Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 4:1-44

1ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר – 2שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.

3”אם אתה באמת בן־אלוהים,“ אמר לו השטן, ”צווה על האבן הזאת להפוך ללחם!“

4אולם ישוע השיב: ”כתוב:4‏.4 ד 4 דברים ח 3 ’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, (כי על כל מוצא פי ה)‘. “

5לאחר מכן העלה השטן את ישוע, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר: 6‏-7”אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני.“

8אולם ישוע השיב לו: ”אך כתוב: ’לה׳ אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד‘. “

9השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית־המקדש ואמר: ”אם אתה באמת בן־אלוהים, קפוץ למטה! 10הרי כתוב בתנ״ך:4‏.10 ד 10 תהלים צא 12‏-11 ’כי מלאכיו יצווה לך לשמרך… 11על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך‘. “

12”אולם כתוב: ’לא תנסה את ה׳ אלוהיך‘, “ השיב לו ישוע.

13כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.

14לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור. 15ישוע לימד את העם בבתי־הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו. 16ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית־הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה, 17הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול:4‏.17 ד 17 ישעיהו סא 1‏-2

18”רוח ה׳ עלי, יען משח ה׳ אותי לבשר ענוים;

שלחני לחבש לנשברי לב,

לקרוא לשבוים דרור ולאסורים – פְּקַח־קוֹחַ;

19לקרוא שנת רצון לה׳.“

20ישוע גלל את המגילה, החזירו לחזן וישב במקומו. כל באי בית־הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה, 21וישוע הוסיף: ”היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!“

22כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו. ”איך ייתכן הדבר?“ שאלו איש את רעהו. ”האין זה בנו של יוסף?“ 23ישוע ענה להם: ”ודאי תאמרו לי: ’רופא, רפא תחילה את עצמך!‘ או במילים אחרות: ’מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר־נחום?‘ 24אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני־עמו.

25”בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם, 26לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון. 27או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי.“

28דברי ישוע עוררו את זעמם. 29הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון. 30אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו. 31לאחר מכן הלך ישוע לכפר־נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית־הכנסת. 32גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.

33פעם כשלימד ישוע בבית־הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא: 34”מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!“

35ישוע נזף בשד וציווה עליו: ”שתוק וצא החוצה!“ השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.

36כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה: ”מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?“ 37עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.

38לאחר שעזב ישוע את בית־הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום. ”אנא, רפא אותה“, התחננו לפניו כולם.

39ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.

40עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם. 41ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול: ”אתה הוא בן־האלוהים!“ אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.

42למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו: ”אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר־נחום.“

43אולם ישוע השיב להם: ”עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי.“ 44וישוע המשיך ללמד בבתי־הכנסת השונים שבאזור יהודה.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 4:1-44

Jesustaca diablomi pandachisha nishca

(Mat 4:1-11; Mar 1:12-13)

1Jesusca Jordán yacumantaca, jucha illaj Espirituhuan jundami tigrarca. Paitaca, Diospaj Espiritumi shitashca pambaman pusharca. 2Chuscu chunga punllacunata imata mana micushpa chaipi cashcamantami, yaricaihuan carca. Chaimantami diabloca, pandachingapaj shamurca.

3Diabloca, Jesustaca:

—Can Diospaj Churitaj cashpaca, cai rumitaca tanda tucuchun niari— nircami.

4Chashna nijpi Jesusca:

—Dios Quillcachishcapica: “Runacunaca mana tandallahuanchu causan, ashtahuanpish Taita Dios rimashca tucui shimicunahuanpishmi causan” ninmi— nircami.

5Chai huashaca diabloca, jatun urcu jahuamanmi Jesusta pusharca. Chai jahuamantami cai pacha tucui llajtacunata, shuj ricuillapi tucuita ricuchirca. 6Chai huashaca, cashnami nirca:

—Cai tucui sumaj, jatun llajtacunata mandanataca, Canmanmi cusha. Tucui caicunataca ñucamanmi curca. Ñucapaj cashcamantaca, ñuca piman cusha nishpaca cushallami. 7Cambaj cachun nishpaca, pambacama cumurishpa ñucata adorajpica, tucuita Canman cushallami— nircami.

