquillari. Ashtahuanpish canca, Taita Dios mandacunta utca huillagri— nircami.

61Chai qʼuipaca, cutin shujtajmi:

—Apu, Quiquinta catinataca catisha ninimi. Chashna cashpapish ñuca huasi ucupuracunataraj, ‘Minchacama’ nimugrisha— nircami.

62Chashna nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—Pipish yapunaman shayarijca, mana huashaman tigrashpa ricunchu. Yapucushpa huashaman tigrashpa ricuj shina yuyajca, Taita Dios mandacunpica imata mana rurai tucunchu— nircami.