Habrit Hakhadasha/Haderekh

הבשורה על-פי לוקס 2:1-52

1באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית. 2זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה.

3לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו. 4גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך. 5אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון.

6בהיותם בבית־לחם מרים החלה בצירי לידה, 7וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד. 8בקרבת מקום היו רועי־צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה.

9לפתע נגלה אליהם מלאך ה׳, והשדה נמלא זוהר כבוד ה׳. הרועים נבהלו מאוד, 10אולם המלאך הרגיע אותם ואמר: ”אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם! 11בבית־לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון! 12כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס.“

13לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים:

14”כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים,

ושלום על־פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!“

15כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו: ”הבא נמהר לבית־לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים.“

16הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. 17מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה. 18כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים, 19ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות.

20לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את ה׳ על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו.

21כעבור שמונה ימים, בטקס ברית־המילה, ניתן לתינוק השם ”ישוע“ – השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים. 22בתום ימי הטהרה2‏.22 ב 22 ראה ויקרא פרק יב של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה׳, 23כי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה׳ את הבן הבכור של כל אם, 24ולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות.

25בירושלים גר אדם בשם שמעון אשר היה צדיק וחסיד, מלא ברוח הקודש וחי בציפייה מתמדת לגאולת ישראל. 26רוח הקודש גילה לשמעון הצדיק שלא ימות לפני שיראה במו עיניו את משיח ה׳. 27באותו יום הדריך רוח הקודש את שמעון אל בית־המקדש, וכאשר הביאו מרים ויוסף את הילד לפני אלוהים, כמצוות התורה, 28הרים שמעון את הילד בזרועותיו, אימץ אותו אל לבו, ברך את אלוהים ואמר:

29”אלוהי, עתה אני יכול למות במנוחה,

כי קיימת את אשר הבטחת לי;

30‏-31במו עיני ראיתי את המשיח שנתת לעולם!

32הוא האור אשר יאיר את עיני העמים

ויהיה תפארת עמך ישראל!“

33יוסף ומרים תמהו על הנאמר אודות בנם.

34‏-35שמעון ברך אותם ואחר כך אמר למרים: ”מרים, לבך יידקר בחרב הייסורים, כי ילדך זה נועד להכשיל רבים בישראל ולהושיע רבים. הוא יהיה נושא למריבה וחילוקי־דעות, כי יחשוף את מחשבותיהם האפלות של אנשים רבים.“

36‏-37בבית־המקדש הייתה גם נביאה זקנה בשם חנה בת־פנואל, משבט אשר. היא הייתה אלמנה כבת 84 שנים, אך נישואיה לבעלה נמשכו שבע שנים בלבד. חנה לא עזבה את המקדש לרגע; היא אהבה את אלוהים ושרתה אותו יומם ולילה בצום, בתפילה ובתחנונים.

38חנה שמעה את ברכתו של שמעון, והחלה לברך את שם ה׳ ולספר לאנשי ירושלים, שציפו לגאולת המשיח, כי סוף־סוף בא המשיח!

39לאחר שקיימו הוריו של ישוע את כל מצוות התורה הנוגעות לרך הנולד, חזרו לביתם – אל נצרת עירם אשר בגליל. 40הילד גדל התחזק, מלא חכמה, וחסד אלוהים היה עליו.

41‏-42כשמלאו לישוע שתים־עשרה שנים עלו הוריו לירושלים – כמנהגם מדי שנה – כדי לחוג את חג הפסח. 43בתום החג החלו הוריו במסע חזרה הביתה, ואילו ישוע נשאר בירושלים ללא ידיעתם. 44הוריו לא דאגו לו ביום הראשון למסע, כי הניחו שהיה בחברת ידידים שבין אנשי השיירה. אולם בראותם שלא הופיע עד הערב, החלו לחפשו בין החברים והמכרים, 45ומשלא מצאו אותו, חזרו לירושלים בתקווה למצאו שם.

46לאחר שלושה ימי חיפושים הם מצאו את ישוע בבית־המקדש. הוא ישב בין הרבנים, הקשיב לדבריהם ושאל אותם שאלות נבונות. 47כל שומעיו התפעלו בפקחותו, מהבנתו ומתשובותיו. 48הוריו הופתעו למצוא אותו שם, ואמו אמרה לו: ”בני, מדוע עוללת לנו זאת? אביך ואני דאגנו לך כל כך וחיפשנו אותך בכל מקום.“

49”מדוע חיפשתם אותי?“ שאל ישוע בתמיהה. ”האם לא ידעתם שאהיה עסוק בענייני אבי?“ 50אולם הם לא הבינו למה התכוון.

51ישוע חזר עם הוריו לנצרת והיה נכנע למרותם. אמו שמרה בלבה את כל מה שהתרחש. 52ישוע הלך וגדל בקומה ובחוכמה, והיה אהוב על אלוהים ובני אדם.

