Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 23:1-56

1ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, 2ומיד החלו להאשים אותו: ”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“

3”האם אתה מלך היהודים?“ שאל פילטוס את ישוע. ”אתה אומר“, ענה ישוע.

4פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא: ”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“

5אולם הם התעקשו: ”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“

6”האם הוא תושב הגליל?“ שאל פילטוס.

7”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים.

8הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל.

9הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. 10בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע.

11גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. 12הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים.

13פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, 14והודיע להם: ”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! 15גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! 16משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ 17מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד.

18אך כולם צעקו פה אחד: ”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ 19(בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). 20פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. 21אבל הקהל התעקש: ”צלוב אותו! צלוב אותו!“

22פילטוס שאל אותם פעם שלישית: ”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ 23אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון.

24פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. 25על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם.

26בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. 27בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. 28ישוע פנה אליהן ואמר: ”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, 29כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל.23‏.29 כג 29 כלשונו: ”הנה ימים באים ויאמרו: ’אשרי העקרות ואשרי המעיים אשר לא ילדו ואשרי השדיים אשר לא הניקו‘.“ 30בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. 31שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“23‏.31 כג 31 כלשונו: ”אם ככה יעשו בעץ הלח, מה ייעשה ביבש?“

32יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. 33בהגיעם אל המקום שנקרא ”מקום הגולגולת“ – הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו.

34”אבי, סלח להם,“ קרא ישוע, ”כי אינם יודעים מה הם עושים!“ בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. 35ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו: ”הוא ’הושיע‘ כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“

36גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ 37וקראו: ”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“

38מעל ראשו של ישוע תלו שלט: ”זהו מלך היהודים“.

39אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר: ”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“

40הפושע השני גער בחברו ואמר: ”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? 41אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ 42הוא פנה אל ישוע ואמר: ”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“

43”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע.

44בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. 45אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים.

46לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול: ”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ ונפח את נשמתו.

47קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא: ”האיש הזה באמת היה צדיק!“

48משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. 49כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש.

50‏-51בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם.

52יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. 53לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. 54כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת.

55הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. 56לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 23:1-56

Jesustaca Pilatopaj maquipimi churashcacuna

(Mat 27:1-2, 11-26; Mar 15:1-15; Juan 18:28-39; 19:16)

1Chai qʼuipa tucuicuna cutin huaicashpa jatarishpami, Jesustaca Pilatopajman pushashpa rircacuna. 2Paipaj ñaupajpimi Jesustaca, cashna juchachircacuna:

—Cai runaca, ñucanchij llajta runacunata crichishpa, mana allita rurachishpami purin. Paica: ‘Cristo tucushpa, Jatun Mandajmi cani’ nishpami, Cesarman cuna cashca impuestotapish ama cuchun mandan— nircacunami.

3Chashna nijpimi Pilatoca, Jesustaca:

—¿Canca judiocunata Jatun Mandajchu cangui?— nijpi, Jesusca:

—Ari, can nishcallatajmi cani— nircami.

4Shina nijpi Pilatoca pushaj curacunatapish, chaipi tucui cajcunatapish:

—Cai runapica, ima mana allita rurashcata mana japinichu— nircami.

5Chashna nijpipish, tucui chaipi cajcunami caparishpa:

—Galileamanta callarishpa caicamamari, tucui Judea llajtapi causajcunata crichishpa, mana allita rurachishpa purin— nircacuna.

6‘Galilea’ nijta Pilato uyashpaca:

—Shinashpaca, ¿cai runaca Galileamantachu?— nishpami tapurca.

7Chashna tapujpica:

—Ari, Galileamantami— nijpi, Galileata mandaj Herodespajmanmi cacharca.

Chai punllacunapica, Herodespish Jerusalenllapitajmi carca. 8Herodesca, paipajman pushajpi Jesusta ricushpaca, achcatami cushicurca. Herodesca, ñaupamanmi Jesús achca milagrocunata ruraj cashcata uyarca. Chaimantami, Pai ima señalta rurajta ricusha nicurca. 9Herodesca Jesustaca, achcatami caita chaita tapurca. Chashna tapujpipish, Jesusca imata mana nircachu. 10Pushaj curacunapish, Mandashcata yachachijcunapish chaillapitajmi carca. Paicunaca, Jesustaca caita chaita nishpa, achcatami juchachircacuna. 11Chai qʼuipami Herodespish, paipaj soldadocunapish Jesustaca pʼiñashpa pugllarcacuna. Churanatapish, jatun mandajman shinami alli, sumaj churanata churachij tucurcacuna. Chashna rurashpaca, cutinllatajmi Pilatopajman tigrachishpa cacharca. 12Chai punllami Pilatoca, Herodes-huan alli tucunacurca. Ñaupamanca pʼiñanacushcami carca.