8Chashna nijpimi, Jesusca:

—Satanás, caimanta anchui. Dios Quillcachishcapica: “Canta Mandaj Diosllata adorangui, Pai munashcallata rurangui” ninmi— nircami.

9Chaimantaca diabloca, Jesusta Jerusalenman pushashpami, Diospaj huasi torre jahua puntapi churarca. Chaipica cashnami nirca:

—Can Diospaj Churitaj cashpaca, caimanta ucuman huashicui. 10-11Illu Dios Quillcachishcapica:

“Diosca Canta japichun, Paipaj angelcunata cachangallami.

Cambaj chaquicuna rumipi ama chugririchunca,

paicunapaj maquihuan japingallami” ninmi— nircami.

12Shina nijpi, Jesusca:

—Dios Quillcachishcapica, cashnapishmi nicun: “Canta Mandaj Diostaca, ama can munashcata rurachisha nishpa pʼiñachinguichu” nicunmi— nircami.

13Chashna tucuita rurashpapish, manataj urmachi tucushpaca, diabloca shujtaj punllacama saquircallami.

Jesustaca Galileapica mana crishcacunachu

(Mat 4:12-17; 13:53-58; Mar 1:14-15; 6:1-6; 9:50)

14Jesusca, Diospaj Espirituhuan cashpami, Galileamanca tucuita rurai tucuj tigramurca. Pai imalla rurashcataca, chai muyundij tucui llajtacunapimi huashan huashan yachaj chayachircacuna. 15Israelcuna tandanacuna huasicunapi Jesús yachachishcata uyajcunaca, tucuicunami alli nircacuna.

16Pai huiñashca Nazaret puebloman tigramushpaca, Jesusca Pai ruraj cashca shinallatajmi, sabadopica tandanacuna huasiman rirca. Dios Quillcachishcata chai ucupi reźangapaj shayarijpica, 17Dios ima nishcata huillaj Isaiaspaj librotami curcacuna. Chai librota japishpaca, cashna quillcashca tiyacuntami pascarca:

18«Mandaj Diospaj Espiritumari Ñucapi tiyacun,

caicunata rurachunmi, Paitaca Ñucapi churarca:

Huajchacunaman alli huillaita huillachun,

Shungu pʼaquirishcacunata alliyachichun,

‘Preźucunatapish llujshichij’ nishpa cacharichun,

mana ricujcunapaj ñahuita pascachun,

sarushca causacujcunatapish cacharichichun,

19Mandaj Dios quishpichina huata

chayamushcata huillachunmi cachahuarca» nishcatami reźarca.

20Chaita reźashcahuan, Librota pillushpaca, tandanacuna huasipi ricujman cushpa tiyarircallami. Chaita uyashpaca, tandanacuna huasipi cajcunaca, Jesusta chaparashpami tiyacurcacuna. 21Chaimantami Jesusca: «Cunan punllamari cai quillcaca pajtashca. Chaitami cancunapaj quiquin ñahuihuan ricucunguichij» nircami.

22Jesusmantaca, tucuicunami alli runa cashcata parlanacurcacuna. Shinallataj chai sumaj shimicunata huillashcamantacarin, mancharircacunami. «¿Jalachij, caica Josepaj churitaj shiná?» ninacurcami.

23Shina nijpimi, Jesusca: «Nijcunapaj shimimantaca cancunaca: “Jambij, can quiquinllataj jambiriari” nishcatachari yuyarishpa tiyacunguichij. Chai yuyaipi nishca shinaca: “Capernaumpica, achca milagrocunatami rurashcata uyashcanchij. Cai, Cambaj llajtapipish chaitaca rurairi” nicunguichijchari» nircami.

24Jesusca, cashnapishmi nirca:

«Caitatajca yuyaipi charichij, Dios ima nishcata huillajtaca, quiquin llajtapimi pi mana uyashun nincuna. 25Illu, cai israel llajtapica chashnatajmi tucurca: Elías huillacui punllacunapimi achca viudacuna tiyarca. Chai punllacunapi quimsa huata, sujta quillata mana tamyajpimi, tucui llajtapi jatun yaricai tiyarca. 26Shina cajpipish Diosca, Eliastaca israelcunapura viudacunapajmanca, pipajman mana cacharcachu. Ashtahuanpish Sidón llajtapi caj Sarepta pueblopi causaj shuj viudapajmanmi cacharca. 27Shinallataj Dios ima nishcata huillaj Eliseo huillacui punllacunapipish israelcunapurapica, achcacunami leprahuan apiyacuj ungushcacuna tiyarca. Chai tucui ungushcacuna tiyajpipish, paicunataca shujllatapish mana alliyachishpa, ashtahuanpish Siria llajtamanta Naamán shuti runallatamari leprata pʼicharca» nircami.

