Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 20

1באחד מאותם ימים, כשלימד ישוע את העם בבית-המקדש וסיפר לו את בשורת ה', ניגשו אליו הכוהנים, הסופרים והזקנים ושאלו: "באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?"

"אענה לשאלתם בתנאי שתענו לשאלתי," השיב להם ישוע. "האם יוחנן המטביל נשלח על-ידי אלוהים או על-ידי בני-אדם?"

הם התייעצו ביניהם: "אם נגיד שאלוהים שלח את יוחנן, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. אבל אם נגיד שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם מאמינים שיוחנן היה נביא מאת אלוהים." לבסוף השיבו לישוע: "איננו יכולים להשיב לשאלתך, מפני שאיננו יודעים את התשובה." "אם כן, גם אני לא אשיב לשאלתכם," אמר ישוע.

ישוע פנה אל העם וסיפר להם את המשל הבא: "איש אחד נטע כרם ענבים, השכיר אותו לכורמים זרים ונסע לארץ רחוקה לכמה שנים. 10 בהגיע מועד הבציר שלח בעל הכרם אחד מאנשיו לאסוף את חלקו ביבול הענבים. אבל הכורמים הכו את השליח ושלחו אותו חזרה לאדוניו בידיים ריקות. 11 בעל הכרם שלח שליח אחר, אולם גורלו היה כגורל קודמו; הכורמים הכו אותו, קיללו אותו ושלחוהו בידיים ריקות. 12 בעל הכרם שלח אדם שלישי, אבל גם אותו הם פצעו וגירשו משם.

13 "מה אעשה?" שאל את עצמו בעל הכרם. 'אולי אם אשלח את בני האהוב הם יפחדו מפניו ויכבדו אותו.' 14 "אולם כשראו הכורמים את הבן אמרו: 'יש לנו כאן הזדמנות: הבן הזה יירש את הכרם לאחר מות אביו, אולם אם נהרוג אותו נזכה אנחנו בכרם!' 15 והכורמים גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו.

"מה לדעתכם יעשה בעל הכרם? 16 אני אומר לכם, הוא יבוא בעצמו, יהרוג את הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים."

"חס וחלילה שיעשו כך האנשים!" קראו השומעים.

17 ישוע נעץ בהם מבטו ואמר: "מה לדעתכם כוונת הפסוק בתהילים[a]: 'אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה'? האבן שהבונים זלזלו בה וזרקו אותה נעשתה לאבן החשובה ביותר בכל הבניין." 18 ישוע הוסיף: "מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק."

19 הסופרים וראשי הכוהנים הבינו שהם הכורמים הרשעים במשל ורצו לאסור את ישוע, אבל הם פחדו שמא העם יחולל מהומות.

20 הסופרים וראשי הכוהנים ציפו להזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולמסור אותו לידי השלטונות. יום אחד שלחו אליו מרגלים בדמות אנשים תמימים, כדי שינסו להכשילו בלשונו.

21 "רבי," פתחו מרגלים אלה, "אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר-אלוהים. 22 אמור לנו, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?"

23 ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה: 24 "תנו לי מטבע ואומר לכם. של מי הדמות החקוקה כאן? ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?"

"של הקיסר," השיבו.

25 "של הקיסר?" שאל ישוע. "אם כן, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!"

26 ניסיונם להכשילו בלשונו לא הצליח. הם התפעלו כל-כך מתשובותיו עד שלא היו מילים בפיהם.

27 חבורה של צדוקים (הצדוקים לא האמינו בתחיית המתים) באה אל ישוע ושאלה: 28 "רבי, משה רבנו לימד אותנו בתורה שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. 29 במשפחה אחת היו שבעה אחים. האח הבכור התחתן וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. 30 האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. 31 כך היה גם עם האח השלישי. בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם ילדים. 32 לבסוף מתה גם האישה.

33 "רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו אתה!" 34 נישואים הם רק בשביל האנשים בעולם הזה," השיב להם ישוע. 35 "אלה שיזכו לקום מן המתים ולחיות לנצח בעולם הבא, לא יינשאו. 36 בעולם הבא הם יהיו כמלאכים ושוב לא יכולים למות. הם גם בני-אלוהים, משום שקמו לתחייה. 37 "בנוגע לשאלתכם אם יקומו המתים לתחייה, משה רבנו אשרר בתורה את דבר תחיית המתים. כשתיאר משה כיצד נגלה אליו ה' בסנה הבוער, הוא קרא לה': 'אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב.' 38 זה כדי לומר שה' הוא אלוהי החיים ולא של המתים, כי בעיני אלוהים האנשים האלה חיים."

39 "יפה ענית, רבי," שיבחו אותו סופרים אחדים, 40 ואיש לא העז לשאול אותו שאלות נוספות.

41 שאל אותם ישוע שאלה: "מדוע טוענים האנשים שהמשיח הוא בן-דוד? 42 הלא דוד עצמו אומר בתהילים[b]: 'נאום ה' לאדוני, שב לימיני 43 עד אשית אויביך לרגליך.' 44 כיצד יכול המשיח להיות בנו של דוד וגם אדוניו?"

45 בעוד כל העם מקשיב לו פנה ישוע אל תלמידיו ואמר: 46 "היזהרו מהסופרים, כי הם אוהבים להתהלך ברחובות בגלימות ולהיראות על ידי אנשים ושיגידו להם שלום ויחלקו להם כבוד. הם גם אוהבים לשבת במקומות הטובים בבתי-הכנסת ובסעודות-חג. 47 הם מעמידים פני צדיקים תמימים, ומתפללים בציבור תפילות ארוכות כדי לעשות רושם, אבל באותה עת הם מרמים את האלמנות ומגרשים אותן מבתיהן. משום כך אלוהים ישפוט אותם בחומרה רבה מאוד."

