Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 24:1-53

1ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. 2בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. 3הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע.

4הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. 5בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים. ”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“ שאלו השניים. 6‏-7”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! האם אינכן זוכרות שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה?“

8הנשים נזכרו בדברי ישוע 9ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. 10(אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). 11אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. 12אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום.

13באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. 14בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, 15הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. 16אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות.

17”על מה אתם משוחחים?“ שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. 18אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב: ”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“

19”מה קרה בעיר?“ שאל ישוע.

”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים. ”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. 20אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. 21ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, 22‏-23אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! 24כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“

25”כסילים!“ קרא ישוע. ”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? 26האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ 27לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים.

28בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, 29אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. 30כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. 31לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם.

32השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך.

33בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה:

34”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“

35השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם.

36בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר: ”שלום לכם!“ 37הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם!

38”מדוע נבהלתם?“ שאל ישוע. ”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? 39הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ 40בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו.

41על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע: ”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ 42הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, 43וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם.

44לאחר מכן אמר ישוע: ”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ 45ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, 46והוסיף: ”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. 47ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. 48אתם עדים לקיום הנבואות האלה. 49עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“

50לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. 51תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה.

52התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, 53ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 24:1-53

Jesusca domingo tutamantami causarishca

(Mat 28:1-10; Mar 16:1-8; Juan 20:1-10)

1Domingo tutamanta manaraj alli pacarijpimi, huarmicunaca paicuna allichishca, mishquijllata ashnacujcunata apashpa, Jesusta churashca jutcuman shamurcacuna. Shujtaj huarmicunandijmi shamurcacuna. 2Paicuna chayanapajca, jutcu pungupi jarcashca rumica ña anchuchishcami ricurirca. 3Jutcuman yaicushpa ricujpica, Apunchij Jesuspaj cuerpoca mana ricurircachu. 4Paipaj cuerpo mana ricurijpimi, achcata mancharishpa shayacurcacuna. Chaipimi ñapish ishqui runacunaca, lamyacuj churanata churashca, paicunapaj cʼuchupi ricurirca. 5Chaita ricushpacarin, ashtahuan mancharishpa cumurijpimi, chai ishqui runacunaca, cashna nircacuna:

—¿Ima nishpataj ña causarishcataca, huañushcacunapaj chaupipi mashcacunguichij? 6Paica mana caipichu, ñamari causarirca. Pai Galileapi cashparaj, ima nishcataca yuyarichigari. 7Illu Galileapi cashpaca: “Runa Aichayuj Ñucataca, juchayuj runacuna japishpa chacatashpa huañuchingacunami. Huañuchijpipish, quimsa punllapica causarishallami” nircami— nircacunami.

8Chashna nijpimi chai huarmicunaca, Jesús chashna nishcataca yuyarircacuna. 9Jutcumanta paicuna tigrashpami, chunga shuj yachacujcunamanpish, caishuj crijcunamanpish, tucui imalla tucushcata huillarcacuna. 10Huillagrichun mingashcacunamanca, Magdalamanta Mariapish, Juanapish, Jacobopaj mama Mariapish, shujtaj huarmicunapishmi huillagrircacuna. 11Paicuna chaita uyashpaca, musparishpalla chashna nicujtami yuyarcacuna. Jesús causarishcataj canataca, mana crircacunachu.

12Mana cricushpapish, Pedroca huasimanta llujshishcahuanmi, callpashpa jutcuman rirca. Chaiman chayashpaca, pillushca linsocunallatami siricujta ricurca. Chaita ricushpaca, achcata mancharishpami huasiman tigramurca.