Mushuj Testamento Diospaj Shimi

Lucas 2:1-52

Jesús huacharinapajca cashnami cashca

(Mat 1:18-25)

1Chai punllacunapimi cashna tucurca: Augusto shuti Cesarmi, pai mandacun tucui llajtacunapi causajcunata yupachun mandashpa huillachirca. 2(Cirenio shuti mandaj Siria llajtata mandacui huatapimi chai callari yupaitaca rurachirca). 3Tucuicunami yupashca cangapajca, paicunapaj ñaupa yayacuna causaj cashca pueblopi shuticunata quillcachigrircacuna.

4Chaimantami Josepish, Galileapi caj Nazaret pueblomantaca, ñaupa yaya David huacharishca Belén shuti puebloman huichiyarca. Davidpaj aillupura cashcamantami, Joseca Judea llajtapi caj chai puebloman rirca. 5Paipaj huarmi cana Mariandijmi, paicunapaj shutita churachingapaj chaiman rirca. Mariaca ñami chichu carca. 6Paicuna Belenman chayai punllacunami, María huachana pajtarca. 7Shina cajpipish poźana huasicunapi junda cashcamantami, huagracuna shayana ucullapi poźacurcacuna. Chaipimi paipaj punta churita huachashpaca, maitushpa sirichirca.

Angelcunami Jesús huacharishcata huillashca

8Belén cʼuchulla pambacunapimi, michijcuna paicunapaj oveja canllata tuta cuidashpa chapacurcacuna. 9Paicuna chaipi cajpimi, Mandaj Diospaj angelca, ñapish paicunaman ricurirca. Mandaj Diospaj luzhuan paicunapaj muyujta achijyachishpa ricurijpimi, michijcunaca jatunta mancharircacuna. 10Ashtahuanpish angelca, cashnami nirca: «Ama manchaichijchu. Ñucaca, jatunta cushicuna alli huillaitamari, tucui israelcunapaj apamuni: 11Cunanmari Davidpaj pueblopica, cancunapaj Quishpichij huacharin. Paica Mandaj CRISTOMARI. 12Cai señalta mashcaichij: Huagracuna shayana ucupimi, maitushca huahua siricunga» nircami.

13Chashna nincami ñapish jahua pachamanta huaranga huaranga angelcuna ricurishpa, chai angelhuan, Diostaca cashna alabarcacuna:

14«¡Jahua pacha Dioslla, sumajmari cangui!

¡Cambaj jatun cʼuyaita chasquijcunaca, sumaj causaita charichun!» nircacunami.

15Angelcuna jahua pachaman rijpica, michijcunaca caishuj chaishujmi:

«Imalla tucushcataca, Mandaj Diosmari huillachun cachashca, Chaita ricungapaj, Belenman jacuchij» ninacurcacuna.

16Shina ninacushcahuan utca callpamushpaca, huagracuna shayana ucupica Josetapish, Mariatapish, cunanlla huacharishca huahua siricujtapishmi japircacuna. 17Paicunata ricushpaca, ángel chai huahuamanta imallata nishcatami huillarcacuna. 18Michijcuna huillajta uyashpaca, tucuicunami mancharircacuna. 19Ashtahuanpish Mariaca, huahuamanta imalla uyashcataca, paipaj shungupi huaquichishpa yuyaricurcallami.

20Michijcunaca, paicunaman huillashca shinataj tucushcata ricushpa uyashpaca, Taita Diosta alabashpami tigrarcacuna.

Huahua Jesustami Diosman mingashcacuna

21Angelca, María manaraj chichu cajpimi, huahuataca ‘Jesús shutimi canga’ nishpa mandarca. Chaimantami huahuata pai charishca aicha punta carata pʼitichinapaj, pusaj punlla pajtajpica Jesús shutita shutichircacuna.

22Shinallataj huahua huacharishcamanta chuyayana punllacuna pajtajpipish, Moisés Mandashcapi nishca shinallatajmi huahuataca Mandaj Diosman mingangapaj, Jerusalenman apamurcacuna. 23Mandaj Dios Mandashcapica: «Tucui punta huacharij cʼari huahuami, Mandaj Diospajlla chʼicanchishca canga» nishpami quillcashca. Chai shinatajmi rurarcacuna. 24Diosman cungapajpish, Mandaj Dios Mandashcapi: «Ishqui urpita, mana cashpaca ishqui palomata cungui» nishca shinallatajmi apamurcacuna.

25Chai punllacunapica cashcata ruraj, Diosta manchaj Simeón shuti runami Jerusalenpi causacurca. Paica, israelcunata Dios quishpichichunmi shuyacurca. Diospaj jucha illaj Espíritu Paihuan cashpami, 26Paimanca ‘Mandaj Diospaj shujlla Churita ricungacamaca, mana huañunguichu’ nishca carca. 27Zacariasca, Diospaj Espiritullataj yuyachijpimi, Diospaj huasiman shamurca. Pai chaipi servicui punllacunatajmi, yaya mamaca huahua Jesusta Diospaj huasiman apamurcacuna. Paicunaca, Mandashcapi imallata rurachun nishca shinatajmi, Diosman mingarcacuna.

