Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 22:1‏-71

1‏-2בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם – דבר שפחדו ממנו מאוד. 3באותה עת פיתה השטן את יהודה איש קריות, שהיה אחד משנים־עשר תלמידי ישוע. 4יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית־המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. 5ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית־המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. 6מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים.

7בהגיע חג הפסח, ביום שבו מקריבים זבח, 8שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר.

9”היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?“ שאלו את ישוע.

10”בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים“, השיב ישוע. ”לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס 11ואמרו לבעל הבית: ’רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר‘. 12הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה.“

13פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר.

14מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן.

15”נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר“, פתח ישוע ואמר: 16”אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר תתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים.“

17לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר: ”קחו את היין ושתו ממנו כולכם.

18”דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים.“

19לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר: ”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ 20בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר: ”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. 21אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי. 22בן־האדם הולך למות כפי שנגזר עליו, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו!“

23התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה.

24בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר.

25אמר להם ישוע: ”בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. 26אולם אצלכם המצב שונה; מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. 27ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת.

28”מאחר ששמרתם לי אמונים על־אף הצרות והקשיים, 29ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות 30לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל.“

31”שמעון, שמעון,“ המשיך האדון, ”השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה. 32אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך.“

33”אדוני,“ קרא שמעון פטרוס, ”אני מוכן ללכת איתך לבית־הסוהר ואף למות איתך!“

34אולם ישוע ענה: ”פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל.

35”כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?“ המשיך ישוע.

”לא חסר לנו דבר“, השיבו.

36”אבל עכשיו,“ אמר להם ישוע, ”למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב – שימכור את מעילו ויקנה אחת. 37כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי:22‏.37 כב 37 ישעיה נג 12 ’הוא נימנה בין פושעים‘. כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו.“

38”אדון,“ קראו התלמידים, ”יש לנו כאן שתי חרבות.“

”אלה מספיקות לכם“, השיב ישוע.

39לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו. 40בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו: ”התפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ 41ישוע התרחק מתלמידיו מרחק־מה, כרע על ברכיו והתפלל: 42”אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני!“ 43לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו. 44בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות. 45כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות.

46”מדוע אתם ישנים?“ שאל ישוע. ”קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“

47בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו, 48אולם ישוע אמר לו: ”יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן־האדם?“

49כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע: ”אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו?“ 50ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול.

51ישוע עצר בעדם ואמר: ”הניחו להם לעשות את שלהם.“ לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה. 52ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית־המקדש והזקנים שבאו לאסרו: ”מדוע אתם באים אלי בחרבות ובמקלות, האם אני גנב או שודד? 53מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך.“

54הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק־מה, 55אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה.

56משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה: ”האיש הזה היה עם ישוע!“

57פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה: ”אישה, איני מכיר אותו כלל!“

58כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס. ”אתה ודאי אחד מהם!“ אמר. ”מה פתאום,“ הכחיש פטרוס, ”אינני אחד מהם!“

59כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף: ”אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל.“

60פטרוס הכחיש שוב: ”בן־אדם, איני יודע על מה אתה מדבר!“ לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול. 61באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון: ”לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ 62הוא יצא מהחצר ומירר בבכי.

63החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו. 64הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג: ”נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?“ 65הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו.

66למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם.

67”האם אתה באמת המשיח?“ שאלו אותו.

אך ישוע השיב: ”אם אגיד לכם, לא תאמינו לי, 68ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי. 69אולם עוד מעט בן־האדם ישב לימין גבורת האלוהים.“

70”אם כך, בן־אלוהים אתה?“

”אתם אמרתם שאני הוא“ השיב ישוע.

71”איננו זקוקים לעדויות נוספות!“ הם קראו. ”במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!“

New International Reader's Version

Luke 22:1-71

Judas Agrees to Hand Jesus Over

1The Feast of Unleavened Bread, called the Passover, was near. 2The chief priests and the teachers of the law were looking for a way to get rid of Jesus. They were afraid of the people. 3Then Satan entered Judas, who was called Iscariot. Judas was one of the 12 disciples. 4He went to the chief priests and the officers of the temple guard. He talked with them about how he could hand Jesus over to them. 5They were delighted and agreed to give him money. 6Judas accepted their offer. He watched for the right time to hand Jesus over to them. He wanted to do it when no crowd was around.

The Last Supper

7Then the day of Unleavened Bread came. That was the time the Passover lamb had to be sacrificed. 8Jesus sent Peter and John on ahead. “Go,” he told them. “Prepare for us to eat the Passover meal.”

9“Where do you want us to prepare for it?” they asked.

10Jesus replied, “When you enter the city, a man carrying a jar of water will meet you. Follow him to the house he enters. 11Then say to the owner of the house, ‘The Teacher asks, “Where is the guest room? Where can I eat the Passover meal with my disciples?” ’ 12He will show you a large upstairs room with furniture already in it. Prepare for us to eat there.”

13Peter and John left. They found things just as Jesus had told them. So they prepared the Passover meal.

14When the hour came, Jesus and his apostles took their places at the table. 15He said to them, “I have really looked forward to eating this Passover meal with you. I wanted to do this before I suffer. 16I tell you, I will not eat the Passover meal again until it is celebrated in God’s kingdom.”