13Paipajman cachajpimi, Pilatoca pushaj curacunatapish, llajtata mandajcunatapish, tucui chaipi cajcunatapish tandachirca. 14Paicuna tandanacujpimi, Pilatoca cashna nirca:

—Cancunami cai runataca ‘Shujtajcunata crichishpa, mana allita rurachicun’ nishpa pushamushcanguichij. Cai runataca, cancunapaj ñaupajpimi ña tapurcani. Cancuna juchachicushca shina, ima mana allitaca mana japinichu. 15Cancuna nijpi Herodespajman cachajpi, paipish ima mana allita mana japishcachu. Chaica riquichij, cai runaca huañuchishca canapaj shina ima mana allitaca mana rurashcachu. 16Paitaca macachishpa cacharishalla— nircami.

17Pilatoca Pascua punllapica, preźucunamanta shujta cacharij cashcamantami, maijantapish cacharina carca. 18Ashtahuanpish chai tandanacushca gentecunaca:

—¡Paitaca huañuchilla! ¡Barrabastami cacharichun ninchij!— nishpami caparircacuna.

19Barrabastaca, chai pueblopi macanacungapaj jatarichishcamantapish, huañuchij cashcamantapishmi carcelpi tiyacurca. 20Pilatoca, Jesusta cacharisha nishpami cutin tapurca. 21Cutin tapujpipish, tucuicunami:

—¡Chacatailla, chacatailla!— nishpa, ashtahuan caparircacuna.

22Chashna caparicujpipish Pilatoca, caihuanca quimsa cutinmi cashna nirca:

—Paita huañuchingapajca, ¿ima mana allitataj rurashcari? Ima mana allita mana japinica. Paitaca, macachishpa cacharishalla— nircami.

23Chashna nijpipish:

—¡Chacatashpa huañuchilla!— nishpami, ashtahuan caparircacuna.

Pushaj curacunaca, chashna achcata caparishpami, paicuna nishcata rurachircacuna. 24Pilatoca, paicuna nishcata caźushpami, Jesustaca ‘Huañunami cangui’ nishpa mana cacharirca. 25Chai pueblopi macanacungapaj jatarichishcamantapish, huañuchishcamantapish preźu tiyacuj runata cacharichun paicuna mañashcatami cacharirca. Ashtahuanpish Jesustaca, paicuna munashcata rurashpami, paicunapaj maquipi churarca.

Jesustaca Golgotapimi chacatashcacuna

(Mat 27:32-44; Mar 15:21-32; Juan 19:17-27)

26Jesusta ña chacatanaman pushacushpaca, Cirene pueblomanta Simón shuti shuj runatami chagramanta shamucujta japircacuna. Paimanmi, Jesusta chacatana cruzta apachishpa, Jesuspaj cati pushashpa rircacuna.

27Achca gentecunapishmi caticurca. Achca huarmicunapish Jesusta llaquishpa, caparirishpa huacashpami caticurcacuna. 28Jesusca, chai huacacuj huarmicunata tigralla ricushpami cashna nirca:

—Jerusalén huarmicunalla, ama Ñucamanta huacaichijchu; cancuna quiquinmanta, cancunapaj huahuacunamanta huacaichij. 29‘Mana huachaj, mana chichuj, mana chuchuchij huarmicunaca cushicuichij’ nina punllacuna chayamungamari. 30Chai punllacunapica, huañusha nishpa:

“Urcucuna llapihuaiari, lomacuna pacahuaiari” ningacunami. 31Verde yurata cashna rurashpaca, chaquishca yuratacarin, ¿imatapishchari rurangacuna?— nircami.

32Jesusdij chacatashpa huañuchingapajca, huañuchij ishqui runacunatapishmi pushashpa rircacuna. 33Uma Tullu sirina shuti urcuman ña chayashpami, Jesustaca chaipi chacatarcacuna. Shinallataj huañuchij runacunatami, shujtaca Paipaj alli ladoman, caishujtaca lluqui ladoman chacatarcacuna. 34Cruzpimi Jesusca:

—Ñuca Yayalla, Ñucata pʼiñajcunataca perdonailla. Paicunaca, imata ruracushcata mana yachancunachu— nirca.

