Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 21:1-38

1ישוע עמד בבית־המקדש והביט בעשירים שמביאים את תרומותיהם אל תיבת האוצר. 2בין התורמים הרבים הבחין גם באלמנה עניה שתרמה שתי פרוטות.

3”אומר לכם את האמת,“ העיר ישוע, ”האלמנה הענייה הזאת תרמה יותר מכל העשירים האלה גם יחד! 4כי העשירים תרמו סכומים קטנים ביחס לרכוש הרב שיש להם, ואילו האלמנה הזאת נתנה את כל מה שהיה לה.“

5אחדים מתלמידיו העירו את תשומת לבו לעבודת האבנים המהודרת של בית־המקדש, ולחפצים היקרים שתרמו האנשים.

6”אתם יכולים להתפעל מהמראה בינתיים,“ אמר להם ישוע, ”אולם יבוא היום שהכול ייהרס; אף אבן לא תישאר במקומה.“

7”רבי, מתי יקרה הדבר?“ שאלו התלמידים. ”האם נקבל אזהרה מראש?“ 8השיב ישוע: ”אל תניחו לאיש לרמות אתכם. אנשים רבים יבואו ויטענו כי הם המשיח, ויודיעו שהקץ קרוב. אבל אל תאמינו להם. 9כאשר תשמעו על מהומות ומלחמות, אל תיבהלו ואל תאבדו את עשתונותיכם. כי אמנם תפרוצנה מלחמות, אבל הקץ לא יבוא מיד. 10מדינות וממלכות תילחמנה זו בזו, 11בארצות רבות תתחוללנה רעידות אדמה אדירות ומגפות, ויהיה רעב גדול; בשמים ייראו מראות נוראים ואותות גדולים.

12”אולם לפני שיתרחשו כל הדברים האלה ירדפו אתכם, ישפטו אתכם בבתי־כנסת, ישליכו אתכם לכלא ויעמידו אתכם לפני מלכים ושליטים למען שמי. 13זאת תהיה הזדמנות עבורכם להעיד עלי. 14אל תדאגו כיצד תתגוננו בפני האשמותיהם, 15כי אשים בפיכם את המילים המתאימות, ואתן לכם חכמה שאויביכם לא יוכלו להתמודד איתה ולסתור אותה. 16גם האנשים הקרובים אליכם ביותר – הוריכם, אחיכם, חבריכם וקרובי משפחתכם – יבגדו בכם ויביאו למאסרכם, ויהיו ביניכם כאלה שימותו. 17כולם ישנאו אתכם משום שאתם שייכים לי, 18אולם אף שערה אחת לא תיפול מראשכם! 19בנאמנותכם ובעמידתכם האיתנה תושיעו את נפשותיכם.

20”כאשר תראו את ירושלים מוקפת אויבים דעו שחורבנה קרוב. 21אז תושבי יהודה יברחו אל ההרים; על תושבי ירושלים להשתדל לברוח מהעיר, ואוי לתושבי הסביבה שינסו להיכנס לירושלים! 22יהיו אלה ימי נקם אשר נועדו לקיים את נבואות התנ״ך. 23אוי לנשים ההרות ולמניקות באותם ימים, מפני שצרה גדולה תבוא על הארץ, ואלוהים ישפוך את זעמו על העם הזה. 24רבים ייהרגו בחרב האויב או יוגלו לכל קצוות תבל, וירושלים תיפול בידי גויים אשר ידכאו אותה עד שתסתיים תקופת שלטון הגויים במועד שקבע ה׳.

25”אותות מבשרי רעה יופיעו בשמש, בירח ובכוכבים, ואילו על פני האדמה – עמים שלמים יתייאשו ויפחדו מגעש הים והגלים הסוערים. 26אנשים יתעלפו מאימה ופחד מפני המאורעות שיבואו על העולם, משום שכוחות השמים יתמוטטו. 27ואז יראו אנשי הארץ את בן־האדם בא בענן, בגבורה ובכבוד רב.21‏.27 כא 27 דניאל ז 13‏-14 28כאשר יתחילו כל הדברים האלה להתרחש, התעודדו והרימו את ראשכם, כי ישועתכם קרובה!“

29אחר כך סיפר להם ישוע את המשל הבא: ”הביטו בעץ התאנה או בכל עץ אחר. 30כאשר העץ מלבלב יודעים אתם שקרב הקיץ בלי שיאמרו לכם זאת. 31כאשר כל מה שסיפרתי לכם יתחיל להתרחש, דעו לכם שמלכות האלוהים קרובה.

