Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 6:1-49

1באחת השבתות, כשעברו ישוע ותלמידיו בשדה, קטפו התלמידים שיבולים, הפרידו את המוץ ואכלו את הגרעינים. 2הדבר לא מצא־חן בעיני כמה פרושים אשר באו לישוע, ואלה קראו: ”מדוע תלמידיך קוטפים שיבולים בשבת? הלא הם מחללים את השבת!“

3השיב להם ישוע: ”האם מעולם לא קראתם מה עשה דוד המלך כשהוא ואנשיו היו רעבים? 4דוד נכנס לאוהל מועד, לקח את לחם הפנים – שעל־פי התורה היה מיועד לכוהנים בלבד – ואכל אותו עם אנשיו.“ 5ישוע עוד הוסיף: ”בן האדם הוא אדון השבת.“

6בשבת אחרת, כשלימד ישוע בבית־הכנסת, היה בין הקהל אדם שידו הימנית משותקת. 7הסופרים והפרושים רצו לראות אם ישוע ירפא את האיש בשבת, מפני שחיפשו סיבה להאשים אותו במשהו.

8ישוע ידע היטב את מחשבותיהם, ולכן אמר לבעל היד המשותקת: ”בוא ועמוד לפני כולם.“ האיש עשה כדבריו.

9ישוע פנה אל הסופרים והפרושים: ”יש לי שאלה אליכם: על־פי התורה, האם עלינו לעשות בשבת מעשים טובים, או מעשים רעים? האם עלינו להציל חיים בשבת, או להרסם?“

10ישוע הביט בעיני הנוכחים ואחר כך אמר לאיש שידו משותקת: ”הושט את ידך.“ האיש הושיט את ידו והיא נרפאה כליל. 11מעשה זה של ישוע עורר את זעם אויביו, והם החלו להתייעץ ביניהם מה לעשות לו.

12זמן קצר לאחר מכן יצא ישוע אל ההרים להתפלל, ובילה את כל הלילה בתפילה לאלוהים. 13עם עלות השחר הוא קרא אליו את תלמידיו, ובחר מתוכם שנים־עשר איש שיהיו מלוויו הקבועים. יותר מאוחר ישוע מינה את אלה להיות שליחים. 14אלה שמותיהם: שמעון (ישוע קרא לו גם פטרוס), ‎אַנְדְּרֵי (אחיו של שמעון), יעקב, יוחנן, פיליפוס, בר־תלמי, 15מתתיהו, תומא, יעקב (בן־חלפי), שמעון (מכת הקנאים), 16יהודה (בן־יעקב), יהודה איש־קריות (אשר מאוחר יותר הסגיר את ישוע).

17ישוע ירד איתם מההר, וכשהגיעו למקום נרחב הוא עמד מלכת. קהל גדול כבר ציפה לו שם; ביניהם תלמידיו הרבים ואנשים רבים שבאו ממרחקים להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. הם באו בהמוניהם מירושלים, מיהודה ומאזור צור וצידון. 18גם אנשים שהיו אחוזים רוחות רעות נרפאו.

19כל אחד ואחד מהם השתוקק לגעת בישוע, כי יצא ממנו כוח מרפא שריפא את כולם.

20ישוע פנה אל תלמידיו ואמר:

”אשריכם העניים, כי מלכות האלוהים שייכת לכם.

21אשריכם הרעבים עתה, כי תשבעו.

אשריכם הבוכים עתה, כי עוד תשמחו.

22אשריכם אם שונאים ומנדים אתכם,

ואם מקללים אתכם בגלל אמונתכם בבן־האדם.

23”שמחו ורקדו, כי מצפה לכם שכר רב בשמים! ואל תשכחו שכך רדפו גם את הנביאים!

24אך אוי לעשירים,

מפני שכבר קיבלתם את כל מה שמגיע לכם בעולם הזה.

25אוי לאלה שיש לכם את כל משאלות לבבכם,

כי יבוא יום שבו לא יהיה לכם דבר!

אוי לכם הצוחקים עתה,

כי לא רחוק היום שבו תתאבלו ותבכו!

26אוי לכם המקבלים מחמאות ושבחים מכל בני־האדם,

כי כך החניפו אבותיהם לנביאי השקר.

27”הקשיבו כולכם: אהבו את אויביכם, השיבו טובה לשונאיכם, 28ברכו את המקללים אתכם, והתפללו בעד אלה שלועגים לכם ומביישים אתכם.

29”אם מישהו יסטור לך על לחי אחת, הושט לו גם את הלחי השנייה. 30תן מה שיש לך לכל המבקש, וכאשר לוקחים ממך דבר, אל תצטער ואל תדרוש אותו חזרה. 31עשו לאחרים את מה שהייתם רוצים שיעשו לכם.

