Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 22:1‏-71

1‏-2בהתקרב חג הפסח חיפשו ראשי הכוהנים והסופרים דרך להיפטר מישוע בלי לעורר מהומות בעם – דבר שפחדו ממנו מאוד. 3באותה עת פיתה השטן את יהודה איש קריות, שהיה אחד משנים־עשר תלמידי ישוע. 4יהודה הלך אל ראשי הכוהנים ואל מפקדי משמר בית־המקדש כדי להתייעץ איתם כיצד להסגיר את ישוע לידיהם. 5ראשי הכוהנים ומפקדי משמר בית־המקדש שמחו מאוד על העזרה שהציע להם יהודה, והבטיחו לו כסף. 6מאותה עת חיפש יהודה הזדמנות להסגיר את ישוע לידיהם, כשלא יהיה בחברת אנשים רבים.

7בהגיע חג הפסח, ביום שבו מקריבים זבח, 8שלח ישוע את פטרוס ויוחנן להכין את הסדר.

9”היכן אתה רוצה שנכין את הסעודה?“ שאלו את ישוע.

10”בכניסה לירושלים תפגשו אדם נושא כד מים“, השיב ישוע. ”לכו אחריו, היכנסו אל הבית שאליו יכנס 11ואמרו לבעל הבית: ’רבנו ביקש שתראה לנו את חדר האורחים אשר הכנת לו ולתלמידיו בשביל הסדר‘. 12הוא יוביל אתכם אל הקומה השנייה ויראה לכם חדר גדול שהכין למעננו. שם תכינו את הסעודה.“

13פטרוס ויוחנן הלכו העירה; הכול התרחש בדיוק כפי שאמר ישוע, והם הכינו את הסדר.

14מאוחר יותר הגיעו ישוע ושאר התלמידים, וכשהגיעה השעה התיישבו כולם סביב השולחן.

15”נכספתי לאכול עמכם את סעודת הפסח לפני שאתייסר“, פתח ישוע ואמר: 16”אני אומר לכם ששוב לא אוכל את סעודת הפסח, עד אשר תתקיים במלוא משמעותה במלכות האלוהים.“

17לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך ואמר: ”קחו את היין ושתו ממנו כולכם.

18”דעו לכם ששוב לא אשתה יין עד אשר תבוא מלכות האלוהים.“

19לאחר מכן הוא לקח כיכר לחם (מצה), הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, נתן לתלמידיו ואמר: ”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“ 20בתום הסעודה הגיש להם ישוע עוד כוס יין ואמר: ”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. 21אולם ליד השולחן יושב האיש שיסגיר אותי. 22בן־האדם הולך למות כפי שנגזר עליו, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו!“

23התלמידים החלו לשאול זה את זה מי מהם עלול לעשות מעשה נורא שכזה.

24בין התלמידים התעורר ויכוח: מי מהם החשוב ביותר.

25אמר להם ישוע: ”בעולמנו רודים המלכים והשליטים בנתיניהם, ובכל זאת אלה נחשבים לדורשים בטוב נתיניהם. 26אולם אצלכם המצב שונה; מי שמרבה לשרת אתכם הוא יהיה הגדול מביניכם, והמנהיג יהיה משרת. 27ומי נחשב גדול, מי שיושב בשולחן או מי שמשרת את מי שבשולחן? כמובן שהיושב בשולחן. ואילו אני ביניכם כמשרת.

28”מאחר ששמרתם לי אמונים על־אף הצרות והקשיים, 29ומאחר שאבי הנחיל לי מלכות, הריני מעניק לכם בזאת את הזכות 30לאכול ולשתות על שולחני במלכותי, ולשבת על כסאות לשפוט את שנים־עשר שבטי ישראל.“

31”שמעון, שמעון,“ המשיך האדון, ”השטן דורש את כולכם, לסנן אתכם כמו חיטה. 32אבל התפללתי בעדך שלא תאבד את אמונתך. לאחר שתחזור בתשובה חזק את אחיך.“

33”אדוני,“ קרא שמעון פטרוס, ”אני מוכן ללכת איתך לבית־הסוהר ואף למות איתך!“

34אולם ישוע ענה: ”פטרוס, אני אומר לך שעוד היום, לפני קריאת התרנגול, תתכחש לי שלוש פעמים ותאמר שאינך מכיר אותי כלל.