Cutin soldadocunaca, Jesuspaj churanataca, suerteta rurashpami chaupinacurcacuna. 35Tucui chaipi cajcunami, Jesustaca chaparacurcacuna. Mandajcunapish asishpami, cashna nircacuna:

—Paica, shujtajcunataca quishpichijmari carca. Taita Dios cachashca Cristotaj cashpaca, cunan paillataj quishpirichunri— nircacunami.

36Soldadocunapish Jesustaca pugllashpami, vinagreta ubyachishun nishpa asircacuna. 37Chashna rurashpaca:

—Judiocunata Jatun Mandaj cashpaca, Canllataj quishpiriari— nircacunami.

38Jesusta chacatashca uma jahuanijpica griego, latín, hebreo rimaicunapimi: «caica judiocunapaj jatun mandajmi» nishpa quillcashcata churarcacuna.

39Chacatashca shuj huañuchij runapish, Jesustaca:

—Can Cristo cashpaca, Canllatajpish quishpiri, ñucanchijtapish quishpichiari— nishpami cʼami callarirca.

40Chashna rimacujpimi, caishuj huañuchij runaca cashna nirca:

—Canpish chacatashcallataj huañucushpapish, ¿manachu Diostaca manchangui, imatagari? 41Ñucanchijca millaita rurashcamantami, cai llaquitaca apacunchij. Ashtahuanpish cai runaca, ima mana allita mana rurashcachu— nircami.

42Shina nishpa chai runaca, Jesustaca:

—Can mandaj shamushpaca, ñucata yuyaripangui— nircami.

43Chashna nijpi Jesusca:

—Cunanllatajmi Ñucahuan Paraisopi cangui, chashnatajmi canga— nircami.

Jesusca chaupi chishitami huañushca

(Mat 27:45-56; Mar 15:33-41; Juan 19:28-30)

44Ña chaupi punlla shinamantami, chaupi chishicama tucui cai pacha tutayarca. 45Intipish mana achijyachircachu. Diospaj huasi ucupi jarcachishca jatun linsopish, chaupitami chaquiyajta uriman lliquirirca. 46Chashna tucushca qʼuipami, Jesusca:

—Yayito, Quiquinpaj maquipimi Ñuca espiritutaca mingani— nishpa, sinchita caparirca.

Chashna nishpaca, huañurcallami.

47Patsaj soldadocunata mandaj chaita ricushpaca, Taita Diosta sumajyachishpa:

—Cai runaca, cashcata ruraj runatajmari cashca— nircami.

48Tucui chaipi cajcunapish, chai tucuita ricushpaca, mancharishpa, shungupi huajtarishpami tigramurcacuna. 49Ashtahuanpish Jesuspaj tucui rijsishcacunahuan, Galilea llajtamanta Jesusta catishpa shamuj huarmicunaca, carullamantami chai tucuita ricushpa shayacurcacuna.

Arimatea pueblomanta Josemi Jesusta pambashca

(Mat 27:57-61; Mar 15:42-47; Juan 19:38-42)

50Cashcata ruraj, José shuti shuj runami tiyarca. Paica, tandanacushca mandajcunapurami carca. 51Paipish, Taita Dios mandachun shuyacushcamantami, caishuj mandajcuna ima shinalla yuyarinacushpa, Jesusta chashna rurashcahuanpish mana shujlla yuyai carca. 52Chaimantami Pilatopajman rishpa, Jesuspaj aichata pambangapaj mañarca. 53Chacatashcamanta uricuchishpaca linsohuan pillushpami, rumi quinripi jutcuchishca ucupi churarca. Chai jutcuca, pita manaraj churashcami carca. 54Sábado punlla ña callarigrijpimi, Pascuapaj allichina carca.

55Galilea llajtamanta Jesusta catishpa shamuj huarmicunapish Joseta catishpa rishpami, jutcupi Jesusta ima shina churajtaca ricurcacuna. 56Chai huarmicunaca ña huasiman tigramushpaca, sumaj mishquiman ashnacujcunatapish, llihuina jambicunatapishmi Jesuspaj cuerpopi churangapaj allichircacuna. Chai qʼuipaca, ña sábado punlla callarijpimi, mandashcapi nishca shina samarircacuna.