Notas al pie

  1. הבשורה על-פי לוקס 20:17 תהלים קיח 22
  2. הבשורה על-פי לוקס 20:42 תהלים קי 1

New Living Translation

Luke 20

The Authority of Jesus Challenged

1One day as Jesus was teaching the people and preaching the Good News in the Temple, the leading priests, the teachers of religious law, and the elders came up to him. They demanded, “By what authority are you doing all these things? Who gave you the right?”

“Let me ask you a question first,” he replied. “Did John’s authority to baptize come from heaven, or was it merely human?”

They talked it over among themselves. “If we say it was from heaven, he will ask why we didn’t believe John. But if we say it was merely human, the people will stone us because they are convinced John was a prophet.” So they finally replied that they didn’t know.

And Jesus responded, “Then I won’t tell you by what authority I do these things.”

Parable of the Evil Farmers

Now Jesus turned to the people again and told them this story: “A man planted a vineyard, leased it to tenant farmers, and moved to another country to live for several years. 10 At the time of the grape harvest, he sent one of his servants to collect his share of the crop. But the farmers attacked the servant, beat him up, and sent him back empty-handed. 11 So the owner sent another servant, but they also insulted him, beat him up, and sent him away empty-handed. 12 A third man was sent, and they wounded him and chased him away.

13 “‘What will I do?’ the owner asked himself. ‘I know! I’ll send my cherished son. Surely they will respect him.’

14 “But when the tenant farmers saw his son, they said to each other, ‘Here comes the heir to this estate. Let’s kill him and get the estate for ourselves!’ 15 So they dragged him out of the vineyard and murdered him.

“What do you suppose the owner of the vineyard will do to them?” Jesus asked. 16 “I’ll tell you—he will come and kill those farmers and lease the vineyard to others.”

“How terrible that such a thing should ever happen,” his listeners protested.

17 Jesus looked at them and said, “Then what does this Scripture mean?

‘The stone that the builders rejected
    has now become the cornerstone.’[a]

18 Everyone who stumbles over that stone will be broken to pieces, and it will crush anyone it falls on.”

19 The teachers of religious law and the leading priests wanted to arrest Jesus immediately because they realized he was telling the story against them—they were the wicked farmers. But they were afraid of the people’s reaction.

Taxes for Caesar

20 Watching for their opportunity, the leaders sent spies pretending to be honest men. They tried to get Jesus to say something that could be reported to the Roman governor so he would arrest Jesus. 21 “Teacher,” they said, “we know that you speak and teach what is right and are not influenced by what others think. You teach the way of God truthfully. 22 Now tell us—is it right for us to pay taxes to Caesar or not?”

23 He saw through their trickery and said, 24 “Show me a Roman coin.[b] Whose picture and title are stamped on it?”

“Caesar’s,” they replied.

25 “Well then,” he said, “give to Caesar what belongs to Caesar, and give to God what belongs to God.”

26 So they failed to trap him by what he said in front of the people. Instead, they were amazed by his answer, and they became silent.

Discussion about Resurrection

27 Then Jesus was approached by some Sadducees—religious leaders who say there is no resurrection from the dead. 28 They posed this question: “Teacher, Moses gave us a law that if a man dies, leaving a wife but no children, his brother should marry the widow and have a child who will carry on the brother’s name.[c] 29 Well, suppose there were seven brothers. The oldest one married and then died without children. 30 So the second brother married the widow, but he also died. 31 Then the third brother married her. This continued with all seven of them, who died without children. 32 Finally, the woman also died. 33 So tell us, whose wife will she be in the resurrection? For all seven were married to her!”

34 Jesus replied, “Marriage is for people here on earth. 35 But in the age to come, those worthy of being raised from the dead will neither marry nor be given in marriage. 36 And they will never die again. In this respect they will be like angels. They are children of God and children of the resurrection.

37 “But now, as to whether the dead will be raised—even Moses proved this when he wrote about the burning bush. Long after Abraham, Isaac, and Jacob had died, he referred to the Lord[d] as ‘the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.’[e] 38 So he is the God of the living, not the dead, for they are all alive to him.”

39 “Well said, Teacher!” remarked some of the teachers of religious law who were standing there. 40 And then no one dared to ask him any more questions.

Whose Son Is the Messiah?

41 Then Jesus presented them with a question. “Why is it,” he asked, “that the Messiah is said to be the son of David? 42 For David himself wrote in the book of Psalms:

‘The Lord said to my Lord,
    Sit in the place of honor at my right hand
43 until I humble your enemies,
    making them a footstool under your feet.’[f]

44 Since David called the Messiah ‘Lord,’ how can the Messiah be his son?”

45 Then, with the crowds listening, he turned to his disciples and said, 46 “Beware of these teachers of religious law! For they like to parade around in flowing robes and love to receive respectful greetings as they walk in the marketplaces. And how they love the seats of honor in the synagogues and the head table at banquets. 47 Yet they shamelessly cheat widows out of their property and then pretend to be pious by making long prayers in public. Because of this, they will be severely punished.”

Notas al pie

  1. 20:17 Ps 118:22.
  2. 20:24 Greek a denarius.
  3. 20:28 See Deut 25:5-6.
  4. 20:37a Greek when he wrote about the bush. He referred to the Lord.
  5. 20:37b Exod 3:6.
  6. 20:42-43 Ps 110:1.