35”כאשר שלחתי אתכם לבשר את הבשורה בלי כסף, בלי תרמיל ובלי נעליים האם חסרתם משהו?“ המשיך ישוע.

”לא חסר לנו דבר“, השיבו.

36”אבל עכשיו,“ אמר להם ישוע, ”למי שיש כסף ותרמיל שייקח אותם איתו; ולמי שאין חרב – שימכור את מעילו ויקנה אחת. 37כי הגיע המועד שתתקיים הנבואה הכתובה עלי:22‏.37 כב 37 ישעיה נג 12 ’הוא נימנה בין פושעים‘. כן, כל מה שכתבו עלי הנביאים יתקיים במלואו.“

38”אדון,“ קראו התלמידים, ”יש לנו כאן שתי חרבות.“

”אלה מספיקות לכם“, השיב ישוע.

39לאחר מכן יצא ישוע מהעיר והלך אל הר הזיתים, כמנהגו מדי יום, והתלמידים הלכו בעקבותיו. 40בהגיעו אל המקום אמר ישוע לתלמידיו: ”התפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“ 41ישוע התרחק מתלמידיו מרחק־מה, כרע על ברכיו והתפלל: 42”אבי, אם יש ברצונך, אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם אני רוצה שייעשה רצונך ולא רצוני!“ 43לאחר מכן נגלה אליו מלאך מן השמים וחיזק אותו. 44בגלל סבלו הרב הוא התפלל בדבקות רבה, וזיעתו נפלה על הארץ כטיפות דם גדולות. 45כאשר סיים ישוע את תפילתו וחזר אל תלמידיו, מצא אותם ישנים מרוב צער ועייפות.

46”מדוע אתם ישנים?“ שאל ישוע. ”קומו והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון.“

47בעודו מדבר התקרב אליו קהל גדול של אנשים ובראשם צעד יהודה, שהיה אחד מתלמידיו. יהודה קרב אל ישוע כדי לנשקו, 48אולם ישוע אמר לו: ”יהודה, האם בנשיקה אתה עומד להסגיר את בן־האדם?“

49כשראו התלמידים את העומד להתרחש שאלו את ישוע: ”אדון, אתה רוצה שנכה אותם בחרבות שלנו?“ 50ואחד מהם קיצץ את אוזנו הימנית של עבד הכוהן הגדול.

51ישוע עצר בעדם ואמר: ”הניחו להם לעשות את שלהם.“ לאחר מכן נגע באוזנו של העבד וריפא אותה. 52ישוע פנה אל ראשי הכוהנים, מפקדי משמר בית־המקדש והזקנים שבאו לאסרו: ”מדוע אתם באים אלי בחרבות ובמקלות, האם אני גנב או שודד? 53מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי הייתי שם כל יום. אבל זוהי שעתכם, ושעת שלטון החושך.“

54הם אסרו את ישוע והובילוהו אל בית הכוהן הגדול. פטרוס הלך אחריהם במרחק־מה, 55אולם הצטרף אליהם כשהדליקו מדורה בחצר והתיישבו סביבה.

56משרתת אחת הבחינה בפטרוס לאור המדורה. היא נעצה בו מבט וקראה: ”האיש הזה היה עם ישוע!“

57פטרוס הכחיש בתוקף את דבריה: ”אישה, איני מכיר אותו כלל!“

58כעבור זמן קצר הבחין מישהו אחר בפטרוס. ”אתה ודאי אחד מהם!“ אמר. ”מה פתאום,“ הכחיש פטרוס, ”אינני אחד מהם!“

59כעבור שעה בערך העיר אדם נוסף: ”אין לי ספק שהאיש הזה היה עם ישוע, כי שניהם מהגליל.“

60פטרוס הכחיש שוב: ”בן־אדם, איני יודע על מה אתה מדבר!“ לפני שסיים פטרוס את דבריו נשמעה קריאת התרנגול. 61באותו רגע פנה ישוע והביט בעיניו של פטרוס. אז נזכר פטרוס בדברי האדון: ”לפני קריאת התרנגול תתכחש לי שלוש פעמים.“ 62הוא יצא מהחצר ומירר בבכי.