28Chaimantami chai huahuata marcashpa, Diosta cashna alabarca:

29«Mandaj Dioslla, cunantajca Quiquin nishca shinallataj,

Quiquinta servij ñucataca cushicushpa sumajta samarigrichun saquihuailla.

30Quiquin cachashca Quishpichijtaca, ñuca ñahuihuantajmi ricuni.

31Paitaca tucui llajtacunapajmi cachashcangui.

32Paimi mana israelcunamanca achij luzta ricuchinga,

Quiquin agllashca israelcunatacarin sumajyachingamari» nircami.

33Huahua Jesusmanta Simeón imalla nishcata uyashpaca, Josepish, mamapish mancharircacunami. 34Simeonca paicunata bendiciashca qʼuipami, mama Mariataca cashna nirca: «Riqui, Dios cachashca cai huahuamantaca, israelcunaca achcacunami quishpiringa, chingarinatapish achcacunami chingaringacuna. Achcacunami Paita mana chasquishpa, pʼiñashpa jataringacuna. 35Chashnami paicunapaj shungu ima shina cashcata ricuchingacuna. Cutin cambaj shungutaca, jatun espadami chaupinga» nircami.

36Shinallataj Dios ima nishcata huillaj Ana shuti yuyaj huarmipishmi chaipi carca. Paica, Aser aillumanta Fanuelpaj ushushimi carca. Cʼarita manaraj rijsij, chairaj huambra caźarashca canchis huatallapimi cusaca huañurca. 37Chaimantaca, ñami pusaj chunga chuscu huatata viuda causacurca. Paica tutapish, punllapish Diospaj huasimantaca manataj anchurij carcachu. Ayunashpa, mañashpa, Diosta servicurcallami. 38Chai huarmipish chai horasllataj chaipi ricurishpami, Taita Diosta pagui nirca. Shinallataj Jerusalenpi causajcunata Dios quishpichichun shuyacujcunamanmi, huahua Jesusmantaca huillarca.

39Mandaj Dios Mandashcapi nishca shinataj rurashpami, Josehuan Mariahuanca Galilea llajtapi paicuna causana Nazaret puebloman tigrarcacuna. 40Huahua Jesusca, Taita Dios jatunta cʼuyashpa Paihuan cajpimi, punllanta huiñarishpa, sinchiyashpa catirca.

Maltalla cashpami Jesusca Diospaj huasipi saquirishca

41Jesuspaj yaya mamaca huatantami, Pascua jatun punllacunaman Jerusalenman rijcuna carca. 42Chaimantami chunga ishqui huatata Jesús pajtachi huatapish, jatun punllapica ñaupa huatacuna shinallataj huichiyarcacuna. 43Chai jatun punllacuna tucurijpi huasiman ña tigramucujpica, Jesusca Jerusalenpimi saquirishca carca. Josepish, Jesuspaj mamapish Pai chaipi saquirishcataca mana yacharcachu. 44‘Cai tucui gentecunapurapichari shamucun’ yuyashpaca, rircallacunami. Ña tucui punlla purishpami familiacunata, rijsishcacunata tapushpa mashcarcacuna. 45Mashnata mashcashpapish manataj japishpami, Jerusalenllamantaj mashcanaman tigrarcacuna.

46Chaipica, quimsa punllata mashcacushpallami, Diospaj huasipi japircacuna. Paica, Mandashcata yachajcunata uyashpa, tapushpa, paicunapaj chaupipimi tiyacurca. 47Paita uyajcunamanca, imata tapujpipish allimi cutichirca. Chaimantami alli yachaj cashcata ricushpa, tucuicuna mancharirca. 48Yaya mamapish chaipi Paita ricushpaca, mancharircacunami. Paipaj mamami cashna nirca:

—Huahua, ¿ima nishpataj ñucanchijtaca cashna ruranguiari? Cambaj yayapish, shungu pʼitirinata llaquishpamari mashcacurcanchij— nircami.

49Chashna nijpi Jesusca:

—¿Ima nishpataj Ñucataca mashcarcanguichigari? Ñuca Yayapajta ruracuna cashcataca, ¿manachu yachanguichij?— nircami.

50Ashtahuanpish yaya mamaca, ima nishpa chashna nicushcataca, mana yuyaita japircacunachu.

51Chaimantaca, paicunahuan Nazaretman uriyashpaca, paicunata tucuipi alli caźushpami causarca. Paipaj mamaca tucui imalla tucushcataca, paipaj shungupi huaquichicurcallami. 52Jesusca yachaipipish, aichapipish ashtahuanmi huiñashpa catirca. Taita Diospish, runacunapish ashtahuan cʼuyashcami tucurca.