Jesusca Emausman ishqui yachacujcuna ricujpimi tupashca

(Mar 16:12-13)

13Chai punllallatajmi ishqui yachacujcunaca, Emausman ricurca. Chai puebloca, Jerusalenmanta chunga shuj kilómetro shinallapimi. 14Paicunaca tucui imalla tucushcatami, parlanacuihuan ricurcacuna. 15Chashna caishuj chaishuj parlanacushpa rimanacuihuan ricujpimi, Jesusca ñapish paicunapajman cʼuchuyashpa, paicunahuan tandalla rirca. 16Shina cajpipish Jesusta ama rijsichun, paicunapaj ñahuicunaca huichcashca shinami carca. 17Jesusca:

—¿Imatataj parlanacuihuan ricunguichij? ¿Ima nishpataj llaquilla canguichij?— nishpami tapurca.

18Chashna nijpi chai ishquimanta Cleofas shuti runaca, cashnami nirca:

—Illu tucuicunatajmari cai punllacuna Jerusalenpi ima tucushcataca yachancuna. ¿Maimanta cashpataj canllaca mana yachanguiari?— nircami.

19Shina nijpica:

—¿Imataj tucushca canga?— nircami.

Chashna nijpi, paicunaca cashnami nirca:

—Dios ima nishcata huillaj, Nazaretmanta Jesustamari parlanacunchij. Paica Taita Diospaj ñaupajpipish, tucui gentecunapaj ñaupajpipish, imata rurangapaj, imata yachachingapajpish tucuita rurai tucuj cashcatamari ricuchirca. 20Paitamari pushaj curacunapish, ñucanchij llajtata mandajcunapish juchachishpa, chacatashpa huañuchircacuna. 21Ñucanchijca paillatamari, ‘Ñucanchij Israel llajtataca quishpichingami’ nishpa chapacurcanchij. Ashtahuanpish Paita huañuchishcaca, ñamari quimsa punllapish tucun. 22Chashna cajpipish manaraj pacarijpi, ñucanchijpura maijan huarmicuna chai jutcupi ricugrishpamari, ñucanchijtaca ashtahuan manchachincuna. 23Paicunamari Jesuspaj cuerpotaca, chai jutcupi ña mana ricushcacuna. Ashtahuanpish ‘Angelcuna ricurishpamari, Jesús causarishcata huillan’ nishpamari tigramurcacuna. 24Chashna huillajpimi, ñucanchijpuramanta maijancunaca jutcupi ricunaman rishcacuna carca. Paicunapish huarmicuna parlashca shinallataj, Jesuspaj cuerpotaca ña mana japishcacunachu carca— nircacunami.

25Chashna nijpimi, Jesusca cashna nirca:

—¡Cancunaca upacunamari canguichij! ¿Ima nishpataj Dios ima nishcata huillajcuna nishcataca, mana utca cringuichigari? 26Quishpichij Cristoca sumajyachishca canapajca, ¿manachari llaquitaraj apana carcari?— nircami.

27Chashna nishpaca, Moisés Quillcashcamanta callarishpa, Dios ima nishcata tucui huillajcuna quillcashcacamami, Dios tucui Quillcachishcacunapi Paimanta imalla nishcataca huillashpa yuyachirca.

28Paicuna ricushca puebloman ña chayajpica, Jesusca ashtahuan caruman ricuj shinami tucurca. 29Shina cajpipish paicunaca, mana cachasha nishpami:

—Shuyailla, ñamari chishi. Ña tutayacunpishmari— nircacuna.

Chashna nijpi Jesusca, paicunahuan saquiringapaj yaicurcami. 30Ña micungapaj meźapi paicunahuan tiyacushpaca, tandata japishpami Diosta pagui nirca. Chaimantaca chaupishpami paicunaman cararca. 31Chashna rurajpi chai runacunapaj ñahuicunaca pascarij shina ricushpaca, Jesús cashcata rijsircacunami. Ashtahuanpish Jesusca, paicunapaj ñahuimantaca chingarircallami. 32Pai ña mana ricurijpimi, paicunaca:

—Dios Quillcachishcacunata ñanpi ñucanchijta Pai yuyachishpa rimashpaca, ¿manachu ñucanchijtaca, shunguman yaicujtamari rimarca?— ninacurca.