63החיילים שהופקדו על שמירת ישוע לעגו לו, הכו אותו והתעללו בו. 64הם קשרו את עיניו, הכו אותו באגרופים וקראו בלעג: ”נביא שכמוך, נחש מי הכה אותך?“ 65הם המשיכו לקלל ולהעליב אותו.

66למחרת בבוקר הובא ישוע לפני חברי הסנהדרין, ראשי הכוהנים, הסופרים וזקני העם.

67”האם אתה באמת המשיח?“ שאלו אותו.

אך ישוע השיב: ”אם אגיד לכם, לא תאמינו לי, 68ואם אשאל אתכם שאלות לא תשיבו לי. 69אולם עוד מעט בן־האדם ישב לימין גבורת האלוהים.“

70”אם כך, בן־אלוהים אתה?“

”אתם אמרתם שאני הוא“ השיב ישוע.

71”איננו זקוקים לעדויות נוספות!“ הם קראו. ”במו אוזנינו שמענו אותו אומר דברים אלה!“

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 22:1-71

Judasmi Jesusta huañuchingapaj japichina tucushca

(Mat 26:1-5, 14-16; Mar 14:1-2, 10-11; Juan 11:45-53)

1Levadura illaj tandata micuna Pascua nishca punllami ña chayamucurca. 2Pushaj curacunapish, Mandashcata yachachijcunapish gentecunata manchashpami, Jesusta ima shina pacalla huañuchinata parlanacurcacuna.

3Paicuna chashna yuyacujpica, Iscariote nishca Judaspaj shungupimi Satanasca yaicurca. Paica, Jesuspaj chunga ishqui yachacujpurallatajmi carca. 4Chai runami pushaj curacunamanpish, cuidaj soldadocunata mandajmanpish, Jesusta ima shina japichinata parlagrirca. 5Chaimantami paicunaca achcata cushicushpa, Judasmanca cullquita cuna tucurcacuna. 6Paipish ña cullquita japina tucushpami, Jesustaca pi mana yachajllapi, allilla japichinata yuyarishpa puricurca.

Jesusca pai huañushcata yuyachij micunatami callarichishca

(Mat 26:17-35; Mar 10:42-45; 14:12-32; Juan 13:21-30, 37-38; 1 Cor 11:23-26)

7Ñami levadura illajlla tandata micuna punlla chayamurca. Chai punllami, Pascuapi micungapaj huata malta ovejatapish huañuchijcuna carca. 8Chaimantami Jesusca Pedrotapish, Juantapish:

—Richij, Pascuapi ñucanchij micunata allichigrichij— nirca.

9Shina nijpica:

—¿Maipitaj allichigrichun ningui?— nircacunami.

10Shina nijpica, Jesusca cashnami nirca:

—Puebloman ña yaicugricushpaca, yacu puñuta aparishca shuj runahuanmi tupanguichij. Chai runa mai huasiman yaicungacama, paita catishpa ringuichijlla. 11Chai huasiyujtaca: “ ‘Ñucanchij Yachachijca, ¿maipitaj Ñuca yachacujcunahuan Pascuapi micunataca micushun?’ ninmi” ninguichij. 12Chashna nijpi huasiyujca, ña allichishca shuj jatun ucutami altibajopi ricuchinga. Chaipi allichinguichijlla— nircami.

13Yachacujcuna rishpaca, Jesús nishca shinallataj japishpami, Pascuapi micunata allichircacuna.