32”אני אומר לכם: כל הדברים האלה יתרחשו לפני שיחלוף הדור הזה. 33השמים והארץ יחלפו, אבל דברי לא יחלפו.

34”היזהרו לכם – אל תאבדו את הראש בשכרות, בבזבזנות, בתענוגות ובדאגות מחייה, פן יבוא עליכם היום ההוא במפתיע, כמלכודת. 35היום ההוא יבוא על כל יושבי תבל! 36משום כך שימרו תמיד על ערנותכם, והתפללו שאלוהים יעניק לכם כוח לצאת בשלום מכל העתיד להתרחש, ולהתייצב לפני בן־האדם.“ 37‏-38יום־יום הלך ישוע ללמד בבית־המקדש, והעם היה מתאסף בהמונים משעות הבוקר המוקדמות כדי להקשיב לדבריו. בלילות נהג ישוע ללכת לישון על הר הזיתים.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 21:1-38

Viuda huarmimi Diospajca tucuicunata yalli churashca

(Mar 12:41-44)

1Jesusca, achcata charijcuna Diospaj huasipi, Diosman cullquita cushpa churanapi churacujtami ricurca. 2Shinallataj shuj huajcha viuda huarmitapish, ishquijlla quillu cullquita churacujtami ricurca. 3Chaimantami:

—Chai huajcha viuda huarmimari Diosmanca, caishujcunata yalli cun, chaica chashnatajmi. 4Chai charijcunaca, puchushcallatami Diospaj churashpa rincuna. Ashtahuanpish cai viuda huarmica imata mana charishpapish, pai causanapaj charishcataca tucuitamari churan— nircami.

Cai pacha tucurinapaj jatun llaquicuna tiyanatami huillashca

(Mat 24:1-35, 42-44; Mar 13:1-37)

5Chai qʼuipaca, tauca runacunami “Diospaj huasica sumaj rumicunahuanpish, Diosman cuna tucushpa cushca allicunahuanpish sumajta allichishcamari” nishpa parlanacucurcacuna. Paicunatami Jesusca, cashna nirca:

6—Cunan cancuna imalla ricushcacunaca, shuj rumillapish mana pircashca saquiringachu. Tucuita urmachishpa saquina punlla chayamucunmi— nirca.

7Chashna nijpimi, yachacujcunaca:

—Yachachij, ¿ima punllataj chashnaca tucunga? Chashna tucunapajca, ¿ima señalcunataj tiyanga?— nishpa tapurcacuna.

8Shina tapujpi Jesusca, cashnami nirca:

—Alli yuyaihuan puringuichij, ñataj cancunata crichinman. Achcacunami Ñuca shutipi shamushpa: “Ñucami Cristo cani” ningacuna. Shinallataj: “Ñamari chai punllaca chayamushca” ningacunapishmi, pajta catinguichijman. 9Jatun macanacuita uyashpapish, “Macanacungapaj gentecuna jatarin” nijta uyashpapish, ama mancharinguichijchu. Chai llaquicunaca, cai pacha manaraj tucurijpi tiyangallatajmi. Shina cashpapish, cai pachaca manaraj ña tucuringachu— nircami.

10Caitapish nircarajmi:

—Llajtacunapurami macanacungacuna. Llajtacunata jatun mandajcunapurapish macanacuchingacunami. 11Chʼican chʼican llajtacunapimi jatun allpa chujchuipish, yaricaipish, jatun ungüicunapish tiyanga. Jahuapipish jatun mancharina señalcunami ricuringa. 12Manaraj chashna tucujpica, cancunatami pʼiñashpa, mana ricusha nishpa japingacuna. Tandanacuna huasicunaman pushashpa, juchachishpa tapungacunami, carcelcunapi churangacunami. Shinallataj Ñucata catishcamantaca, jatun mandajcunapajman, llajtata mandajcunapajmanpish pushangacunami. 13Ashtahuanpish cancunata chashna pushajpimari, paicunaman huillai tucunguichij. 14Cancunapaj shungupica: “Paicunapaj ñaupajpi cashpaca, imatachari nishpa mitsarishun” nishpa, ama chai yuyailla canguichijchu. 15Ñucallatajmari cancunamanca, imallata alli rimana yuyaita cusha. Ñuca yuyachishcata rimajpica, cancunata pʼiñajcunaca mana imata ni tucushpa, upalla cangacunallami. 16Ashtahuanpish cancunataca yaya mamallataj, huauquicunallataj, quiquin huasi ucupurallataj, alli rijsishcacunallatajmari japichingacuna. Chashnami, maijancunataca huañuchingacuna. 17Ñucata caticushcamantami cancunataca, tucuicuna pʼiñashpa mana ricusha ninga. 18Chashna rurajpipish, cancunapaj uma ajchallapish mana chingaringachu. 19Mana pʼiñarishpa, alli shunguhuan chai tucui llaquicunata apashpaca, quishpiringuichijmi. 20Shina cashpapish, achca soldadocuna Jerusalén pueblo muyundijta shayacujta ricushpaca, ña cai pueblota tucui urmachina punlla chayamushcata yachanguichij. 21Chaita ricushpaca, Judeapi causajcunaca urcucunapi miticugringuichij. Jerusalenpi cajcunapish caimanta llujshishpa ringuichij. Chagracunapi cajcunaca ama tigramunguichij. 22Chai punllacunaca, Dios jatunta llaquichina punllamari canga. Dios Quillcachishpa tucui huillashcacunamari, chai punllacunapica pajtanga. 23Chai jatun llaqui punllacunapi chichu caj huarmicunapish, chuchucuj huahuayuj huarmicunapish, ¡ai, imachari tucunga! Cai pachapica jatun llaqui, jatun nanaimi tiyanga. Cai llajtapi cajcunatatajmi Diosca pʼiñarishpa, jatunta llaquichinga. 24Japi tucujcunataca, espadahuanmi huañuchingacuna. Causaj saquirijcunataca, huatashpami tucui llajtacunaman apangacuna. Chashnami mana israelcunaca, Jerusalenta llaquichishpa charichun, Dios paicunaman saquishca punllacuna pajtangacama, sarushpa charingacuna. 25Chai qʼuipaca intipipish, lunapipish, luźerocunapipish pi mana ricushca señalcunami ricuringa. Cai pachapi causajcunaca, mama cucha yacucuna manchanayajta huajyashpa, jahuata jatarishcamantami manchaihuan musparingacuna. 26Jahua pachapi imalla tiyajcuna chujchujpimi, cai pachapipish chashna jatun llaquicunaca huashan huashan jataringa. Chaicunata ricushpami, gentecunaca manchaihuan irquiyashpa chaquingacuna. 27Chashna tucucujpimi Runa Aichayuj Ñucataca, tucuita rurai tucuj, sumaj achij nicuj shuj pʼuyupi shamucujta ricungacuna. 28Chashna llaquicuna ricuri callarijpica, cushicushpa umata jatarichinguichij. Cancunata quishpichinamari ña caillapi canga— nircami.

29Yuyachij cai parlotapishmi, Jesusca cashna parlarca:

—Higo yuratapish, shujtaj yuracunatapish ricushpa yuyarichij. 30Chai yuracunapi pʼangacuna jundarimujta ricushpaca, usya punllacuna ña chayamucushcata cancunallataj yachanguichijmi. 31Chashnallataj Ñuca huillashcacuna pajtamucujta ricushpaca, Dios mandana punlla ña chayamucushcata yachaichij. 32Cai runacuna manaraj tucurijpimi, cunan Ñuca huillashcacunaca tucui pajtanga, chashnatajmi canga. 33Cai pachapish, jahua pachapish chingaringami. Ashtahuanpish, Ñuca shimicunaca huiñaipajmi. 34Alli yuyaihuan causanguichij, ñataj cancunapaj shungupica achcata micuna, machana yuyaillahuan, cai pachapi imatapish charina yuyaillahuan junda causacunguichijman. Cancuna chashna cungailla causacujpica, chai punllaca ñapish chayamungallami. 35Chai punllaca, tucui cai pachapi causajcunatamari, huascahuan laźyashpa japij shina, ñapish japinga. 36Chaimanta cancunaca, punllanta Diosta mañashpa chaparacunguichij. Chashna allichirishpami, shamuna tiyacuj chai tucui llaquicunamanta quishpichishca cana ñahuitapish, Runa Aichayuj Ñuca ñaupajpi shayarigrina ñahuitapish charinguichij— nircami.

37Chashnami Jesusca, punllaca Diospaj huasipi yachachirca. Tutaca, Olivos yuracuna tiyan urcumanmi rirca. 38Tutamantacunaca achcacunami Jesús yachachishcata uyangapaj, Diospaj huasiman utca tandanacumurcacuna.