33Chashna ninacushpaca, jatarishcahuan Jerusalenman shamurcallacunami. Ña chayamushpaca, chunga shuj yachacujcunataca, shujtajcunahuanpish tandanacushcatami japircacuna. 34Tucui paicunami: «Apunchij Jesusca causarishcatajmari. Simonmari Paitaca ricushca» nircacunami.

35Shina nijpimi, paicunapish ñanpi imalla tucushcatapish, tandata chaupishpa caracujpi ima shina rijsishcatapish huillarcacuna.

Jesusca chunga yachacujcunamanmi ricurishca

(Mat 28:16-20; Mar 16:14-18; Juan 20:19-23)

36Jesusta ricushcata caishuj chaishuj parlanacucujpirajmi, Jesusca ñapish paicunapaj chaupipi ricurirca. Chaipi ricurishpaca:

—Ama manchaichijchu— nirca.

37Chashna ricurijpica, ‘Ayatami ricunchij’ yuyashpami, chujchushpa achcata mancharircacuna. 38Chashna mancharijpimi, Jesusca cashna nirca:

—¿Ima nishpataj mancharinguichij? ¿Ima nishpataj cancunapaj shungupica, chashna yuyacunguichij? 39Ñuca maquita, Ñuca chaquita japishpa ricuichigari, Ñucallatajmari cani. ¿Maitataj ayaca aichata, tullutaca charingari? Ñucaca cancuna ricucuj shinallataj aichayuj, tulluyujmari cani— nircami.

40Shina nishpami maquita, chaquita ricuchirca. 41Chashna ricuchijpipish cushicushpa, mancharishpa, Pai cashcata manaraj crijpimi Jesusca:

—¿Ima micunata caipi charinguichijchu?— nirca.

42Chashna nijpi cusashca asha chalhuahuan, asha abeja mishquihuanmi cararcacuna. 43Chaita carajpica, japishpa paicunapaj ñaupajpi micurcami. 44Ña micushca qʼuipaca, Jesusca paicunataca cashnami nirca:

—Moisés Mandashcapipish, Dios ima nishcata huillajcuna Quillcashcapipish, Salmocunapi Ñucamanta tucui imalla nishcacunapish pajtachunmi, chashnaca tucurca. Illu chashna tucunataca, ñaupamanmari huillarcani— nircami.

45Chashna yuyaita cushpami, Dios Quillcachishcacunapi imalla nicushcata entendichun yuyaita pascarca. 46Cashnami entendichirca:

—Diospaj Quillcapi nishca shinallatajmi, Quishpichij Cristoca huañuna carca. Huañushpapish, quimsa punllapica causarinami carca. 47Chai huashaca Jerusalenmanta callarishpa, tucui llajtacunapimi: “ ‘Juchacunata anchuchichun Diospajman cutirichij’ nishpa, Paipaj shutipi huillashca canga” nishcamari. 48Chai quillcashca shinallataj tucujtaca, quiquin ñahuihuanmi ricushcanguichij. 49Chaicunata huillachunca, Ñuca Yaya cachasha nishca Paipaj Espirituta cancunapajman cachashami. Paita Ñuca cachangacamaca, Jerusalenllapitaj shuyanguichijlla. Ñuca cachajpi jahuamanta Pai shamushpa cancunata japijpimi, imatapish rurai tucunguichij— nircami.

Apunchij Jesusca Betaniamantami jahua pachaman rishca

(Mar 16:19-20)

50Jesusca, chai qʼuipami paicunataca, Betania pueblo chʼimbanijman pushashpa rirca. Chaipimi, paicunapaj jahuata maquicunata chutashpa bendiciarca. 51Paicunata bendiciashpa, paicunamanta raquirijpica, jahua pachaman aparcallami. 52Paicunaca Jesusta adorashca qʼuipaca, achcata cushicushpami, Jerusalenman tigrarcacuna. 53Chaiman tigramushpaca, Diospaj huasipi Taita Diosta ‘Allimari cangui’ nishpa, punllanta alabarcallacunami. Chashna cachun.