14Ña micuna horas pajtajpica Jesusca, huillagrichun Pai mingashcacunandijmi tiyarirca. 15Paicunatami Jesusca, cashna nirca:

—Ñucaca manaraj llaquita apashpa, Pascuapi cashna cancunahuan micunataca achcatami munarcani. 16Cancunaman huillanimi: Cai micunataca, Taita Dios mandacunpi micungacama, cutinca mana micushachu— nircami.

17Chashna nishpa vino vasota japishpami Jesusca, Diosta pagui nishpa cashna nirca:

—Jaicachij, tucuicuna asha asha ubyaichij. 18Cancunaman huillanimi: Cunanmantaca uvas vinotaca, Taita Dios mandacunpi ubyangacama cutinca mana ubyashachu— nircami.

19Shinallataj tandatapish japishpami, Diosta pagui nirca. Chai qʼuipaca, chaupishpa chaupishpa yachacujcunaman cushpami:

—Cai copami, Ñuca yahuarhuan mushujta rurangapaj ari ninacushcata ricuchin. Mashna cutin caita ubyashpaca, Ñucata yuyarishpa chashna ruracuichij— nircami.

20Ña micushca qʼuipaca, vaso vinotapish japishpami cashna nirca:

—Cai vaso vinoca, Ñuca yahuarta cancunamanta jichashpa, shujtaj mushuj ruranata callarishcata ricuchijmi. 21Ñucata japichijca, Ñucallahuantajmi caipi tiyacun. 22Runa Aichayuj Ñucaca, ima shina tucuchun Dios munashca shinallatajmi tucusha. Shina cajpipish Ñucata japichij runaca, ¡ai, imachari tucunga!— nircami.

23Jesús chashna nijpica:

—¿Maijanshi Paita japichigrinchij?— nishpami, caishuj chaishuj tapunacurcacuna.

24Chai qʼuipami yachacujcunapurallataj:

—¿Maijanshi tucuita yalli jatun nishcaca canchij?— nishpa rimanacurcacuna.

25Ashtahuanpish Jesusca, cashnami nirca:

—Llajtacunata jatun mandajcunallamari tucuita mandashpa charincuna. Paicunapaj jahuapi caj mandajcunatapish, allita ruraj nincunami. 26Ashtahuanpish cancunaca, mana chashnachu cana canguichij. Cancunapurapi maijan jatun nishca cajca, qʼuipa huiñailla shinami cana canguichij. Shinallataj maijan pushacuj cashpaca, servicujlla cashcatami yuyana canguichij. 27¿Maijantaj jatun canga? ¿Micuj tiyarijchu, mana cashpaca micunata carajchu jatun canga imashi? Micuj tiyarijmari yalli jatunca. Chashna cajpipish, Ñucaca cancunata servij shinallatajmi cani. 28Cancunamari ima llaquicunahuan cajpipish, Ñucahuan carcanguichij. 29Chaimantami Ñuca Yaya Ñucaman mandanata cushca shinallataj, cancunatapish mandanata cuni. 30Chashna rurajpimi cancunaca Ñuca mandacunpica, Ñucahuan micunguichij, ubyanguichij. Shinallataj mandangapaj tiyarinapi tiyarishpami, chunga ishqui aillu israelcunata mandanguichij— nircami.

Jesusca Pedro ‘Paita mana rijsinichu’ ninatami huillashca

(Mat 26:31-35; Mar 14:27-31; Juan 13:36-38)

31Apunchij Jesusca, caitapish nircarajmi:

—Simón, Simón, cancunataca trigota shushuj shina rurangapaj Satanasca mañashcamari. 32Chashna cajpipish can ama huashaman tigrachun, canmanta Diosta mañarcanimi. Ña Diosman cutirishpaca, caishuj cambaj huauquicunataca Ñucata alli catichun yuyachipanguiari— nircami.

33Chashna nijpica, Pedroca cashnami nirca:

—Apunchij Jesús, Quiquinta carcelpi churajpipish, ñucaca Quiquinhuanmi casha. Huañuna cajpipish, Quiquinhuanmari huañusha— nircami.