32”אם אתם אוהבים רק את אלה שאוהבים אתכם, מה המיוחד בכך? גם הפושעים אוהבים את אלה שאוהבים אותם! 33ואם אתם עושים טובה רק לאלה שעושים לכם טובה – החושבים אתם שמגיע לכם פרס? גם הפושעים מחזירים טובה תחת טובה! 34אם אתם מלווים רק לאלה שיכולים להחזיר לכם, האם אתם עושים מעשה נעלה? גם הקמצנים והרשעים מלווים לאנשים כמותם תמורת שכר מלא.

35”עליכם לאהוב את אויביכם, לעשות מעשים טובים ולהלוות כספים בלי לצפות שיחזירו לכם. ואז שכרכם מאת אלוהים יהיה רב, וכך גם תוכיחו שאכן בניו אתם, שהרי אלוהים טוב גם לרשעים ולכפויי־טובה.

36”היו רחמנים כמו שאביכם שבשמים. 37אל תמתחו ביקורת על אחרים ואל תשפטו אותם, ואז לא ימתחו ביקורת עליכם ולא ישפטו אתכם. אל תאשימו איש, ואז לא יאשימו אתכם. סלחו לאחרים, ואז ייסלח גם לכם.

38”אם תתנו לאחרים תקבלו חזרה מידה יפה, גדושה ושופעת, כי במידה שאתם נותנים לאחרים יינתן לכם חזרה.“

39ישוע סיפר להם את המשל הבא: ”היכול עיוור להדריך עיוור? הלא שניהם יפלו לתוך בור! 40התלמיד אינו יודע יותר ממורו, אולם אם ילמד בשקידה ובחריצות יוכל להגיע לרמת ידיעותיו של המורה.

41”כיצד יכול אתה לראות שביב־עץ קטן בעין חברך, ולא להבחין בקרש הגדול שבעינך? 42איך אתה יוכל לומר לו: ’אחי, הרשה לי לסלק את השביב מעינך‘, בזמן שאינך רואה את הקרש הגדול שבעינך? צבוע שכמותך! סלק תחילה את הקרש מעינך, ורק לאחר מכן תוכל לסלק את שביב העץ מעין חברך!

43”עץ משובח אינו נותן פרי רקוב, כשם שעץ רקוב אינו נותן פרי משובח. 44את העץ מכירים לפי הפרי שהוא נותן. הרי התאנים לעולם אינן צומחות על שיחי קוצים, וענבים לעולם אינם צומחים על חוחים. 45אדם טוב מפיק מעשים טובים מהטוב שבלבו, בעוד שאדם רע מפיק מעשים רעים מהרוע שבלבו, שהרי אדם מדבר מתוך הממלא את לבו.

46”מדוע אתם קוראים לי ’אדון, אדון‘, ואינכם עושים את מה שאני אומר לכם? 47כל מי שבא אלי ואינו רק מקשיב לדברי, כי אם גם מקיים אותם, 48דומה לאדם שבנה את ביתו על יסודות איתנים החצובים בסלע. כשבא שיטפון, הבית עומד איתן כי נבנה היטב. 49אולם מי שמקשיב לדברי ואינו מקיים אותם, דומה לאדם שבנה את ביתו על אדמת־חול ללא יסודות. כשבא שיטפון הבית נהרס כליל.“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 6:1-49

Jesusca sabadopipish ima allitaca rurachun mandai tucunmi

(Mat 12:1-8; Mar 2:23-28)

1Shuj sabadopimi Jesusca, chagracuna chaupita ricurca. Chaita ricujpimi Paipaj yachacujcunaca, trigo umata cʼutsashpa, cʼacushpa micurcacuna. 2Chaimantami maijan fariseocunaca:

—¿Ima nishpataj sabadopi ama rurachun nishcata ruracunguichij?— nircacuna.

3Chashna nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—David paipaj runacunandij yaricaihuan cashpa, imata rurashcataca, ¿manachu reźarcanguichij? 4Illu paicunaca yaricaihuan cashpami, Diospaj huasiman yaicushpa, chaipi Diosman cushca tiyacuj tandacunata japishpa micurcacuna. Chai tandataca pipish mana micunallachu carca, curacunalla micunami carca— nircami.

5Shinallataj:

—Runa Aichayuj Ñucaca, sabadopipish ima allita rurachunca mandai tucunimi— nircapishmi.

Chaquishca maquiyuj runatami Jesús alliyachishca

(Mat 12:9-14; Mar 3:1-6)

6Shujtaj sabadopica cashnami tucurca: Tandanacuna huasiman yaicushpami, Jesusca yachachicurca. Chai ucupica, alli lado maqui chaquishca runami tiyacurca. 7Chai runata sabadopi Jesús alliyachijpica juchachingapajmi, Mandashcata yachachijcunapish, fariseocunapish chapacurcacuna. 8Ashtahuanpish Jesusca, paicuna yuyacushcata yachashpami, chaquishca maquiyuj runataca:

—Jatari, cai chaupipi shayari— nirca.