28Chashna nijpica, tandanacuna huasipi tucui tiyacujcunami Jesus-huanca yallitaj pʼiñarircacuna. 29Chashna pʼiñarishpa, huaica jatarishpami, Jesustaca pueblomanta llujshichircacuna. Chaimantaca chai puebloca, urcu jahuapi cashcamantami, cʼaca quinrita singuchingapaj, chaiman pusharcacuna. 30Ashtahuanpish Jesusca, paicunapaj chaupillatataj llujshishpa rircallami.

Jesusca mapa espíritu japishca runatami alliyachishca

(Mar 1:21-28)

31Chaimanta rishpaca Jesusca, Galileallapitaj caj Capernaum pueblomanmi huichiyarca. Chaipimi sabadocunapi yachachicurca. 32Pai yachachishca shimicunata uyajcunaca, Pai quiquintaj mandashpa yachachijpimi mancharircacuna.

33Chai tandanacuna huasipica, mapa supai espíritu japishca shuj runami tiyacurca. Paimi sinchita cashna caparirca:

34—¡Nazaretmanta Jesús, ñucanchijta saqui! ¿Ñucanchijtaca imata ninamantaj shamungui? ¿Chingachingapajchu shamungui imatagari? Cantaca, Diospajlla cashcata, jucha illaj cashcata rijsinimari— nircami.

35Chashna nijpi, Jesusca supaitaca:

—¡Upalla siri, cai runamanta llujshi!— nishpami jarcashpa rimarca.

Shina nijpica supaica chai runataca, tucuicunapaj ñaupajpi urmachishpa, mana imata llaquichishpa llujshircallami.

36Tucui chaipi cajcunaca, mancharishpa cushicushpami, caishuj chaishuj: «¿Cai runaca imataj canchu, imamí? Tucuita mandashpa caźuchinllamari. Millai espiritucunatapish rimashpalla llujshichishpa cachanllamari» ninacurcami. 37Jesús chashna rurashcataca, chai muyundij llajtacunapipish huashanmi yachaj chayarcacuna.

Achca ungushcacunatami Jesús alliyachishca

(Mat 8:14-20; Mar 1:29-39)

38Chai tandanacuna huasimanta llujshishpaca Jesusca, Simonpaj huasimanmi yaicurca. Chaipica, Simonpaj suegra yallitaj fiebrehuan cajpimi, alliyachichun Jesusta mañarcacuna. 39Chai ungushcata Pai cumurishpa ricushpaca, fiebretami anchurichun sinchita rimarca. Pai rimanca fiebre anchurijpica, Pedropaj suegraca jatarishcahuan paicunaman cararcallami.

40Ña inti huashicucujpimi, tucui laya ungüihuan cajcunata Jesuspajman pushamurcacuna. Chai tucui ungushcacunatami, paicunapaj jahuapi maquita churashpa alliyachirca. 41Achcacunamantami supaicunapish: «¡Canca, Diospaj Churimari cangui!» nishpa, caparirishpa llujshircacuna.

Quishpichij Cristo cashcata yachashpa, chashna rimai callarijpimi, Jesusca sinchita jarcashpa paicunataca mana rimajta saquirca.

42Ña achijyashcatami, Jesusca chaimanta llujshishpa, pi mana causan chulunllaman rirca. Ashtahuanpish gentecunaca, Jesusta catishpa mashcashpami, Pai maipi cashcaman chayagrijcuna carca. Paita japishpaca, ‘Ñucanchijhuan saquiripailla’ nishpami, Jesustaca jarcarcacuna. 43Ashtahuanpish Jesusca: «Ñucataca, Taita Diosca, Pai mandacun alli huillaita huillachunmari cachahuarca. Chaimanta cai huillaitaca, shujtaj pueblocunapipish huillagrinamari cani» nircami.

44Chashnami Jesusca, Galileapica tandanacuna huasicunapi huillashpa purirca.