34Chashna nijpipish, Jesusca:

—Pedro, canca cunanllatajmari gallo manaraj cantajpi Ñucataca, quimsa cutin ‘Mana rijsinichu’ ningui. Chaitaca ñami canman huillani— nircami.

35Chashna nishpaca, caishujcunatapish:

—Cancunata mochila illajllata, cullqui illajllata, pargate illajllata cachajpica, ¿ima illaj carcanguichijchu?— nishpami tapurca.

—Mana ima illahuarcachu— nircacunami.

36Shina nijpi Jesusca, cashnami nirca:

—Cunanca mochilata charijca apaichijlla, cullquita charijpish apaichijlla. Imata mana charijca, paipaj jahua churanata cʼatushpa espadata randichijlla. 37“Millaita ruraj runacunahuanmi chagrushca canga” nishpa, Quillcachishca pajtachunmi chashna rurachun nini. Cunanmi Ñucamanta Quillcachishcapi imalla nishcaca pajtagrin— nircami.

38Chashna nijpimi, yachacujcunaca:

—Riqui, Apunchij Jesús, ishqui espadacunatami charinchij— nijpi Jesusca:

—Ña chailla, allimi— nirca.

Getsemaní huertapimi Jesusca Taita Diosta mañashca

(Mat 26:36-46; Mar 14:32-42)

39Diosta yuyarina huasimanta llujshishpaca Jesusca, Olivos urcumanmi ñaupa punllacuna shinallataj rirca. Yachacujcunapish catishpa rircacunami. 40Ña chaiman chayashpaca: «Ima mana allita rurana yuyai ama japichun, Diosta mañaichij» nircami.

41Chashna nishpaca, rumita shitajpi urmana shinamanmi yachacujcunamanta caruyarca. Chaipimi, cungurishpa, Diosta cashna mañarca:

42«Ñuca Yayito, can munashpaca, cai jayaj ubyana shina llaquitaca Ñucamanta anchuchipai. Ñuca cashna nijpipish, ama Ñuca nishcataca rurapanguichu, can munashcata rurahuailla» nishpami mañarca.

43Chashna nicujpi jahua pacha ángel ricurishpami, llaquita apachun paita sinchiyachirca. 44Jatun llaquihuan huañucushpami, Diosta ashtahuan mañarca. Chashna mañacujpica, jumbipish yahuar shinami pambaman achcata shuturca.

45Diosta mañashpa jatarishpa, yachacujcunapajman tigrashpaca, llaquillacuna dormicujtami japirca. 46Chaita ricushpami: «¿Ima nishpataj dormicunguillari? Ima mana allita rurana yuyai ama japishun, jatarishpa Diosta mañaichij» nircami.

Jesustaca Judasmi japichishca

(Mat 26:47-56; Mar 14:43-50; Juan 18:2-11)

47Jesús chashna rimacujpirajmi, achca runacuna chaiman chayamurcacuna. Jesuspaj chunga ishqui yachacujcunamanta Judas shuti runami ñaupashpa pushamurca. Paica chayashcahuanmi, Jesusta muchangapaj cʼuchuyarca. 48Pai cʼuchuyajpica, Jesusca:

—Judas, ¿canca Runa Aichayuj Ñucataca muchashpachu japichingui, imamí?— nircami.

49Jesusta japichinaman shamushcata ricushpami, Paihuan cajcunaca:

—Apunchij Jesús, ¿espadahuan macanacushunchu?— nishpa tapurcacuna.

50Chashna nishpaca, Jesus-huan cajcunamanta shujca, curacunata mandaj curapaj servij shuj runapaj alli lado rinrintami espadahuan pʼitirca. 51Chashna rurajpimi, Jesusca:

—Ña chailla, paicunataca saquichijlla— nishpa, chai runapaj rinrinta tuparishpa alliyachirca.

52Alliyachishca qʼuipaca, japinaman shamushca pushaj curacunatapish, Diospaj huasita cuidajcunata mandajcunatapish, cunaj yuyajcunatapish Jesusca cashnami nirca:

—¿Ñucataca shuhuata shinachu espadacunahuan, caspicunahuan japinaman shamunguichij? 53Punllanta cancunahuan Diospaj huasipi cajpipish, Ñucataca manamari japircanguichijchu. Cunanca Ñucata japina cajpimi, amsapi mandacuj diablo yuyaita cushcamanta Ñucata japicunguichij— nircami.