17After Jesus took the cup, he gave thanks. He said, “Take this cup and share it among yourselves. 18I tell you, I will not drink wine with you again until God’s kingdom comes.”

19Then Jesus took bread. He gave thanks and broke it. He handed it to them and said, “This is my body. It is given for you. Every time you eat it, do this in memory of me.”

20In the same way, after the supper he took the cup. He said, “This cup is the new covenant in my blood. It is poured out for you. 21But someone here is going to hand me over to my enemies. His hand is with mine on the table. 22The Son of Man will go to his death, just as God has already decided. But how terrible it will be for the one who hands him over!” 23The apostles began to ask one another about this. They wondered which one of them would do it.

24They also started to argue. They disagreed about which of them was thought to be the most important person. 25Jesus said to them, “The kings of the Gentiles hold power over their people. And those who order them around call themselves Protectors. 26But you must not be like that. Instead, the most important among you should be like the youngest. The one who rules should be like the one who serves. 27Who is more important? Is it the one at the table, or the one who serves? Isn’t it the one who is at the table? But I am among you as one who serves. 28You have stood by me during my troubles. 29And I give you a kingdom, just as my Father gave me a kingdom. 30Then you will eat and drink at my table in my kingdom. And you will sit on thrones, judging the 12 tribes of Israel.

31“Simon, Simon! Satan has asked to sift all of you disciples like wheat. 32But I have prayed for you, Simon. I have prayed that your faith will not fail. When you have turned back, help your brothers to be strong.”

33But Simon replied, “Lord, I am ready to go with you to prison and to death.”

34Jesus answered, “I tell you, Peter, you will say three times that you don’t know me. And you will do it before the rooster crows today.”

35Then Jesus asked the disciples, “Did you need anything when I sent you without a purse, bag or sandals?”

“Nothing,” they answered.

36He said to them, “But now if you have a purse, take it. And also take a bag. If you don’t have a sword, sell your coat and buy one. 37It is written, ‘He was counted among those who had committed crimes.’ (Isaiah 53:12) I tell you that what is written about me must come true. Yes, it is already coming true.”

38The disciples said, “See, Lord, here are two swords.”

“Two swords are enough!” he replied.

Jesus Prays on the Mount of Olives

39Jesus went out as usual to the Mount of Olives. His disciples followed him. 40When they reached the place, Jesus spoke. “Pray that you won’t fall into sin when you are tempted,” he said to them. 41Then he went a short distance away from them. There he got down on his knees and prayed. 42He said, “Father, if you are willing, take this cup of suffering away from me. But do what you want, not what I want.” 43An angel from heaven appeared to Jesus and gave him strength. 44Because he was very sad and troubled, he prayed even harder. His sweat was like drops of blood falling to the ground.

45After that, he got up from prayer and went back to the disciples. He found them sleeping. They were worn out because they were very sad. 46“Why are you sleeping?” he asked them. “Get up! Pray that you won’t fall into sin when you are tempted.”

Jesus Is Arrested

47While Jesus was still speaking, a crowd came up. The man named Judas was leading them. He was one of the 12 disciples. Judas approached Jesus to kiss him. 48But Jesus asked him, “Judas, are you handing over the Son of Man with a kiss?”

49Jesus’ followers saw what was going to happen. So they said, “Lord, should we use our swords against them?” 50One of them struck the slave of the high priest and cut off his right ear.

51But Jesus answered, “Stop this!” And he touched the man’s ear and healed him.

52Then Jesus spoke to the chief priests, the officers of the temple guard, and the elders. They had all come for him. “Am I leading a band of armed men against you?” he asked. “Do you have to come with swords and clubs? 53Every day I was with you in the temple courtyard. And you didn’t lay a hand on me. But this is your hour. This is when darkness rules.”

Peter Says He Does Not Know Jesus

54Then the men arrested Jesus and led him away. They took him into the high priest’s house. Peter followed from far away. 55Some people there started a fire in the middle of the courtyard. Then they sat down together. Peter sat down with them. 56A female servant saw him sitting there in the firelight. She looked closely at him. Then she said, “This man was with Jesus.”

57But Peter said he had not been with him. “Woman, I don’t know him,” he said.

58A little later someone else saw Peter. “You also are one of them,” he said.

“No,” Peter replied. “I’m not!”

59About an hour later, another person spoke up. “This fellow must have been with Jesus,” he said. “He is from Galilee.”

60Peter replied, “Man, I don’t know what you’re talking about!” Just as he was speaking, the rooster crowed. 61The Lord turned and looked right at Peter. Then Peter remembered what the Lord had spoken to him. “The rooster will crow today,” Jesus had said. “Before it does, you will say three times that you don’t know me.” 62Peter went outside. He broke down and cried.

The Guards Make Fun of Jesus

63There were men guarding Jesus. They began laughing at him and beating him. 64They blindfolded him. They said, “Prophesy! Who hit you?” 65They also said many other things to make fun of him.

Jesus Is Brought to Pilate and Herod

66At dawn the elders of the people met together. These included the chief priests and the teachers of the law. Jesus was led to them. 67“If you are the Messiah,” they said, “tell us.”

Jesus answered, “If I tell you, you will not believe me. 68And if I asked you, you would not answer. 69But from now on, the Son of Man will be seated at the right hand of the mighty God.”

70They all asked, “Are you the Son of God then?”

He replied, “You say that I am.”

71Then they said, “Why do we need any more witnesses? We have heard it from his own lips.”