Shina nijpica, chai runaca shayarircallami. 9Chai runataca Jesusca, cashnami nirca:

—Cancunataca shujta tapusha: Sabadocunapica, ¿allita ruranachu, mana cashpaca mana allita ruranachu, huañuimanta quishpichinachu, mana cashpaca huañuchinachu, imata ruranataj alli?— nircami.

10Chashna nishpaca, chaipi cajcunata muyundijta ricushpami, chai runataca:

—Cambaj maquita chutai— nirca.

Ña chutajpica, chai runapaj maquica alli tucurcallami. 11Chashna rurajpica, juchachishun nicujcunaca yallitaj pʼiñarishpami, Jesusta ima shina llaquichinata paicunapura parlanacurcacuna.

Huillagrichun mingangapajmi chunga ishquita agllashca

(Mat 10:1-4; Mar 3:13-19)

12Chai punllacunapimi Jesusca, Taita Diosta mañangapaj urcuman rirca. Chaipica tucui tutami mañarca. 13Ña achijyajpica Paipaj yachacujcunata cayashpami, chunga ishquita agllarca. Paicunatami, huillagrijcuna cachun mingarca. 14Paillataj Pedrota shutichishca Simonta, paipaj huauqui Andresta, Jacobota, Juanta, Felipeta, Bartolometa, 15Mateota, Tomasta, Alfeopaj churi Jacobota, Cananista nishcapuramanta Simonta, 16Jacobopaj huauqui Judasta, Judas Iscariotetapishmi agllarca. Paimi qʼuipataca, Jesusta japichirca.

Ima shina cajcunapaj cushicui tiyanatapish ima shina cajcunapaj llaquicuna shamunatapishmi huillashca

(Mat 5:1-12; 4:23-25)

17Jesusca yachacujcunandij urcumanta uriyamushpaca, shuj pambapimi saquirircacuna. Chaipica Jesuspaj achca yachacujcunandij, tucui Judeamanta, Jerusalenmanta, shinallataj yacu uripi caj Tiro shuti, Sidón shuti llajtacunamanta shamushcacunandijmi chaipi carca. 18Tucui chaicunaca yachachishcata uyangapajpish, ungüicunamanta alliyachichunpishmi tandanacurcacuna. Mapa espiritucuna japishpa achcata llaquichicushcacunatapishmi alliyachirca. 19Alliyachi tucunata charijta ricushpami, tucuicuna Jesuspi tuparingapaj cʼuchuyarcacuna.

20Jesusca, Paipaj yachacujcunapaj ñahuita ricushpami, cashna nirca:

«Cushicuichij, huajchacuna

Taita Dios mandacunca cancunapajmi.

21Cushicuichij, cunan yaricaihuan cajcuna.

Diosca cancunamanmi mana nijta caranga.

Cushicuichij, cunan huacacujcuna,

cancunapajca asina shamungami.

22Runa Aichayuj Ñucata caticushcamanta pʼiñajpi,

cancunahuan mana tandanacushun nijpi,

cʼamijpi, ima millananata shina cancunapaj shutillatapish mana rimasha nijpica, cushicuichijlla.

23Chashna llaquichi punllapica, cushicuichijlla. Jahua pachapica, jatun allitami chasquinguichij. Paicunapaj ñaupa yayacunapish, Dios ima nishcata huillajcunataca chashnallatajmari llaquichijcuna carca.

24¡Ai! Cunan achcata charijcunalla, cancunaca caillapimi

cushicushpa causanguichij.

25¡Ai! Cunan sajsajta micujcunalla,

qʼuipataca yaricai shamungami.

¡Ai! Cunan asicujcunalla,

qʼuipataca caparirishpami huacanguichij.

26¡Ai! Cunan tucuicuna alli nishca causajcunalla,

cancunapaj ñaupa yayacunapish

llulla huillajcunatami, chashnallataj alli nijcuna carca.

Pʼiñajcunatapish cʼuyanami

(Mat 5:38-48; 7:12)

27Shina cajpipish, Ñucata uyacuj tucui cancunatami caitaca mandani: Cancunata pʼiñajcunata cʼuyaichij, mana ricunachijcunapajpish allita ruraichij. 28Cancunata llaqui tucushca cachun nijcunatapish bendicianguichij, yanga juchachijcunamantapish Diosta mañaichij. 29Maijan canta quijadospi huajtajpica, caishuj ladopipish huajtachun ricuchinguilla. Cambaj jahua churashcata maijan quichujpica, ucu churashcatapish cushpa cachanguilla. 30Maijan imata mañajpica, mañashcata cuilla. Imatapish cambajta maijan quichujpica, ama tigrachichun mañaichu. 31Ima shinami shujtajcuna cancunapaj allita rurachun ninguichij, chashnallataj cancunapish shujtajcunapajca ruraichij.