Pedroca Jesusta ‘Mana rijsinichu’ nishcami

(Mat 26:57-75; Mar 14:53-54, 66-72; Juan 18:12-18, 25-27)

54Cashna nijpi Jesusta ña japishpaca, curacunata mandaj curapaj huasimanmi pushashpa rircacuna. Pedroca, huasha huashallami caticurca. 55Jesusta pushashca qʼuipaca, huasi canllapimi ninata japichishpa muyundijta tiyarishpa cunucurcacuna. Pedropish paicunahuanmi tiyarishpa cunucurca. 56Pedropish chaipi cunushpa tiyacujpi, shuj servij huarmi ricushpami:

—Riqui, cai runapishmari Paihuan carca— nirca.

57Chashna nijpimi, Pedroca chai huarmitaca:

—Pitapishchari nicungui huarmi, mana rijsinichu— nirca.

58Chaimanta ashalla qʼuipaca, cutin shujtaj paita ricushpami:

—Canpish chai runacunapuratajmari cangui— nijpi, Pedroca chai runataca:

—¡Runa, ima tucungui! Mana chaipurachu cani— nircami.

59Cutin shuj hora shinapica, shujtajpish Pedrotaca:

—Cai runapish chaihuantajmari carca. Paipish Galileallamantatajca— nircami.

60Chashna nijpipish, Pedroca chai runataca:

—Imatapishchari nicungui, mana rijsinichu— nircami.

Pedro chashna nicujpiraj, ñapish galloca cantarcallami. 61Gallo cantanca, Apunchij Jesús chainijmanta tigrarishpa ricujpimi, Pedroca: «Manaraj gallo cantajpimari, quimsa cutin Ñucataca ‘Mana rijsinichu’ ningui» nishcata yuyarirca. 62Chaita yuyarishpami, Pedroca canllaman llujshishpaca, anchata llaquirishpa, jatunta huacarca.

Soldadocunami Jesusta macashpa asishcacuna

(Mat 26:67-68; Mar 14:65)

63Chai qʼuipaca, Jesusta charicujcunaca pugllashpa asishpami huajtarcacuna. 64Ñahuita huatashpa, ñahuipi huajtashpaca:

—¿Pitaj Canta huajtanchij? Huillai— nircacunami.

65Jesustaca mana rimanacunata rimashpami, achcata cʼamircacuna.

Mandajcunapuralla tandanacushcamanmi Jesusta pushashcacuna

(Mat 26:59-66; Mar 14:55-64; Juan 18:19-24)

66Chai qʼuipami ña pacarijpica, israelcunata cunaj yuyajcunapish, pushaj curacunapish, Mandashcata yachachijcunapish tandanacurcacuna. Paicuna Jesusta, tandanacushca mandajcunapajman pushamujpimi, cashna nircacuna:

67—¿Canca Quishpichij Cristochu cangui? Huillaiari— nishpa tapujpi, Jesusca cashnami nirca:

—Ari nijpipish, cancunaca mana cringuichijchu. 68Cancunata Ñuca tapujpipish, mana cutichi tucunguichijchu, mana cacharinguichijmanpishchu. 69Shina cajpipish Runa Aichayuj Ñucaca, cunanmantami Tucuita Rurai Tucuj Taita Diospaj alli ladopi tiyacugrini— nircami.

70Chashna nijpi:

—Shinashpaca, ¿Canca Diospaj Churichu cangui?— nishpa, tucuicuna huaicashpa tapujpica:

—Ari, cancunapaj quiquin shimillahuantajmi ninguichij— nircami.

71Shina nijpi paicunaca:

—Pai imalla nishcata uyajcunata ña mana tapunachu canchij. Paipaj quiquin shimillataj imata nijtaca, ña uyashcanguichijmi— nircacunami.