32Ashtahuanpish cancunata cʼuyajcunallata cʼuyashpaca, ima allita mana ruranguichijchu. Juchayujcunapish paicunata cʼuyajcunataca cʼuyantajmari. 33Allita rurajcunallata cʼuyashpapish, ima allita mana ruranguichijchu. Juchayujcunapish chashnaca ruranllatajmi. 34Imata tigra japina yuyaillahuan imatapish mañachishpaca, ima allita mana ruranguichijchu. Juchayujcunapish cushca shinallataj cutin japina yuyaillahuanca, paicunapura mañachinacunllami. 35Ashtahuanpish cancunaca, pʼiñajcunata cʼuyashpa allita ruraichij. Ama imatapish chaimanta tigra japina yuyaillahuan ruraichijchu. Chashna rurashpami, cancunaca jatun chasquinata charinguichij. Shinallataj jahua pacha Diospaj huahuacunataj cashcatami ricuringuichij. Paillamari mana pagui nijcunahuanpish, millaicunahuanpish alli. 36Cancunapaj Yayaca llaquijmari, cancunapish Pai shinallataj shujtajcunata llaquij caichij.

Shujtajcunata ama juchachinguichij

(Mat 7:1-5)

37Cancunata ama juchachichunca, cancunapish ama pita juchachichijchu. Ama pita, “Jatun llaquiman rishca canman” ninguichij. Diospish cancunataca, mana jatun llaquiman cachana tucungachu. Shujtajcunata perdonaichij, Diospish cancunata perdonangami. 38Imatapish shujtajcunaman cuichij, Diospish cancunaman cungami. Paica jatun jatunllapi, tushuchishpa, talliricujta marcachingallami. Cancuna imapimi shujtajcunaman cunguichij, chaillapitajmi cancunamanpish cunga» nircami.

39Jesusca cai parlohuanpishmi, chʼimbapurashpa yuyachirca: «¿Mana ricuj runaca, shujtaj mana ricuj runataca pushaipajchu imatagari? ¿Manachu ishquindijtaj mai jutcupi huashicunman? 40Yachacujca, mana paita yachachijta yallichu. Shina cashpapish, tucuipi paita yachachij shinallataj tucushpaca, pai shinallataj canaman chayanmanmi.

41¿Ima nishpataj cambaj huauquipaj ñahuipi tiyacuj ujshataraj ricungui? ¡Cambaj ñahuipi tiyacuj jatun caspitarajmari mana ricungui! 42Cambaj ñahuipi jatun caspi tiyacujta manaraj llujshichishpaca, ¿ima shinataj cambaj huauquitaca: “Huauqui, shuyai, cambaj ñahuipi tiyacuj ujshata llujshichisha” ninguiari? Mishqui shimi jayaj shungu, cambaj ñahuipi tiyacuj caspitaraj llujshichi. Chashna rurashpami, cambaj huauquipaj ñahuipi tiyacuj uchilla ujshataca alli ricushpa llujshichi tucungui.

Ima yura cashcataca pʼucushcapi rijsinallami

(Mat 7:17-20; 12:34-35)

43Alli yurapica, ima mana alli granoca mana pʼucunchu. Shinallataj mana alli yurapish, ima alli granota mana pʼucunchu. 44Ima yura cashcataca, pʼucushcapi ricunallami. Higotaca, mana casha yuramanta pallancunachu. Uvastapish, mana zarza yuramanta tandanchu. 45Shinallataj alli runaca, paipaj shungupi alli yuyai tiyashcamantami allillata riman. Ashtahuanpish millai runaca, paipaj shungupi millai yuyaicuna tiyashcamanta, millaillatami riman. Shimica, shungupi ima tiyacujtami riman.

Ishqui huasichijcunahuanmi chʼimbapurashca

(Mat 7:24-27)

46¿Ñuca mandashcata manapish rurashpaca, ima nishpataj Ñucataca: “Ñuca Apu, Ñuca Apu” ninguichigari? 47Pipish Ñucapajman shamushpa, mandashcata uyashpa chaitataj rurajtaca, piman rijchaj cashcata huillasha. 48Paica ucujta allashpa, sinchi rumi jahuapi pircashpa, huasita ruraj runaman rijchajmi. Chai huasichishcataca, tamyajpi yacu jundashpa sinchita huajtarishpapish, callarimanta rumi jahuapi alli rurashca cashcamantaca mana cuyuchi tucurcachu. 49Ashtahuanpish, pipish Ñuca huillashcata uyashca jahua mana caźujca, allpa jahuallapi pircashpa huasita shayachij runaman rijchajmi. Yacu jundashpa sinchita huajtapica, chai huasi tucui urmajpi jatun llaquimi tucurca» nircami.